לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'הבעלים של העסק - רבים או יחיד'
הבעלים של העסק - רבים או יחיד
02/10/2016 | 12:18
2
31
נניח שהעסק שייך לזרובבל.
איך יש לומר: הבעלים של העסק הזה קנה או קנו?
לצפיה ב-'גם וגם, תלוי אם מדובר ביחיד או ברבים. '
גם וגם, תלוי אם מדובר ביחיד או ברבים.
02/10/2016 | 21:41
1
26
אם הבעלים הוא אחד, אז קנה. רבים, קנו.
אך למעשה, גם מי שיאמר קנו ביחס לבעלים כשמדובר ביחיד, אינו טועה.
 
המילה הזאת היא צורת רבים המשמשת כיחיד, אך גם כרבים.
 
וראה כאן את תגובתו של דרור: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3211-18074-302...
 
לצפיה ב-'תודה רבה!! '
תודה רבה!!
02/10/2016 | 23:47
13
תודה רבה!
שנה טובה
לצפיה ב-'לוויה או הלוויה'
לוויה או הלוויה
30/09/2016 | 20:21
2
284
טקס ליווי המת אל קברו. האם זה לוויה או הלוויה
לוויותו של שמעון פרס
או
הלוויתו של שמעון פרס
לצפיה ב-'גם. מקשרת הסבר באתר האקדמיה ללשון:'
גם. מקשרת הסבר באתר האקדמיה ללשון:
30/09/2016 | 20:23
1
69
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
01/10/2016 | 01:27
4
לצפיה ב-' ושנה טובה לכל גולשי תפוז '
ושנה טובה לכל גולשי תפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
29/09/2016 | 11:31
1
3
שנה טובה ומתוקה לכולם!
שתהיה לנו שנה של התחלות חדשות, שינויים, בריאות ואושר.
 
כתיבה וחתימה טובה
צוות תפוז אנשים
לצפיה ב-'שנה טובה! '
שנה טובה!
02/10/2016 | 15:58
2
לצפיה ב-' "שוהה עולם"'
"שוהה עולם"
29/09/2016 | 10:27
2
143
שלום לכם: אני שומע הרבה מאז פטירתו של שמעון פרס ז"ל, שהוא היה "שוהה עולם". יש לי מילון מעודכן בבית, ומוזר שאני לא מוצא בו פירוש למושג וגם לא מוצא פירוש במילונים אונליין.  יתכן שאני לא מקליד נכון את האותיות.
אשמח לפירוש שלכם למושג, וגם האם אתם יודעים אולי למה אני לא מוצא לזה פירוש, לא במילון האמיתי המעודכן שיש לי בבית וגם לא באינטרנט.
 תודה
 
לצפיה ב-'אם מדובר באלה שיגיעו ללוויה'
אם מדובר באלה שיגיעו ללוויה
29/09/2016 | 11:11
1
48
כנראה הם שועי עולם. https://milog.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%A2
לצפיה ב-' אתה צודק אבו זקן'
אתה צודק אבו זקן
29/09/2016 | 21:58
35
תודה לתשובתך אכן טעיתי וזה נשמע לי תמיד "שוהה עולם"
החלטתי שהפעם אני בודק את זה וכאמור לא מצאתי את זה באף מקום, ולפי זה חשדתי שאצלי יש טעות כלשהי בשמיעת המונח ואכן כך.
תודה לתשובתך ושנה טובה
 
לצפיה ב-'אני רק שאלה.'
אני רק שאלה.
29/09/2016 | 07:57
1
44
מחפש פועל.
לנקות אבק.
(ברור שלא לאבק)
בתודה מראש. צ'י
לצפיה ב-'למה ברור שלא? זה הפועל... אין אחר. ראה במילון ספיר:'
למה ברור שלא? זה הפועל... אין אחר. ראה במילון ספיר:
29/09/2016 | 12:12
30
לצפיה ב-'יחיד של רבים – ילדם או ילדיהם?'
יחיד של רבים – ילדם או ילדיהם?
28/09/2016 | 14:39
23
84
לפני חודש בדיוק העלה כאן הדיוט גמור התלבטות כרונית:
ובמקרה (או לא...) פרסמה האקדמיה ללשון תשובה לסוגיה:
 
בהזמנה לערב הורים נכתב: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדם לקראת המפגש". את המשפט הזה אפשר לנסח גם כך: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדיהם לקראת המפגש".
 
לכל אחד מן הניסוחים היגיון משלו: בניסוח הראשון באה לידי ביטוי העובדה שמדובר בילד אחד לכל הורה (או זוג הורים), ובניסוח השני באה לידי ביטוי העובדה שבסך הכול מדובר בילדים רבים.
 
שתי דרכי הניסוח האלה רווחות בעברית בכל תקופותיה, ושתיהן כמובן כשרות גם בימינו.
_________
 בהמשך ניתנו דוגמאות מהמקרא (עיינו בקישור).
לצפיה ב-'לקח לי דקה לקלוט אבל אחרי שקלטתי מצאתי שהשאלה קולעת '
לקח לי דקה לקלוט אבל אחרי שקלטתי מצאתי שהשאלה קולעת
28/09/2016 | 15:43
1
52
זה הרי היה ברור לכולנו, ובוודאי להדיוט גמור ש-:
ילדם= הילד שלהם
ילדיהם= הילד שלהם
 
אך כשמדובר בכמה זוגות הורים שלכל אחד מהם ילד אחד, אז באמת נוצר כאן מצב מורכב, כי אם נאמר שההורים הגיעו עם ילדם, הרי שהכוונה לזוג אחד של הורים ואם נאמר שההורים הגיעו עם הילדיהם הרי שהכוונה לזוגות רבים של הורים שכל אחד מזוגות אלה הגיע עם ילדו (היחיד), או לחלופין, זוגות רבים של הורים שכל אחד מזוגות אלה הגיע עם ילדיו (הרבים).
לצפיה ב-'*תקלדה: ילדיהם=הילדים שלהם'
*תקלדה: ילדיהם=הילדים שלהם
28/09/2016 | 20:17
12
לצפיה ב-'כשר אבל...'
כשר אבל...
29/09/2016 | 09:54
16
47
אין לי ויכוח עם התקן, אבל חוץ מעצלות מחשבתית אין שום סיבה לא לדייק ולהגיד בדיוק את מה שמתכוונים להגיד. אמנם המובן ברור כמעט תמיד בגלל ההקשר, אבל במקום לוודא בכל פעם שלא ייתכן פירוש מוטעה מוטב לדעתי לדייק תמיד, גם אם אבותינו לא חשבו כך.     
 
"אתם מתבקשים לנקות את בתיכם" מעביר את המידע שמדובר בבתים רבים, בעוד "עליכם לנקות את בֵיתכם" מדבר אל אנשים שיש להם בית אחד (וכך אינם מודאגים מהחוק החדש של כחלון).
 
בדוגמת האקדמיה, הנוסח "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדם לקראת המפגש" ממש צורם אם לזוג הורים יש יותר מילד אחד בכיתה (אולי משרד החינוך אוסר על זה אבל כשהשימוש הזה נעשה שגור גם בהכנה למפגש של כל בית הספר המנסח עלול להשתמש בנוסח דומה, וההורים המסכנים יצטרכו להכריע עם איזה מילדיהם  התלמידים עליהם לשוחח, מה שעלול לגרום למריבות שסופן מי ישורנו(*)).
__________
(*) אופס. שסופיהן מי ישורנו.
לצפיה ב-'אין אבל. ראשית, לא מדובר בתקן; זו דרכה של העברית מימים ימימה'
אין אבל. ראשית, לא מדובר בתקן; זו דרכה של העברית מימים ימימה
29/09/2016 | 11:53
10
30
תשובות האקדמיה אינן החלטות האקדמיה (אם כי חלקן נסמכות על החלטות).
 
שנית, לא מדובר כאן בחוסר דיוק. אני מבינה שזה צורם לך אישית, אבל זו העדפתך האישית. בשימוש ביחיד במקום רבים אין חוסר דיוק, ולי למשל זה ממש לא צורם.
לצפיה ב-'לא ענית על השאלה,'
לא ענית על השאלה,
29/09/2016 | 15:20
4
28
מה אמורים לעשות הורים ליותר מילד אחד.
לצפיה ב-'לא ראיתי שאלה... אבל כל ילד מביא איתו דף כזה משל עצמו'
לא ראיתי שאלה... אבל כל ילד מביא איתו דף כזה משל עצמו
29/09/2016 | 15:29
3
27
ולכן הפנייה היא ביחס לילד המסוים. אם יש יותר מילד אחד כל אחד מהם יביא דף משלו שמיועד עבורו.
 
באופן כללי אם מלכתחילה ההתייחסות היא לרבים של רבים, אין דילמה... ולכן השאלה מתייתרת מלכתחילה. למשל פנייה של משרד הבריאות: "הורים יקרים, אנא קחו את ילדיכם להתחסן".
לצפיה ב-'אכן, לא היתה שם שאלה'
אכן, לא היתה שם שאלה
29/09/2016 | 17:57
1
32
אבל מה אם לא כל ילד מביא דף משלו אלא, נניח, שבאספת הורים המורה אומר את זה בע"פ לקהל מולו?
ומה אם מישהו רוצה לספר, למשל שבמפגש הכיתתי כל ההורים וכל הילדים שיחקו יחד, היית מאשרת "כל ההורים וילדם שיחקו"? אם לא, נסי להסביר לי את ההבדל.
 
לטעמי "באופן כללי אם מלכתחילה ההתייחסות היא לרבים של רבים, אין דילמה" מסכם מצוין את העניין. אם אפשר להתבטא כך שאין דילמה, למה להתבטא אחרת?
לצפיה ב-'טוב, לא שאלה, רק תהייה. בסדר?'
טוב, לא שאלה, רק תהייה. בסדר?
29/09/2016 | 21:17
18
"בדוגמת האקדמיה, הנוסח "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדם לקראת המפגש" ממש צורם אם לזוג הורים יש יותר מילד אחד בכיתה (אולי משרד החינוך אוסר על זה אבל כשהשימוש הזה נעשה שגור גם בהכנה למפגש של כל בית הספר המנסח עלול להשתמש בנוסח דומה, וההורים המסכנים יצטרכו להכריע עם איזה מילדיהם  התלמידים עליהם לשוחח, מה שעלול לגרום למריבות שסופן מי ישורנו(*)).
__________
(*) אופס. שסופיהן מי ישורנו.
"
לצפיה ב-'אבל אני רואה תשובה '
אבל אני רואה תשובה
30/09/2016 | 07:18
4
לצפיה ב-'העדפה מתקנת'
העדפה מתקנת
29/09/2016 | 17:47
4
34
לא טענתי טענה סתמית שזה צורם לי, אלא נימקתי, או לפחות ניסיתי לנמק, למה מוטב  לדייק במקומות בהם אין קל מזה. "ילדיהם" אמנם מכיל שתי אותיות יותר מ"ילדם" אבל שתי האותיות האלה קונות בהירות, וזה מחיר זול.
 
"זאת דרכה של העברית" אומר אך ורק שגם בדורות הקודמים היו מי שלא הקפידו על ניסוח ברור. למה לבחור ללכת בעקבותיהם של אלה ולא לשקול את הניסוח לגופו? רק מפני שזה "ממש לא צורם" לחלק מהאנשים? את יודעת טוב כמוני לכמה אנשים לא צורם "שתי שקל" (אחרי הכל גם להוא שכתב "שתיים דובים" זה לא צרם, ואני לא מתכוון למאיר שלו).
 
שנית, כן מדובר כאן בחוסר דיוק. "ילדם" הוא הילד שלהם, לא הילדים שלהם. אמנם חוסר דיוק עם היסטוריה, אבל עדיין חוסר דיוק.
 
 
לצפיה ב-'שתיים דובים עולים לאין ערוך על שתי שקל. ראה נא תמחיר בפנים.'
שתיים דובים עולים לאין ערוך על שתי שקל. ראה נא תמחיר בפנים.
29/09/2016 | 19:13
37
שתיים דובים בפיתה, אחד חומוס ...
לצפיה ב-'זה לא יותר מדויק'
זה לא יותר מדויק
29/09/2016 | 19:50
1
37
בכל אחת מהאפשרויות כשלעצמה יש עמימות (שההקשר וההיגיון פותרים בדרך כלל).
 
"ההורים וילדיהם" האם זה מתייחס רק להורים שיש להם כמה ילדים?
"ההורים וילדם" האם זה הילד של כל עשרות ההורים?
 
 
ועמימויות כאלה תמיד היו ותמיד יהיו על אפם ועל חמתם של חובבי הדיוק המקסימלי (או אולי יותר נכון: על אפיהם ועל חמותיהם).
 
לצפיה ב-'אחרי מחשבה נוספת'
אחרי מחשבה נוספת
29/09/2016 | 22:02
16
אני נוטה להסכים.
לצפיה ב-'הנימוק שלך מובן, אבל שוב, אין פה דיוק רב יותר, רק גישה שונה'
הנימוק שלך מובן, אבל שוב, אין פה דיוק רב יותר, רק גישה שונה
30/09/2016 | 00:32
15
האם להתייחס ליחיד של הרבים (כשהוא אחד ביחס לכל אחד מהרבים) או למכלול בסך הכול. כן, ילדם הוא הילד שלהם. בדוגמה הנ"ל (שנתנה האקדמיה) אכן מדובר בהתייחסות לילד מסוים של כל זוג* הורים ולא לילדים שלהם. מכיוון שהכוונה ברורה (ובמקרים שלא אכן ראוי לנקוט ניסוח אחר) איני מסכימה איתך ש"לא הקפידו על ניסוח ברור".
 
* ואם כבר רוצים להתקטנן, מי אמר שיש בכלל "הורים"? במשפחות רבות יש רק הורה אחת/ד...
לצפיה ב-'דומני שבשל העובדה שהשפות הטבעיות אינן בנויות כשפות מחשב'
דומני שבשל העובדה שהשפות הטבעיות אינן בנויות כשפות מחשב
29/09/2016 | 20:01
4
21
גם אמירה מן הסוג "אתם מתבקשים לנקות את בתיכם" איננה מוסרת מידע חד משמעי.
המילים "אתם מתבקשים" מעבירות את המסר הבא:
אתה מתבקש ואתה מתבקש ואתה מתבקש ... עד אחרון הנוכחים.
המילים "לנקות את בתיכם" מוסרות את התוכן המופיע בהן פשוטו כמשמעו: לנקות את הבתים שלכם.
אם נאחד את שני חלקי האמירה נקבל את המסר הבא:
אתה מתבקש לנקות את הבתים שלך ואתה מתבקש לנקות את הבתים שלך
ואתה מתבקש לנקות את הבתים שלך ... עד אחרון בעלי הבתים.
ומה יהא עליהם אם יגיע המסר חלילה וחס לאוזניו של כחלון?
לצפיה ב-'מה כאן לא חד משמעי?'
מה כאן לא חד משמעי?
29/09/2016 | 21:27
3
15
"בתיכם" במקרה זה כוללת גם את האפשרות שלמישהו יש בית אחד בלבד.
כמו:
מספר הילדים: 1.
לצפיה ב-'בתיכם=ה*בתים* שלכם. האם כשאומרים: 'לפלוני יש בתים', כוללת '
בתיכם=ה*בתים* שלכם. האם כשאומרים: 'לפלוני יש בתים', כוללת
30/09/2016 | 00:56
2
12
אמירה זו גם אפשרות שיש לו בית אחד? תמיהני.
לצפיה ב-'אבל אם אומרים לאלמוני: 'עליך למכור את בתיך','
אבל אם אומרים לאלמוני: 'עליך למכור את בתיך',
30/09/2016 | 07:02
1
14
כאשר לא ידוע לאומרים מספר הבתים שיש לו, אמירה זו כוללת גם את האפשרויות שיש לו בית 1 בלבד, או אפילו 0 בתים. לא כך?
לצפיה ב-'אכן, אבל מתוך הבנה פרגמטית, לא כי האמירה "מדויקת" לשונית '
אכן, אבל מתוך הבנה פרגמטית, לא כי האמירה "מדויקת" לשונית
30/09/2016 | 10:21
5
לצפיה ב-'כל הילדים של המשפחות החד-הוריות מתבקשים לעמוד ליד הוריהם. ??'
כל הילדים של המשפחות החד-הוריות מתבקשים לעמוד ליד הוריהם. ??
29/09/2016 | 22:58
6
לצפיה ב-'"אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" - כולם היו במצב כלכלי טוב, עם '
"אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" - כולם היו במצב כלכלי טוב, עם
29/09/2016 | 23:24
2
25
אוהלים להשכרה?
לצפיה ב-'אוהל לאישה האחת ואוהל לאישה האחרת...'
אוהל לאישה האחת ואוהל לאישה האחרת...
30/09/2016 | 08:27
1
5
לצפיה ב-'אז אתה מסכים שהיה להם מצב *קלקלי* '
אז אתה מסכים שהיה להם מצב *קלקלי*
30/09/2016 | 15:55
13
שנה טובה!
לצפיה ב-'רב מילים הולך על הקצה :)'
רב מילים הולך על הקצה :)
27/09/2016 | 16:53
7
62
לא יכול שלא לשתף, שלא לומר לשקף, את הערך ואת דוגמה מספר 3 שזה עתה מצאתי למילה "שקוף" ברב-מילים. אבן שושן מתהפך בקברו :)
 
הסבר מלא למילה שָׁקוּף  תואר 

1. חדיר לאור; שאפשר לראות בעדו, שהאור עובר דרכו; לא אטום.
• זכוכית היא חומר שקוף.
• אפשר להעתיק ציור בעזרת נייר שקוף.
• החולצה שלך שקופה, רואים לך את החזייה.
לצפיה ב-'אכן, מוטב היה לבחור דוגמה קצת פחות מינית ונפיצה מגדרית '
אכן, מוטב היה לבחור דוגמה קצת פחות מינית ונפיצה מגדרית
27/09/2016 | 16:58
6
40
בלי קשר לקבר או למילונאי כזה או אחר, יש כאן איזשהו חוסר טאקט, טעם לפגם... יכלו לחבר משפט דוגמה שלא יגרום לחלק מהקוראים והקוראות לזוע באי נוחות בכיסא.
לצפיה ב-'בהחלט.'
בהחלט.
27/09/2016 | 17:18
5
9
לצפיה ב-'כמובן'
כמובן
28/09/2016 | 09:47
4
43
דוגמא עדיפה בהרבה:
 
• השמלה שלך שקופה, מוטב שתלבשי חזייה.
_______________
אגב, אם כבר עוסקים בענייני שקיפות, השימוש הרווח ב"שקוף" בתור משהו ברור תמיד מצחיק אותי, כי שקוף הוא בדיוק ההיפך: זה משהו שלא רואים אותו.
 
 
 
לצפיה ב-'אבל רואים בעדו... "רואים רחוק רואים שקוף" '
אבל רואים בעדו... "רואים רחוק רואים שקוף"
28/09/2016 | 14:32
2
33
ייתכן שהשימוש ב"שקוף" הוא מעין תרגום שאילה – למשל clear באנגלית או claro בספרדית, שגם להם שימוש מטאפורי כזה.
לצפיה ב-'שאלה: רואים בעדו? רואים מבעדו? גם וגם? '
שאלה: רואים בעדו? רואים מבעדו? גם וגם?
02/10/2016 | 13:35
1
24
שנה טובה!
לצפיה ב-'מהתרשמותי ממילון ספיר אפשרי, אבל לדעתי סתם מסרבל לחינם'
מהתרשמותי ממילון ספיר אפשרי, אבל לדעתי סתם מסרבל לחינם
05/10/2016 | 02:20
15
נראה לי שמקובל לומר (רואה/נראה) "מבעד" כשהמילה אינה בנטייה.
אפשרות אחרת (בלי להסתבך עם מילות יחס נוספות): רואים דרכו.
 
לצפיה ב-'המילון לא אקטואלי'
המילון לא אקטואלי
30/09/2016 | 08:33
29
במילון המעודכן: "החולצה שלך שקופה שימי בורקה!"
לצפיה ב-'"יונתי תמתי" משמעות'
"יונתי תמתי" משמעות
27/09/2016 | 15:52
8
77
אמנם זה לא המקום המתאים ביותר (פורום תנ"ך אולי) אך זהו המקום  הכי קרוב לשאלה כזאת.  
בשיר השירים, ואחר בשירים נוספים כמו של אריק איינשטיין ז"ל יש שימוש במושג "יונתי תמתי" (יונה תמה ומושלמת). איזו משמעות מחמאתית יש בדימוי יונה כשהוא נאמר כלפי רעיה או אהובה? בזמנינו לבטח זה ישמע מוזר אם אומר לאהובתי "יונה שלי", במקרה הטוב היא תצחק:) 
לצפיה ב-'יונה מסמלת שלום וגם אחווה, זוגיות ("זוג יונים"). מוויקיפדיה:'
יונה מסמלת שלום וגם אחווה, זוגיות ("זוג יונים"). מוויקיפדיה:
27/09/2016 | 16:32
1
34
"יונת השלום: בתרבויות רבות, היונה, ובמיוחד יונה לבנה מסמלת שלום. מקורו של סמל זה בספר בראשית, בסיפור המבול, כאשר היונה היא זו שהביאה לנח עלה זית, ובכך בישרה לו כי יש יבשה בחוץ ובא שלום לעולם החרב וההרוס. למעשה, תיוגה של היונה כסמל השלום הוא אירוני, שכן מטבעה, היונה היא ציפור אלימה.
 
בתרבויות רבות מיוחס ליונים אורח חיים מונוגמי והרמוני, ובשפה העברית הביטוי "זוג יונים" מתאר בני זוג החיים בהרמוניה ומאוהבים זה בזה. לדימוי זה יש בסיס מוצק במציאות, מפני שיונים הן מונוגומיות כמו עופות אחרים כגון תורים."
לצפיה ב-''
28/09/2016 | 15:33
5
לצפיה ב-'אם קשה לך עם יונה תמה, נסה צבייה, יעלת חן, איילת אהבים.'
אם קשה לך עם יונה תמה, נסה צבייה, יעלת חן, איילת אהבים.
27/09/2016 | 22:17
3
11
לצפיה ב-'בקיצור, לנסות עליה את שמות החיות בשמורת עין גדי:) '
בקיצור, לנסות עליה את שמות החיות בשמורת עין גדי:)
28/09/2016 | 15:36
2
30
סטודנטית (לדוקטורט) מסודן סיפרה לנו שבארץ שלה כשאומרים לבחורה פרה, זו מחמאה. בשיא הרצינות.  
לצפיה ב-'עם יד על הלב - הרבה הרבה יותר מחמיא מאשר לומר לה שהיא'
עם יד על הלב - הרבה הרבה יותר מחמיא מאשר לומר לה שהיא
02/10/2016 | 13:39
1
17
Kוּsית במחילה...
לצפיה ב-'לדעתי, המילה הזאת מזמן לבשה צורה לא מינית בהכרח '
לדעתי, המילה הזאת מזמן לבשה צורה לא מינית בהכרח
02/10/2016 | 20:19
15
והראיה מהמילה Kוּסון.
בדבר אחד אנחנו בטוח מסכימים, מדובר במשלב דיבורי ומאידך במשלב גבוה מטפאורי פואטי.
לצפיה ב-'ובמקרה הרע'
ובמקרה הרע
28/09/2016 | 09:51
1
39
היא תשאל אם יש לה כינים.
לצפיה ב-'הברקה יפה, מסוג הזוויות שבעיקר בנות חושבות עליהן'
הברקה יפה, מסוג הזוויות שבעיקר בנות חושבות עליהן
28/09/2016 | 15:38
12
לצפיה ב-'איך לכתוב בלי ניקוד: "להעזר" או "להיעזר"?'
איך לכתוב בלי ניקוד: "להעזר" או "להיעזר"?
26/09/2016 | 18:03
10
319
לצפיה ב-'להיעזר (בלי ניקוד), ועם ניקוד אני חושב שזה יהיה לְהֵעָזֵר. '
להיעזר (בלי ניקוד), ועם ניקוד אני חושב שזה יהיה לְהֵעָזֵר.
26/09/2016 | 22:54
5
59
(לְהֵעָזֵר). זה צורת שם הפועל בבניין התפעל. נכון טריליאן?
וראו כאן
לצפיה ב-'הבניין הוא נפעל.'
הבניין הוא נפעל.
27/09/2016 | 01:48
3
37
לצפיה ב-'תודה איתי:) '
תודה איתי:)
27/09/2016 | 02:53
2
43
יש לך עצה איך להימנע מטעות כזאת בעתיד?
האנולגיה השגויה שלי הייתה כזאת: התעזר... > התפעל> להתעזר= להיעזר.
כמו התהלך ולהתהלך.  
לצפיה ב-'נעזר - נפעל'
נעזר - נפעל
27/09/2016 | 12:59
18
לצפיה ב-'התי"ו של התפעל מתלכדת כשפה"פ תי"ו או טי"ת ואפשר גם בדל"ת'
התי"ו של התפעל מתלכדת כשפה"פ תי"ו או טי"ת ואפשר גם בדל"ת
27/09/2016 | 14:01
32
ובכל מקרה הידמות מלאה לא מתרחשת עם אותיות גרוניות (הן לא יכולות לקבל דגש חזק, וכן, אני יודעת שיש במקרא מקומות וכו').
לצפיה ב-''
27/09/2016 | 13:02
13
ובקישור שהצגתָ לי רואים שמדובר בבניין נפעל.
לצפיה ב-'נצל"ש ניעשה = להיעשות בגוף מדבר, רבים, עתיד? '
נצל"ש ניעשה = להיעשות בגוף מדבר, רבים, עתיד?
27/09/2016 | 02:57
3
29
מה צורת העתיד (מדַבּרים) של שם הפועל להיעשות?
לדוגמה "מתי ניעשה ברורים יותר בשפתינו"
 
אשמח לראות עצה לחלופה, כי המילה ניעשה והמילה נעשה קצת נשמעות דומה וזה עלול ליצור קצת הטעיה אצל השומע.
לצפיה ב-'כן, זו הצורה'
כן, זו הצורה
27/09/2016 | 14:15
2
20
יש דמיון (ואף הזדהות) בין צורות פועל כאלה ואחרות, ההקשר עוזר להבין את המשמעות הרלוונטית. אם אתה מחפש פועל חלופי במשפט שנתת לדוגמה, אפשר "נהיה" או "נהפוך". אם במשפט אחר, תן הקשר.
לצפיה ב-''
27/09/2016 | 15:00
4
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/09/2016 | 15:01
5
לצפיה ב-'טעות סופר או צורה תקינה?'
טעות סופר או צורה תקינה?
26/09/2016 | 11:20
15
61
במאמר ישן (ומשובח!) של אניטה שפירא בכתה"ע אלפיים על ימיה הראשונים של המדינה מצאתי כתוב:
... ולא פעם נראה היה שכלתה עליה הרעה.
האם גם צורה זו תקינה? האלטרנטיבה היא שלאניטה שפירא היתה פליטת קולמוס, שעורכת אלפיים לא שמה לב, והמגיה/ה גם הוא/היא.
לצפיה ב-'אתה מתכוון ל"עליה" במקום "אליה"?'
אתה מתכוון ל"עליה" במקום "אליה"?
26/09/2016 | 12:17
11
30
לא הכרתי את הניב, חיפשתי במיוחד כדי לנסות להבין במה מדובר... על פניו נראה שמדובר בטעות, אבל חסר הקשר.
לצפיה ב-'אכן, עליה במקום אליה'
אכן, עליה במקום אליה
26/09/2016 | 12:32
10
30
במקור המקראי: אסתר, ז', ז': .... כִּי רָאָה, כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ
אם את לא היכרת את הניב, אני מתחיל לחשוד שאולי כך קרה גם לערכת ולמגיה/ה...
 
וסליחה: אכן, התכוונתי להבליט את ה-ע' במלה עליה כדי להקל, ושכחתי. מתנצל!
 
 
לצפיה ב-'כן, כבר הבנתי; חשדתי בכך שהמקור מקראי (יש גם בשמואל, אגב)'
כן, כבר הבנתי; חשדתי בכך שהמקור מקראי (יש גם בשמואל, אגב)
26/09/2016 | 12:35
6
29
ואכן, לו הייתי עורכת/מגיהה את הטקסט לא הייתי חושדת בשימוש לא נכון בניב ולא הייתי יודעת לתקן.
לצפיה ב-'אני טיפה מתפלא, ואולמיים (כלומר - פעמיים אוּלם)'
אני טיפה מתפלא, ואולמיים (כלומר - פעמיים אוּלם)
26/09/2016 | 12:46
5
31
ואולם א': לו אני במקומך, נראה לי שהייתי מתפתל ומתחמק מגילוי-לב.  ועל כך הערצתי נתונה לך!
ואולם ב': נראה לי שהגישה שלי לשפה היא פרגמטית ומוזיקלית (בקיצור - כמו תוכי), ולא חקרנית וידענית.
לצפיה ב-'שאני לא יודעת הכול? אני לא, זה מה יש... לא מכירה אדם כזה'
שאני לא יודעת הכול? אני לא, זה מה יש... לא מכירה אדם כזה
26/09/2016 | 12:56
4
26
וזה לא ניב כ"כ נפוץ, אחרת כנראה כבר הייתי נתקלת בו (אבל הנה, עכשיו נתקלתי בזכותך ). אולי מכירים אותו יותר (בין היתר) אנשים שהולכים לקריאת מגילה... אבל הפעם האחרונה שנכחתי בה הייתה אי אז בילדות.
 
לא רואה כאן קשר לגישה חקרנית/ידענית; לא חוקרים אוצר מילים אלא תופעות לשוניות וכיו"ב. יש לי ספרי ניבים וכלים מקוונים אחרים ואני נעזרת בהם במידת הצורך, אבל לא יושבת לקרוא מילונים מכריכה לכריכה.
לצפיה ב-'קשור-לא-קשור: לפני מספר ימים התפלאתי שברב-מילים לא מצאתי בּר'
קשור-לא-קשור: לפני מספר ימים התפלאתי שברב-מילים לא מצאתי בּר
26/09/2016 | 13:30
3
44
(בוֹר, BOR) במובן במובן זוֹך, טוהר.
את אומרת שאין צורך להתפלא...
הבהרה: זה לא חלילה שחרשתי את המילון (כפי שעשה קישון, לפי עדות בנו...) אלא רציתי לוודא איך כותבים בֹּר בכתיב מנוקד, ופשוט לא מצאתי
לצפיה ב-'יש לכך פיתרון פשוט (שהשתמשתי בו לא פעם):'
יש לכך פיתרון פשוט (שהשתמשתי בו לא פעם):
26/09/2016 | 13:48
1
27
במסך שמוצג בפתיחת רב מילים ישנו התפריט:
 
|נקדן טקסט | מורפיקס | תנאי שימוש | מלינגו | כתבו לנו | דבר העורכים | בלוג | על אודות | עזרה | English
 
בחר ב"כתבו לנו". הצג את הבעיה (חסרונה של המילה 'בור' במילון), ואני מבטיחך נאמנה (לאור נסיוני) שתוך זמן לא רב (מספר שבועות מקסימום שנה - סתאם) היא וכל אביזריה יופיעו במילון.
לצפיה ב-'תודה רבה לך!! יש לי תמיד חשש מאינטרקציה מתסכלת'
תודה רבה לך!! יש לי תמיד חשש מאינטרקציה מתסכלת
26/09/2016 | 14:51
15
עכשיו אאזור אומץ לעשות כדבריך.
תודה רבה
לצפיה ב-'לא אמרתי שאין צורך להתפלא... אבל זה כבר קשור לרב מילים עצמו'
לא אמרתי שאין צורך להתפלא... אבל זה כבר קשור לרב מילים עצמו
27/09/2016 | 14:19
13
שאינו מתיימר להיות מילון דיאכרוני, ועל כך כבר נכתב במאמר שחוכך הפנה אותך אליו בשרשור קודם:
לצפיה ב-'הנה, ערכתי חיפוש קטן ברשת'
הנה, ערכתי חיפוש קטן ברשת
26/09/2016 | 12:35
2
37
לצפיה ב-' אכן, זו אחת התוצאות הראשונות שגם אני מצאתי'
אכן, זו אחת התוצאות הראשונות שגם אני מצאתי
26/09/2016 | 12:58
1
11
לצפיה ב-'לתחושתי זה עניין של רקע דתי כן או לא בימי חורפו של אדם. '
לתחושתי זה עניין של רקע דתי כן או לא בימי חורפו של אדם.
26/09/2016 | 13:36
17
לצפיה ב-'מעניין.'
מעניין.
27/09/2016 | 00:01
26
אני לא מצאתי בקריאת הטקסט שהבאת את הטעות בניב. אני מכירה את "כלתה עליו הרעה" מקדמת דנא, ולדעתי אניטה שפירא הכירה אותו כמוני... :)  חיפשתי קצת בפרויקט בן יהודה, ואכן ביאליק מדייק ומביא את הניב כלשונו (אליה ולא עליה) וכן גם מנדלה מו"ס ורבים אחרים. אבל יש כאלה שמשתמשים ב'עליה' (פרץ סמולנסקין, ברדיצ'בסקי לפעמים, אברהם מאפו). גם כשמחפשים בגוגל רואים את הצורה הזו, "כלתה עליו הרעה" גם בדיונים וגם ב-hebrew books. מכאן שזו טעות נפוצה
לצפיה ב-'למה לא?'
למה לא?
27/09/2016 | 01:46
1
28
בתנ"ך שתי האפשרויות מופיעות בפסוק אחד:
וְעַתָּה דְּעִי וּרְאִי מַה תַּעֲשִׂי כִּי כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ (שמואל א, כה, יז)
לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
27/09/2016 | 04:32
4
לצפיה ב-'למה כותבים/אומרים תיון ולא תהון?'
למה כותבים/אומרים תיון ולא תהון?
25/09/2016 | 20:34
1
39
אם המילה תיון באה מהמילה תה למה אומרים תיון ולא תהון?
או תון (עם צרה מתחת לת')
 
לצפיה ב-'המילה 'תה' היא מילה שאולה ולא נוצרה בעברית, כידוע'
המילה 'תה' היא מילה שאולה ולא נוצרה בעברית, כידוע
25/09/2016 | 20:46
52
בשפות שונות הוגים אותה אחרת, בעברית כותבים 'תֶּה' אך ההגייה המקובלת בציבור היא "תֵּי" (tey).
 
מבחינה דקדוקית, בעברית ה"א בסופי מילים בד"כ אינה שורשית. לרוב היא צורן נקבה, וכשמדובר בזכר, היא לרוב חלופה ליו"ד שורשית (גזרת ל"י) לדוגמה:
מבנה >> ב-נ-י (בניתי, בנייה, בניין, בנוי, בינוי, בנאי...)
משתה >> ש-ת-י (שתייה, שתוי, שתיין...)
כך שגם מהבחינה הזאת יש היגיון.
 
אחרון חביב, 'פֶּה' הוא כידוע 'פִּיּוֹן' (המשמעות מתלכדת גם עם צליל של מילה שאולה) אז גם זה מסתדר...
 
אלה הסיבות שאני יכולה לחשוב עליהן.
לצפיה ב-'על "יתרון" בבלוג של "הדיוט גמור" - קראתי ונהנתי. '
על "יתרון" בבלוג של "הדיוט גמור" - קראתי ונהנתי.
25/09/2016 | 10:26
28
סתאם - ונהניתי.
לצפיה ב-'שאלה על ענקים וענקיות'
שאלה על ענקים וענקיות
24/09/2016 | 13:26
12
43
מה ההבדל בין ענק לענקי?
מהי צורת הנקבה של ענק?

תודה רבה!
לצפיה ב-'כמו ההבדל בין טיפש לטיפשי או בין תוקפן לתוקפני:'
כמו ההבדל בין טיפש לטיפשי או בין תוקפן לתוקפני:
24/09/2016 | 15:09
11
42
"כיום לצד הצורות סַבְלָן וסוֹבְלָן משמשות אף יותר צורות שם התואר המובהקות סַבְלָנִי וסוֹבְלָנִי, בעלות הסופית ־ִי, בדומה לתוקפן ותוקפני, ענק וענקי."
 
בקצרה, האפשרות הראשונה היא שם תואר (ולפעמים גם שם עצם, כך למשל במקרה של 'ענק') המתייחסת לבני אנוש, ואילו התואר בסיומת -י מתייחס רק (או גם) לשמות עצם שאינם בני אדם, כלומר תכונה שאינה בהכרח התנהגות אנושית.
 
לגבי משמעויות ונטייה, האם ניסית לחפש במילון? מקום טוב להתחיל ממנו (ואז לדון כאן בתוצאות, אם עדיין יש שאלות ). קישור למילון ספיר נמצא קבוע בראש הפורום לשירות כלל הגולשים, והוא פתוח חינם לכולם. בלשונית "דקדוק" תוכל למצוא את נטיות המילה. ספיר מציע 'ענקה' (לענק) ואילו הנקבה של 'ענקי' היא כמובן 'ענקית' (כאן אין אפשרות אחרת). עם זאת דומני כי בציבור רווחת הצורה "ענקית" בשני המקרים.
 
כיוון שבמקרים רבים אפשרית יותר מנטיית נקבה אחת, האקדמיה ללשון ממליצה/מעדיפה לבדל במידת האפשר.
 
סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה
"כמו כן מזדהות צורות נקבה בסיומת ־ִית עם צורות נקבה של שמות תואר בסיומת ־ִי: נַנָּסִית היא גם נקבת הנַנָּס (לצד נַנֶּסֶת) וגם נקבת שם התואר נַנָּסִי (כגון 'קלמנטינה ננסית'); גְּאוֹנִית עשויה להיות גם צורת הנקבה של גָּאוֹן (לצד גְּאוֹנָה) וגם נקבת שם התואר גְּאוֹנִי (כגון 'המצאה גאונית'), וכך גם בִּרְיוֹנִית ('התנהגות בריונית')."
 
"צורת הרבות: למילים בעלות הסיומות ־ָה, ־ת צורת רבות המקבילה בדיוק לצורת הרבים: רַוָּקִים–רַוָּקוֹת, זַמָּרִים–זַמָּרוֹת. לעומת זאת הסיומת ־ִית גוררת אחריה צורת רבות בסיומת ־ִיִּוֹת: סַפָּרִיּוֹת (ולא סַפָּרוֹת). צורת רבות זו – שבה נוספת הברה – חורגת מן הסימטרייה בין הרבים לרבות. כך למשל צורת הרבות כַּנָּרוֹת (מן כַּנֶּרֶת) קרובה יותר לצורה כַּנָּרִים מכַּנָּרִיּוֹת (מן כַּנָּרִית)."
 
עוּבּר בנקבה
"צורת נקבה אפשרית אחרת היא עוּבָּרית וברבים עוּבָּריות. חסרונותיה של צורה זו שהיא שונה יותר מצורת הזכר וכן שהיא זהה לצורת הנקבה של שם התואר עוּבָּרי, כגון 'תנוחה עוברית', 'התפתחות עוברית'."
 
פג בנקבה
"כשם שצורת הנקבה של עַז היא עַזָּה ושל פַּר – פָּרָה, כך צורת הנקבה של פַּגהיא פַּגָּה. הצורה פַּגָּה עדיפה גם בגלל צורת הרבים שלה – פַּגּוֹת, לעומת צורת הרבים של פַּגִּית – פַּגִּיּוֹת, שהיא כצורת הרבים של פגייה, המקום שבו מטפלים בפגים."
 
לסיכום, מכל האמור לעיל מוטב לנהוג כפי שמציע המילון:
עֲנָק, ענָקה, ענָקים, ענָקות
עֲנָקִי, ענָקית, ענָקִיִים, ענָקִיות
לצפיה ב-'תודה גדולה - - תודה ענקית!!'
תודה גדולה - - תודה ענקית!!
24/09/2016 | 16:02
27
הרבה יותר ברור לי עכשיו. תודה
לצפיה ב-'ברשותך, שתי השגות על דברייך:'
ברשותך, שתי השגות על דברייך:
24/09/2016 | 22:13
9
32
1. אמרת:
"בקצרה, האפשרות הראשונה היא שם תואר (ולפעמים גם שם עצם, כך למשל במקרה של 'ענק') המתייחסת לבני אנוש, ואילו התואר בסיומת -י מתייחס רק (או גם) לשמות עצם שאינם בני אדם, כלומר תכונה שאינה בהכרח התנהגות אנושית."
על סמך מה?
 
הנה ציטוט מרב מילים (וכהקדמה של רפואה למכה: ואל נא תחזרי על 'לא תקני' 'לא מקפיד' וכו', לדעתי אין שני לו בבהירות ובשמירה על דיוק במסירת מידע על משלבים, תחומי שימוש ועוד):
 
~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה עֲנָק  תואר 

1. גדול מאוד, עצום במידותיו, בעל ממדים גדולים בהרבה מהממוצע.
• קנינו בית ענק שיש בו עשרה חדרים.
• הגשם החזק יצר שלולית ענקית בכביש.

2. סלנג נהדר, יוצא מן הכלל, נפלא.
• - איך היה הסרט? - ענק, אתם מוכרחים לראות אותו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה עֲנָקִי  תואר 

(גם: ענק) גדול ביותר; גדול בהרבה מן הרגיל, גדול ביותר בסוגו.
• יש להם בריכה ענקית בחצר באורך של עשרים מטר!
• לווייתנים הם בעלי חיים ענקיים שחיים בים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
כלומר שתי מילים אלה משמשות לאותם שימושי לשון והן יכולות למעשה להחליף זו את זו בכל מקום. (אולי ענק נמצא במשלב טיפה גבוה יותר בשל וִתְקהּ).
 
2. הצורה ענקה הנה צורה ביזארית למדיי (מזכירה לי קצת את ה'גַנָבה' של מירי פרץ), ואיני יודע מהיכן הקריצהּ, במחילה, מילון ספיר.
 
הנה דברו של מילון מן היישוב (רב מילים, אלא מה? )
 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עֲנָקִי   תואר   (עֲנָקִית)
(גם: ענק) גדול ביותר;
giant, huge, enormous
עֲנָק   תואר   (עֲנָקִית)
גדול מאוד, עצום במידותיו, בעל ממדים גדולים בהרבה מהממוצע.
giant, huge, enormous ; ...
עֲנָק   שֵם   (עֲנָקִית)
אדם גדול וגבוה בהרבה מן האדם הממוצע.
giant
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
לצפיה ב-'על סמך הבידול בשימוש בפועל, לא ע"ס הגדרה במילון'
על סמך הבידול בשימוש בפועל, לא ע"ס הגדרה במילון
24/09/2016 | 22:25
4
18
כשיש שם תואר קיים ונוצר ממנו שם תואר נוסף בסיומת -י זה בד"כ ליצור בידול בין האנושי ללא אנושי. השאלה הייתה על ההבדל ולכן נגעתי בהבדל; ייתכן שהניסוח לא היה מדויק דיו ולכן אבהיר:
שם התואר "ענק" אכן יכול לשמש במשמעות "גדול מאוד" ("חור ענק בתקרה") אבל יותר ויותר עוברים להשתמש בתואר "ענקי". לו היו ממשיכים להשתמש רק ב"ענק" הרי שלא היה צורך לגזור ממנו את "ענקי", כן?
 
לעומת זאת ההפך אינו נכון; כתבת "שתי מילים אלה משמשות לאותם שימושי לשון והן יכולות למעשה להחליף זו את זו בכל מקום" וכאן אני חולקת עליך נחרצות. על אדם מקובל לומר רק "ענק" ולא "ענקי" (הן כשם עצם, הן כשם תואר), כלומר ההבדל אינו משלבי בלבד.
 
באשר לנטייה "ענקית", היא מדגימה בדיוק את החיבור של מילון "רב מילים" לשטח ופחות לאקדמיה: הרי ציינתי מפורשות שהיא הרווחת יותר בציבור (למיטב ידיעתי). הסברתי מדוע מבחינה דקדוקית עדיפה הנטייה "ענקה" (ואגב, לגבי "גנבה", גם היא לא יותר ממוסכמה שאינה מגובה בתקן, ויש התייחסות לכך בקישור שהבאתי).
לצפיה ב-'1. "לעומת זאת ההפך אינו נכון; כתבת 'שתי מילים אלה משמשות'
1. "לעומת זאת ההפך אינו נכון; כתבת 'שתי מילים אלה משמשות
24/09/2016 | 23:15
3
18
 לאותם שימושי לשון והן יכולות למעשה להחליף זו את זו בכל מקום' וכאן אני חולקת עליך נחרצות. על אדם מקובל לומר רק "ענק" ולא "ענקי" (הן כשם עצם, הן כשם תואר), כלומר ההבדל אינו משלבי בלבד.
 
חילוקך הנחרץ מקובל, אכן נסחפתי מעט - לגבי תוארו של אדם, רק 'ענק'.
 
2. "כשיש שם תואר קיים ונוצר ממנו שם תואר נוסף בסיומת -י זה בד"כ ליצור בידול בין האנושי ללא אנושי.
 
על סמך מה את אומרת זאת? - ראיות!
 
השאלה הייתה על ההבדל ולכן נגעתי בהבדל; ייתכן שהניסוח לא היה מדויק דיו ולכן אבהיר:
שם התואר "ענק" אכן יכול לשמש במשמעות "גדול מאוד" ("חור ענק בתקרה") אבל יותר ויותר עוברים להשתמש בתואר "ענקי".
 
מי אמר?
 
לו היו ממשיכים להשתמש רק ב"ענק" הרי שלא היה צורך לגזור ממנו את "ענקי", כן?
 
לא!
אני איני יודע וגם את אינך יודעת מהן הסיבות ומהי השתלשלות העניינים שהביאה להיווצרות המילה ענקי מענק. והנימוק האומר שהיווצרותה באה מתוך הצורך לבדל בין אנשים לעצמים אינו יותר מאשר סימון עיגולים סביב מטרה שנקבעה מראש.
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ועוד לעניין "...אבל יותר ויותר עוברים להשתמש בתואר 'ענקי'."'
ועוד לעניין "...אבל יותר ויותר עוברים להשתמש בתואר 'ענקי'."
24/09/2016 | 23:29
1
12
גוגל:
מבנה ענק - כ-9000 מופעים
מבנה ענקי - כ-1900 מופעים
 
בית בובות ענק - כ-100
בית בובות ענקי -כ-40
 
ולבטח ניתן למצוא עוד ועוד דוגמאות ל"מעבר לשימוש בתואר ענקי".
לצפיה ב-'עוברים ביחס למה שהיה בעבר... הכול יחסי. בגוגל אתה בודק מצב'
עוברים ביחס למה שהיה בעבר... הכול יחסי. בגוגל אתה בודק מצב
24/09/2016 | 23:33
9
קיים סינכרונית (נכון לעכשיו) ולא תהליך. יש לזכור ש"ענקי" במשלב נמוך יותר, כלומר פחות נוכח (לפחות נכון להיום) בלשון התקשורת וכיו"ב ויותר בלשון הדיבור, ולכן גוגל לא משקף זאת היטב.
לצפיה ב-'1. על סמך מה? על סמך הבחנה לשונית והתנהגות דקדוקית'
1. על סמך מה? על סמך הבחנה לשונית והתנהגות דקדוקית
24/09/2016 | 23:47
8
הסיומת "-י" מאפיינת יותר שמות תואר בימינו, וכשכבר יש שם תואר שמתייחס לאדם (ולכן פעמים רבות הוא גם שם עצם) בד"כ שם התואר שנגזר ממנו כבר לא יתייחס לאנושי (הוא יהיה שם תואר מובהק, לא שם עצם). כך ענק וענקי, ונתתי דוגמאות נוספות כבר בכותרת – טיפש וטיפשי, תוקפן ותוקפני (על אדם נאמר שהוא תוקפן, על מצב רוחו – תוקפני); על אדם אפשר לומר שהוא פחדן, על המעשה שלו – פחדני.
 
זה לא משהו גורף, תוכל למצוא גם דוגמאות שבהן אין הבדל, למשל חיצון וחיצוני (שמלכתחילה לא מתייחס לאנושי).
 
1ב. מי אמר? אני.
אני עובדת הרבה עם בני נוער, אני מרגישה במגמה הזאת. כשמדובר במשהו מוחשי, כלומר גודל פיזי (בניגוד לשימוש המטאפורי, למשל "רעיון ענק") אני מרגישה שיותר ויותר משתמשים ב"ענקי".
לצפיה ב-'"ואיני יודע מהיכן הקריצהּ, במחילה, מילון ספיר" - ברור, לא?'
"ואיני יודע מהיכן הקריצהּ, במחילה, מילון ספיר" - ברור, לא?
24/09/2016 | 22:46
3
18
מאבן שושן, כמובן.
הפער שבין אבן שושן לבין רב מילים הוא שהביאני לשאול על צורת הנקבה של ענק
לצפיה ב-'על ההבדלים בין הרב לאבן חוכל לקרוא (עד שתישבר )'
על ההבדלים בין הרב לאבן חוכל לקרוא (עד שתישבר )
24/09/2016 | 23:58
2
28
כאן (מאמר בלשוננו לעם).
 
לצפיה ב-' מאמר נאה ונכון. נכון הדבר גם לגבי "העברית הבינונית"'
מאמר נאה ונכון. נכון הדבר גם לגבי "העברית הבינונית"
25/09/2016 | 00:08
1
15
וצריך לקחת כאן בחשבון שאין זו הגדרה מוחלטת אלא סיווג שיש בו שיפוטיות והשקפה וכל מילונאי (או לשונאי בכלל) יכול למתוח אותו אחרת. לכן גם מה שאינו בהכרח "סלנג" או "לשון הדיבור" במובהק יכול להיכלל בתת-המשלב הנמוך של העברית הבינונית והמילונים לא בהכרח יסווגו אותו בצורה ברורה. אלה המקומות שבהם נדרשת הרגישות הלשונית והכרת השפה. כעורכת לשון, לדוגמה, לא יעלה בדעתי להשתמש ב"ענקי" בלשון כתובה שאינה מנסה לחקות לשון דבורה או לשון ילדים, אף שהמילונים לא "מזהירים" אותי מפניו. זו גם הסיבה שלפעמים אני מנסה להסביר לך שאי-סיווג של מילה מסוימת כ"סלנג" או כ"לשון דיבור" אינו מעיד בהכרח על תקינות או על משלב בינוני-גבוה.
 
חשוב לי לציין שזה אינו פגם במילון "רב מילים" (או בכלל) אלא פשוט חלק ממגבלותיו של מילון (באשר הוא מילון) שאינו נכנס בד"כ לדקויות משלביות עד לרמה הזאת. חשוב לי גם להדגיש שאין לי שום דבר נגד רב-מילים, להפך; אני חושבת שהוא חשוב ונחוץ ונעשתה בו עבודה מצוינת בהתאם לתכלית שלו. בשורה התחתונה הוא רק כלי, וצריך להבין אותו ואת מגבלותיו כדי לעשות בו שימוש מושכל (בכלל).
לצפיה ב-'סחתיין על התגובה (נמוך); שכוייח (בינוני); חילך לאורייתא (גבו'
סחתיין על התגובה (נמוך); שכוייח (בינוני); חילך לאורייתא (גבו
25/09/2016 | 00:18
13
ה) -
לצפיה ב-'יידוע בביטויים שאינם סמיכות'
יידוע בביטויים שאינם סמיכות
22/09/2016 | 20:02
8
88
מדוע "עיתון מעריב" (ללא ה' הידיעה) אבל "הדודה שולה"? האם יש כללים ברורים?
לצפיה ב-'שם פרטי לא מקבל ה"א הידיעה'
שם פרטי לא מקבל ה"א הידיעה
23/09/2016 | 15:48
6
50
לפחות ברוב הגדול של המקרים.
 
ש"ע מקבל יידוע. שם פרטי יכול ליידע שם עצם, כלומר, הדודה שולה = לדודה שולה.
 
להבנתי, בעיתון מעריב- אין כוונה לעיתון עצמו (לקובץ הניירות) אלא לפירמה ולכן כל הצירוף הזה הוא כשם פרטי שאינו מקבל יידוע.
 
 
לצפיה ב-'למרבה הצער קשה לשכנע בכך את אלה הגורסים פרס הנובל, מכון '
למרבה הצער קשה לשכנע בכך את אלה הגורסים פרס הנובל, מכון
23/09/2016 | 17:38
2
39
הוולקני, תסמונת הרֶט, מחלת הפרקינסון, מחלת האלצהיימר וכו'.
 
ואולם* אכן אומרים הרמב"ם, הרמב"ן, הרמח"ל וכו'
 
-----------------------------------------------------------------
* השאלה אם אמנם יש בכך משום ניגוד המצדיק את המלה "ואולם"
 
 
 
לצפיה ב-'אתה צודק בגדול, אבל ערבבת כאן דוגמאות ממינים שונים'
אתה צודק בגדול, אבל ערבבת כאן דוגמאות ממינים שונים
24/09/2016 | 01:27
1
38
דווקא "פרס הנובל" פחות שמעתי (שומעים בתקשורת "זוכה פרס נובל") אבל "פרס האוסקר" שומעים גם שומעים. מנגד, גם באנגלית הם אומרים "and THE Oscar goes to..." כך שהיידוע של אוסקר (במקור שם פרטי כמובן) אינו המצאה שלנו. לפחות "פרס אופיר" יחסית מחזיק מעמד (אם כי השבוע שמעתי יידוע שלו ברדיו... ).
 
"מרכז וולקני" זו כבר בעיה מסוג אחר, כי "וולקני" הוא גם שם תואר... ולכן זה מבלבל (אני למשל לא ידעתי שהוא נקרא ע"ש אדם). אבל אם כבר שם תואר, היה הגיוני "המכון הוולקני" ולא "מכון הוולקני" (מודה, טרם שמעתי).
 
רמב"ם וכו' אינם שמות פרטיים נקיים אלא תואר + שם פרטי (רבי משה בן מימון). אמנם המילה "רבי" היא בבסיסה "הרב שלי", אבל מרגע שהפכה לשם עצם רגיל, היא מקבלת יידוע ("הרבי אמר..." כמו "האימא והאבא"). כמו כן אני לא רואה מניעה לומר "הרב משה בן מימון" זה די אותו הדבר. בקיצור, כאן היידוע דווקא לא צורם ולא מפריע.
 
באשר למחלות, גם לי זה קצת צורם, אבל ברגע ששם אדם הופך לשם של מחלה, דווקא כאן יש פחות בעיה ליידע, כי הוא למעשה שם עצם רגיל, והרי גם מחלות אנחנו מיידעים (השפעת, האדמת וכו').
 
צורם לי מאוד יידוע של שמות עצם פרטיים לועזיים בימינו (היוטיוב, הגוגל, הוויקיפדיה וכו') בעיקר כשהם באים עם מילת יחס (ב/ל) אבל לא רק. כבר התבייכנתי על כך כאן לפני שנתיים (לא ייאמן איך הזמן עובר גם כשלא נהנים... ):
ומאז זה רק נהיה יותר גרוע וזולג יותר ויותר לתקשורת, אפילו קריינים ותיקים כבר נופלים...
לצפיה ב-'אולי אני לוקה בטנטון... או סתם בגלל העיסוק, אין שבוע '
אולי אני לוקה בטנטון... או סתם בגלל העיסוק, אין שבוע
24/09/2016 | 03:35
36

שאינני שומע (למעשה - בעיקר קורא) טקסט שמופיע בו פרס הנובל...
הבהרה, הערה לדיוק, טענה, וסוף דבר:
אין שום בעיה עם הרמב"ם וכו'. ציינתי זאת. היידוע אינו צורם לי, חלילה.
והערה לדיוק: בעברית תקינה (אולי לא כל כך זו המקובלת בימינו) הצורה אדם הראשון - כלומר שרק התואר מיודע, היא צורה תקינה.
ולבסוף: דיוק בשפה איננו רק דקדוק טהור, אלא דורש גם ידע עולם מסוים. מכון וולקני. ובירושלים רחוב שח"ל ולא רחוב השח"ל.
ולבסוף: הפרקיסון, ניחא, מקובל עליי (שלא נדע...), אך מחלת הפרקינסון - אתמהא
 
לצפיה ב-'הוא לא שאל על השם הפרטי אלא על שם העצם שלפניו'
הוא לא שאל על השם הפרטי אלא על שם העצם שלפניו
24/09/2016 | 01:16
2
36
גם בדוגמה שלו "שולה" ו"מעריב" לא יודעו; אבל "הדודה" כן, ואילו "(ה)עיתון" לא. מבחינה תחבירית צירופים כאלה הם בעיקרם צירוף של שם עצם ותמורה, כלומר שם עצם כללי שאחריו שם עצם פרטי (והראשון מגדיר את השני). הדודה = שולה; העיתון = מעריב; הבירה = ירושלים. כפי שאומרים "הדודה שולה", "המדינה ישראל" (ולא מדינה ישראל), "העיר תל אביב" (ולא "עיר תל אביב") כך הוא ציפה שיהיה "העיתון מעריב" ולא "עיתון מעריב", מאחר שמדובר בעיתון מסוים ולא בעיתון באופן כללי.
 
אני חושבת שבניגוד לתשובתך, השימוש ב"עיתון מעריב" הוא הפוך, העיתון עצמו (הדפים) ולא החברה. ר"ל, אם אני מתייחסת לחברה, עליי לומר "העיתון מעריב" בדיוק כמו הדוגמאות שננתי קודם. אבל הצירוף "עיתון מעריב" הוא הגיליון המודפס והוא למעשה צירוף סמיכות (פשוט הסומך אינו מיודע כיוון שהוא שם פרטי). כלומר: "קניתי במכולת גבינת תנובה, יוגורט שטראוס, שימורי בית השיטה, שוקולד עלית ועיתון ידיעות אחרונות, כי בעל המכולת אמר שנגמרו לו כל עיתוני מעריב היום".
לצפיה ב-'הצביע על ערימת העיתונים על השולחן ואמר: כבר קראתי את המעריב'
הצביע על ערימת העיתונים על השולחן ואמר: כבר קראתי את המעריב
25/09/2016 | 18:06
1
28
אבל הידיעות אחרונות התקמט והתלכלך ולא יכולתי לקרוא אותו.
לצפיה ב-'זה כבר שימוש מטונימי; כמו "הטויוטה של אבא" או "הסמסונג שלי"'
זה כבר שימוש מטונימי; כמו "הטויוטה של אבא" או "הסמסונג שלי"
25/09/2016 | 22:50
18
לצפיה ב-'ובנוסף,'
ובנוסף,
24/09/2016 | 21:45
31
דודה שולה אמרה לי, שהעיתון 'מעריב' הוא...
 
[אגב, שמעתי שהצורות "האמא" ו"האבא" אינן תקינות, כי האל"ף בסוף המילה היא יידוע ארמי, ולכן מתקבל בצורות אלה יידוע כפול].
לצפיה ב-'על ההבדל שבין חמות לחותנת; האטימולוגיה של המילה חמות '
על ההבדל שבין חמות לחותנת; האטימולוגיה של המילה חמות
21/09/2016 | 21:10
11
56
קראתי לפני זמן מה שההבדל בין חמות לחותנת הוא שחמות היא אם הכלה, וחותנת היא אם החתן (כביכול זה קשור למילה חתן; חותנת כי היא אמו של החתן). קודם כל אשמח לוודא אם האבחנה הזאת אכן מקובלת. 
 
במאמר מוסגר, ראוי לומר שהאבחנה הזאת אין מקורה בתנ"ך, כי בתנ"ך אנחנו מוצאים את המילה חותן בלבד, ולפי זכרוני המילה חמות מאוחרת יותר ללשון חז"ל. 
 
שנית, מאוד מסקרן אותי לדעת מהי האטימולוגיה של המילה חמות (או ברבים, חמיות) היא נראית קצת מוזרה או הייתי אומר שונה במבנה שלה כלפי ש"ע, נקבה, יחיד. כשלעצמה היא נראית צורת רבים... וזה מה שעושה אותה שונה בנוף המילים העבריות השגרתיות. 
לצפיה ב-'האקדמיה ללשון לשירותך: חם וחמות, חותן וחותנת'
האקדמיה ללשון לשירותך: חם וחמות, חותן וחותנת
21/09/2016 | 21:18
6
63
 
להלן מקצת הדברים בנוגע לנקודות שציינת (חוששתני שהתבלבלת קלות בעובדות):
 
"המושגים חָם וחוֹתֵן מקורם בתנ"ך, והם נבדלים בשימושם: חם וחמות הם הורי האיש ביחס לאשתו. למשל: יהודה הוא חמיה של תמר, ונעמי היא חמותה של רות. לעומת זאת חותן וחותנת הם הורי האישה, כגון יתרו חותן משה אבי צפורה אשתו.
[...]
חוקר הלשון משה גושן־גוטשטיין שיער כי המילה חָם קדומה מן המילה חוֹתֵן, שכן היא משותפת לרוב הלשונות השמיות ומציינת בהן את הורי שני בני הזוג. גם צורתה הקצרה של המילה מעידה על קדמותה, בדומה למילות יסוד קדומות כמו אָב, אָח, יָד. ייתכן אפוא שבשלב קדום כלשהו של העברית שימשה המילה חם בשתי המשמעויות, אך משנוצרה המילה חותן חל בידול בין המונחים.
 
נראה שבלשון חז"ל שבה המילה חם לציין את הורי שני בני הזוג בהשפעת הארמית, שבה היא נושאת את שתי המשמעויות. [...]
 
המילה חותן עצמה נוצרה בזיקה למילה חָתָן ולפועל הִתְחַתֵּן. היא מציינת דווקא את אבי האישה ולא את אבי האיש, כי בעולם העתיק נתפס קשר הנישואים כקשר בין משפחות, ובפרט כקשר בין אבי האישה ובין האיש הנושא אותה (...).
_________
 
באשר לנטייה הייחודית, חם וחמות הם כמו אח ואחות. יש לזכור שאלה מילים קמאיות, כלומר מילים עתיקות במיוחד (שמשותפות לרוב השפות השמיות) ותצורתן עתיקה ואינה מודרנית (כלומר לא באמצעות שורש ומשקל וכיו"ב). כפי שצוין בטקסט, רובן קצרות, חד הברתיות.
לצפיה ב-'נכון מאוד, התבלבלתי, תודה על התיקון וגם על ההסברים. '
נכון מאוד, התבלבלתי, תודה על התיקון וגם על ההסברים.
21/09/2016 | 21:29
3
44
אשמח לתזכורת היכן המילה חם במובן של (חמות) מופיעה בתנ"ך. תודה על הבאת המקור וההסברים. החכמתי.  
לצפיה ב-'לתמר, כלתו של יהודה נאמר: הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה'
לתמר, כלתו של יהודה נאמר: הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה
21/09/2016 | 21:45
29
(בראשית לח יג).
לצפיה ב-'לא יודעת (ולכן לא יכולה להזכיר...) אבל יודעת לחפש... '
לא יודעת (ולכן לא יכולה להזכיר...) אבל יודעת לחפש...
21/09/2016 | 21:45
32
א. אפשר בחיפוש של "מאגר ספרות הקודש". הבעיה שהחיפוש אינו סמנטי וכשמדובר במילה הומונימית שהמשמעות השנייה שלה נפוצה בהרבה, זה עלול להיות קצת מחט בערמת שחת.
 
ב. במילון בד"כ מובאות מובאות, למשל במילון ספיר המקוון. בבקשה:
לצפיה ב-'וחמות מופיעה ברות'
וחמות מופיעה ברות
22/09/2016 | 10:45
26
עשר פעמים, כולן מוטות (חמותה או חמותך)
לצפיה ב-'השורש חת"נ'
השורש חת"נ
22/09/2016 | 02:27
1
30
מתייחס לעריכת ברית בהקשר משפחתי או בין אדם לאלוהיו (חתן דמים למולות).
 
לענ"ד נשלה התנועה הסופית שהיתה למילים חם,אב ואח שאם לא כן מדוע אינן נוטות כמו יד-ידך ?!
 
אני סבור שחותן בתחילה ציינה תפקיד של "עורך הברית" שככל הנראה היה שמור לאבי האישה ומכאן התפקיד החל לציין את האדם עצמו. אולי זכר לדברים נמצא בדברי לבן ליעקב לאחר בריחתו: אם תיקח אישה אחרת על בנותיי...
לצפיה ב-'באשר לנטייה, גם על כך יש לאקדמיה מסמך:'
באשר לנטייה, גם על כך יש לאקדמיה מסמך:
22/09/2016 | 02:34
26
לצפיה ב-'לא יודע כמה זה עוזר...'
לא יודע כמה זה עוזר...
22/09/2016 | 16:41
2
28
אבל בערבית חם ודוד (מצד האב) הם אותה מילה: عَمّ ע'אם, שדי דומה לחם.
בהנחה שהמילה "דוד" קדמה ל"חם" ניתן להניח שחם נתפס כסוג של בן משפחה קרוב וחשוב כמו דוד. זה לא מספק הסבר אטימולוגי מלא אבל גם חצי דרך זה טוב, לא?
לצפיה ב-'אני רק הערה. האות הראשונה במילה عَمّ היא עין ולא ע'ין (רין).'
אני רק הערה. האות הראשונה במילה عَمّ היא עין ולא ע'ין (רין).
22/09/2016 | 23:38
27
לכן התעתוק של عَمّ הוא עאם (וליתר דיוק עם, כי במקור הערבי אין א) ולא ע'אם.
לצפיה ב-'אם אני זוכר נכון'
אם אני זוכר נכון
22/09/2016 | 23:46
27
דוד מצד האב עַמּ
 
דוד מצד האם חָ'אל
 
לענ"ד החם נתפס כמגן/ נותן חסות די מתאים למילה חומה בעברית או לשורש חמ"י בערבית
לצפיה ב-'תודה לכולם על התגובות, החכמתי'
תודה לכולם על התגובות, החכמתי
23/09/2016 | 20:05
7
לצפיה ב-'שאלות של hashoel (נא לשרשר, תודה!)'
שאלות של hashoel (נא לשרשר, תודה!)
21/09/2016 | 16:02
12
26
כפי שכתוב בכללי הכתיבה בפורום, מכיוון שכמות השרשורים בעמוד הראשי מוגבלת, אני מבקשת מכל גולש שיש לו כמה שאלות/עניינים לדיון בבת אחת (כלומר בטווח של יום-יומיים), לרכז אותם בהודעה אחת או בשרשור אחד. אתה יכול לפתוח הודעה ריקה עם כותרת "שאלות בניקוד" ואליה לשרשר את שאלותיך, אך אנא אל תפתח שרשור חדש לכל שאלה בנפרד.
לצפיה ב-'הפירוש המילולי של: עזֹב תעזֹב עִמו'
הפירוש המילולי של: עזֹב תעזֹב עִמו
21/09/2016 | 13:12
2
34
צירוף מקרים: עבור שתי משימות נפרדות חשוב לי לברר די בדחיפות מה הפירוש המילולי (לא מדרשי וכו') של: עזֹב תעזֹב עִמו

תודה רבה!
לצפיה ב-'עזוב -> עזור'
עזוב -> עזור
21/09/2016 | 14:46
1
28
זה לפחות מה שרש"י אומר עפ"י https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7...
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
21/09/2016 | 14:52
20
מודה לך מאד
 
לצפיה ב-'הניקוד המקובל של: בגדי החג'
הניקוד המקובל של: בגדי החג
21/09/2016 | 14:35
2
27
מהו הניקוד המקובל:
בגדי הַחַג
או: בגדי הֶחָג

תודה רבה!
לצפיה ב-'במקרא גם: חַג > הֶחָג (בעברית בת ימינו: חַג, הַחַג)'
במקרא גם: חַג > הֶחָג (בעברית בת ימינו: חַג, הַחַג)
21/09/2016 | 16:55
1
21
מתוך "ניקוד אותיות השימוש" באתר האקדמיה ללשון
 
אני אוהבת יותר את הניקוד הקלאסי (המקראי), נשמע לי חגיגי יותר. לא יודעת מה מקובל יותר בימינו בקרב נקדנים / בספרי ילדים.
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
21/09/2016 | 17:16
16
תודה מקרב לב!
לצפיה ב-' :מה הניקוד של : רקב בִּצָּה'
:מה הניקוד של : רקב בִּצָּה
21/09/2016 | 14:49
1
20
פעם שלישית להיום, ומכאן הגלידות
מה הניקוד של: רקב בִּצָּה
לצפיה ב-'תודה. מצאתי. סליחה'
תודה. מצאתי. סליחה
21/09/2016 | 15:07
15
על ההטרדה
לצפיה ב-'מה התרגום העברי של ADHD ?? לפעמים קופצות שאלות לא מתוכננות. '
מה התרגום העברי של ADHD ?? לפעמים קופצות שאלות לא מתוכננות.
21/09/2016 | 16:28
3
33
דחילק. בחיאת.
אשתדל, אבל בלי נדר
לצפיה ב-'הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, או בקיצור הפרעת קשב'
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, או בקיצור הפרעת קשב
21/09/2016 | 16:52
2
22
 
אין בעיה שקופצות לך שאלות בלתי מתוכננות; פשוט במקום לפתוח הודעה חדשה בשרשור חדש, שרשר אותן להודעה שכבר פתחת, זה הכול.
לצפיה ב-'תודה רבה!! שאלת ה-ADHD נועדה רק לצבוע ולהצביע על הלך רוח'
תודה רבה!! שאלת ה-ADHD נועדה רק לצבוע ולהצביע על הלך רוח
21/09/2016 | 17:27
1
19
מסוים; צר לי שלא השתמשתי בצורה הרשמית יותר, לאמור:
 
בעניין ההערה: אני לוקה בלפחות 50% (הסיפא) מתסמונת "סורר ומורה", אודה על התחשבותך האדיבה במצב...
 
ובמלוא הכנות: תודה מקרב לב על כל התשובות.
לצפיה ב-''
21/09/2016 | 17:29
3
לצפיה ב-'צורת הנקבה של נחתום'
צורת הנקבה של נחתום
21/09/2016 | 12:21
15
44
שלום לנוכחים,
ברצוני לשאול האם צורת הנקבה של נחתום היא נחתומה או נחתומית.
אודה לעזרתכם.
לצפיה ב-'מה שיחליטו הדוברים... אני בעד 'נחתומה'; מילון ספיר 'נחתומית''
מה שיחליטו הדוברים... אני בעד 'נחתומה'; מילון ספיר 'נחתומית'
21/09/2016 | 17:37
12
50
בלשונית דקדוק: [ש"ע; נַחתומית, נַחתומים, נַחתומות-]
 
מקשרת להסבר כללי באתר האקדמיה ללשון: סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה
לצפיה ב-'יש סיבה שאני אוהבת לבוא לכאן'
יש סיבה שאני אוהבת לבוא לכאן
22/09/2016 | 00:00
11
27
ממש כיף.
תודה על התשובה המפורטת. אכן ראיתי בספיר "נחתומית", אך היא לא הניחה את דעתי, נחתומה נשמעת לי צורה מוצלחת יותר. טוב לדעת ששתי הצורות תקינות, וכן שכוונתי לדעת גדולים :)
לצפיה ב-' לא מדויק לומר ש"שתי הצורות תקינות"; פשוט אין תקן רשמי'
לא מדויק לומר ש"שתי הצורות תקינות"; פשוט אין תקן רשמי
22/09/2016 | 00:13
10
31
בנושא אלא מה שמקובל בשפה. חיפוש "נחתומית" ו"נחתומה" במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון לא הניב תוצאות. כיוון שגם בימינו אין "מקובל" – המילה לא נוכחת באופן עצמאי בלקסיקון העברית החדשה; היא מוכרת לציבור בעיקר מהפתגם "אין הנחתום מעיד על עיסתו" וצורת הנקבה אינה מוכרת כלל – הייתי משתמשת במה שמתאים לי.
 
בעיניי עדיפה הצורה "נחתומה" כי היא דומה יותר לריבוי מילים במשקל דומה (לקוח – לקוחה) ובעיקר מצלצלת לי טוב יותר. אם כבר תי"ו, אני מעדיפה את הצורה "נחתומת" על פני "נחתומית" (כמו תרנגול – תרנגולת).
לצפיה ב-'אינני טוען שזה רלוונטי, אך רציתי לאזכר את האדונית והרוכל של '
אינני טוען שזה רלוונטי, אך רציתי לאזכר את האדונית והרוכל של
22/09/2016 | 01:26
5
27
עגנון
לצפיה ב-'נראה לי שזו דווקא דוגמה טובה למילה שלא ממש "תפסה"...'
נראה לי שזו דווקא דוגמה טובה למילה שלא ממש "תפסה"...
22/09/2016 | 01:34
3
11
לצפיה ב-'מכל מקום, גם לא ה"חלופה" - אדונה '
מכל מקום, גם לא ה"חלופה" - אדונה
22/09/2016 | 02:30
2
10
לצפיה ב-'זו מעולם לא הייתה חלופה... בת הזוג של "אדון" היא "גברת"'
זו מעולם לא הייתה חלופה... בת הזוג של "אדון" היא "גברת"
22/09/2016 | 02:34
1
9
לצפיה ב-'וגם - אולי אסור לאזכר זאת מסיבות פוליטיות: מר - מרה'
וגם - אולי אסור לאזכר זאת מסיבות פוליטיות: מר - מרה
22/09/2016 | 17:40
21
דוגמת המוכס והסניטר(ית)
 
הבהרה: האיסור הנזכר לעיל אינו אלא בבחינת מילי דבדיחותא (לפחות זאת תקוותי)
לצפיה ב-'ובאותה רוח, הוראות הפעלה למחפשים את זיווגם:'
ובאותה רוח, הוראות הפעלה למחפשים את זיווגם:
22/09/2016 | 07:53
27
גבוה לא ישא גבוהית - שמא יצא מהן תורן .
(בכורות מ"ה ע"ב)
לצפיה ב-'תודה על הדיון המעניין'
תודה על הדיון המעניין
22/09/2016 | 09:12
3
26
אם כך טוב לדעת ששתי הצורות אינן קיימות באותה מידה :)
גם אני מעדיפה את "נחתומה" על פני "נחתומית", אבל אהבתי מאוד את הצליל של "נחתומת". מהודר כזה..
לצפיה ב-'תום עונת הנחתום: כשהנחתום מת, הנחתומת תפסה את מקומו'
תום עונת הנחתום: כשהנחתום מת, הנחתומת תפסה את מקומו
22/09/2016 | 10:12
1
21
הבהרה: גם אם זה מקברי, זה בסך הכל מנסה להעלות בדל חיוך
לצפיה ב-'ואולי הנחתומת,'
ואולי הנחתומת,
22/09/2016 | 10:44
23
בעלת דפוסי התקשורת הנשיים, דווקא כן מעידה על עיסתה, ואף מפרסמת תמונות שלה בפייסבוק :)
לצפיה ב-''
24/09/2016 | 01:31
5
לצפיה ב-'הבה נחתומה על "נחתומה"?'
הבה נחתומה על "נחתומה"?
22/09/2016 | 16:49
1
13
לצפיה ב-''
24/09/2016 | 01:32
4
לצפיה ב-'טעויות שנובעות מאינגלוז'
טעויות שנובעות מאינגלוז
19/09/2016 | 20:18
12
68
אנשים שיודעים עברית מסביבי התחילו להשתמש במונח שמרתיח לי את הדם (ואני סבלני וסובלני לרוב). במקום: איך ההרגשה אומרים "איך זה מרגיש". הביטוי מתורגם מ - HOW IT FEELS האנגלי וקיבל משנה תוקף בשיר המפורסם של כנסיית השכל. יש כאן מישהו או מישהי שיכולים להסביר לי, מדוע זו טעות להשתמש בצורה הזאת מבחינה פונטית? תודה. 
לצפיה ב-'אם רק עכשיו התחילו מצבך טוב; התרגום נוכח בעברית למעלה מעשור'
אם רק עכשיו התחילו מצבך טוב; התרגום נוכח בעברית למעלה מעשור
19/09/2016 | 20:50
2
44
אין לי מושג באיזה שיר של כנסיית השכל מדובר (אולי הוא לא עד כדי כך מפורסם?) אבל באמת שלא היה בו צורך; דוברי העברית עושים זאת גם במקרים רבים אחרים בלי שום שירים. כמו כן בשנים האחרונות ניתן לשמוע ניסוחים כאלה בכל מקום, למשל בססמת הפרסום למותג מדגנים "זה מרגיש נפלא לשמור על הגזרה".
 
לא ברור לי הקשר ל"בחינה פונטית"; פונטיקה היא תורת ההגה, וכאן מדובר בתחביר. אולי התכוונת לבחינה דקדוקית?
 
אם רוצים לדקדק, בעברית "זה" לא יכול להרגיש, אנחנו אלה שמרגישים. אפשר לומר "זה נשמע לי" או "זה נראה לי" (כי אלה פעלים סבילים, אנחנו אלה שרואים ושומעים) אבל בעברית "מרגיש" הוא פועל פעיל ולא סביל. באנגלית זה שונה. בדיוק כפי ש-look באנגלית יכול להיות גם פעיל (להסתכל – look at me) וגם סביל (להיראות – you look good) אך לא כך בעברית.
 
התייחסותו של רוביק רוזנטל:
"מקרה דומה אירע לפועל 'להרגיש'. עד לפני שניים-שלושה עשורים דוברי העברית הרגישו, מאז כל דבר מרגיש. “הבית הזה מרגיש לי פתאום לגמרי אחרת”, או "המסעדה הזאת מרגישה לי כמו אירופה". למה? כי ככה זה באנגלית: it feels או it feels like מעתיקים את ההרגשה מהאדם למה שמעורר את ההרגשה, ואנחנו לקחנו, שאלנו ותרגמנו. הבעיה היא שגם בעברית זה מרגיש ממש אנגלית."
 
שלוש פסקאות מתוך ניתוח פסיכולוגי של אלון עידן ב"הארץ":
 
אנשים אומרים "מרגיש לי", כי הם מרגישים שהם מרגישים משהו. כלומר יש להם תחושת בטן שהם מרגישים משהו. כשמישהו אומר "אני מרגיש נורא" – הוא מתחייב על זה שיש בתוכו רגשות נוראים; כשמישהו אומר "זה מרגיש לי נורא", הוא אומר: אני מרגיש שיש בי רגשות כלשהם שעלולים להתברר כנוראיים.
 
זאת גם הסיבה שבדרך כלל השימוש ב"מרגיש לי" מגיע בחבילה אחת עם "כמו" ("זה מרגיש לי כמו הדבר הנכון לעשות"; "זה מרגיש לי כמו טעות"; "זה מרגיש לי כמו בפעם הראשונה"). המילה "כמו" מופיעה, כי הדובר לא בטוח בתוכן הרגשות שלו. הוא לא יכול לקרוא להם בשם, כי הוא לא בהכרח מכיר אותם. הוא איבד את הגישה הבלתי אמצעית אליהם, אל עצמו. כל מה שהוא מסוגל לעשות זה לתאר תחושה עמומה, שמרגישה לו כמו משהו שפעם הכיר.
 
"זה מרגיש לי" מעיד בין היתר על איבוד ביטחון. אם בעבר אדם יכול היה לומר בפשטות "אני מרגיש", כעת הוא לא יכול אפילו להתחייב על מה שהוא מרגיש. כדי להבין מה קרה, צריך לחשוב על אותו מנחה בטלוויזיה שמבטיח ש"בשבוע הבא תהיה תוכנית מרגשת". מאחר שאי־אפשר להבטיח התרגשות, מה שהוא למעשה מבטיח זה שהטלוויזיה תעשה את כל הפעולות הסינתטיות שאמורות להפעיל רגש.
 
התייחסות בבלוג של עורכת לשונית בשם עינת קדם:
 
אני מניחה שיש עוד, מוזמן לחפש.
לצפיה ב-'תודה, בדקתי את מה שכתבת'
תודה, בדקתי את מה שכתבת
19/09/2016 | 21:02
1
39
השיר נקרא איך זה מרגיש והוא יצא ב-2004. אגב, הוא די מפורסם. דעתי היא כזאת- קשה להתעלם מההשפעה הזרה שהשפה העברית מקבלת משפות זרות. ככל מדינה, ישראל לא חיה בוואקום. הבעיה היא, שבקונוטציה הזאת, התרגום נשמע לא טוב וצולע. הבעיה העיקרית היא לא שאנשים משתמשים בביטוי, אלא שהם משוכנעים שהוא נכון וקשה לשכנע אותם (חוץ מלדחוף להם מקל לאת יודעת איפה) שהם טועים. 
לצפיה ב-'הוא יצא בתקופה שהביטוי כבר היה קיים, אחרת לא היה נכתב בשיר'
הוא יצא בתקופה שהביטוי כבר היה קיים, אחרת לא היה נכתב בשיר
19/09/2016 | 21:13
27
הם לא המציאו אותו.
 
אגלה לך משהו: בשנת 2004 (לפני שהתחלתי ללמוד ולעסוק בלשון) תרגמתי מאנגלית שיר שהייתה בו שורה It didn't feel... ל"זה לא הרגיש..." וזה אפילו "לא הרגיש לי" בעייתי... לא שמתי לב לכך בכלל עד שהעירו לי (ספיציפית אנשים שעוסקים בתרגום ובעריכה, לשאר הקהל זה לא הפריע).
 
מאז אני מודעת לכך יותר ומשתדלת מאוד להימנע מהשימוש בניסוח הנ"ל. הוא צורם לי בעיקר כשהוא מאולץ במיוחד. לדוגמה, עיתונאי שמראיין ספורטאי שזכה בתחרות ושואל אותו "איך זה מרגיש לך?" במקום "איך אתה מרגיש"? . אבל אם כבר הזכרתי ספורט והשפעה "נלוזה" מאנגלית, צורם לי הרבה יותר "לנצח את ה..." (משחק / מקצה / מרוץ וכו').
לצפיה ב-'גם לי זה מפריע. אך במחשבה קרה אני תוהה האם זה מוצדק'
גם לי זה מפריע. אך במחשבה קרה אני תוהה האם זה מוצדק
19/09/2016 | 21:48
4
40
מריח בעברית זה שני דברים: גם האדם המריח וגם העצם המעלה ניחוח.
לפיכך במחשבה צלולה, למה ייגרע חלקו של המרגיש?
מעמד מריח ומעמד מרגיש הוא זהה מבחינה מדעית (הליך מקביל מבחינת הגוף)
ומעמד שניהם מבחינת הבניין דומה.
אז הבית מרגיש זה מעצבן. אבל בעצם למה?
לצפיה ב-'הרגל... אנחנו הדור שלו זה עדיין מפריע (אם בכלל). '
הרגל... אנחנו הדור שלו זה עדיין מפריע (אם בכלל).
19/09/2016 | 22:51
3
12
לצפיה ב-' אבל אני איזה שלושה דורות לפנייך... '
אבל אני איזה שלושה דורות לפנייך...
20/09/2016 | 03:11
2
26

 
לצפיה ב-'אתה פחות או יותר בגיל של הוריי, ואני קצת "זקנה" בנשמתי '
אתה פחות או יותר בגיל של הוריי, ואני קצת "זקנה" בנשמתי
20/09/2016 | 17:47
1
26
לפחות במה שנוגע לצקצוקי לשון... (חלקם; אין לי סיכוי להתחרות ביאקים, למי שזוכר).
לצפיה ב-'איי! איפה יאקי באמת?'
איי! איפה יאקי באמת?
23/09/2016 | 15:51
7
לצפיה ב-'אגב טעויות של תרגום מילולי מדי (הפעם באמת) הרגע קראתי ב-NRG'
אגב טעויות של תרגום מילולי מדי (הפעם באמת) הרגע קראתי ב-NRG
20/09/2016 | 21:45
1
28
על הגירושים של בראד ואנג'לינה (ואללה, לא ידעתי) ונתקלתי במשפט 'מקור אחר אמר כי ג'ולי, בת ה-41, הייתה "חולה ועייפה" מכדי לריב על אורח החיים שלהם'. לא, גם לשים מירכאות סביב "חולה ועייפה" זה לא יעזור, כי sick and tired זה לא "חולה ועייפה"!
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
20/09/2016 | 21:50
21
כמו שאת בטח יודעת, הכוונה היא שנמאס לה או שהיא נואשה. 
לצפיה ב-'"ההפקה מצליחה לתמרן בין המספרים המוסיקליים" '
"ההפקה מצליחה לתמרן בין המספרים המוסיקליים"
20/09/2016 | 22:50
1
30
הפעם זה אפילו לא טקסט מתורגם אלא ביקורת מקורית של מיכאל הנדלזלץ ב"הארץ". נכון, מדובר בהפקה מיובאת מ"ווסט אנד" ולכן היא מוצגת באנגלית, ועדיין זו לא סיבה לתרגם מילולית musical numbers (צירוף שגור בשיח המחזמרים באנגלית) ל"מספרים מוזיקליים" כי בעברית זה פשוט לא עובד. מה רע ב... אה... "שירים"?
 
נ.ב.
אולי צריך להנמיך ציפיות אם כבר בכותרת כתוב "כונכיה" במקום "קונכייה"...
לצפיה ב-'בעבר, "להיט" היה "שלאגר", ו"מספר" היה ארוע מיני...'
בעבר, "להיט" היה "שלאגר", ו"מספר" היה ארוע מיני...
22/09/2016 | 20:52
9
לצפיה ב-'האם נתן אלתרמן טעה בעברית'
האם נתן אלתרמן טעה בעברית
18/09/2016 | 18:02
3
59
נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט
וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים,
 
אני שואלת לגבי המילה  וָמֶלֶט 
זו אות בומ"פ אז למה יש קמץ מתחת לוו החיבור ?
לצפיה ב-'לא טעה.'
לא טעה.
18/09/2016 | 18:27
37
זו צורה מליצית: קמץ בו"ו החיבור לפני הברה מוטעמת. למשל כפתור וָפרח.
לצפיה ב-'האפשרות שהעלית היא (כמעט) אוקסימורון. בשר וָדם'
האפשרות שהעלית היא (כמעט) אוקסימורון. בשר וָדם
18/09/2016 | 18:30
39
תוהו וָבוהו
אז גם: בטון וָמלט
 
לצפיה ב-'כן, יותר מפעם אחת'
כן, יותר מפעם אחת
18/09/2016 | 18:42
38
למשל השיר הזה כולל שמו. 
 
 
לצפיה ב-'מה דעתכם על המונח האופנתי "ראשת העיר"?'
מה דעתכם על המונח האופנתי "ראשת העיר"?
18/09/2016 | 23:38
11
27
לצפיה ב-'לא ברור לי התואר "אופנתי"; זה תחדיש רשמי של האקדמיה ללשון'
לא ברור לי התואר "אופנתי"; זה תחדיש רשמי של האקדמיה ללשון
19/09/2016 | 00:04
10
39
ובשונה ממקרים רבים אחרים הוא נקלט היטב בשפה כנראה כי הדוברים (ואולי בעיקר הדוברות) ראו בו צורך.
 
אישית לא ראיתי צורך בצורה נקבית ל"ראש" מאחר שזה לא שם תפקיד בזכר/נקבה (כמו מנהל / מנהלת) אלא מטאפורה (או מטונימיה) והדימוי עובד ללא תלות למין הביולוגי של הגוף מתחת לראש... אבל אני יכולה להבין למה היו כאלה שזה חסר להם, ונו שוין, התרגלתי.
לצפיה ב-'תודה, לא ידעתי שזה "רשמי".'
תודה, לא ידעתי שזה "רשמי".
19/09/2016 | 06:26
6
30
לא צורמת לך המילה "ראשה"?
 
שאלה נוספת: מה ההבדל בין 'חידוש' לבין 'תחדיש'?
לצפיה ב-'1. מה שצורם לי הוא הגייה לא נכונה של המילה 'ראשה', כפי שהיא'
1. מה שצורם לי הוא הגייה לא נכונה של המילה 'ראשה', כפי שהיא
19/09/2016 | 09:59
3
41
נשמעת בפי חלק מן השדרים - רAשה (רAשת עיר, רAשת מועצה ועוד).
2. הסבר נרחב לשימוש במילה ראשה (רOשה) נמצא באתר האקדמיה (כפי שציינה טריליאן). הנה מובאה משם:
...............................

(ב) ראש: מספרים שכשנבחרה גולדה מאיר לראש ממשלת ישראל פנו
אל האקדמיה בשאלה אם התואר 'ראש ממשלה' יפה גם לאישה. לא ידוע
לנו על תיעוד של פנייה זו, ומכל מקום גולדה מאיר הייתה ראש ממשלה
ולא רֹאשת ממשלה. סביר שהצורה 'ראש' לנקבה לא צרמה במיוחד שהרי
המילה 'ראש' משמשת בצירוף זה שימוש מושאל הלקוח מאיברי הגוף.
נוסף על כך, ראש ממשלה בזמן נתון יש רק אחד או אחת. ואולם לא כך
הוא בתפקידים אחרים: ראשי ערים, ראשי ארגונים וכדומה יכולים להיות
כמה, ולעתים נחוצה הבחנה בין נשים לגברים הממלאים תפקידים אלו.
ואכן כך מצאנו במרשתת: "בכל מדינת ישראל יש רק שתי ראשות ערים".
אילו רצו לומר זאת ללא שימוש בצורת הנקבה היה הניסוח מסורבל למדיי,
כגון 'בכל מדינת ישראל יש רק שתי נשים בתפקיד ראש עיר'. נעיר כי
במקרא המילה 'ראש' כשהיא לעצמה מציינת תפקיד: "ויִּקְ רָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל יִשׂרָאֵל  לִזְקֵנָיו וּלְרָאשָׁ יו וּלְשֹׁפְ טָיו וּלְשֹׁטְרָיו" (יהושע כג, ב);
"וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין" (שופטים יא, י).
אין זה מן הנמנע שאילו היה מדובר באישה היה כתוב "וישימו העם אותה עליהם לראשה ולקצינה".
ואין הדברים דורשים כוח המצאה מיוחד, שהרי יש במקרא 'ראשה' כשם
תואר: "האבן הראשה" (זכריה ד, ז). אבן עזרא, בתחילת ספרו "שפה
ברורה", דן בשאלה אם יש לשון שהיא טבעית לאדם, והוא כותב: "והנה
אברר תחלה איזו הלשון ראשה לכל הלשונות". רבים מסתייגים מ'ראשה'
בנימוק שמדובר בשימוש מושאל, ואולם במקרה אחר של שאילה לא נמנענו מיצירת צורת נקבה: כוכב קולנוע (תרגום בבואה ל־ star)  ובנקבה:
כוכבת קולנוע. איש אינו כופה על הדוברים לומר 'ראשת העיר', 'ראשת
המכון' וכדומה, אך מי שנוקט לשון זו הולך בדרכה של העברית.
לצפיה ב-'הם שומרים על המעתק הכנעני ראש-ראשים'
הם שומרים על המעתק הכנעני ראש-ראשים
19/09/2016 | 20:38
1
8
לצפיה ב-'כבר נפסק בעניין זה: אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים, יהיה...'
כבר נפסק בעניין זה: אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים, יהיה...
19/09/2016 | 23:29
10
לצפיה ב-'אגב "האבן הראשה", שמעתי הגיה של "הראשה" במלעיל'
אגב "האבן הראשה", שמעתי הגיה של "הראשה" במלעיל
24/09/2016 | 00:06
10
האם יש בסיס להגיית "הראשה" במלעיל?
האם ייתכן שזה קשור בטעם מקרא אתנחתא או סוף-פסוק בציטוט שלך?
האם זה שגוי.
לצפיה ב-'ההחלטה התקבל בנובמבר 2012:'
ההחלטה התקבל בנובמבר 2012:
19/09/2016 | 10:54
28
האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)".
 
המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, פרצה את הדרך, וכעת באופן רשמי ובאישור האקדמיה ללשון העברית אפשר ליצור צורות נקבה לכל תפקיד, תואר ודרגה שנושאת אישה.
 
משמעות ההחלטה שהתקבלה בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון היא שמעתה אפשר לקרוא לאישה המכהנת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר – ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר), וכאמור כל אישה המשמשת משנה (לנגיד, לנשיא או ליו"ר) תוכל מעתה להיות – המשנָה (ובריבוי: מִשְׁנוֹת).
 
להמשך דברי ההסבר להחלטה:
(זה אינו הקישור שהביא חוכך, אם כי הדברים דומים, מן הסתם)
 
את דעתי על המילה כבר כתבתי, אין לי מה להוסיף.
 
'חידוש' היא מילה כללית; 'תחדיש' מצומצמת להקשר זה. בבקשה:
לצפיה ב-'תודה למגיבים'
תודה למגיבים
19/09/2016 | 11:50
9
לצפיה ב-'במוסד בו אני עובד היתה ראשה כבר לפני מס' שנים. אבל הדיון'
במוסד בו אני עובד היתה ראשה כבר לפני מס' שנים. אבל הדיון
19/09/2016 | 16:09
2
34
עתה העלה בי שתי שאלות:
א. האם גם הנקבה של ריבון היא ריבונה (ריבונית?)? - אם כך האם יש לומר: בישראל הכנסת היא הריבונה (ריבונית)?
ב. האם רשמית זה תופס גם לגבי צירופים, כמו "ראש הנחש"? אם, נניח, מי שעומדת בראש ארגון פשע היא אשה, האם נכון יהיה לומר כי היא ראשת הנחש? - אני מניח שהביטוי "ראש הנחש" אינו ממש רשמי; ובכל זאת?
 
לצפיה ב-'החלטת האקדמיה נקבעה רשמית לפני כארבע שנים'
החלטת האקדמיה נקבעה רשמית לפני כארבע שנים
19/09/2016 | 20:59
1
29
בעקבות צורך (ואולי גם שימוש) שעלה מהשטח, כך שזה הגיוני בהחלט.
 
א. החלטת האקדמיה מתייחסת ל"כל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה". במקרה של "ריבון" לא נראה לי שזה המקרה, אבל על פניו מדובר בשם עצם רגיל (שמאחוריו מסתתר אדם, כלומר זה לא רק מין דקדוקי) ולכן הטייה לנקבה נראית לי אפשרית בהחלט (במידת הצורך).
 
ב. "ראש הנחש" הוא דימוי שלם (שבו "ראש" הוא אכן "ראש") ולא תפקיד. בדיוק כפי שגם גבר יכול להיות "יד ימינו" של הבוס (אף ש"יד" היא ממין נקבה) ואישה יכולה גם להיות "זנב לאריות" אף שזנב הוא ממין זכר. תפריד בין דימוי לבין שם עצם שכבר הפך רשמי לשם תפקיד.
לצפיה ב-'תודה רבה! הסבר בהיר. תודה'
תודה רבה! הסבר בהיר. תודה
19/09/2016 | 22:48
13
רבה

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ