לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'בעיניין ניקוד מילה:'
בעיניין ניקוד מילה:
28/06/2016 | 11:02
5
50
שלום רב. כיצד יש לנקד את שם המשפחה אסייג?
ASAYAG
 
 
תודה רבה
לצפיה ב-'אני לא חזק בניקוד, לכן כדאי שלא להסתמך על הניקוד שלי,'
אני לא חזק בניקוד, לכן כדאי שלא להסתמך על הניקוד שלי,
28/06/2016 | 12:14
4
38
אבל אני הייתי מנקד כך:
אָ (פל"ג) / סָ (פל"ג) / יָג (סמג"ד), אָסָיָג, לא נכפיל את הי' מכיוון שאנחנו בכתיב מלא.
שוב, אני לא חזק בניקוד, אז אני ממליץ לחכות למה שאחרים יגידו...
לצפיה ב-'לפי רוביק רוזנטל השם הוא אסיאג:'
לפי רוביק רוזנטל השם הוא אסיאג:
28/06/2016 | 16:44
3
43
"אסיאג. בערבית מוכר או יצרן תכשיטים" (טור הזירה הלשונית שמצאתי ברשת).
 
אפשר לדייק בתעתיק ובכתיב אם יכתבו כאן את המילה בערבית (או שאמצא יותר מאוחר אם יהיה לי זמן).
גם אם רוצים לכתוב בתנועת A כדאי להכיר את המילה בערבית שבתנועת i ולפיה לראות איך לנקד.
 
לצפיה ב-'תודה.אולי מי שמומחה ומוכן בבקשה להציב אותה מנוקדת ואז:'
תודה.אולי מי שמומחה ומוכן בבקשה להציב אותה מנוקדת ואז:
28/06/2016 | 17:01
2
30
מי שחושב  אחרת, יתקן.      השאלה שלי לגבי המילה אסייג , כמו שכתבתי .
וכן , בהנגנה  AA
תודה רבה
לצפיה ב-'לדעתי יש לכתוב את השם לפי '
לדעתי יש לכתוב את השם לפי
29/06/2016 | 05:59
1
35
כללי התעתיק ולא כפי שהוצע. כלומר, בשלושה פתחים:
אַסַיַיג.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
30/06/2016 | 17:34
17
:)
לצפיה ב-'שאלות של ניקולה6 (נא לשרשר, )'
שאלות של ניקולה6 (נא לשרשר, )
27/06/2016 | 13:48
7
46
היי ניקולה6 וברוכה הבאה לפורום השפה העברית!
 
מכיוון שיש כמות מוגבלת של שרשורים בעמוד הראשי של הפורום, אני מבקשת מכל גולש שכבר פתח שרשור (ביום-יומיים האחרונים) לא לפתוח שאלות/נושאים חדשים לדיון בשרשור נפרד אלא לרכז אותן בהודעה אחת / בשרשור אחד. כלומר אם כבר פתחת שרשור, אנא שרשרי אליו הודעות נוספות שיש לך באמצעות תגובה להודעה שפתחת ולא ע"י כפתור "הוספת הודעה" (אלא אם השרשור כבר התארך מאוד או הפסיק לקפוץ, זה קורה אחרי שלושה ימים).
 
כמו כן אם מישהו כבר פתח במקרה שרשור באותו נושא בדיוק (והוא נמצא בעמוד הראשי) אפשר לשרשר אליו (אך לא "לנצלש" ולשנות נושא של שרשורים אחרים שלא את פתחת). זאת ועוד תוכלי למצוא בכללי הכתיבה בפורום (הקישור בראש הפורום, מתחת לכותרת). תודה על השיתוף הפעולה!
לצפיה ב-'בידי או בידיי?'
בידי או בידיי?
27/06/2016 | 10:41
1
94
ולא תהיה בידיי האפשרות לחדש? או
ולא תהיה בידי האפשרות לחדש?
ההקשר: "שלא נדבר על כך שעוד חודש וחצי מסתיים לי המנוי לבריכה ולחדר כושר וזה יהיה נוראי אם לא תהיה בידיי האפשרות לחדש."
אני מתכוונת לכתוב, אם נכון (ואולי גם אם לא) בידיים, לא ביד (רבים ולא יחיד)
תודה
לצפיה ב-'לדעתי פשוט "לי"...'
לדעתי פשוט "לי"...
27/06/2016 | 14:00
42
הצעת עריכה (לא שיניתי את המשלב הדיבורי, רק תיקנתי מעט): "שלא לדבר על כך שעוד חודש וחצי מסתיים לי המינוי לברכה ולחדר כושר וזה יהיה נורא אם לא תהיה לי אפשרות לחדש."
 
אם את מעוניינת בהכרח רק באפשרות בידי/בידיי בידיי.
 
הערות:
  1. הביטוי המקובל הוא "שלא לדבר על כך" (בשם פועל). מעין גרסה עברית ל"not to mention".
  2. האקדמיה ללשון: מינוי ומנוי
  3. משקל קְטֵלָה (גנבה, בערה, שאלה וכו') לא נכתב ביו"ד לפי כללי הכתיב חסר הניקוד.
  4. שם התואר הוא "נורא". אין צורך להוסיף לו יו"ד (אלא אם רוצים להוריד את המשלב במכוון).
  5. לדעתי היידוע מיותר (אבל אפשר).
לצפיה ב-'...ובהמשך לשאלתי הקודמת...'
...ובהמשך לשאלתי הקודמת...
27/06/2016 | 11:20
2
47
יציר כפי אדם או יציר כפיי אדם?
ללא ניקוד.
וכוונתי היא לידיים, לא ליד אחת.
שוב תודה
לצפיה ב-'יציר כפי האדם. כפיי = הכפיים שלי'
יציר כפי האדם. כפיי = הכפיים שלי
27/06/2016 | 14:11
13
לצפיה ב-'והערה לסגנון: דומני ש'יציר כפיו של האדם' עולה עשרת מונים על '
והערה לסגנון: דומני ש'יציר כפיו של האדם' עולה עשרת מונים על
27/06/2016 | 19:32
30
'יציר כפי האדם'.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
29/06/2016 | 14:40
1
26
באמת, אני לא בעולם הזה, זה הפורום היחיד שהשתמשתי בו בכל ימי חיי וה"טעויות" נעשו בתום לב. אני אקרא את כללי הכתיבה של הפורום מבטיחה.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/07/2016 | 11:51
7
תודה רבה על ההשקעה בתשובה. חלק מן העצות/ המלצות בהחלט אקח כמו נוראי/ נורא, יידוע ועוד. אלה שאבחר שלא לקחת, אפילו אם הן התקניות, זה כי יש לי גם את השפה שלי.
לצפיה ב-'שמות זכריים עם "תאומה" ממין נקבה'
שמות זכריים עם "תאומה" ממין נקבה
27/06/2016 | 13:31
2
37
היי, חייבת את עזרתכם!
 
קיבלתי תרגיל שאני ממש מסתבכת איתו, אשמח שתעזרו לי.
 
לכל אחד מהשמות הזכריים הבאים (שמינם דקדוקי לא טבעי) יש "תאומה ממין נקבה.
-מצאי אותה, נקדי את בן הזוג.
-קבעי את הבדל המשמעות ביניהם והסיקי מסקנה בדבר דרך התצורה הנקבית.
 
1. אבר (עניתי - כנף)
2. עמוד (עניתי - קורה)
3. נוסח
4. סכך
5. מבוא (עניתי - הקדמה)
6. ענב
7. ענן
8. חומר
9. יושר
10. תוכן
11. אופן (ofen)
12. רשע (resha)
13. עפר
14. אבק
15. לב
16. תמר
17. שפע
18. צדק
19. הרכב
 
לא מובן לי חלקו השני של התרגיל (על הבדל המשמעות ביניהם ותצורת השם של הנקבה) אז אשמח לדוגמה.
 
תודה רבה
לצפיה ב-'נראה לי שכוונת התרגיל שונה; לא לפי משמעות אלא לפי התצורה'
נראה לי שכוונת התרגיל שונה; לא לפי משמעות אלא לפי התצורה
27/06/2016 | 13:43
1
27
1. אבר – אֶבְרָה (שהיא אכן כנף)
2. עמוד – עמודה
3. נוסח – נוסחה
4. סכך – סככה
5. מבוא – מבואה
6. ענב – ענבה
7. ענן – עננה / עננת
8. חומר – חָמְרָה (*חומרה)
9. יושר – יָשְׁרָה (*יושרה)
10. תוכן – תָּכְנָה (*תוכנה)
11. אופן – אָפְנָה (*אופנה)
12. רשע – רִשעה
13. עפר – עַפְרָה (או אולי עופרת?)
14. אבק – אבקה
15. לב – ליבה
16. תמר – תְּמָרָה
17. שפע – שִׁפְעָה
18. צדק  – צְדָקָה
19. הרכב  – הַרְכָּבָה
לצפיה ב-'כן הבנתי את זה רק אחרי ששלחתי.'
כן הבנתי את זה רק אחרי ששלחתי.
27/06/2016 | 14:29
22
תודה רבה על התשובה והסבלנות.
לצפיה ב-'מקבילה לפתגם באנגלית'
מקבילה לפתגם באנגלית
26/06/2016 | 15:34
3
45
קרובת משפחה רחוקה מאנגליה יצאה לפנסיה וכתבה שהיא: 
Lady of Liesure, שזה אומר שהיא יכולה לחיות ברווחה וללא חשש מעתיד כלכלי. יש לפתגם מקבילה בשפה העברית? 
לצפיה ב-'אני חושבת שהפירוש שנתת הוא לא נכון. הפירוש הוא אשה שאין לה'
אני חושבת שהפירוש שנתת הוא לא נכון. הפירוש הוא אשה שאין לה
26/06/2016 | 16:27
1
30
מחויבויות ולכן זמנה בידה או היא אדון לזמנה או אולי עיתותיה בידיה.
לא קשור לעתיד כלכלי ולרווחה אלא לזמן הפנוי שיש לה עכשיו, משיצאה לגמלאות, והיא יכולה לנהל אותו כרצונה.
לצפיה ב-'יש לזה שתי משמעויות:'
יש לזה שתי משמעויות:
26/06/2016 | 23:40
32
1. מה שנתת; מישהי שחופשייה ממחויבויות וחובות.
2. מי שמקבלת הכנסה מנכס כלשהו, קרן נאמנות, פנסיה וכיו"ב ולכן לא צריכה לעבוד.
 
לגבי תרגום, עוד לא שמעתי. אני הייתי מתרגם את זה פשוט בתור מישהי שלא צריכה לעבוד (I'm now lady of leisure = אני כעת אינני צריכה לעבוד, שהרי יש לי הכנסה קבועה).
 
ממליץ להיעזר בפורום תרגום ועריכה (384), הם ודאי יידעו יותר.
לצפיה ב-'הערת מינוח: זה לא פתגם אלא צירוף מילים / מטבע לשון'
הערת מינוח: זה לא פתגם אלא צירוף מילים / מטבע לשון
27/06/2016 | 14:39
28
פתגם הוא אמירה שלמה (לפחות משפט, בד"כ) עם איזשהו מסר / מוסר השכל לחיים.
 
בעברית הייתי מתרגמת לפי ההקשר הרלוונטי: חיה ברווחה / הסתדרה (בחיים) / מסודרת / חיה בנוחות / נהנית מהחיים / עתותיה בידיה וכיו"ב.
 
מצטרפת להמלצה להיעזר בפורום תרגום ועריכה בסוגיות תרגומיות; קישור לפורום נמצא בעמודה השמאלית תחת הכותרת "פורומים".
לצפיה ב-'שאלות על משקל פעלן / קטלן'
שאלות על משקל פעלן / קטלן
26/06/2016 | 15:29
8
21
לצפיה ב-'אספן, אגרן'
אספן, אגרן
26/06/2016 | 10:03
1
28
שלום,
יש עוד מילים בתבנית זו?
תודה
לצפיה ב-'כמובן! רקדן, בטלן, חסכן, טרחן, למדן, זרחן, חמצן...'
כמובן! רקדן, בטלן, חסכן, טרחן, למדן, זרחן, חמצן...
26/06/2016 | 13:40
29
שימי לב שמילים כמו רפתן, סדרן, ספרן, ידען וכו' מקובל יותר לנתח (לפחות לפי משרד החינוך) בתצורת בסיס וצורן סופי (ולא שורש ומשקל), כלומר שם עצם (רפת, סדר, ספר, ידע) + םָן (אף שבחלקן ניתן לטעות במידה דומה של צדק שהתצורה היא שורש ומשקל). אבל בסיס הוא שם (לא יכול להיות פועל בעבר) ולכן פעלים כמו אסף, אגר, רקד, חסך, למד וכו' לא יכולים להיות בסיס, זה חייב להיות שורש ומשקל (קַטְלָן).
לצפיה ב-'אפשר לשאול מדוע במילה נדבן אין דגש ב-ב ?'
אפשר לשאול מדוע במילה נדבן אין דגש ב-ב ?
26/06/2016 | 15:25
4
24
כפי שאמור להיות בהתאם לחוק דגש בבגד כפת אחרי שווא נח.
לצפיה ב-'מקשרת להסבר באתר האקדמיה ללשון על ניקוד משקל פַּעְלָן'
מקשרת להסבר באתר האקדמיה ללשון על ניקוד משקל פַּעְלָן
26/06/2016 | 15:28
3
24
לצפיה ב-'תודה. ברשותך עוד שאלה'
תודה. ברשותך עוד שאלה
26/06/2016 | 15:31
2
43
קְבוּצַתְכֶם מדוע אין דגש בכ?
לצפיה ב-'התשובה הקצרה: כי ככה זה בעברית... הסיומת הזאת תמיד רפה'
התשובה הקצרה: כי ככה זה בעברית... הסיומת הזאת תמיד רפה
04/07/2016 | 00:40
7
ולא מושפעת ממה שלפניה. התשובה הארוכה היא שאין לי הסבר מניח את הדעת. נברתי בספרות המצויה בידיי (בפרט בתורת ההגה והצורות של בלאו) ולא הצלחתי למצוא התייחסות לנקודה. אני יכולה רק להציע לפנות לאקדמיה ללשון, יש להם משאבים טובים משלי.
לצפיה ב-'דומני שאפשר להחיל את תשובת האקדמיה שהביאה טריליאן לעיל'
דומני שאפשר להחיל את תשובת האקדמיה שהביאה טריליאן לעיל
04/07/2016 | 15:36
4
גם על שאלתך זו.
הנה הקטע הרלוונטי מתוך התשובה ההיא (ההדגשה שלי):
 
"יש התמהים כיצד ייתכן שבמשקל פַּעְלָן אין דגש קל באות בגדכפ"ת הבאה לאחר שווא נח. ראשית, כאמור, ניקוד זה הוא המסור לנו מן המקורות. ושנית יש לדעת כי הכלל של דגש קל אחרי שווא נח אינו כלל גורף. עוד דוגמאות למקרים שבהם הכלל הזה אינו מתקיים הן משקל פַּעְלוּת, כגון מַלְכוּת סַמְכוּת ועַצְבוּת, וכן מילים כגון קִרְבָה, שִׁכְבָה ושַׁרְבִיט."
לצפיה ב-'אם כבר יש שרשור אנצל אותו לתהייה: שחזור התהליך של רפתן'
אם כבר יש שרשור אנצל אותו לתהייה: שחזור התהליך של רפתן
26/06/2016 | 23:50
25
הרי זה בסיס + צורן:
רֶפֶת + םָן ==> *רֶפֶתָן (משקל סגולי, נחטף, ביקוע צרור = תנועה קצרה + שווא מרחף?)==> רַפְתָן?
וכך לגבי כולם? משקל סגולי וביקוע צרור? (ספר, ידע, סדר)
לצפיה ב-'יצא לפועל'
יצא לפועל
26/06/2016 | 11:46
2
30
איך הוגים? עם דגש בפ' או בלי?
לצפיה ב-'עם דגש'
עם דגש
26/06/2016 | 14:27
23
יידענו את המילה לפועל לכן יש לנו דגש, לַפּועל.
אם אנחנו לא מיידעים את המילה (כולמר הל' בשווא; עד היום שמעתי רק מיודע, אולי מישהו אחר שמע לא מיודע), אז זה לְפֿועל, בלי דגש.
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי מקובל יותר לַפּועל* אבל אפשר גם לְפֿועל'
למיטב ידיעתי מקובל יותר לַפּועל* אבל אפשר גם לְפֿועל
26/06/2016 | 15:00
22
* כך גם במילון ספיר:
 
הרחבה בסוגיה דומה מתוך אתר האקדמיה ללשון:
בְּפועל או בַּפּועל?
לצפיה ב-'מחפש סיפור לשוני על בניין הפעיל וחייל שהגה מֵגיע...'
מחפש סיפור לשוני על בניין הפעיל וחייל שהגה מֵגיע...
25/06/2016 | 23:36
4
43
אני לא זוכר מי סיפר את הסיפור, (סיוון אולי? או אלקלעי?), הדובר נתן טרמפ לחייל ששאלו לאן אתה מֵגיע? בצירי ולא בפתח ובמשך כל הנסיעה ניסה הדובר להסביר ולו שהוגים בפתח ומדוע הוגים כך, עד שבסוף הנסיעה, כשיצא מהמכונית אמר לו אני מַבין (בפתח ולא בצירי).
אשמח אם מישהו/י זוכר/ת את שמו של הסיפור ויוכל/תוכל לכתוב אותו, אני מנסה להסביר את העניין הזה של הפעיל למישהי וזו תהיה פתיחה מצוינת להסבר...
לצפיה ב-'ראובן סיוון, אימון צבאי בדקדוק'
ראובן סיוון, אימון צבאי בדקדוק
26/06/2016 | 00:08
3
39
פורסם בכמה מקומות, ואם תכתוב את כתורת תגובתי בגוגל, תוכל לקראו בשלמתו.
לצפיה ב-'זה זה! תודה! ידעתי שתדעו'
זה זה! תודה! ידעתי שתדעו
26/06/2016 | 00:58
2
26
לצפיה ב-'מאגרי המידע עדיין לא עודכנו בביצוע הניתוח לשינוי מין .'
מאגרי המידע עדיין לא עודכנו בביצוע הניתוח לשינוי מין .
26/06/2016 | 01:05
1
28

 
לצפיה ב-'ויי זמיר! חשבתי משום מה שטריליאן הגיבה לי'
ויי זמיר! חשבתי משום מה שטריליאן הגיבה לי
26/06/2016 | 01:09
27
טל"ח.
תודה על התיקון...
לצפיה ב-'מבקש שוב עזרה'
מבקש שוב עזרה
25/06/2016 | 17:10
2
34
לְבֻשֵׁי מֵייטָב מָחלָצוֹתָיִך
בּוֹאִי בְּשֶׁקֶט אוֹ בְּשָׁאוֹן
וגַם .אִם .בִּסְחָבוֹתָיך
גַּם אָז תִּתְקָבּלִי בֵּרָצוֹן.
 
איזה "אם " יתאים כאן ואולי "עם"
 
בתודה צ'י
לצפיה ב-'אם. את תפקיד ה"עם" ממלא כבר ה"ב" של "בסחבותייך".'
אם. את תפקיד ה"עם" ממלא כבר ה"ב" של "בסחבותייך".
25/06/2016 | 23:08
1
8
לצפיה ב-'חוכך .תודה רבה .צ'י'
חוכך .תודה רבה .צ'י
26/06/2016 | 10:30
3
לצפיה ב-'האם ניתן לומר "יש לך טעם יפה"?'
האם ניתן לומר "יש לך טעם יפה"?
25/06/2016 | 10:18
3
34
האם ניתן גם לומר "יש לך/לכם טעם יפה " לדוגמא בהקשר של עיצוב בית, סגנון אישי וכו.
 
כפי שאומרים "יש הטעם שלהם רע, יש והם טעם מכוער, הטעם מבוזבז וכו'
 
או שזהו שיבוש?
 
תודה.
לצפיה ב-'ניתן לומר הכול; מקובל לומר "טעם טוב"'
ניתן לומר הכול; מקובל לומר "טעם טוב"
25/06/2016 | 15:06
39
אבל איני מוצאת פסול ב"טעם יפה" (בקשר לאסתטיקה וגם לדברים אחרים) שהרי המילה "יפה" (וגם "נאה") מביעה לא פעם "טוב", שביעות רצון, באופן המניח את הדעת, היטב. כך למשל בצירוף "טוב ויפה" או "הנאים השכנים בעיניך?" (דירה להשכיר, לאה גולדברג). דוגמאות והגדרות נוספות במילון ספיר:
לצפיה ב-'לעניות דעתי, ובשונה מעט ממה שאמרה טריליאן, לא רק שמקובל'
לעניות דעתי, ובשונה מעט ממה שאמרה טריליאן, לא רק שמקובל
26/06/2016 | 00:41
1
21
לומר 'טעם טוב', אלא שאם אין סיבה מיוחדת (שקשה לי להעלות בדעתי את טיבה), עדיף לומר 'טעם טוב' ולהימנע מלומר 'טעם יפה'.
פשוט, 'טעם טוב' מחליק בנינוחות אל תוך התודעה הלשונית של השומע או הקורא, בעוד 'טעם יפה' גורם לעצירה ברצף קליטת המסר ולתהייה: מהיכן ולמה צץ לו צירוף זה?
לצפיה ב-'לא בניגוד לדבריי, אני מסכימה לחלוטין; לרוב כדאי לדבוק במקובל'
לא בניגוד לדבריי, אני מסכימה לחלוטין; לרוב כדאי לדבוק במקובל
26/06/2016 | 14:57
17
אבל השאלה לא הייתה מה עדיף סגנונית אלא אם ניתן לומר (ניתן, ואין בכך פסול תחבירי או סמנטי, לכן אני לא רואה בכך שיבוש).
לצפיה ב-'מה זה יאתיו?'
מה זה יאתיו?
23/06/2016 | 20:09
1
133
שכחתי תפרק אבל זה מתהילים יאתיו השמנים מיני מצרים
לצפיה ב-'תהלים סח לב: יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם'
תהלים סח לב: יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם
23/06/2016 | 20:32
34
למיטב הבנתי יאתיו = יבואו.
אתא = בא (בארמית) כמו ב"חד גדיא" ("וַאֲתָא שׁוּנְרָא וְאָכְלָה לְגַדְיָא" וכו') או כמו בפסוק "אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם-לָיְלָה אִם-תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ" (ישעיהו כא, יב).
לצפיה ב-'אבקש את עזרתכם בתירגום.גם אם זה לא בדיוק המקום.'
אבקש את עזרתכם בתירגום.גם אם זה לא בדיוק המקום.
23/06/2016 | 15:36
6
39
 איך אתרגם לעברית
timeless moments
בתודה מראש צ'י
לצפיה ב-'מה ההקשר?'
מה ההקשר?
23/06/2016 | 15:58
5
7
לצפיה ב-'those where timeless moments'
those where timeless moments
23/06/2016 | 16:19
4
23
אם היה כתוב
those where endless moments
הייתי מסתדר עם רגעים אינסופיים.
צ'י
 
 
לצפיה ב-'זה לא הקשר... השאלה למה הכוונה כאן ב-timeless'
זה לא הקשר... השאלה למה הכוונה כאן ב-timeless
23/06/2016 | 16:31
3
23
האם הכוונה לפרק זמן שאינו מוגדר, כלומר רגע שכאילו נמשך לנצח?
אם כן, אפשר "רגעים נצחיים" (או "על זמניים" אבל זה קצת מסורבל) רק שאיני יודעת אם זה אכן מתאים להקשר.
לצפיה ב-'הדובר מספר על'
הדובר מספר על
24/06/2016 | 08:49
2
31
שיחות שהיו לו עם חבר ומתאר אותן כך.those where timeless moments
ואני התפתתי לכתוב "דקות ללא פשר" מפני שניכר שהוא מזלזל בחברו.
צ'י
לצפיה ב-'או, בדיוק לשם כך נחוץ הקשר! זה תרגום שמחמיץ את האירוניה...'
או, בדיוק לשם כך נחוץ הקשר! זה תרגום שמחמיץ את האירוניה...
24/06/2016 | 14:40
1
29
כדי להעביר את הלגלוג אפשר "אלה היו דקות נצחיות" / "דקות של נצח" / "אלה דקות שאזכור לנצח" (אני חושבת שאני אוהבת בעיקר את האפשרות האחרונה). אני גם אוהבת שבעברית יש כאן לא רק אירוניה רגילה אלא גם התכתבות עם "זה עבר לי כמו נצח".
לצפיה ב-'trilliane תודה .צ'י'
trilliane תודה .צ'י
24/06/2016 | 17:32
3
לצפיה ב-'האם נכון לומר ולכתוב...?'
האם נכון לומר ולכתוב...?
23/06/2016 | 11:17
2
52
האם נכון לומר ולכתוב "נדמה היה לי"
ההקשר: "מכך ששלחת לי אותו, ממה שנדמה היה לי שראיתי בעניים שלך ומכך שנתת לי......."
תודה
לצפיה ב-''נדמה היה לי' זה בסדר. מהחלק של המשפט שהבאת '
'נדמה היה לי' זה בסדר. מהחלק של המשפט שהבאת
23/06/2016 | 13:08
1
31
נראה שאולי המשפט כולו עלול לצאת קצת מסורבל. אולי תביא את כולו. 
וזאת בהנחה שהכוונה היא ל'עיניים'.
לצפיה ב-'תודה. גם על העיניים.'
תודה. גם על העיניים.
23/06/2016 | 18:24
20
במקרה זה פחות מפריע לי אם המשפט יהיה מעט מסורבל.
לצפיה ב-'"השתפרות"?'
"השתפרות"?
20/06/2016 | 16:49
2
72
האם נכון לומר ש"הילד הראה השתפרות"?
תמיד חשבתי שלא נכון לומר את זה, וכדאי במקרים כאלה לבחור במשהו כמו : "הילד הראה שיפור"....
אז... האם זה נכון בכלל? או שזה "סתם" לא מתנגן טוב באוזן?

תודה וסליחה על הטרחנות,
השואלת
לצפיה ב-'לפי אבן שושן אין בעיה '
לפי אבן שושן אין בעיה
20/06/2016 | 18:11
41
"שיפור" כמובן פופולארי יותר וזאת, מן הסתם, הסיבה לכך שהאוזן שלך (וגם שלי)  מעדיפה אותו.
 
והערה שולית: לשאות שאלה כזאת בפורום "השפה העברית" אינו יכול להיחשב טרחנות בשום צורה ואופן - ואת יכולה להאמין לי, אני מומחה בזה.
לצפיה ב-'מבחינה תחבירית אין בעיה, מבחינה סגנונית אכן עדיף "שיפור"'
מבחינה תחבירית אין בעיה, מבחינה סגנונית אכן עדיף "שיפור"
20/06/2016 | 23:06
31
"השתפרות" היא שם הפעולה של "השתפר" כלומר עבר תהליך של שיפור. אם מעוניין להדגיש את התהליך, זה מתאים; אם מעוניינים להדגיש את התוצאה (וזה בד"כ המצב, כמדומני), לדעתי עדיף "שיפור" (לכן זה גם מצלצל טוב יותר – כך מקובל). כך או כך, חשוב לי להדגיש שאלה דקויות קטנות של הבדלי משמעויות בין הבניינים, בפועל לא בהכרח תמצאי הבדל בשימוש בין המילים.
לצפיה ב-'עוד מישהו נתקל במילה "כלאי" במקום "סוהר"?'
עוד מישהו נתקל במילה "כלאי" במקום "סוהר"?
20/06/2016 | 08:55
12
69
לא חשבתי שהמילה הזו בכלל בשימוש, אבל אתמול באחד התרגומים בטלוויזיה השתמשו בו...
קצת משמח לראות שיש מתרגמים שמנסים להשחיל מילים כאלו
לצפיה ב-'לא, לא הכרתי אותה... אבל היא לא לגמרי נרדפת ל"סוהר"'
לא, לא הכרתי אותה... אבל היא לא לגמרי נרדפת ל"סוהר"
20/06/2016 | 10:08
11
57
לפי המילונים (ספיר, מאגר המונחים של האקדמיה) היא דרגה בשירות בתי הסוהר (כפי שיש דרגות בצבא ובמשטרה).
 
למען האמת קצת התאכזבתי שזה "כַּלַּאי" ולא "כַּלָּא" (על דרך ל"י במקום ל"א). אולי לא רצו לבלבל עם "קלע" או "כלה"...
לצפיה ב-''
25/06/2016 | 19:17
23
שמח שהצלחתי לחדש במשהו
צודקת, גם אני אוהב את כלא יותר...
לצפיה ב-'רגע אבל קטאי זה לא רק לנל״י/ה?'
רגע אבל קטאי זה לא רק לנל״י/ה?
25/06/2016 | 19:36
9
29
השורש של כלאי הוא כ־ל־י/ה? זו אותה המשמעות כמו כ־ל־א?
לצפיה ב-'בעיקרון כן (יש חריגים), זה מה שכתבתי...'
בעיקרון כן (יש חריגים), זה מה שכתבתי...
25/06/2016 | 19:40
8
27
ואם תצא רגע מהתיכון, אין דבר כזה נל"י/ה, יש ל"י. רק בתיכון משתמשים בזה כך.
המשקל הוא קַטָּל בגזרת ל"י (וכך גם קְטָל) והאל"ף היא אם קריאה, אבל יש גם חריגים, כלומר ל"א בסיומת םַאי (למשל קנאי, טלאי).
לצפיה ב-'כנראה הזמן מול המיקודית של התלמידים לא עשה לי טוב'
כנראה הזמן מול המיקודית של התלמידים לא עשה לי טוב
25/06/2016 | 20:25
7
17
בקיצור, אין משקלים כאלו קַטַּאי וקִטאי אלו למעשה קַטָּל וקִטָל בגזרת ל"י בתוספת חריגים מל"א?
לצפיה ב-'כן, אם כי לפעמים כותבים את המשקל בהתאם לגזרה'
כן, אם כי לפעמים כותבים את המשקל בהתאם לגזרה
25/06/2016 | 20:39
6
16
למשל "תקולה" (תקטלה בע"ו). אבל זה לא ממש "משקל" בפני עצמו, אלא האופן שבו הגזרה מתנהגת במשקל.
לצפיה ב-'הבנתי'
הבנתי
25/06/2016 | 21:20
5
19
טוב, בפעם הבאה שאכין תלמידים לבגרות (מועד החורף, הנה אני מגיע!) לא אכנס לזה, כרגיל אומר כרגיל שקטאי זה נל"י/ה וחריגים מנל"א (התייחסתי לנל"א אבל ממש בקצרה, לא חשבתי על החריגים כששאלתי מקודם על קטאי...); מערכת הצורות בתיכון זה לא הדבר הכי מדויק שקיים...
לצפיה ב-'הכנת תלמידים לבגרות היא אחריות גדולה וכבדה...'
הכנת תלמידים לבגרות היא אחריות גדולה וכבדה...
25/06/2016 | 21:22
4
15
ומערכת הצורות בתיכון מדויקת דיה, גם אם לא נכנסים לכל הפרטים הקטנים. אם זה יהיה ההסבר שלך לתלמידים ויבקשו מהם לפרט שורש ומשקל ויכתבו משקל "קטאי", למיטב הבנתי התשובה לא תתקבל.
לצפיה ב-'בגלל זה אף פעם לא הכנתי למערכת הצורות'
בגלל זה אף פעם לא הכנתי למערכת הצורות
25/06/2016 | 22:34
3
22
רק לתחביר, הבנה והבעה, תמיד הרגשתי שהידע שלי במערכת הצורות לא מספיק כדי ללמד. בבגרות האחרונה נתתי חיזוק קטן (בין השאר אזכור של נל"י/ה לקטאי), ובזכות החיזוק הם הצליחו איזו שאלה בשאלון ב' עם דרכי תצורה אני חושב, ולא מדובר בתלמידים שהם "העיפרון הכי חד בקלמר", תלמידי מב"ר למען האמת.
 
תומר (בוזמן, מפמ"ר לשון) במועד החורף בתחילת השנה אמר שזה מתקבל יחד עם כתיבה של שורשים מגזרת נעו"י בלי ה־/י אלא רק ס־י־ר / ס־ו־ר ולא ס־י/ו־ר. אבל את צודקת זה אי־דיוק ולכן אנחה אותם לכתוב קטל (=קטאי).
לצפיה ב-'אני חושבת שהידע שיוצאים איתו מהתיכון לא מספיק כדי ללמד'
אני חושבת שהידע שיוצאים איתו מהתיכון לא מספיק כדי ללמד
25/06/2016 | 22:41
2
15
כדי לחנוך בצורה לא רשמית כן, אבל כדי ללמד מקצוע בצורה איכותית נדרש לכל הפחות תואר בתחום. גם אם יודעים את כל הבסיס ואת החומר הדרוש בבחינה, מורה צריך להכיר ולהבין את התחום גם מעבר למה שהוא מלמד בפועל. כמו כן צריך גם לעקוב אחרי דרישות מערכת החינוך שמשתנות ללא הרף... לא נתקלתי בעדכון (לגבי קטאי) מאת בוזמן (ואני מקבלת ושומרת את כל העדכונים שלו, בדקתי גם עכשיו) אבל אם אתה אומר, בסדר. לגבי כתיב ללא לוכסן, זה ידוע כל הזמן. רוב שורשי ע"ו/י הם ע"ו ורק מיעוטם ע"י אבל לא מורידים על כך נקודות.
לצפיה ב-'את לגמרי צודקת...'
את לגמרי צודקת...
25/06/2016 | 23:06
1
19
ולמען האמת עוד לא סיימתי את התיכון, אז בכלל...
מעולם לא לימדתי את החומר, חנכתי, כפי שכתבת, בצורה לא רשמית, לפי מה שביקשו ממני תלמידים שהופנו על ידי המורים שלהם אליי, מעולם לא התיימרתי להיות מורה וללמד חומר חדש, רק הכנתי אותם לבגרות, לפי מה שלמדו ממוריהם בכיתה, עשיתי זאת בחינם, על חשבון זמני ובשעות אפס.
 
זה לא יצא בעדכון (גם אני מקבל אותם), זה נאמר במפגש סגור של כמה מורים עם בוזמן, לכן אני לא יודע כמה ניתן להסתמך על כך. בכל מקרה, גם אם אפשר וגם אם לא (ואבדוק את העניין שנית) אנחה אותם לכתוב קטל (=קטאי), זה הרבה יותר מדויק ונכון; למרות שגם המורים שהפנו אותם הנחו לכתוב כך, לא קבעתי כך בעצמי, המשכתי את מה שלמדו.
בכל מקרה התלמידים שהכנתי לא נפגעו מזה כי השאלה בנושא הייתה על הגזרה, לא המשקל.
 
אני תמיד יודע שאפשר לסמוך עלייך שתדעי להציג את כל הנושא בצורה מיטבית והנכונה ביותר...
לצפיה ב-''
25/06/2016 | 23:12
3
לצפיה ב-'"לאף אחד יש את הזכות..."'
"לאף אחד יש את הזכות..."
19/06/2016 | 13:15
5
55
כמובן שאי אפשר לומר "לאף אחד יש את הזכות לבטל את החוזה", אלא צריך לומר "לאף אחד אין את הזכות לבטל...".
הבעיה של השלילה הכפולה בעברית היא בתרגום משפטים כגון אלה:
"Does the customer, the supplier, or neither party, have the right to terminate the contract"?
הצעות כיצד לתרגם את המשפט בצורה תקנית, אך לא מסורבלת?
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
19/06/2016 | 15:21
2
47
באופן אישי אני מעדיפה ששאלות "האם" (כלומר שאלות כן/לא) ישאלו רק על אחת האפשרויות ולא על שתיהן. זה נראה לי כמו ניסוח הרבה יותר הגיוני לוגית. זו למעשה אותה שאלה, רק בניסוח אחר. כלומר במקום "האם יש או אין זכות?" לשאול "האם יש זכות?" ואז התשובה היא כן/לא.
 
לפיכך תרגום הגיוני לשאלה יהיה פשוט:
האם ללקוח או לספק יש זכות לבטל את החוזה? / האם אחד הצדדים רשאי לסיים את החוזה?
(והתשובה יכולה להיות כל אחת מהאפשרויות: כן, לשניהם; כן, רק לאחד מהם; לא, לאף אחד מהם אין זכות).
 
אבל אם חייבים להוסיף את האפשרות לשאלה עצמה, אפשר בשני חלקים:
האם הלקוח או הספק רשאים לבטל את החוזה או שזכות זו אינה נתונה לאף אחד מהם?
בעיניי מיותר מאוד, אבל אם מתעקשים, זה קצת יותר סביר מ:
"האם הלקוח, הספק או אף אחד מהם רשאי לבטל את החוזה?"
 
נ.ב.
לשימושך, יש בתפוז פורום "תרגום ועריכה" ורוב חבריו מתרגמים (כאן אנחנו פחות עוסקים בתרגומים). קישור לפורום בעמודה השמאלית תחת הכותרת "פורומים".
לצפיה ב-'מסכים לחלוטין עם הניתוח שלך, ותודה על העצה המועילה'
מסכים לחלוטין עם הניתוח שלך, ותודה על העצה המועילה
19/06/2016 | 16:20
1
7
לצפיה ב-'ובנוסף, האם שמת לב'
ובנוסף, האם שמת לב
22/06/2016 | 20:44
16
לכך ש-trilliane לא השתמשה בהצעותיה אפילו פעם אחת בצירופים השגויים "יש את הזכות" ו"אין את הזכות"?
לצפיה ב-'לא הבנתי את הבעייתיות של משפט כזה:'
לא הבנתי את הבעייתיות של משפט כזה:
19/06/2016 | 21:21
1
32
"האם ללקוח, לספק או לשום צד יש את הזכות לבטל את החוזה"?
לצפיה ב-'עד כדי כך?!'
עד כדי כך?!
22/06/2016 | 20:36
5
לצפיה ב-'בלי ניקוד: מתימטיקה או מתמטיקה?'
בלי ניקוד: מתימטיקה או מתמטיקה?
18/06/2016 | 20:51
6
34
לצפיה ב-'מתמטיקה'
מתמטיקה
19/06/2016 | 00:09
7
לצפיה ב-'במילים לועזיות אין הבדל בין הכתיב המנוקד לכתיב חסר הניקוד'
במילים לועזיות אין הבדל בין הכתיב המנוקד לכתיב חסר הניקוד
19/06/2016 | 02:02
3
30
הכתיב (התקני) הוא תמיד 'מתמטיקה' ובאופן דומה גם גאומטריה (וכל תחיליות "גאו"), תאוריה (וכל תחיליות "תאו"), תמה, תאטרון, מוזאון ועוד (אף שמרבית התאטראות והמוזאונים בישראל כותבים ביו"ד). תנועת e (רגילה, לא דיפתונג) לא נכתבת ביו"ד (גם לא בכתיב חסר הניקוד) אלא במקרים מסוימים מאוד, והם לא כוללים מילים לועזיות.
לצפיה ב-'דס איס איינע אינטרסנטע '(וכל תחיליות "גאו")':'
דס איס איינע אינטרסנטע '(וכל תחיליות "גאו")':
24/06/2016 | 17:25
2
28
מונח עברי
מונח לועזי מילון
גֵּאוֹלוֹגְיָה הַנְדָּסִית
[מונחי הנדסת הקרקע: תכונות עפר כלליות ומונחי מעבדה: גיאולוגיה וסוגי עפר] engineering geology קרקע (תשכ"ו), 1966
 
[מתוך אתר האקדמיה]
לצפיה ב-'יש להם שם טעות... (לא הראשונה). מוזמן להעיר להם על כך.'
יש להם שם טעות... (לא הראשונה). מוזמן להעיר להם על כך.
24/06/2016 | 20:24
1
8
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
26/06/2016 | 00:43
15
לצפיה ב-' רבה'
רבה
19/06/2016 | 09:33
5
לצפיה ב-'שאלה : עלווה מטפטפת'
שאלה : עלווה מטפטפת
18/06/2016 | 10:34
5
52
שלום,
האם נכון להגיד "העלווה הרטובה אחרי הגשם מטפטפת"?
תודה
נורה
לצפיה ב-'רק אם היא באמת מטפטפת'
רק אם היא באמת מטפטפת
18/06/2016 | 17:15
2
14
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/06/2016 | 18:16
1
34
אל תצחקו עלי...פשוט השתמשתי במשפט הזה ומישהי שמאוד בקיאה בשפה
אמרה שלא נראה לה נכון. ואני עולה "חדשה" רק 40 שנה בארץ...מי אני
שאתווכח?
 
 
לצפיה ב-'למה? סתם פסלה ללא נימוק?'
למה? סתם פסלה ללא נימוק?
18/06/2016 | 19:17
12
לצפיה ב-'נכון תחבירית; סגנונית אולי עדיף "נוטפת מים", מגביה את המשלב'
נכון תחבירית; סגנונית אולי עדיף "נוטפת מים", מגביה את המשלב
18/06/2016 | 19:19
1
27
(זה נשמע לי כמו תיאור מספר...).
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
18/06/2016 | 20:50
21
זה שייך לסיפור שכתבתי...
לצפיה ב-'מחפש ספר ללימוד מערכת הפועל'
מחפש ספר ללימוד מערכת הפועל
17/06/2016 | 17:48
9
39
אהלן,
הייתי רוצה לקנות ספר שמלמד את מערכת הפועל בעברית כפי שהנוער לומד אותה לבגרות. אף שמבית הספר הנוער לא יוצא כשהוא זוכר הרבה מלשון אני חושב, ותקנו אותי אם אני טועה, שהספרים שמהם הוא לומד די מקיפים בסך הכול.
עברו לא מעט שנים מאז שסיימתי בית ספר, וכיוון שמאז שיפרתי את שפתי עוד יותר, הייתי רוצה לקרוא היום במבט מפוכח ספר שמציג היטב את התנהגות הבניינים בגזרות השונות ובזמנים השונים, עם הסבר מהבסיס על נושאים כמו דגשים, דיפתונג וכו'.
מאילו ספרים לומדים כיום לשון לבגרות? על איזה ספר הייתם ממליצים לי? מחד גיסא אני לא חושב שתהיה לי בעיה להתמודד עם ספר "אפור" שמלמד את הכללים בצורה "משעממת" ומקצועית מאוד, ומאידך גיסא אם יש ספר שעושה לדעתכם עבודה מצוינת ובמקרה ההגשה של המידע בו היא גם חביבה ונעימה יותר - מה טוב.
 
תודה ושבת שלום
לצפיה ב-'סור לספרייה / לחנות ספרי לימוד וקנה/שאל כל ספר לבגרות'
סור לספרייה / לחנות ספרי לימוד וקנה/שאל כל ספר לבגרות
17/06/2016 | 19:52
35
שמתאים ל"שאלון ב" (זה השאלון שבו לומדים/למדו את כל הגזרות לעומק). בשנתיים האחרונות שינו את מבנה בחינת הבגרות בלשון אבל רק בחודש האחרון אישרו סופית את הספרים החדשים לבגרות והם עוד לא יצאו לחנויות; אבל לך זה לא אמור לשנות מהבחינה הזאת, ואני גם לא רואה טעם לשלם הרבה על ספר חדש וכבד שמכיל חומר רב שאינך צריך. קנה בזול, עדיף יד שנייה, אולי תוכל אפילו למצוא כאלה שמוסרים חינם (למשל ב"אגורה").
 
לגבי הסבר מקיף על דגשים, דיפתונג וכו' – לא תמצא הסברים אלה בספרי הלימוד של ימינו כי אלה תופעות בתורת ההגה ולא חלק מהחומר לתורת הצורות (תורת ההגה לא נלמדת בבתי הספר כבר למעלה מעשור).
 
אם הנושא מעניין אותך ברמה האישית, במקום ספרי לימוד לבגרות (שמותאמים להחלטות משרד החינוך, לאו דווקא למה שמעניין אותך אישית) אני ממליצה לך להתחיל מהחומרים שניתן למצוא חינם במרשתת, כמו אתר האקדמיה ללשון וויקיפדיה. נשמח לסייע במענה לשאלות, אם יהיו לך.
 
הגזרות השונות באתר האקדמיה ללשון (כללים בנטיית הפועל):
דיפתונג בוויקיפדיה:
כיווץ דיפתונג באתר סנונית (ישן...):
דגשים בווקיפדיה:
לצפיה ב-'ספרים של המתכונת הישנה (מאוד), שעוסקים בין השאר במערכת'
ספרים של המתכונת הישנה (מאוד), שעוסקים בין השאר במערכת
17/06/2016 | 22:42
6
46
הפועל, הגזרות השונות, חיטוף, דיפתונג, דגשים ושוואים ניתן למצוא בהוצאת לוני כהן. אני ממליץ על שפה בהקש"ר חלק א' (ההגה והפועל) של אילת ברגר, הסברים מצוינים וענייניים, אבל לא משעממים במיוחד.
אם אתה ממש בעניין של ספר שכל מטרתו הסברים "יבשים" חפש אם קיימים עוד עותקים של "לשון לבגרות" מן השנים 1999־2001 (הוצאת מט"ח), אומנם הם עוסקים גם בתחביר, אך יש בהם פרקים נרחבים על הפועל והצורות.
 
הספרים של היום (גם אלו שעדיין לא יצאו לחנויות) אכן עוסקים בכל הנושאים הללו, אך בצמצום רב, כל תורת ההגה נלמדת כחלק המשרת את מערכת הצורות ולא כפרק בפני עצמו. אאל"ט, ממה שתלמידים שהכנתי לבגרות בלשון (שהייתה אתמול ד"א) הראו לי מהמיקודית שלהם, גם הגזרות לא נלמדות כיום באופן מלא ורק חלקן נלמדות. ובכלל פתרתי להם את שאלון א' וב' ובשאלון א' מערכת הצורות הייתה 12 נק' מהבחינה ובשאלון ב' 26 נק' (אם זכרוני איננו מטעה).
הוראת הלשון כיום שמה דגש על הבעה והבנה יותר מאשר על תורת ההגה והצורות כפי שהיה בעבר...
לצפיה ב-'התלמידים שהכנת נבחנו במתכונת הישנה; בחדשה זה לא כך'
התלמידים שהכנת נבחנו במתכונת הישנה; בחדשה זה לא כך
18/06/2016 | 19:23
5
99
נבחנים בבגרות רק בצורות או רק בתחביר (תלוי בבחירה של בית הספר), הפרק הוא 40% מהבחינה ובתורת הצורות נבחנים על כל הגזרות.
 
מניסיוני הספרים לשאלונים א' ו-ב' לא עוסקים כלל בתורת ההגה, לפעמים יש עמודים ספורים שמרעננים את נושא הניקוד בקטנה, אבל ממש לא נכנסים לתורת ההגה ברמה שהוא התייחס אליה, אפילו לא בצמצום (אין כיווץ דיפתנוג למשל).
לצפיה ב-'רגעעעע זה לא ככה בכל בתי הספר?'
רגעעעע זה לא ככה בכל בתי הספר?
18/06/2016 | 20:22
4
41
חשבתי שזה הערכה חלופית + בחינה עם הלימה... הם אמרו לי שאין להם הערכה חלופית אז חשבתי שהבגרות תשוקלל...
מה מה מה? רגע? אז היום הם נבחנים בבגרות בשני טפסים על צורות/תחביר + הבעה והבנה והשאר הערכה חלופית? (התוכנית של 70/30)
מה מה מה? איפה מתעדכנים על כל הדברים האלו?
 
כן, זה מה שהתכוונתי אם לא היית ברור, מתייחסים אליה בצמצום כדי לשרת את הצורות, לא כפרק בפני עצמו...
לצפיה ב-'מה "לא ככה"? לא ממש הבנתי מה אתה שואל...'
מה "לא ככה"? לא ממש הבנתי מה אתה שואל...
19/06/2016 | 02:50
3
63
אנסה לעשות סדר בדברים:
 
1. "הערכה חלופית" היא מסלול שבתי ספר (או כיתות) יכולים להצטרף אליו וכך לבנות "תלקיט" (תיק עבודות) לתלמידים במהלך כל השנה והם לא ייבחנו בבגרות בפרק ההבנה וההבעה, רק בפרקים הדקדוקיים. זה היה נכון כבר לשאלון ב' וזה נכון גם בתכנית החדשה.
 
2. "בחינה עם הלימה" שייכת לתכנית הישנה (שאלון א' ו-ב'). כזכור, עד לפני כשלוש שנים פרסם משרד החינוך "מיקוד" (חומר הלימוד לבחינות הבגרות) בסביבות פסח, כדי "למקד" את התלמידים בחומר שיהיה בבחינה ולהשמיט נושאים שלא יישאלו. המטרה הייתה להקל על התלמידים ללמוד לבחינת הבגרות, אבל המיקוד הפך לתכנית הלימודים בפועל; מורים לא לימדו את מלוא חומר הלימוד ולמדו לשער (בהצלחה בד"כ) מה ירד, ושמרו את הנושאים שבספק לסוף השנה. נוצרה תכנית לימודים דה-פקטו הפכפכה משהו, שמשתנה משנה לשנה (וגם בין מועד הקיץ לחורף!). מבחינה כלכלית זה היה טוב מאוד להוצאות הספרים שפרסמו "מיקודיות" עדכניות לכל מועד, אבל מבחינה כללית זה בלבל כהוגן את המורים ובעקבות כך גם את התלמידים (שלא לדבר על מקרים שבהם תלמידים נדפקו מ"הימור" לא מוצלח של מוריהם).
 
3. שר החינוך לשעבר שי פירון ביטל את המיקוד והחליף אותו ב"הלימה". מסמכי ההלימה פורסמו כבר בתחילת השנה והיו תקפים למועד הקיץ שבסופו ולמועד החורף שאחריו. זה כבר קצת שיפר את המצב, ועדיין לא ברור מדוע חומר הלימוד צריך "להלום" כל שנה ושנה בנפרד, ואיזו הצדקה יש לשינויים הבלתי נגמרים האלה.
 
4. זמן קצר לאחר מכן ניסה שי פירון לבצע רפורמה בבחינות הבגרות, ולאחר אין ספור הצהרות שונות וסותרות לתקשורת ואי ודאות במערכת החינוך, הוא החליט על רפורמה בשם "למידה משמעותית". במסגרתה בוטלו כל בחינות הבגרות בסוף כיתה י' ותלמידים נבחנים על חלק מחומר הלימוד (30%) בבחינה פנימית של בית הספר והציון הזה משתקלל להם עם ציון בחינת הבגרות (70%) בסוף כיתה י"א (בעברית). כמו כן בתי הספר יכולים לבחור בין מסלולים שונים ולהחליט (בין היתר) אם התלמידים יגשו לבגרות לפרק הצורות או לפרק התחביר. זה תקף לתלמידים שכיום בי"א, כלומר התחיל בשנה שעברה כשהם היו בכיתה י'.
 
5. כמו בכל פעם שמחליפים תכנית לימודים ובחינות בגרות, ממשיכים להריץ במקביל גם את הבחינות של התכנית הישנה למשך כמה שנים, לטובת תלמידים בבתי ספר מיוחדים / אקסטרניים / משפרי בגרות / משלימי בגרויות וכו'. בבתי ספר רגילים היא אמורה להיות רלוונטית רק לתלמידים שמסיימים כעת י"ב, אם מסיבה כלשהי לא השלימו את כל הבגרויות בי"א בשנה שעברה (או שבבית ספרם נבחנים בסוף י"ב ולא בסוף י"א). מכיוון שזו התכנית הישנה כבר לא מתפרסמים מסמכי הלימה חדשים; מסמך ההלימה האחרון שפורסם תקף לכל המבחנים בשיטה הישנה (עד שיפסיקו להציע אותם).
 
6. משרד החינוך פרסם כבר את תכנית הלימודים החדשה בעברית והיא תהיה תקפה (ללא "הלימות" או "מיקודים") מעתה ואילך (או לפחות עד שיקום שר חינוך חדש שיחליט "לטלטל את הספינה"... ). השנה היו כמה נושאים שעוד לא נכנסו לבחינה כי התלמידים שנבחנו בחורף ועכשיו בקיץ היו למעשה הראשונים להיבחן בבחינת הבגרות במתכונת החדשה וספרי הלימוד עוד לא מותאמים (רק עכשיו אושרו כאמור) אם כי החומר הוא בגדול אותו חומר. בנושא הצורות תמיד ירדו במיקוד חלק מהגזרות, עכשיו זה כבר לא קיים; תלמידים שנבחנו השנה במתכונת החדשה נבחנו על כל הגזרות בלי יוצא מן הכלל.
 
תכניות הלימודים, מבחנים לדוגמה, עדכונים למורים ועוד מפורסמים מטעם משרד החינוך באתר הפיקוח המרכזי (מפמ"ר) על המקצוע. לדוגמה, אתר הפיקוח על הוראת העברית:
 
מבחני בגרות בכל המסלולים והתכניות ניתן למצוא גם באתר (הלא רשמי) "בגרות אחת אחת":
 
לגבי ספרי הלימוד, כתבת "הספרים של היום (גם אלו שעדיין לא יצאו לחנויות) אכן עוסקים בכל הנושאים הללו, אך בצמצום רב" ועל כך עניתי שהם לא, גם לא בצמצום. הם עוסקים (אם בכלל) רק בשבריר מתורת ההגה (אכן כמבוא לתורת הצורות ותו לא). חידדתי את הנקודה כי מדבריך עלול להשתמע שבספרי הלימוד ימצא השואל הסברים (מצומצמים, אבל ימצא) על כל התופעות המעניינות אותו, למשל "כיווץ דיפתנוג", ולא כך הדבר. כפי שכתבת, כדי ללמוד על תורת ההגה דווקא מספרי לימוד לתלמידי תיכון יש ללכת לאחור לספרים ישנים מהתקופה שבה הנושא היה חלק מתכנית הלימודים.
לצפיה ב-'יא רבנן'
יא רבנן
19/06/2016 | 12:37
2
36
תודה על כל הפירוט (הרב)...
 
בקיצור (כמה שאפשר, כן?) התלמידים שאני הכנתי נבחנו במתכונת הישנה (שאלון א' + ב'), כיום יש בחירה אם להצטרף להערכה חלופית ומאוחר יותר להיבחן או בצורות או בתחביר... במקביל למתכונת הישנה, מי שלא בחר להצטרף להערכה חלופית נבחן בתכנית של 70/30?
 
צודקת, לא הייתי ברור מספיק, תודה על החידוד...
לצפיה ב-'הבחירה היא של בתי הספר, לא של התלמידים'
הבחירה היא של בתי הספר, לא של התלמידים
19/06/2016 | 13:38
1
22
ההערכה החלופית (בכל מקרה, גם במתכונת הישנה וגם בחדשה) מחליפה רק את פרק ההבנה וההבעה (פשוט לא עונים עליו בבחינה). זו אינה תכנית חלופית אלא מסלול לבחירה בתוך התכנית הקיימת. למיטב הבנתי השקלול הסופי נעשה בהתאם באותו יחס (אותם אחוזים).
לצפיה ב-'כן כן הבנתי את זה...'
כן כן הבנתי את זה...
19/06/2016 | 23:29
15
לפחות את החלק עם השקלול ידעתי נכון
 
תודה ענקית על שהסברת לי!
לצפיה ב-'תודה רבה לכם על התשובות. אם יש עוד הצעות - אשמח לשמוע.'
תודה רבה לכם על התשובות. אם יש עוד הצעות - אשמח לשמוע.
19/06/2016 | 22:54
9
לצפיה ב-'"לבחור לא" או "לבחור שלא"'
"לבחור לא" או "לבחור שלא"
14/06/2016 | 18:10
7
72
מהי הצורה הנכונה בעברית לתרגום הביטוי: "may elect not to apply"?
האם "רשאי לבחור שלא ליישם את..." או "רשאי לבחור לא ליישם את..."?
תודה
לצפיה ב-'אבל כאן (כלומר שם) השלילה היא של שם הפועל, לא של המושא'
אבל כאן (כלומר שם) השלילה היא של שם הפועל, לא של המושא
16/06/2016 | 12:06
2
13
לצפיה ב-'לדאבוני, לא הבנתי איפה יש (או מופיע) מושא. לא ראיתי מושא '
לדאבוני, לא הבנתי איפה יש (או מופיע) מושא. לא ראיתי מושא
16/06/2016 | 12:40
1
24
לא 'כאן' ולא 'שם' - ראיתי רק שלילה של שם פועל. התואילי להסביר את דברייך?
תודה.
לצפיה ב-'מנסה לא לבחור / שלא לבחור לעומת לבחור לא / לבחור שלא'
מנסה לא לבחור / שלא לבחור לעומת לבחור לא / לבחור שלא
16/06/2016 | 12:45
49
מושא הוא משלים פועל מוצרך, במקרה דנן הכוונה למושא הבחירה (לבחור ב >> במה לבחור?).
 
עם זאת, עכשיו אני רואה שהוא משתמש בשם פועל אחר בהמשך המשפט, כלומר שלילת המושא מתייחסת לשם פועל (אחר). הכותרת בלבלה אותי, עמכם הסליחה.
לצפיה ב-'כך זה בכל המקרים?'
כך זה בכל המקרים?
17/06/2016 | 15:12
2
26
למשל, לא "הפעוט מנסה לא ליפול", אלא "הפעוט מנסה שלא ליפול"?
לצפיה ב-'כן. כך על פי המקורות.'
כן. כך על פי המקורות.
17/06/2016 | 15:24
1
23
(ואני מניח שמיותר לציין שבעברית המודרנית המדוברת רובנו נוטים להשמיט את השי"ן). 
לצפיה ב-''
17/06/2016 | 15:28
4
לצפיה ב-'שאלה תחבירית '
שאלה תחבירית
15/06/2016 | 14:28
2
62
האם מבחינה תחבירית אפשר להגיד " אני אביא לך את המספר  "? או שהנכון הוא" "אני אתן לך את המספר,"  ?
תודה
לצפיה ב-'אין פה שום בעיה תחבירית, לכל היותר סגנונית'
אין פה שום בעיה תחבירית, לכל היותר סגנונית
15/06/2016 | 14:36
17
לצפיה ב-'ובנוסף,'
ובנוסף,
17/06/2016 | 15:40
35
לדעתי, הצגת שני משפטים שונים במשמעותם!
"להביא" זה ממקום אחד למקום אחר. המספר נמצא אצלי (או אגיע למקום בו הוא נמצא, ואקח אותו), אני אבוא אליך ואז אתן לך אותו.
"לתת" זה כאשר שנינו נמצאים באותו מקום, המספר נמצא בידיי, ואני יכול לתת לך אותו מייד, בלי צורך להביא אותו ממקום אחר.
 
"במשלב הנמוך" מסתפקים בכמות קטנה ככל האפשר של פעלים: להביא, לשים, לעשות. למשל: לעשות על האש, לעשות שעווה, לעשות אינטגרל.
מכירה את אֶלוֹצ'קָה ליוּדוֹיֶדוֹצ'קה מ"12 הכיסאות"?

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ