לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1212712,127 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'מה פירוש "מישבתו"'
מה פירוש "מישבתו"
14/11/2016 | 17:01
3
32
עזרה בעברית.
חנוך לוין כותב: "וכמה צחקתי בלבי למישבתי כשנוכחתי לדעת שאני ממאן להשלים עם כך שאינני מעניין אף אחד." - מה פירוש 'מישבתי'? הוא משתמש במילה הזו לא פעם אחת--מישבתי, מישבתו.
האם מדובר בכתיב משונה של "משובתי" (המשובה שלי)? - הוא כותב במקום אחר: "היא תצהל למישבתי במשובת-ילדים עולצת ואגואיסטית לחלוטין..." ולא נראה שההקשר הוא של מי שעושה משהו--איזה מעשה משובה.
כל מחשבה תתקבל בברכה.

* תוספת: המין הדיקדוקי של המילה היא זכר: "...ואף השתתפה בשחוק קל ומבין של נימוס במישבתו הגרוטסקי..."
לצפיה ב-'הגדרה ממילון ספיר המקוון (חינמי). ראה נא בפנים.'
הגדרה ממילון ספיר המקוון (חינמי). ראה נא בפנים.
14/11/2016 | 18:22
1
40

מִשְׁבָּת [תנ]

צָרה, כּישָלון, הֶרֶס, שֶבֶר: רָאוּהָ צָרים, שחקו על משבתֶהַ (איכה א 7)
 
לצפיה ב-'מעולה. תודה גדולה!'
מעולה. תודה גדולה!
14/11/2016 | 19:23
19

 
לצפיה ב-'מילולית: הפסקה, עצירה, השבתה'
מילולית: הפסקה, עצירה, השבתה
17/11/2016 | 16:30
20
המילה מופיעה במקרא רק פעם אחת, באיכה א ז: זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד-צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ.
הפרק מרבה בהשוואות בין ירושלים לפני ואחרי החורבן, ומדגיש כיצד פסקה כל הפעילות שאפיינה את העיר והמקדש.
"משבת" היא ש"ע זכר (התי"ו היא שורשית) במשקל "משפט, מקלט" ומובנו דומה ל"השבתה".
אותו עניין מתואר בדרך דומה בישעיהו כד: שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים, חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים; וכן בפרק לג: נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת, שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח.
בגלל ההקשר של חורבן, עצב ואסון, התרחב טווח המובנים של המילה לצרות וכשלונות בכלל, בייחוד כאלה שמעוררים לעג.
לצפיה ב-'דחוף תודה ! ארבעה פעלים - בקשת עזרה לזיהו בניין ושורש'
דחוף תודה ! ארבעה פעלים - בקשת עזרה לזיהו בניין ושורש
14/11/2016 | 15:04
3
61
שלום בבקשה עזרה הזיהוי הבנין והשורש של הפעלים :
1. מדבקת (המחלה מדבקת) 2. נצל (הבנין נצל ברעידת האדמה שהתרחשה). 3. משכנו (משכנו את הבית כדי לקבל הלוואה). 4. התחלנו (התחלנו בשיפוץ).       תודה רבה !
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
14/11/2016 | 15:11
2
30
1. מידבקת / מִדַּבֶּקֶת (*מתדבקת). התפעל, ד-ב-ק
 
2. ניצל / נִצַּל – נפעל, נ-צ-ל
 
3. משכנו / מִשְׁכַּנּוּ – פיעל, מ-ש-כ-ן
 
4. התחלנו – הפעיל, ת-ח-ל
לצפיה ב-'פעלים - בנין'
פעלים - בנין
14/11/2016 | 16:07
1
31
תודה רבה על תשובתך המהירה !
אפשר בבקשה עוד שלושהאחרונים?
1. משתפים (יש לנו חברים משתפים)
2. ינזקו (הקירות ינזקו אם תהיה רטיבות)
3. מפנם (הילד הזה מפנם)
 
ובכלל...איך מזהים בנין של תואר (מפנם, ממשותף)?
תודה תודה !
לצפיה ב-'אפשר, אבל תרגילים נועדו לתרגול, אם אחרים פותרים אותם עבורך'
אפשר, אבל תרגילים נועדו לתרגול, אם אחרים פותרים אותם עבורך
14/11/2016 | 16:31
25
זה קצת מחמיץ את המטרה, לא?
 
אני ממליצה שתנסי לפתור לבד ותכתבי מה שנראה לך ונתקן/נכוון אותך במידת הצורך.
 
זיהוי בניין לא נעשה רק ע"י עבר נסתר אלא גם ע"י סימני הבניינים (מכירה?). בכל מקרה גם כשיש בינוני שהוא שם תואר לפעמים הוא גם פועל ואז אפשר לנסות להעביר אותו לעבר, ובכל מקרה אפשר לנסות, גם אם התוצאה חסרת משמעות. הנטייה עצמה קיימת, הכללים הצורניים לא משתנים. אם את לא בטוחה את יכולה לנסות להשוות לפועל דומה (באותה תבנית) שבו את כן בטוחה, ולהיעזר בו.
 
למשל, במקום "מופנם" אפשר "מופתע". רואה שזו אותה תבנית? (רק שורש אחר). עכשיו שחקי עם הפועל הזה ותראי מה יוצא לך.
לצפיה ב-'פיענוח משפט'
פיענוח משפט
13/11/2016 | 19:14
1
33
האם מישהו יכול בבקשה יכול לעזור לי בפענוח המשפטים על- פי פעלים, שמות עצם עם הסבר..
שלושת התלמידים הלכו למסיבה
אחמד קנה לחברו חולצה חדשה
 
תודה
לצפיה ב-'כתבת פענוח משפט אבל שאלת על חלקי דיבר...'
כתבת פענוח משפט אבל שאלת על חלקי דיבר...
14/11/2016 | 15:42
24
ניתוח תחבירי של משפט לא נעשה ע"י שימוש בחלקי דיבר אלא במונחים של תפקידים תחביריים כמו נושא, נשוא, מושא וכו'.
 
אם את צריכה לזהות חלקי דיבר, במשפט הראשון:
שלושה – שם המספר
תלמידים – שם עצם
הלכו – פועל
ל – מילת יחס
מסיבה – שם עצם
 
האם זה אכן הניתוח שאת צריכה? (כאמור, זה לא ניתוח משפט מקובל).
 
לגבי הסבר, אין לי אפשרות להעביר לך שיעור בחלקי דיבר דרך הפורום. אם תחדדי את השאלה ותסבירי מה לא ברור, אוכל לענות ולהתייחס נקודתית. ממליצה להתחיל מקריאת הסברים על חלקי דיבר, למשל:
לצפיה ב-'איך לזהות איזו מילה היא מיודעת ?'
איך לזהות איזו מילה היא מיודעת ?
13/11/2016 | 17:37
13
64
אני לא מצליח לזהות מה מיודע ומה לא...
אשמח לעזרה בנושא.
לצפיה ב-'באילו מילים מדובר? אם תיתן לנו דוגמאות שבהן אתה לא מזהה'
באילו מילים מדובר? אם תיתן לנו דוגמאות שבהן אתה לא מזהה
13/11/2016 | 17:41
12
37
נוכל לעזור בנושא.
 
בשלב זה אני יכולה להמליץ על קריאה הערך "יידוע" בוויקיפדיה. מופיעות בו דרכי היידוע בעברית ממש בהתחלה:
לצפיה ב-'תודה רבה נתחיל עם מילה אחת והיא "באמצע"'
תודה רבה נתחיל עם מילה אחת והיא "באמצע"
13/11/2016 | 17:54
11
19
לצפיה ב-'אפשר כך או כך, מה ההקשר? צריך לבחון את המילה בתוך משפט'
אפשר כך או כך, מה ההקשר? צריך לבחון את המילה בתוך משפט
13/11/2016 | 18:02
10
12
לצפיה ב-'אה אוקיי'
אה אוקיי
13/11/2016 | 18:16
9
39
למקם את העיפרון בול באמצע 
 
 ba'emtza 
 
ולא  be'emtza
 
 
לצפיה ב-'אכן, כאן יש יידוע כי זה אמצע של משהו, לכן זה אמצע מסוים'
אכן, כאן יש יידוע כי זה אמצע של משהו, לכן זה אמצע מסוים
13/11/2016 | 19:36
8
28
אבל לו זה היה בצירוף סמיכות למשל, רק הסומך היה מיודע, והיינו מקבלים (לדוגמה):
למקם את העיפרון בְּאמצע השולחן.
לצפיה ב-'היי , לא כל כך הבנתי תוכלי להפרט לי יותר בבקשה ?'
היי , לא כל כך הבנתי תוכלי להפרט לי יותר בבקשה ?
17/11/2016 | 17:48
7
11
אני לא הבנתי למה זזה מיודע.
תודה רבה
לצפיה ב-'כי זה אמצע מסוים, של משהו, לא סתם אמצע כלשהו'
כי זה אמצע מסוים, של משהו, לא סתם אמצע כלשהו
17/11/2016 | 17:50
6
16
זה הרעיון ביידוע. זה בא באופן די טבעי לדוברי השפה. אתה דובר רוסית?
לצפיה ב-'לא ממש , אבל אם המטרה של השאלה היא לדעת האם אני דובר עברית'
לא ממש , אבל אם המטרה של השאלה היא לדעת האם אני דובר עברית
17/11/2016 | 18:17
5
16
שפת אם , אז כן אני נולדתי בארץ. למרות שאני יודע לדבר קצת  ברוסית ,אבל ממש כמו עליאג .
 
 
כשאני אומר   "אני יושב בול ba'emtza השולחן  ,
או אני יושב בול be'emtza. השולחן. אני  פשוט לא חש בהבדל..

 
גם את זה אני לא מבין לצערי ..
babayit
לעומת 
bebayit 

חוש השפה שלי  מזהה  שההגיה babayit במשפט הבא נכונה : "אני בבית" =אני בבית שלי    לעומת המשפט הבא "אני בבית כלשהו" שהיא נהגת בצורה השניה (bebayit) הלו מיודעת..

אבל אם אני הוגה רק את המילה בשתי הצורות השונות , אני לא חש בהבדל ..
אני לא מזהה מה מיודע ומה לא .
לצפיה ב-'מטרת השאלה הייתה להבין את מקור הבעיה; לדוברי רוסית יש בד"כ'
מטרת השאלה הייתה להבין את מקור הבעיה; לדוברי רוסית יש בד"כ
17/11/2016 | 18:30
4
36
קושי ביידוע כי ברוסית אין תווית יידוע. לדוברי שפות שבהן היא קיימת, כמו עברית (כמו גם ערבית, אנגלית ושפות רבות אחרות) זו בד"כ לא בעיה, אף שהיידוע משתנה במידת מה בין שפה לשפה.
 
ייתכן שהקושי שלך לזהות את הצורך ביידוע קשור יותר בחוסר הדיוק בהגיית אותיות היחס בימינו ופחות בעצם היידוע עצמו. כמו כן בשנים האחרונות קיימת בעברית מגמה (בעיקר בקרב צעירים, אבל היא כבר התפשטה הלאה, אפילו לתקשורת) ליידע ללא צורך, גם שמות פרטיים למשל (של חברות, מותגים וכיו"ב).
 
אני שומעת תלמידים קוראים טקסט בקול ופעמים רבות הם אכן לא מיידעים נכון... לא יודעת למה, מודה.
 
בדוגמה הראשונה שנתת זה צריך להיות בדיוק הפוך:
אני יושב בול בְּאמצע השולחן (כפי שכבר כתבתי, בצירוף סמיכות מיידעים רק את הסומך).
אני יושב בול בַּאמצע (של השולחן).
 
אולי זה הטיפ שיכול לסייע לך, בדיוק מה שכתבת: בית מסוים (למשל של מישהו) לעומת בית כלשהו. אם אתה טוב באנגלית, אולי יעזור לך לחשוב מתי אתה מוסיף את התווית הסתמית a, למשל "ראיתי בית" I saw a house, לעומת בית מסוים – "ראיתי את ביתו" I saw his house (באנגלית לא מוסיפים יידוע כשיש שייכות, הוא כבר מיודע).
 
גם בעברית לא מוסיפים יידוע לשם עצם משויך (בכינוי קניין חברו) – אי אפשר "הביתו" כי "ביתו" כבר מיודע (=הבית שלו). אבל אם משתמשים במילית "של" מיידעים: הבית שלו. כאמור, בצירוף סמיכות רגיל מיידעים רק את הסומך (המילה השנייה).
 
לסיכום:
ראיתי בית. I saw a house (בית כלשהו)
ראיתי את הבית. I saw the house (בית מסוים)
ראיתי את בֵּית סבתי / את הבית של סבתא / את ביתה של סבתא (בית מסוים, סוגי סמיכויות שונים).
לצפיה ב-'תודה רבה , מצטער על העיקוב בתגובה '
תודה רבה , מצטער על העיקוב בתגובה
21/11/2016 | 21:20
3
11
כן אני אכן לא נראה לי הוגה נכון את אותיות היחס.
כל הנושא עדיין לא ברור לי (יידוע ) אך אני לא יודע איך להמשיך מכאן , אז אסיים לעת עתה את הדיון .
אך אשמח לדעת כשארצה להמשיך את הדיון , אוכל להגיב ואת תקבלי התראה על כך ? כי הדיון לא מוקפץ גם אחרי שאני מגיב.
לצפיה ב-'אם תגיב לי ישירות אקבל התראה לדואל, אבל עדיף שתפתח שרשור חדש'
אם תגיב לי ישירות אקבל התראה לדואל, אבל עדיף שתפתח שרשור חדש
22/11/2016 | 00:00
2
8
ובכל מקרה לא ניתן להגיב בשרשור אחרי שהוא עובר לארכיון (הפורום הזה לא מאוד עמוס ולכן יכול לעבור זמן עד שזה יקרה, אבל אני לא יודעת מתי תרצה להמשיך בדיון... ).
לצפיה ב-'תודה :) אני רוצה להמשיך כרגע פשוט אני '
תודה :) אני רוצה להמשיך כרגע פשוט אני
23/11/2016 | 13:27
1
10
פשוט אני לא מבין בקלות את מה שאני קורא.. במיוחד משעות הערב המאוחרות.
וזה הזמן שיש לי חשק להיות על המחשב .
אבל עכשיו אחרי קריאה חוזרת של מה שכתבת זה יותר ברור לי ואני רוצה לשאול לגבי מה שכתבת לי בתור סיכום :
 
ראיתי את בֵּית סבתי / את הבית של סבתא / את ביתה של סבתא 
 
בית סבתי  זה מידוע וזה  = הבית של סבתא  נכון? אבל מה שאני כרגע לא מבין מה זה ביתה של סבתא? 
 
אני מתנצל מראש אם תגובותי יגיעו מאוחר ,מכיוון שאני בתקופה האחרונה  לא תמיד עם חשק או מצב רוח לשבת על המחשב ובמיוחד לא לשבת על המחשב ולאמץ את המוח לחשוב (להבין את ההסברים),בזמן שאין לי ממש חשק או מצב רוח..
לצפיה ב-'זה כבר קשור לסמיכות; קרא על סוגי סמיכויות בוויקיפדיה:'
זה כבר קשור לסמיכות; קרא על סוגי סמיכויות בוויקיפדיה:
23/11/2016 | 16:12
11
לצפיה ב-'שם עצם'
שם עצם
13/11/2016 | 16:52
1
22
שלום לכולם,
קראתי שלשמות עצם ניתן לשייך ה' הידיעה וכינויי שייכות. ירושלים היא שם עצם לפי מה שהבנתי אבל אי- אפשר לשייך אליה את ה' הידיעה. כינוי שייכות כן. האם כל שם עם חייב לכלול בתוכו את ה' הידיעה? האם " בר בראון" זה גם שם עצם? הרי אי אפשר להוסיף את ה' הידיעה. האם אפו זה גם שם עצם ומדוע?
סליחה על השאלה המבולבלת וחוסר הידע:(
לצפיה ב-'שמות פרטיים הם מקרה מיוחד של שמות עצם והם מיודעים מטיבם'
שמות פרטיים הם מקרה מיוחד של שמות עצם והם מיודעים מטיבם
13/11/2016 | 17:36
20
לכן לא ניתן (בד"כ) וגם אין צורך ליידע אותם שוב.
 
"פגשתי אישה ברחוב" – אישה כלשהי.
"פגשתי את האישה ברחוב" – אישה מסוימת.
"פגשתי את מיכל ברחוב" – אישה מסוימת.
 
"מיכל" היא כבר אישה מסוימת (כי זה שם פרטי) ולכן שים לב שגם לפניה משתמשים במילית "את" כמו לפני "האישה". כלומר מיכל כבר מיודעת, לכן לא נגיד "המיכל" (לפחות לא בדרך כלל...).
 
גם באנגלית שמות עצם רגילים מקבלים בד"כ תווית סתמית (a) או תווית יידוע (the) אבל שמות פרטיים לא, מאותה סיבה.
 
שמות פרטיים הם שמות של בני אדם (כולל שמות משפחה), מקומות, חברות, מותגים, יצירות תרבות ועוד.
 
את חלק מקובל ליידע; בעברית מקובל לידע נהרות, הרים וחבלי ארץ, חלקם עוד מתקופת המקרא (הירדן, הירקון, הכרמל, הגלעד, הנגב...). יש גם שמות מדינות שמיודעים מטיבם, בעיקר צירופי שמות "רגילים" (ברית המועצות, ארצות הברית, חוף השנהב, הרפובליקה הדומיניקית, הוותיקן...). באופן דומה יש שמות שמקובל ליידע בשפות נוספות, למשל "The Netherlands" (ארצות השפלה) באנגלית (בעברית קוראים לה "הולנד", אבל למעשה זה שמם של מחוזות מסוימים במדינה). בערבית מקובל ליידע שמות מדינות והיידוע הוא חלק משם המדינה, למשל ירדן (الأردنّ) או עיראק (العراق).
 
זה בקצרה על קצה המזלג...
 
אגב, שמות פרטיים לא ניתן לשייך בד"כ בכינוי קניין חבור. אם אני רוצה לומר "מיכל שלך" אני לא אומר "מיכלך" וגם "ישראל שלנו" אינה "ישראלנו".
לצפיה ב-'הצלחת נשברה על ידכם/על ידיכם כי הצחקתי אתכם'
הצלחת נשברה על ידכם/על ידיכם כי הצחקתי אתכם
12/11/2016 | 19:16
7
84
על ידכם או על ידיכם- מהי הצורה הנכונה?
תודה למשיבים
לצפיה ב-'תלוי אם היא נשברה בקרבתנו (על יד) או באמצעותנו (על ידי)'
תלוי אם היא נשברה בקרבתנו (על יד) או באמצעותנו (על ידי)
12/11/2016 | 19:18
6
19
לצפיה ב-'זו שאלה בספר לימוד בלשון.אז כמו שחשבתי שתי האפשרויות נכונות?'
זו שאלה בספר לימוד בלשון.אז כמו שחשבתי שתי האפשרויות נכונות?
12/11/2016 | 19:23
5
33
לצפיה ב-'אני מניחה שהם התכוונו לאפשרות השנייה (על ידיכם) אבל'
אני מניחה שהם התכוונו לאפשרות השנייה (על ידיכם) אבל
12/11/2016 | 20:26
4
24
לפחות במקרה המסוים הזה גם המשמעות הראשונה אפשרית בהקשר (יש לי תחושה שהם לא חשבו על כך).
לצפיה ב-'מכירים אולי ספר עם שאלות מאתגרות בלשון? או מקור שכזה'
מכירים אולי ספר עם שאלות מאתגרות בלשון? או מקור שכזה
12/11/2016 | 20:35
3
21
באינטרנט בעיקר בתחום זה וכן בתחום התחביר?
לצפיה ב-'למה הכוונה ב"שאלות מאתגרות"? מה המטרה?'
למה הכוונה ב"שאלות מאתגרות"? מה המטרה?
12/11/2016 | 20:42
2
17
יש באינטרנט חומרי לימוד לתלמידים, תוכל לבדוק בקישורי הפורום (כפתור "כלים ומידע" >> קישורים >> לימוד לשון לבתי הספר ולבגרות). יש אתר חדש יחסית שפותח במט"ח בשם "לשון לתיכון" אבל הוא בתשלום.
לצפיה ב-'לצורך תלמידים מחוננים. השאלות בפרקי "שם המספר", "מילות היחס"'
לצורך תלמידים מחוננים. השאלות בפרקי "שם המספר", "מילות היחס"
12/11/2016 | 20:53
1
21
"תחביר" ועוד- לא מאתגרות אותם.
לצפיה ב-' אלה לא שאלות שאמורות לאתגר, זו יחידת חובה בסיסית לכולם'
אלה לא שאלות שאמורות לאתגר, זו יחידת חובה בסיסית לכולם
13/11/2016 | 02:50
20
לא מדובר בהרחבה של 4 או 5 יחידות (למרבה הצער אין חיה כזאת בעברית).
 
שם המספר הוא חלק קטנטן בבגרות (כ-5 נקודות בסה"כ) וכולו תקינות לשונית, אין בו איזשהו אתגר מיוחד וגם לא יכול להיות... אתה יכול לתת להם לכתוב בעברית מספרים גדולים יותר (של 6 ספרות לפחות), לנסות קצת לבלבל אותם... אבל אין הרבה לאן להתקדם, זה תחום קטן וצר.
 
אם המטרה לתרגל איתם חומר ברמה גבוהה מהבגרות, אפשר פשוט להעלות את רמת המשפטים לניתוח בתחביר, למשל משפטים ארוכים יותר, מורכבים יותר (תרתי משמע), משפטים מעורבים (כלומר מחוברים ומורכבים יחד, זה חומר שיצא מתכנית הלימודים) וכו'. לא חייבים לחבר משפטים, אבל לקחת מטקסטים. אפשר לתת להם לשחבר ברמה גבוהה, זה תחום יצירתי יותר.
 
אם המטרה היא לעבוד עם תלמידים מחוננים מעבר לחומר בתכנית הלימודים, צריך לבנות להם תכנית מיוחדת, עם העשרה, עם נושאים בלשניים שהם מעבר למה שנלמד בביה"ס, אולי קצת עם מחקר אישי משלהם וכו'. נדמה לי שבמשרד החינוך יש תכנים ייעודיים לתכניות מחוננים, לא? אני לא מכירה אישית כי זה לא התחום שלי, אבל אני מניחה שמישהו כבר נתן את דעתו לסוגיה.
לצפיה ב-'האם יש צורת נקבה למילה "ק(ו)רבן"? '
האם יש צורת נקבה למילה "ק(ו)רבן"?
12/11/2016 | 17:21
46
52
במילון ספיר מוזכר שזה שם עצם זכר, ולא מצאתי בלשונית הדקדוק צורת נקבה. זה לא שהכרתי צורה כזאת, אבל עם התחדישים שצצים לאחרונה הכל יכול להיות... (קרבנית?)
המשך>>
במילון ספיר מוזכר שזה שם עצם זכר, ולא מצאתי בלשונית הדקדוק צורת נקבה. זה לא שהכרתי צורה כזאת, אבל עם התחדישים שצצים לאחרונה הכל יכול להיות... (קרבנית?)
לצפיה ב-'כוונת המילה כל'
כוונת המילה כל
10/11/2016 | 19:25
1
61
במשפט כל המיכלים והגללים, האם הכוונה לכל המיכלים וכל הגללים?
לצפיה ב-'סביר שכן, אם מסתדר בהקשר; מה הקשר בין מכלים* לגללים? '
סביר שכן, אם מסתדר בהקשר; מה הקשר בין מכלים* לגללים?
10/11/2016 | 21:54
21
* הכתיב הנכון הוא מכל (מְכל). זה שווא ולא צירי, אין שם יו"ד.
לצפיה ב-'איך אומרים את המילה?'
איך אומרים את המילה?
10/11/2016 | 12:04
2
53
כשאומרים "התחתנתי מנוחות" - להתחתן בנישואי נוחות
רושמים minohut או menohut?
לצפיה ב-'הראשון'
הראשון
10/11/2016 | 12:34
1
29
ה"נ" שב"נוחות" לא זוכה לשום יחס מועדף למרות הקושי בהגיה. אבל אני לא בטוח שעצם הביטוי "התחתנתי מנוחות" הוא ביטוי כשר למהדרין. בכל מקרה אפשר להמיר את זה בקלות ל"התחתני משיקולי נוחות" מה שפותר את כל הבעיות במחיר של מילה אחת.
לצפיה ב-'חח תודה לצערי'
חח תודה לצערי
10/11/2016 | 13:33
26
אי אפשר להוסיף את המילה "שיקולי" או כל מילה אחרת
כי זה שורה מתוך שיר
ויש לי רק 7 הברות בשביל לתאר נישואי נוחות ללא אהבה:
"התחתנתי מנוחות"
תודה על העזרה!
לצפיה ב-'אין לי מה להפסיד :)'
אין לי מה להפסיד :)
09/11/2016 | 12:23
2
31
שלומות,
מחפש ניסוח דיבורי פחות מ"מה להפסיד". אשמח לעזרתכם. המשפט שלי:
הנשים לא היו קשורות לזירה הציבורית, לעומת הגברים שהיה להם "מה להפסיד".
תודה מראש,
לצפיה ב-'עדיין חסר לי הקשר כדי לנסח במדויק, כנראה משהו עם סיכון'
עדיין חסר לי הקשר כדי לנסח במדויק, כנראה משהו עם סיכון
09/11/2016 | 14:36
1
22
היה להם מה להפסיד = סיכון. אולי "הסתכנו ב..." או "סיכנו את..." . אפשר גם משהו שקשור לתשלום מחיר, אבל גם כאן, אני מרגישה שנדרשת השלמה או המתאמה להקשר והוא חסר.
לצפיה ב-'נכון, חששו לסכן זה כיוון טוב, תודה!'
נכון, חששו לסכן זה כיוון טוב, תודה!
09/11/2016 | 21:04
6
לצפיה ב-'אשכול שאלות שונות'
אשכול שאלות שונות
08/11/2016 | 06:24
62
182
המשך>>
לצפיה ב-'לא הבנתי כלום'
לא הבנתי כלום
07/11/2016 | 20:56
2
33
למה אומרים "לא הבנתי כלום"?
 
זה לא שלילה כפולה?
 
לא יותר נכון להגיד "הבנתי כלום"?
לצפיה ב-'לא הבנתי כלום = לא הבנתי דבר. כלום = משהו כלשהו'
לא הבנתי כלום = לא הבנתי דבר. כלום = משהו כלשהו
08/11/2016 | 01:52
21
לכן זו לא שלילה כפולה. אמנם מקובל לא פעם לתרגם אותו ל-nothing, אבל זו לא באמת הקבלה מלאה, לכן בעברית לא ניתן לומר "הבנתי כלום" כפי שאומרים באנגלית I understood nothing. אין ספק שהאנגלית השפיעה כאן על העברית ולכן יש מקרים שהתרגום עובר, אבל התחביר עובד אחרת...
לצפיה ב-'חיפשתי עכשיו באתר האקדמיה ללשון, יש שם כבר הסבר מפורט וממצה:'
חיפשתי עכשיו באתר האקדמיה ללשון, יש שם כבר הסבר מפורט וממצה:
08/11/2016 | 01:54
22
לצפיה ב-'איזו צורה עדיפה:'
איזו צורה עדיפה:
06/11/2016 | 20:05
6
66
"אין בידיו מלוא הנתונים"
או
"אינם בידיו מלוא הנתונים"
?
או צורה אחרת כלשהי?
 
[הטקסט המקורי (מדובר במסמך רשמי) היה: "אין בידיו את מלוא הנתונים". גם ברור וגם לא תקין
אני לא כל כך אוהב כשסתם משמיטים את המילה "את" באופן מיכני, והמשפט עדיין נראה כאילו היא נוכחת בו. לכן אני מנסה להבליט איכשהו איזו מילה היא נושא המשפט, כי אז "לא מתחשק" להפוך אותו למושא ישיר באמצעות "את". למשל, הצורה "אינם בידיו" מבליטה את העובדה שנושא המשפט הוא "מלוא הנתונים", והשאלה היא אם מותר להתייחס לצירוף מילים זה בלשון רבים]
 
נדמה לי שהיתה לא מזמן שאלה דומה, אבל לא עם המילה "מלוא".
לצפיה ב-'הראשונה, כי "אינם" לא נשמעת טוב בתחילת המשפט, ללא התאם'
הראשונה, כי "אינם" לא נשמעת טוב בתחילת המשפט, ללא התאם
06/11/2016 | 20:11
1
25
אבל אפשר לשנות את סדר המילים במשפט ואז היא נשמעת מצוין:
"מלוא הנתונים אינם בידיו" (ואז גם אין שום תחושה של "את" חסרה).
לצפיה ב-' '
06/11/2016 | 20:46
3
לצפיה ב-'לטעמי 'מלוא' הולכת בדרך כלל עם משמעות חיובית של משפט.'
לטעמי 'מלוא' הולכת בדרך כלל עם משמעות חיובית של משפט.
07/11/2016 | 13:46
3
25
לכן הייתי נמנע מהשימוש בה במשפט שעיקרו שלילה.
הייתי מנסח את המשפט האמור כך:
"לא נמצאים בידיו כל הנתונים."
לצפיה ב-'יש בזה משהו, אבל אני לא חושבת שזה מפריע; השלילה כאן'
יש בזה משהו, אבל אני לא חושבת שזה מפריע; השלילה כאן
07/11/2016 | 20:26
2
17
לא פוגמת בהקשר של "מלוא הנתונים" (שזה בפני עצמו חיובי) ולתחושתי יש הבדל מה בדקות הלשון בין "כל הנתונים" לבין "מלוא הנתונים". האפשרות השנייה מעבירה לי מסר שמדובר בכלל הנתונים הנחוצים, הרלוונטיים (עבור מה שזה לא יהיה) ואילו "כל הנתונים" זה פשוט כולם... קצת קשה לי להסביר, אבל האסוציאציה הלשונית שלי מעט שונה. אני הייתי נשארת עם "מלוא".
לצפיה ב-'דוגמא לחידוד ההבדל'
דוגמא לחידוד ההבדל
08/11/2016 | 10:55
1
21
ייתכן משפט בנוסח "כל הנתונים שידועים לי מצביעים בכיוון..." כשהוא רומז לכך שייתכנו נתונים נוספים שאינני מכיר.  אי אפשר - או לכל הפחות צורם באוזני - להחליף כאן את ה"כל" ב"מלוא" כי אם ישנם נתונים נוספים הרי מה שידוע לי אינו "מלא".
לצפיה ב-'תודה לכל המגיבים.'
תודה לכל המגיבים.
08/11/2016 | 11:37
3
לצפיה ב-'מתי החל השימוש בשׁוֹמֵרָה במשמעות של ביתן שמירה? '
מתי החל השימוש בשׁוֹמֵרָה במשמעות של ביתן שמירה?
05/11/2016 | 07:34
34
49
במילון ספיר לא מצאתי התייחסות לשאלה. 
הייתה לי מחשבה שהשם הזה (=שׁוֹמֵרָה) הוא תחדיש של העברית החדשה, אך בויקיפדיה (בערך שומרה) מצאתי את המשפט הבא: "השומרה מוזכרת מספר פעמים בספרי הנביאים, מה שמלמד על שייכותה לתרבות באותה תקופה." 
לא מצוין שם המקור בספרי הנביאים. כמו כן ביצעתי חיפוש בתנ"ך  בשתי וריאציות (שמרה / שומרה) ולא מצאתי מילה במשמעות כזאת (אמנם לא הוספתי מילות חיבור וקישור בחיפוש). האם ידוע לכם משהו בנדון? 
לצפיה ב-'לא הכרתי כלל את המילה; מתברר שאושרה רק השנה באקדמיה ללשון'
לא הכרתי כלל את המילה; מתברר שאושרה רק השנה באקדמיה ללשון
05/11/2016 | 14:18
2
41
(אפריל 2016) וכשחיפשתי הסבר באתר האקדמיה מצאתיו:
לפי הכתוב בו המילה מתקופת חז"ל (לכן לא מצאת אותה במקרא):
"המילה מתועדת בספרות חז"ל במשמעות סוכת שומר בכרם וכדומה. מילון אבן־שושן מייחס למילה גם את המשמע 'תא של זקיף או של נוטר' (בעברית החדשה)."
 
טיפ לחיפוש מקוון במקרא (אם אין לך קונקורדנציה שממוינת סמנטית): מכיוון שמילה יכולה להופיע גם בצורות נוטות, עדיף לחפש מורפולוגית במידת האפשר (כלומר את השורש ש-מ-ר). ניתן לעשות זאת בחיפוש של "מאגר ספרות הקודש" (סנונית). אמנם מדובר בשורש פופולרי, אבל אם אתה רוצה לחפש רק בספרים מסוימים, זה לא קשה (תוצאות החיפוש מופיעות לפי הסדר). מבדיקתי המילה אינה מתועדת כלל בספרי הנביאים.
 
לסיכום: כדאי לתקן את המידע בוויקיפדיה (או לדרוש מקור), ותמיד לנסות לבדוק גם באתר האקדמיה ללשון (ובמאגר המונחים). האתר הפך להיות מקור מידע עשיר (וחשוב יותר: אמין!) והוא ממשיך להתעשר ולהתעדכן כל הזמן.
לצפיה ב-'ואני חשבתי שגם ללא האישור היא הייתה בעלת משמעות כזאת'
ואני חשבתי שגם ללא האישור היא הייתה בעלת משמעות כזאת
06/11/2016 | 03:48
1
35
ולא רק מפני שאבן שושן כתב כך לגבי העברית החדשה. סביר להניח שהיו בעבר מקומות נוספים שבהם שהו שומרים חוץ מהכרמים (למשל בכניסה לעיר או בכניסה לארמונות או מבנים אחרים חשובים), כיצד הם נקראו?
 
תודה על הטיפים.
לצפיה ב-'לא רשמית ולא ממש השתמשו בה... מעולם לא נתקלתי בה, כאמור'
לא רשמית ולא ממש השתמשו בה... מעולם לא נתקלתי בה, כאמור
06/11/2016 | 13:30
11
לצפיה ב-'הכתוב בויקיפדיה שגוי. המילה שומרה אינה קיימת בתנ"ך. היא '
הכתוב בויקיפדיה שגוי. המילה שומרה אינה קיימת בתנ"ך. היא
05/11/2016 | 14:50
7
36
החלה להופיע רק ברובד של לשון חכמים.
דוגמאות:
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא
    פרק ג,ה:   המוכר את השדה לא מכר את הגת ולא את השומירה אע"פ שהן כרם אבא שאול אומר אף לא מחיצת הקנים שהיא בית רובע מכר לו כל האילנות חוץ מחרוב המורכב וסדן
 
    פרק ה,ג:   שומרה שבכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה, זורעין בראשה
סדר מועד, מסכת עירובין
    פרק ב,ה:   ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיירים על שבעים ושיירים, מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים--מטלטלין בתוכה:  ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
 
יכול להיות שנתחלפה לו לכותב בויקיפדיה המילה 'מלונה' (שעניינה די דומה לשומרה) ב'שומרה'. המילה מלונה אכן נזכרת בתנך:
"ונותרה בת ציון כסוכה בכרם כמלונה במקשה..." (ישעיהו א, ח).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/11/2016 | 03:58
6
19
עלתה בי מחשבה שמא הכוונה בספרי 'הנביאים' לספרי הברית החדשה. והכותב התעלם מהעובדה שהם לא נכתבו בעברית במקור (לפחות אלה המצויים כיום...) ורק תורגמו מאוחר יותר לעברית משפות אחרות, וייתכן שהשתרבבה שם המילה שומרה.
 
חיפשתי בתרגום אחד שמצאתי בגוגל (לא ידוע לי מי המתרגם או מתי תורגם) ולא עלתה בידי מילה כזאת, אולי הכותב ראה זאת בתרגום עברי אחר.
 
לצפיה ב-'דומני שהמונח 'ספרי הנביאים' הוא חד משמעי - המקבץ האמצעי'
דומני שהמונח 'ספרי הנביאים' הוא חד משמעי - המקבץ האמצעי
06/11/2016 | 09:53
5
18
בספרי התנ"ך: תורה, נביאים, כתובים.
לצפיה ב-'בסך הכול רצו לומר שם'
בסך הכול רצו לומר שם
06/11/2016 | 11:30
4
24
שסוכות השמירה מוזכרות בתנ"ך, לא שהמילה עצמה מוזכרת שם.
לצפיה ב-'יכול להיות. אפשר מקור בבקשה? '
יכול להיות. אפשר מקור בבקשה?
06/11/2016 | 12:00
1
19
מקור למקומות שבהם השומרה נזכרה בתנ"ך (במילים אחרות)?
לצפיה ב-'ונותרה בת ציון כסֻכה בכרם כמלונה במקשה (ישעיהו פרק א).'
ונותרה בת ציון כסֻכה בכרם כמלונה במקשה (ישעיהו פרק א).
06/11/2016 | 14:25
7
לצפיה ב-'האוּמנם? הבה נראה מה *היה* כתוב בגרסה שהייתה קיימת '
האוּמנם? הבה נראה מה *היה* כתוב בגרסה שהייתה קיימת
06/11/2016 | 23:35
1
24
בויקיפדיה עד היום, ואשר שונתה ממש היום (מעניין מי שינה אותה ולמה).
הנה הגרסה שקדמה לזו המופיעה היום (ואשר אליה כמובן התייחסתי אתמול):
 
"בארץ ניתן לראות שומרות רבות בהרי ירושלים ובאתרים בהם נשארו שרידים של חקלאות עתיקה. ביהודה ושומרון ישנן עדיין שומרות רבות פעילות וניתן לראות בהן שומר או מנעול. השומרה מוזכרת מספר פעמים בספרי הנביאים[דרוש מקור], מה שמלמד על שייכותה לתרבות באותה תקופה." [ההדגשה שלי, חוכך בדעתו]
 
והנה הגרסה המופיעה החל מהיום:
 
בארץ ניתן לראות שומרות רבות בהרי ירושלים ובאתרים בהם נשארו שרידים של חקלאות עתיקה. ביהודה ושומרון ישנן עדיין שומרות רבות פעילות וניתן לראות בהן שומר או מנעול. רעיון השומרה מוזכר מספר פעמים בספרי הנביאים, מה שמלמד על שייכותה לתרבות באותה תקופה, אך השם "שומרה" מופיע לראשונה בספרות חז"ל[1] ובשנת 2016 האקדמיה ללשון העברית אישרה אותו כחלופה למילה 'בודקה', ביתן שמירה או מבנה שמירה[2]. [ההדגשה שלי, חוכך בדעתו]
לצפיה ב-'מן הסתם מישהו מהמבקרים כאן שינה והבהיר.'
מן הסתם מישהו מהמבקרים כאן שינה והבהיר.
07/11/2016 | 01:27
21
ועדיין ייתכן שלכך התכוון גם הכותב הראשון (אבל זה לא באמת חשוב).
לצפיה ב-'האם הפועל רחש עשוי להיות נרדף לפועל שרץ?'
האם הפועל רחש עשוי להיות נרדף לפועל שרץ?
06/11/2016 | 04:23
11
28
בדקתי במילון ספיר ולא מצאתי תשובה הכרחית לשאלתי.
לצפיה ב-'הקשר...?'
הקשר...?
06/11/2016 | 20:26
11
לצפיה ב-'שאלתי באופן כללי (אין דבר כזה?)'
שאלתי באופן כללי (אין דבר כזה?)
06/11/2016 | 21:00
9
27
אבל מכיון שביקשת דוגמה - אכתוב לכבודך: הבית שרץ צפרדעים או שרץ עכברים.
לצפיה ב-'לא, אין דבר כזה... נרדפים וניגודים תמיד בהקשר'
לא, אין דבר כזה... נרדפים וניגודים תמיד בהקשר
07/11/2016 | 16:44
8
19
מאחר שמילים רבות הן פוליסמיות, ולכן מילה אחרת יכולה להיות נרדפת בהקשר מסוים אך לא בהקשר אחר. גם אם תלחץ על לשונית "נרדפות וניגודים" בערך פוליסמי במילון ספיר, תראה שבד"כ יש כמה אפשרויות, בהתאם למשמעוית השונות (שחלקן שונות בתכלית).
 
כפי שתוכל לראות במילון ספיר בערך "רוחש":
1.[תמ] לוחש: שפתותיו רוחשות (ירושלמי ברכות ד, ב); רחשו שירות עַרֵבות (נאגארה 147)
2. [תנ] מַבּיעַ: רחש לבי דבר טוב (תהילים מה 2); עלי חתן רחשו שבָחָיו כל לשונים (מלשון הפיוט)
3. [עח] (ל-) מַרגיש, הוגֶה (חיבּה או כּבוד וכד' כּלפּי אַחֵר): התלמיד רוחֵש כבוד למוריו
4. [יב] (שרָצים) נָע בהמון, שורץ, זוחל, רומשׂ: שרץ בכל מקום משמעו דבר נמוך שרוחש ונד על הארץ (רש"י ויקרא יא 10); נמלים רוחשות מתרוצצות
5. [תמ] זע, מפעפּע: מַרחֶשֶת עמוקה ומעשיה רוחשים (מנחות ה, ח); החלב בסיר התחיל לרחוש ולרתוח
 
ובלשונית נרדפות וניגודים:
1. לואֵט, לוחֵש, מאוושֵש, מַבּיעַ, מלַחשֵש [שדה סמנטי: לַחַש] | ניגודים: צועֵק
2. הוגֶה, מַרגיש [שדה סמנטי: תחוּשה]
3. גועֵש, זָע, מבַעבֵּעַ, מבַצבֵּץ, מפַעפֵּעַ, רותֵחַ | ניגודים: רוגֵעַ
4. זוחֵל, רומֵשׂ, שורֵץ [שדה סמנטי: זחילה]
 
לצפיה ב-'תודה :) אכן אני רואה שרומש ושורץ עשויים להיות נרדפים'
תודה :) אכן אני רואה שרומש ושורץ עשויים להיות נרדפים
07/11/2016 | 16:50
7
18
לצפיה ב-'כתבת קודם שכבר חיפשת במילון ספיר; מה התפספס? '
כתבת קודם שכבר חיפשת במילון ספיר; מה התפספס?
07/11/2016 | 19:55
6
14
אשמח לסייע ולייעץ בנושא שימוש נכון במילון. זה כלי חשוב וכדאי לדעת להפיק ממנו את המרב.
לצפיה ב-'התפספס לי שחיפשתי בשורץ ולא ברומש. ואז כתבתי ש... '
התפספס לי שחיפשתי בשורץ ולא ברומש. ואז כתבתי ש...
08/11/2016 | 06:18
5
16
לא מצאתי תשובה הכרחית כשהכוונה ל-:
1.[תנ] (שֶרֶץ) רוחש, זוחל, נָע: וּלְכָל נֶפֶש הַשֹרֶצֶת על הארץ (ויקרא יא 46) 
 
המילה שורץ נתפסה אצלי במשמעות של המון בעלי חיים ביחד. 
וכאן עשויה להיתפס משמעות של בעל חיים יחיד ששורץ ורוחש. 
לצפיה ב-'אבל גם ב"שורץ" מופיע הפועל "רוחש" בדיוק בהגדרה שהבאת כעת'
אבל גם ב"שורץ" מופיע הפועל "רוחש" בדיוק בהגדרה שהבאת כעת
08/11/2016 | 06:25
4
12
אני מודה שלא ממש ברור לי הקשר לכמות בעלי החיים / החרקים; איך משתנה משמעות הפועל אם מדובר ביחיד או ברבים?
לצפיה ב-'כפי שכתבתי'
כפי שכתבתי
08/11/2016 | 06:33
3
10
המשמעות של 'שורץ' הייתה אצלי (כנראה בשגגה) במשמעות של המון. "המחסן ההוא שורץ בעכברים". "הבסיס ההוא שורץ יתושים", "השכונה ההיא שורצת במקקים".  
לצפיה ב-'עכשיו הבנתי. זו אכן אחת המשמעויות והיא מתועדת בערך...'
עכשיו הבנתי. זו אכן אחת המשמעויות והיא מתועדת בערך...
08/11/2016 | 06:41
2
10
אבל בכל מקרה מדובר בפועל ולא בכמת (לכן לא הבנתי אותך קודם). מה ההבדל בין "שורץ עכברים" לבין "מלא עכברים" לבין "הומה אדם" וכיו"ב? יש פעלים שיודעים לתפקד במשמעויות האלה. אם לכך התכוונת, פחות מקובל להשתמש ב"רוחש" בהקשר זה, אם כי אפשרי, למיטב הבנתי (אי-ההבנה בינינו היא אחת הסיבות לכך שאני מתעקשת על הקשר ועל הסבר, אחרת קשה להבין לאן אתה חותר... במחילה ).
לצפיה ב-'מצוין'
מצוין
08/11/2016 | 06:50
1
19
אם כי במקרה הזה למרות שהבאתי דוגמאות עדיין האסימון לא נפל;) במחילה
לצפיה ב-'חשבתי שהבאת דוגמה למשמעות, לא לשימוש במשפט נתון'
חשבתי שהבאת דוגמה למשמעות, לא לשימוש במשפט נתון
08/11/2016 | 13:12
7
לצפיה ב-'לתעות ולטעות - תמיד שני דברים שונים? '
לתעות ולטעות - תמיד שני דברים שונים?
06/11/2016 | 05:32
10
35
לפי הכתוב במילון ספיר, לפעמים הם עשוים להיות מילים נרדפות לאותה משמעות של טעות.
 
יחד עם כל ההגדרות המובאות שם, לא הצלחתי להבין במאה אחוז מה הכוונה של המילה "תועה" במשפט הבא: "הכבשים כונסו למכלאה כדי להגן עליהם מפני כלבים תועים".
לצפיה ב-'משוטטים'
משוטטים
06/11/2016 | 11:29
3
14
לצפיה ב-'כלומר שוטטתי כשה אובד? '
כלומר שוטטתי כשה אובד?
06/11/2016 | 12:01
2
13
לצפיה ב-'כן. בערך.'
כן. בערך.
06/11/2016 | 14:26
1
8
לצפיה ב-''
07/11/2016 | 08:11
3
לצפיה ב-'יש הסבר לא רע באתר "השפה העברית":'
יש הסבר לא רע באתר "השפה העברית":
06/11/2016 | 12:24
5
35
לצפיה ב-'שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם מה שאיתי הציג'
שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם מה שאיתי הציג
06/11/2016 | 13:21
4
24
לטעמי ההסבר שם הוא צר, כבר עדיפים ההגדרות התמציתיות אך הנוספות במילון ספיר.
לצפיה ב-'עולה בהחלט; משוטט = הולך ללא כיוון, ללא מטרה. בקישור כתוב:'
עולה בהחלט; משוטט = הולך ללא כיוון, ללא מטרה. בקישור כתוב:
06/11/2016 | 13:28
3
31
"לעומת זאת, כשתועים בדרך מסתובבים ללא כיוון, הולכים במקום הלא נכון – ולא מתקיים מצב של דרך אחת נכונה ואחרת לא נכונה."
זו ממש ההגדרה של שוטטות, ראה גם במילון ספיר:
1.[תנ] הולך ממָקום למָקום בלי מַטָרה, נָע ונָד: שוטטו בחוצות ירושלים וראו נע (ירמיה ה 1)
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/11/2016 | 16:12
2
22
חשבתי שלשוטט קשור לשורש שט"ה ושטות, ואז זה מביא אותי לידי אסוסיאציה עם שוטה שלא בהכרח הסתדר לי עם טועה או תועה. למרות שגם שוטה יכול לשוטט בלי מטרה או כיוון אך זה לא הכרחי שמי שפועל כך הוא שוטה.
לצפיה ב-'כפי שראית בערך (אני מניחה) משוטט הוא משורש ש-ו-ט'
כפי שראית בערך (אני מניחה) משוטט הוא משורש ש-ו-ט
06/11/2016 | 17:03
1
30
ובכל מקרה לא יכול להיות שורש ש-ט-י, אז היה "משטה" בפיעל, פועל קיים (כמאמר השיר "אל תשטה באהבה"). פעלים בצורת מפולל (בניין פיעל) הם משורשי ע"ו (מרומם, מקומם, מעורר) או ע"ע (מפוצץ, מסובב, מדובב) אך לא ל"י.
 
מלבד ההסבר המורפולוגי, גם ברמה הסמנטית קורה לא פעם שמילים מאותו שורש לא בהכרח קרובות במשמעותן (בין אם מדובר בשורשים הומונימיים או בשורשים פוליסמיים שמשמעותם התפתחה הלאה).
לצפיה ב-'לא ראיתי. הנחתי שמדובר בגזרת נל"י/ה '
לא ראיתי. הנחתי שמדובר בגזרת נל"י/ה
06/11/2016 | 17:35
9
לצפיה ב-'מהו הצבע שש? '
מהו הצבע שש?
04/11/2016 | 16:53
6
42
לאחר ויכוחים על כוס בירה, חיפשתי מהו הצבע שש במקראות.
עד כה מצאתי 4 גרסאות: לבן, בז', אדום, כחול.
מה דעתכם?
בתודה ושב"ש
לצפיה ב-'מהו שש? (האם הוא צבע, פשתן או משי) '
מהו שש? (האם הוא צבע, פשתן או משי)
05/11/2016 | 08:06
5
48
לפי מילון ספיר (שש-2) מדובר בבַּד לבן מוּבחר: וַיַלבֵּש אֹתו בִּגדֵי שֵש (בראשית מא 42)
 
וראה כאן במאמרו של פרופ' זהר עמר (המוכר וידוע כבקי בתחום זה) "זיהוי השש על פי רב סעדיה גאון". 
 
וראה כאן  בבלוג תורה ומדע (זיהוי ה"שֵש")
 
בויקיפדיה - בערך צבעים במקרא - אין איזכור לצבע "שש". אולי לא בכדי. 
 
 
 
לצפיה ב-'כל מיני צבעים. '
כל מיני צבעים.
05/11/2016 | 12:08
4
32
 
כולל בז' שכרגע איני מוצא אותו אבל כמדומני דוקא המקור בא מהפרופסור המלומד שהזכרת. (מאוד אוהב את כתביו.)
במקור זה מופיע הצבע "שש" כצבע לבן:
 
לצפיה ב-'בדקתי את כל המקורות שהבאת לגבי אדום '
בדקתי את כל המקורות שהבאת לגבי אדום
05/11/2016 | 12:27
3
29
ונראה שכולם מאותו כותב... שכותב משהו בסגנון "מקובל שזה לבן ונראה לי שזה אדום" ללא כל הסבר בסיס ותימוכין. הייתי נזהר מאוד מפרשנויות המופיעות בתבנית כזאת של ויקי. באותה מידה אני יכול לכתוב שם . במקום זאת, הייתי מעיין במאמר האקדמי שנראה קצת יותר מסודר ומרכז את הידע בנושא.  כמו כן הצגתי הגדרה מילונית ממילון ספיר, אם היו כאן ברשותי מילונים נוספים הייתי בודק אך לצערי אין לי, אבל אני חושב שזה יהיה נכון להשוות מילונים נוספים (אב"ש, אבן יהודה, כנעני,  רב מילים וכו') ואז לראות מהי הפרשנות המקובלת.
 
אגב, היכן המקור לצבע הכחול שאותו הזכרת כנרדף לשש? (את המקור לבז' נעלם כרגע, אבל זה לא בהכרח כזה רחוק אם נקבל את ההנחה שמדובר בפשתן, מה שכנראה לא נכון לפי פרופ' עמר ועוד.
לצפיה ב-'הנה הכחול'
הנה הכחול
05/11/2016 | 13:28
2
28
 
As a mineral, consists of carbonate of lime, its texture varying from the highly crystalline to the compact. In Esther 1:6there are four Hebrew words which are rendered marble:,
(1.) Shesh, "pillars of marble." But this word probably designates dark-blue limestone rather than marble.
לצפיה ב-'אתה מבין שמדובר בפרשנות יוצאת דופן'
אתה מבין שמדובר בפרשנות יוצאת דופן
06/11/2016 | 03:44
1
25
מה שמצאתי בקישור ששמת - תרגומים רבים של המילה שש כפשתן או בדים:
 
HEB: עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת
NAS: curtains of fine twisted
KJV: [of] fine twined linen, and blue,
INT: ten curtains of fine twisted and blue
יש כאן תרגום של שש משזר ותכלת. ובאף אחד משלוש ההצעות אין תרגום של שש לכחול. ה-blue מתייחס -בחוסר דיוק- למילה תכלת.
 
עברתי על עוד כמה תרגומים באותו עמוד ומצאתי שהם בסך הכל כותבים שמדובר בפשתן וכדו'.
 
מקור אחד שם (Strong's Exhaustive Concordance) כותב את הדברים הבאים -כנראה כפירוש למילה "שש":
blue, fine twined linen, marble, silk
Or (for alliteration with meshiy) shshiy {shesh-ee'}; for shayish; bleached stuff, i.e. White linen or (by analogy) marble -- X blue, fine ((twined)) linen, marble, silk.
 
באופן סובייקטיבי ההסברים לא משכנעים, אבל זה מזכיר מאוד קונטמינציה ספרותית בשל קירבת המילים תכלת ושש, ובכלל הקוהרנטיות במקור הזה לוקה בחסר.
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
06/11/2016 | 05:53
19
רק מערבב עוד יותר את הבלבול.
בכל מקרה אני שמח שאיני היחיד שלא ממש ברור לו הנושא, אם כי הנטיה שלי היא לבן או בז'. (אגב לא נוח לי התרגום "חום בהיר" לצבע לבז', אבל מי אני.....)
שבוע טוב.
לצפיה ב-'מדוע חל''ל בהפעיל + בינוני?'
מדוע חל''ל בהפעיל + בינוני?
03/11/2016 | 18:36
2
56
'החל + בינוני'
"אז החלה רווחת התחושה שהעולם הגיע לרוויה"
"העיר החלה שוקעת החל במאה ה-16"

אני מקבש להבין מדוע באה צורת בינוני ('רווחת', 'שוקעת') במקום צורת 'ל + מקור נטוי' ('לרווח', 'לשקוע') אחרי הפועל חל''ל בבניין הפעיל?
האם יש הסבר דקדוקי לתופעה זו? איפה במקורות העתיקים מופיע הסינטגמה הזאת לראשונה?
לצפיה ב-'החל/התחיל + בינוני'
החל/התחיל + בינוני
03/11/2016 | 22:51
1
74
החל או התחיל משמשים כפועל אספקטואלי במקרים האלה.
"החלה שוקעת" מתייחס לשלב הראשוני של השקיעה, היא שוקעת בשלב הראשוני.
(לכן אי אפשר לומר התחילו כבר הולכים, או הוא רצה להתחיל ישן, משום שכאן המיקוד הוא על פעולת ההתחלה).
 
בתנ"ך יש: ועיניו החלו כֵהות לא יוכל לראות (אם נפרש ש"החלו" כאן מלשון התחלה ולא מלשון חולי).
בלשון חכמים המבנה הזה נפוץ מאוד, כגון "התחילו גשמים מנטפים" ועוד ועוד.
וזה די דומה למה שנפוץ בפועל העזר "היה":  "היה אומר", "היה הולך" וכדומה
לצפיה ב-''
04/11/2016 | 10:12
27
תודה רבה. ברור לגמרי!
לצפיה ב-'"נחלה פניך"'
"נחלה פניך"
02/11/2016 | 19:24
7
32
נתקלתי במונח הנ"ל אך איני מוצא את השורש, הפירוש או את הניקוד.
בתודה
לצפיה ב-'היכן נתקלת? תן הקשר – משפט, קישור למקור...'
היכן נתקלת? תן הקשר – משפט, קישור למקור...
02/11/2016 | 19:28
2
12
לצפיה ב-'הרי המשפט'
הרי המשפט
02/11/2016 | 20:16
1
31
ויקומו שלושת האחים ויבואו לפני המלך. ויקדו וישתחוו ויאמרו לו: אדוננו המלך יחי לעולם! נחלה פניך לדון את דיננו, שיש לנו דין ומשפט עם פלוני.
 
 
לצפיה ב-'ועוד מקום'
ועוד מקום
02/11/2016 | 20:21
26
ועל כן אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, אדון רם ונשא, ויחד עם השרים האלה נחלה פניך:  פרוש נא כנפיך על ארצנו, 
 
לצפיה ב-'השורש ח-ל-י. הפירוש והניקוד:'
השורש ח-ל-י. הפירוש והניקוד:
02/11/2016 | 22:28
1
58
(רב מילים)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה חִלָּה  פ' פיעל 

1. ראה חִלָּה (אֶת) פָּנָיו .

2. בלשון חז"ל המתיק, העביר את המרירות; ריכך.
 
הסבר מלא לצירוף חילה (את) פניו   
מליצית התחנן לפניו; ביקש ממנו רחמים או סליחה.
• "וַיְחַל [חזקיהו] אֶת פְּנֵי ה', וַיִּנָּחֶם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם" (ירמיהו כו יט).
• "וְלֹא חִלִּינוּ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ" (דניאל ט יג).

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
הניקוד:
נְחַלֶּה
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
03/11/2016 | 15:32
18
בחיים לא הייתי עולה על זה....
לצפיה ב-'אחלה שאלה'
אחלה שאלה
03/11/2016 | 13:15
1
44
אתר "בלשון" מזכיר כמה מקורות לפיהם יש קשר בין "חילה את פניו" לשורש הערבי "חילו" (מתוק) שממנו נגזרות גם "חלווה" ו"אחלה" (אחלה חומוס = חומוס מתוק. איכס!), אולי כהרחבה של "מתוק" ל"נעים, רצוי".
אולי גם קשר ל"חלי" במובן "תכשיט, עדי" (נֶזֶם זָהָב, וַחֲלִי-כָתֶם, משלי כה יב; חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ--כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן, שה"ש ז ב; וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ, הושע ב טו), כדבר טוב, נעים, ויש אפילו הקושרים אליו את החלה (לחם מתוק) לשבת - אם כי היא לא חייבת להיות מתוקה...
לצפיה ב-'איזה ניתוח נפלא....'
איזה ניתוח נפלא....
04/11/2016 | 18:55
20
כיף לקרוא ולהחכים.
 
לצפיה ב-'כתיבה תימטית'
כתיבה תימטית
02/11/2016 | 17:30
4
49
אבקש הסבר על המושג 'כתיבה תימטית'. מה היא? ומתי משתמשים בה?
 
תודה לעונים
לצפיה ב-'איני מכירה את המונח וגם גוגל לא ממש. תוכלי לתת הקשר?'
איני מכירה את המונח וגם גוגל לא ממש. תוכלי לתת הקשר?
02/11/2016 | 17:35
3
27
היכן נתקלת בו, אם אפשר ציטוט של המשפט שבו הוא מופיע (אפשר גם פסקה או לפחות משפט לפני/אחרי, בהתאם לרלוונטיות).
 
באופן כללי, "תמה" (תֵּמָה, theme) היא הנושא. אני מניחה שהכוונה לכתיבה על פי נושא, אולי ממוקדת נושא... אבל שוב, בלי הקשר קשה להתייחס.
 
אחרון חביב, בעברית מוכר המונח "כתיבה תמה" (תַּמָּה) = קליגרפיה. אני מניחה שלא לזה כוונתך, אבל ליתר ביטחון:
לצפיה ב-'המקור-'הורדוס מלך רודף ורדוף''
המקור-'הורדוס מלך רודף ורדוף'
02/11/2016 | 18:48
2
37
בספר הנ"ל, פרי עטם של אריה כשר ואליעזר ויצטום, בפתח דבר-עמוד25 נאמר (בהקשר לצורת כתיבתו של יוספוס פלאוויוס): "במלחמת היהודים קיימת נטייה רבה יותר לכתיבה תמטית, כלומר לכתיבה המתייחסת לנושאים המטופלים, ואילו בקדמוניות היהודים ניתנת תשומת לב גדולה יותר לרצף הכרונולוגי שבכתיבה".
 
אף על פי שיש הסבר בגוף הטקסט מה הכוונה כתיבה תימטית, בכל זאת אעדיף הסבר נרחב יותר.
 
תודה.
לצפיה ב-'התשובה בגוף השאלה... לא ברור לי מה יש כאן להרחיב מעבר לכך'
התשובה בגוף השאלה... לא ברור לי מה יש כאן להרחיב מעבר לכך
02/11/2016 | 18:53
1
31
לפי ההסבר מדובר על דרך ארגון הטקסט – כתיבה לפי הנושאים (נושא, מעבר לנושא הבא, מעבר לנושא שאחריו) לעומת כתיב כרונולוגית (תקופה, מעבר לתקופה הבאה, מעבר לתקופה שאחריה...).
לצפיה ב-'הייתי צריכה הסבר מפורט.'
הייתי צריכה הסבר מפורט.
02/11/2016 | 20:17
30
אבל אסתפק בהסבר שלך.
 
תודה.
לצפיה ב-'חזרה על מילות היחס'
חזרה על מילות היחס
01/11/2016 | 09:18
2
45
בוקר טוב,
האם מישהו יכול להפנות אותי לכללים בנוגע לחזרה על מילות היחס?
תודה רבה מראש
לצפיה ב-'ראה נא בפנים (מאתר השפה העברית):'
ראה נא בפנים (מאתר השפה העברית):
01/11/2016 | 11:52
1
31
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
01/11/2016 | 19:51
4
לצפיה ב-'ו החיבור & ו ההיפוך'
ו החיבור & ו ההיפוך
02/11/2016 | 09:38
2
41
בראשית ג 6:
ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה-הוא לעיניים, ונחמד העץ להשכיל,
ותיקח מפרייו,
ותאכל;
ותיתן גם-לאישה עימה,
ויאכל.
יש הרבה "ווים" במשפט הזה, חלקם ו החיבור (וכי תאווה, ונחמד), חלקם ו ההיפוך (ותרא, ותיקח, ותאכל, ותיתן, ויאכל), וחלקם לכאורה גם וגם: אם הייתי מנסה לתחליף את הפעלים בהטייה בת ימינו, עדיין הייתי צריך להשאיר לפחות חלק מה"ווים". למשל:
האשה ראתה .., לקחה .., אכלה .., נתנה .., והוא אכל.
אני תוהה אם יש כלל מפורש או משתמע שאסורה כפילות של "ווים" ולכן יש מצבים בהם ו אחד משמש גם לחיבור וגם להיפוך,
או אולי ו ההיפוך אינו אלא ו החיבור שמשמש ליצירת רצף של פעלים מפרספקטיבה שלמעשה הופכת אותם,
או אולי משהו אחר ופירשתי באופן שגוי את הפסוק?
לצפיה ב-'לא פירשת באופן שגוי, אין כאן בעיה'
לא פירשת באופן שגוי, אין כאן בעיה
02/11/2016 | 13:51
1
34
אכן לפני הוי"ו המכונה וי"ו ההיפוך* לא מופיעה וי"ו נוספת; לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה "כלל", זה פשוט כך, זה השימוש המקראי ברצף פעלים מקדמי עלילה. לתשומת לבך, גם בעברית בימינו (וכן בשפות אחרות) לא חייבים לחבר רצף פעלים בוי"ו החיבור, אפשר פשוט לכתוב אותם בזה אחר זה (לרוב מקובל להשתמש בפסיקים). לדוגמה: באתי, ראיתי, ניצחתי (זה תרגום כמובן).
 
* בעקבות המרצה שלי בקורסים מקראיים, שטענה (ובצדק) שלא מתאים לקרוא לצורות סדירות במקרא כמו "ויפעל" בשם "היפוך", אין בהן שום דבר "הפוך". זו ראייה סינכרונית של מדקדקים מתקופות מאוחרות יותר שעבורם (כמו גם עבורנו) מערכת הפועל הייתה שונה מזו שבמקרא. אם מעניין אותך לקרוא קצת על מערכת הפועל במקרא, כתבתי פעם הודעה מפורטת בנושא (שגם היא על קצה המזלג, כמובן):
לצפיה ב-''
03/11/2016 | 14:37
4

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תפעול העסק שלך
אירוח בנושא תפעול...
עסוק בתפעול העסק במקום בפיתוחו? מומחה יענה לך על...
אירוח בנושא תפעול העסק שלך
אירוח בנושא תפעול...
עסוק בתפעול העסק במקום בפיתוחו? מומחה יענה לך על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ