לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'זיהוייה?'
זיהוייה?
23/07/2016 | 12:39
2
43
האם צריך לכתוב זיהוייה (הזיהוי שלה) עם שני יו"דים, מכיוון שהה"א ממופקת? 
לצפיה ב-'אכן. ה"א מופקת היא ה"א עיצורית ולא אם קריאה.'
אכן. ה"א מופקת היא ה"א עיצורית ולא אם קריאה.
23/07/2016 | 15:24
1
31
לפי כללי האקדמיה ללשון:
 
יו"ד המציינת עיצור נכפלת בתוך המילה ובסופה. למשל: בניין, הייתה, עלייך (=עָלַיִךְ), בניי, לייצר.
אבל יו"ד עיצורית לא תיכפל [...]
– על יד אם קריאה, כגון קיום, קריה (אבל: קריית), מצוין, נוי. (תינתן הדעת שה"א מופקת אינה אם קריאה ועל כן היו"ד מוכפלת לפניה, כגון אופייה [=אָפְיָהּ]).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
23/07/2016 | 15:54
5
לצפיה ב-'ריבוי של שם עצם קיבוצי'
ריבוי של שם עצם קיבוצי
22/07/2016 | 09:58
1
43
לאחרונה נפוצה בשיח ריבוי של שם עצם קיבוצי, כלומר ריבוי על ריבוי. לדוגמא: בשר (אני הולך לעשות בשרים על האש). קהל (הרצאה זאת מיועדת לקהלים מגוונים), נשק (עמדת פריקת נשקים), רכב (החזרת רכבים לא יאוחר מ-13.00).                         האם דוגמאות אלו קבלו אישור האקדמיה, אחרי שכבר השתרשו בעברית היום יומית?
הדוגמא האחרונה מוזכרת בתנ"ך (לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי).
לצפיה ב-'ר' אתר האקדמיה ללשון:'
ר' אתר האקדמיה ללשון:
22/07/2016 | 12:56
33
לצפיה ב-'יידוע ושמות הימים'
יידוע ושמות הימים
21/07/2016 | 17:06
5
53
היי, אם אני מבין נכון, שמות ימי השבוע, למשל "יום שני", יכולים להיות מיודעים או לא מיודעים: "ביום שני האחרון הלכתי למסעדה" ולעומת זאת "יום שני אחד הלכתי למסעדה".
 
אם כך, אז למה אומרים "אני אוהב את יום שני" ולא "אני אוהב יום שני", שהרי לא מדובר ביום שני ספציפי?
תודה!
לצפיה ב-'"יום שני" הוא כבר מיודע, לכן לא מיידעים אותו שוב'
"יום שני" הוא כבר מיודע, לכן לא מיידעים אותו שוב
21/07/2016 | 20:12
4
43
"בְּיום שני (ולא *בַּיום שני) האחרון" (לכן גם שם התואר מיודע, מתאים את עצמו ביידוע). לכן "את יום שני" בדיוק כפי שאומרים "פגשתי את מיכל".
לצפיה ב-'נכון, אבל האם הוא תמיד מיודע? '
נכון, אבל האם הוא תמיד מיודע?
21/07/2016 | 20:37
3
65
לא תקין להגיד למשל "עבר עליי יום שני עמוס מאוד שבוע שעבר"?
 
לצפיה ב-'מבחינת יידוע כן, מבחינה תחבירית לא בהכרח, כמו בדוגמה שלך'
מבחינת יידוע כן, מבחינה תחבירית לא בהכרח, כמו בדוגמה שלך
21/07/2016 | 20:59
41
או אם אתן דוגמה משלי בהמשך לדוגמה הקודמת, אתה יכול לומר משפט כמו "פגשתי במסיבה איזו מיכל אחת". ולמען האמת גם שם פרטי לפעמים מיידעים ("אוף, המיכל הזאת ממש קרצייה") או "היום השני הזה עובר עליי ממש גרוע". אבל אלה המקרים החריגים.
לצפיה ב-'לא תקין'
לא תקין
24/07/2016 | 10:02
1
36
כי חסרה "ב" במשפט שלך.
לצפיה ב-'במקום במשפט שלא קשור לשאלה שלו... חשוב להדגיש זאת'
במקום במשפט שלא קשור לשאלה שלו... חשוב להדגיש זאת
24/07/2016 | 11:58
14
לצפיה ב-'כשאין כתיב מלא – יש שילוט מביך '
כשאין כתיב מלא – יש שילוט מביך
21/07/2016 | 15:57
2
73
מתנצלת מראש שאין לי יכולת לתת קרדיט לצלם; הגיע אליי בדואל שעבר דרך "מה ניש" (WhatsApp) ולא הצלחתי לאתר את התמונה בגוגל תמונות.
לצפיה ב-'התמונה הזו עברה שינוי'
התמונה הזו עברה שינוי
21/07/2016 | 20:52
1
89
כי ראיתי את הפרסומת הזו במו עיניי וכתוב שם 'צוואה' עם שני ו"וים. 
ראי גם כאן:
לצפיה ב-'תודה, חשדתי בכך אבל לא הצלחתי למצוא בגוגל בעצמי; אם כי'
תודה, חשדתי בכך אבל לא הצלחתי למצוא בגוגל בעצמי; אם כי
22/07/2016 | 20:21
40
יש מקרים שיצאו שלטי חוצות שגויים לשונית ותוקנו בהמשך (ע"ע "לנרלט") כך שקשה לדעת בוודאות. כך או כך, עדיין דוגמה יפה להמחשת הנקודה.
לצפיה ב-'ניקוד המילה - מה'
ניקוד המילה - מה
21/07/2016 | 12:54
8
51
שלום רב,
האם יש הבדל בניקוד המילה מה, כאשר היא מופיעה כמילת שאלה
וכשהיא מופיעה במובן "עד כמה ..."
 
דוגמאות:
מה השעה ?
מה דמתה הילדה לאביה...  מה שמחה לקראתו...
 
כיצד נכון לנקד את המילה בשתי הדוגמאות? במידה והניקוד שונה, האם ניתן באותה הפיסקה או באותו שיר לנקד פעם כך ופעם כך, בהתאמה ?
 
תודה רבה.
לצפיה ב-'אין הבדל, זו אותה מילה'
אין הבדל, זו אותה מילה
21/07/2016 | 15:42
7
32
במקרא מנוקדת "מה" כמו ניקוד ה"א הידיעה, אך האקדמיה ללשון הסדירה ניקוד אחיד בקמץ:
לצפיה ב-'תודה,אבל...'
תודה,אבל...
21/07/2016 | 16:17
6
20
באקדמיה ללשון מציינים את המילה "מה" רק בצורת שאלה, והם לא מתייחסים למילה "מה" במובן האחר שלה ... עד כמה ...
לכן, אני בודקת שוב, האם הניקוד בקמץ מתאים גם למילה "מה" במובן האחר ?
לא פעם ראיתי אותה מנוקדת בפתח.  
 
תודה על התשובה והסבלנות...
לצפיה ב-'גם "כמה" (באותו מובן) היא מילת שאלה, וגם "איזה" ב"איזה יופי"'
גם "כמה" (באותו מובן) היא מילת שאלה, וגם "איזה" ב"איזה יופי"
21/07/2016 | 16:19
3
33
העובדה שלמילה יש יותר ממשמעות אחת לא משנה את העובדה שהיא עדיין אותה מילה (מוזמנת לבדוק במילון). ניקוד מילים בעברית משתנה בהתאם לדקדוק, לא בהתאם למשמעות.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
21/07/2016 | 17:09
2
33
אני יודעת שלמשל המילה אֶת - מילת היחס, והמילה אֵת - כלי עבודה, 
אינן מנוקדות באופן זהה.(סגול / צירה).
אין זה דומה למילה "מה" ?  גם פה המשמעות היא שונה...
 
לצפיה ב-'הדוגמה שנתת היא של מילים הומונימיות ולא של מילה פוליסמית'
הדוגמה שנתת היא של מילים הומונימיות ולא של מילה פוליסמית
21/07/2016 | 19:42
1
32
מילת היחס "את" וכלי העבודה "את" הן שתי מילים שונות שנכתבות זהה (= הומוגרפיות) ונשמעות זהה (= הומופוניות) ובקיצור, הומונימיות.
לעומת זאת מילת השאלה "מה" היא מילה אחת שיש לה יותר ממשמעות אחת (פוליסמיה = ריבוי משמעויות).
 
אתן לך טיפ כיצד להבדיל בין המקרים כשאת מחפשת במילון:
במילה פוליסמית יופיעו כל משמעויות המילה תחת אותו ערך (בד"כ ממוספרות).
במילים הומונימיות יופיע ערך נפרדים לכל מילה.
לצפיה ב-'תודה רבה.'
תודה רבה.
24/07/2016 | 14:35
3
לצפיה ב-'בקישור לאתר האקדמיה שהביאה טריליאן'
בקישור לאתר האקדמיה שהביאה טריליאן
21/07/2016 | 22:07
1
18
%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/#target-3034
 
מופיעה, בין היתר, הפסקה הבאה:
"ניקודה הרגיל של מה במקרא הוא בפתח, ודגש בא בראש המילה שאחריה. לפני אותיות אהע"ר המילה מנוקדת בקמץ. במקצת המקומות (בעיקר לפני ע"ח קמוצות) מה מנוקדת בסגול."
 
והנה כשבודקים במקרא רואים שאותם כללי ניקוד מקראי החלים על 'מה' במשמעותה הרגילה, מילת שאלה, חלים גם על 'מה' במשמעות של עד כמה:
- מָה אדיר שמך אדוני
- מָה רבו מעשיך אדוני
- אדוני מָה רבו צרי
 והדוגמה הבולטת מכולן:
- מֶה עצמו ראשיהם
 
ואם אותם כללי ניקוד מקראי חלים כאחד על שתי ה'מה', ברור שגם הכלל של האקדמיה המאחד את כל ניקודי 'מה' לקמץ, חל על שתיהן.
 
לצפיה ב-'תודה רבה. '
תודה רבה.
24/07/2016 | 14:35
4
לצפיה ב-'נפתח פורום שמאות מקרקעין'
נפתח פורום שמאות מקרקעין
( לעמוד שלי בתפוז )
21/07/2016 | 09:57
3
 האם אתם לקראת רכישה או מכירה של נכס? נמצאים בהליך לקיחת משכנתא וזקוקים לסיוע או הכוונה בהתנהלות עם שמאי הבנק?
 
בפורום שמאות מקרקעין בתפוז תקבלו תשובות לכל השאלות:
לצפיה ב-'האם שם עצם נוטה ברבים בפעולות הדדיות?'
האם שם עצם נוטה ברבים בפעולות הדדיות?
20/07/2016 | 18:35
5
31
כיצד הייתם אומרים:
אנו לומדים את השפה אחד של השני.
אנו לומדים את השפות אחד של השני.
 
ובדרך אגב, האם ההבדל בין "אחד של השני" ו-"זה של זה" הם סגנוניים בלבד? "זה של זה" נתפס על ידי כמשלב גבוה יותר.
לצפיה ב-'לענ"ד הצורה המקובלת כתקינה: "אנו לומדים זה את שפתו של זה",'
לענ"ד הצורה המקובלת כתקינה: "אנו לומדים זה את שפתו של זה",
20/07/2016 | 21:57
3
23
או "אנו לומדים איש את שפתו של רעהו".
לצפיה ב-' שניהם ניסוחים טובים וברורים (אם כי אין כאן קשר לתקינות)'
שניהם ניסוחים טובים וברורים (אם כי אין כאן קשר לתקינות)
20/07/2016 | 22:07
2
12
לצפיה ב-'צר לי, אך יש ויש קשר לתקינות. וראיה לדבר,גם באקדמיה מתנבאים '
צר לי, אך יש ויש קשר לתקינות. וראיה לדבר,גם באקדמיה מתנבאים
20/07/2016 | 23:54
1
24
לצפיה ב-'מודה ומתוודה, איני משתמשת בהבחנה בין תקניות לתקינות'
מודה ומתוודה, איני משתמשת בהבחנה בין תקניות לתקינות
21/07/2016 | 00:50
29
כשאני מתייחסת לתקן (ונדמה לי שכך רוב האנשים).
לצפיה ב-'יש מתקננים שפוסלים את הצירוף "אחד את השני" כשמדובר בהדדיות'
יש מתקננים שפוסלים את הצירוף "אחד את השני" כשמדובר בהדדיות
20/07/2016 | 22:06
17
ומתירים רק את "זה את זה" (בעיקר ב"אחד אחרי השני" שהוא אפילו הגיוני פחות, כי השני בד"כ אחרי האחד, ולא להפך... ). באופן אישי אני משתדלת להשתמש ב"זה את זה" כי הוא סימטרי והדדי יותר ולפיכך גם הגיוני יותר ולאו דווקא בגלל המשלב.
לצפיה ב-' שאלה בעברית:'
שאלה בעברית:
20/07/2016 | 16:27
4
34
שלום לכם: לאחרונה משודרת ברדיו פרסומת לתרופה מסויימת בה מפרסמים שהיא כביכול מחליפה תרופות שונות, והקריינית אומרת כך: "פעם הייתי מחזיקה בית מרקחת שלם בתיק, אבל בזכות התרופה ,,,,,   כבר אין צורך" 
 השאלה שלי האם המשפט "הייתי מחזיקה בית מרקחת שלם בתיק"  לא שגויה כמשפט המתאר את העבר?
לדעתי הקריינית הייתה צריכה להגיד "פעם החזקתי בית מרקחת שלם בתיק".
> לדעתי "הייתי מחזיקה בתיק" היא מילת תנאי. דוגמא למילת תנאי: " הייתי מחזיקה בית מרקחת שלם בתיק, אם אפשר היה לדחוס את בית המרקחת לתיק"
> מה דעתכם?
לצפיה ב-'האקדמיה ללשון: ישנתי או הייתי ישן? על המבנה היה + בינוני'
האקדמיה ללשון: ישנתי או הייתי ישן? על המבנה היה + בינוני
20/07/2016 | 16:59
3
50
לצפיה ב-' תודה על הקישור ושאלה'
תודה על הקישור ושאלה
20/07/2016 | 17:45
2
31
הקישור מעניין ותודה, אבל אני לא מומחה כל כך לדקדוק ובסיכום, אני עדיין לא מבין האם בפרסומת עליה כתבתי , הביטוי נכון או לא נכון?
לצפיה ב-'אין תקן בנושאי תחביר וסגנון, האקדמיה ללשון לא עוסקת בכך'
אין תקן בנושאי תחביר וסגנון, האקדמיה ללשון לא עוסקת בכך
20/07/2016 | 17:46
1
25
כפי שכתוב בתשובה שבקישור, זה תחביר מקובל ונהוג בעברית.
לצפיה ב-' או קיי, תודה trilliane '
או קיי, תודה trilliane
20/07/2016 | 17:48
8
לצפיה ב-'שלום. היו שני מילים שתהיתי לגביהם.'
שלום. היו שני מילים שתהיתי לגביהם.
19/07/2016 | 20:44
4
36
ראשית השורש סבא לרב קשור בשתיית אלכוהול ושכרות אבל זה הופיע לי במשפט שקשור לשתיית מים והדבר התמיה אותי מאוד הנה המשפט: "המים שהסוס שתה וסבא נזלו פשוט מאחוריו." האם יש עוד פירושים לפועל סבא? והצירוף השני קשור למילה מיני למשל שאומרים "מיני אז" ניסיתי לחפש על התחילית מיני ולא כל כך מצאתי (חיפשתי לגבי המילה מיני והשורש סבא גם במילון ספיר). לעזרתכם אודה תודה
לצפיה ב-'1. 'סבא' יכול להצביע גם על שתייה מרובה של משקה שאינו '
1. 'סבא' יכול להצביע גם על שתייה מרובה של משקה שאינו
19/07/2016 | 23:18
3
29
אלכוהולי, מים למשל.
הנה מה שאומר אבן שושן על 'נסבא' שהיא צורת הסביל של 'סבא':
~~~~~~~~~~
נסבא: נשתה, נלגם, נגמא.  "כל המים...נסבאו עד לקרקעו של העביט".
~~~~~~~~~~~~~
 
ההיקש מן הסביל לפעיל הנו היקש ישיר וברור.
 
2. מִנִּי (וכן מִנֵּי) = צורה פיוטית של 'מִן'.
לצפיה ב-'תודה רבה רבה'
תודה רבה רבה
19/07/2016 | 23:22
2
19
אבל נניח שמיני צורה פיוטית של מן למה לומר "מיני אז" כצירוף? מנסה להבין את ההגיון לא מצליחה שוב תודה
לצפיה ב-'ראשית, ברשותך, הערונת: מני, בלי י' (כשם ש-מִן לא כותבים מין)'
ראשית, ברשותך, הערונת: מני, בלי י' (כשם ש-מִן לא כותבים מין)
19/07/2016 | 23:45
1
15
ולגופו של עניין. כפי שכתבתי לעיל, מני = מן = מ-.
וכשם ש'מאז', בטוחני, נראה לך ראוי ונכון, כך גם 'מני אז' הזהה לה בכול, שריר ובריר וקיים ואין בו שום בעיה.
לצפיה ב-'בסדר תודה'
בסדר תודה
20/07/2016 | 06:32
4
לצפיה ב-'משקפיים: חובשים? עונדים? שמים? מרכיבים?'
משקפיים: חובשים? עונדים? שמים? מרכיבים?
19/07/2016 | 20:25
4
25

לצפיה ב-'כמשקפופר מוסמך אוכל לומר: מרכיבים.'
כמשקפופר מוסמך אוכל לומר: מרכיבים.
19/07/2016 | 21:30
1
28
(רב מילים)
~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא לצירוף הרכיב משקפיים [עדשות]   

שם משקפיים (או עדשות) על עיניו.
• סבא לא רואה טוב, הוא צריך להרכיב משקפיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
לצפיה ב-'וראה נא גם בפנים (מאתר האקדמיה).'
וראה נא גם בפנים (מאתר האקדמיה).
19/07/2016 | 21:39
25
מן האתר:
 
"לפיכך גם בימינו נעליים, סנדלים או מגפיים נועלים, חגורה חוגרים, תכשיטים (ובכללם שעון) עונדים, עניבה עונבים (הפועל ענב – מלשון חכמים) ואת המשקפיים, המשתפּלים משני צדי האף כמו רגליו של הרוכב על חמור או על אופַנּוע, מרכיבים."
לצפיה ב-'תודה: נחה דעתי!'
תודה: נחה דעתי!
19/07/2016 | 21:41
1
9
לצפיה ב-'אישה נעלה נעלה נעלה...'
אישה נעלה נעלה נעלה...
20/07/2016 | 10:03
37
ומכאן פשר המשפט המשונה במקצת "האופטיקאי הרכיב משקפיים והרכיב משקפיים" כשהפעולה השניה היא זיווג עדשות ומסגרת עבור הלקוח.
 
לצפיה ב-'אני שומע מכל עבר.'
אני שומע מכל עבר.
18/07/2016 | 16:07
10
70
ראיתם שמעתם  כתבתם  האות הראשונה בכל מילה מנוקדת בשוא נע.
כך לא דיברו בזמני האות הראשונה היתה קמוצה.
מה קרה .צ'י
לצפיה ב-'מכל עבר? בפרסומות ברדיו, אולי? אנשים לא באמת מדברים כך'
מכל עבר? בפרסומות ברדיו, אולי? אנשים לא באמת מדברים כך
18/07/2016 | 17:06
9
47
אבל זו הדרך הנכונה ותמיד הייתה בגוף נוכחים (ונוכחות) בעבר – ההטעמה על הכינוי ("תם" או "תן") והקמץ בפה"פ נחטף לשווא נע. בפועל רוב הדוברים (גם כיום) הוגים בקמץ ולא מזיזים את הטעם, כמו בכינויי מדבר/ים, נוכח/ים.
לצפיה ב-'תודה הבנתי. והנה שפת הדיבור גוברת על הדידוק..צ'י'
תודה הבנתי. והנה שפת הדיבור גוברת על הדידוק..צ'י
18/07/2016 | 17:35
8
12
לצפיה ב-'נישבע בנקיטת חפץ הבקר שמעתי קריין אומר.'
נישבע בנקיטת חפץ הבקר שמעתי קריין אומר.
19/07/2016 | 09:14
7
43
האם קבלתם כבר? כשהקו"ף בשוא.??
צ'י
לצפיה ב-'לא סביר, קיבלתם תמיד בחיריק; אולי בלבלה אותך ההטעמה המלרעית?'
לא סביר, קיבלתם תמיד בחיריק; אולי בלבלה אותך ההטעמה המלרעית?
20/07/2016 | 17:31
6
10
לצפיה ב-'למה לא סביר? אולי התכוון ל קבלתם במשמעות קבילה ולא קיבלתם '
למה לא סביר? אולי התכוון ל קבלתם במשמעות קבילה ולא קיבלתם
20/07/2016 | 21:31
5
18
במשמעות קבלה?
הלוא רובנו קובלים (מתלוננים) כל היום על יוקר מוצרים, יוקר הדיור, איך רימה ההוא ומה עשו ההם וכן הלאה
לצפיה ב-'לא סביר. זה פועל שמשתמשים בו בימינו בהקשר של הגשת קבילה'
לא סביר. זה פועל שמשתמשים בו בימינו בהקשר של הגשת קבילה
20/07/2016 | 21:56
4
17
ולא של תלונות וקיטורים באופן כללי. אני הבנתי שהוא מתייחס ל"קיבלתם", פועל שכיח בהרבה שבו לא אמור להיות שווא, ומכאן הרמת הגבה. ההגייה "קְבלתם" (במשמעות הגשת קבילה) תקינה ולא מתמיהה, בפרט לא בלשונם של קריינים.
לצפיה ב-'מאחר וצ'י לא ציין באיזה הקשר נאמרה המילה ששמע, כנראה לא נדע '
מאחר וצ'י לא ציין באיזה הקשר נאמרה המילה ששמע, כנראה לא נדע
20/07/2016 | 22:13
3
36
למה התכוון הקריין והאם טעה או לא.
לצפיה ב-'למה לא נדע? צ'י ודאי יודע את ההקשר והוא יגיב בזמנו הפנוי '
למה לא נדע? צ'י ודאי יודע את ההקשר והוא יגיב בזמנו הפנוי
20/07/2016 | 22:22
2
6
לצפיה ב-'הבהרה . צ"ל האם קיבלתם כבר.וזה לא פלא שהרי.....'
הבהרה . צ"ל האם קיבלתם כבר.וזה לא פלא שהרי.....
21/07/2016 | 08:36
1
29
אריה גולן ממשיך לומר "כמה לקחו לך " במקום "כמה לקחו ממך"
כשהמובן כמעט הפוך.
צ'י
לצפיה ב-'תודה על ההברה . לגבי לך/ממך, ראה דיוני עבר בנושא:'
תודה על ההברה . לגבי לך/ממך, ראה דיוני עבר בנושא:
21/07/2016 | 15:49
14
לצפיה ב-'הצ'ופצ'יק של האותיות העבריות נקרא...'
הצ'ופצ'יק של האותיות העבריות נקרא...
18/07/2016 | 12:13
4
122
אהלן,
זכרתי שיש שם בעברית לקצה האותיות המזדקר למעלה. המושג הטיפוגרפי בלעז הוא סריף  sarif אבל זכרתי שיש גם שם עברי. מישהו? 
לצפיה ב-'שתיים במחיר אחד.'
שתיים במחיר אחד.
18/07/2016 | 12:28
2
50
תג ו-קוץ.
 
(העדבק ממילון רב מילים)
א. תג (ראה משמע מס' 5)
 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה תָּג  שֵם ז' 
1. א. כרטיס קטן הנענד למטרות זיהוי.
• זהו מקום שמור - אפשר להיכנס אליו רק עם תג כניסה מיוחד.
ב. כרטיס או פתקה קטנה המוצמדים למוצר לשם ציון מחירו, תכולתו, יעדו, שם בעליו וכד'; תווית.
• המוכרת הורידה את תג המחיר מהחולצה וארזה אותה באריזת מתנה.

2. (בצה"ל) סמל צבאי המסמל את החיִל או את היחידה ונענד על הכומתה, על החולצה או על השרוול.
• שוטר צבאי תפס אותו בלי תג היחידה, והוא קיבל קנס.

3. תו קטן, בדרך כלל ממתכת, המוצמד לאות מערכה או לעיטור. בצבאות זרים מציין לעיתים תג המוצמד לעיטור את קבלתו של אותו עיטור פעם נוספת. בצה"ל תג המוצמד לאות מערכה מציין כי נושאו עשה שירות בטחוני לפני קום המדינה.

4. פרט קטן.
• הציור מדויק לפרטי פרטים ולא חסר בו ולו תג אחד.

5. עיטור מעין כתר הנרשם בראשי אותיות מסוימות בכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

6. מחשבים רצף של תווים בשפה עילית, שמשמש לתיאור פקודה או הוראה המתייחסת לרוב לדפים ברשת האינטרנט; תו, או מספר תווים, המצורפים לפריט מידע לצורך זיהויו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
 
ב. קוץ (ראה משמע מס' 4)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה קוֹץ  שֵם ז' 

1. צמח דוקרני הגדל בר בשדות, בגינות ועוד.
• השביל אל הבית הנטוש עובר בשדה קוצים.

2. קצה חד ודוקר של צמחים מסוימים.
• כשאתה נוגע בוורדים היזהר שלא תידקר מן הקוצים שלהם.
• לצבר יש הרבה קוצים על העלים ועל הפירות.

3. עוקץ זעיר, שביב עץ קטן ודוקר שנתחב בבשר.
• הוצאתי את הקוץ בעזרת מחט.

4. בלשון חז"ל תג, 'כתר' קטן שמוסיפים מעל אותיות מסוימות בכתובת סת"ם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לצפיה ב-'קניתי'
קניתי
18/07/2016 | 12:34
1
24
זכרתי איזה דבר אחר, אולי המצאתי בעצמי.. כתר זה יפה. תודה.
לצפיה ב-'אכן אתה צודק, קיימת גם המילה 'כתר'.'
אכן אתה צודק, קיימת גם המילה 'כתר'.
18/07/2016 | 21:26
19
(רב מילים משמע מס' 6)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה כֶּתֶר  שֵם ז' 

1. תכשיט זהב, בדרך כלל משובץ יהלומים, הנענד לראש המלך או המלכה בעיקר בטקסים או באירועים רשמיים; נזר, עטרה דמוית כתר מלכות המושמת על הראש.
• סדרת בולים זו מנציחה את דמותה של מלכת אנגליה כשכתרה על ראשה.
• כתר נוצץ הונח על ראשה של מלכת היופי.
• הגננת ענדה לראשו של הילד כתר עשוי קרטון מוזהב.

2. (בביטויים כגון 'כתר האליפות', 'הכתר העולמי', 'המאבק על הכתר') תואר האליפות, בעיקר בתחרויות ספורט.
• קרבות על הכתר העולמי באגרוף הם תמיד בני חמישה עשר סיבובים.
• בתום סדרת משחקים מתישה זכה השחמטאי הרוסי בכתר האליפות.

3. ציפוי מלאכותי שרופא השיניים מרכיב על שן חדשה או על שן חלשה או שבורה כדי להגן עליה.

4. צורת שיבוץ של אבנים טובות בתכשיטים, שבה יוצרים במכות פטיש שורת שיניים בשפת האבן כדי להדק אותה למקומה; החלק העליון של אבן חן משובצת הבולט מעל למסגרת התושבת.

5. הכפתור בשעון המשמש לדריכה ולכיוון המחוגים.

6. בלשון חז"ל תג, קישוט המוסף בראש אותיות מסוימות בכתיבתם של ספרי תורה, תפילין ומזוזות.
• "בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות" (מנחות כט ע"ב).


7. (בעיקר בצירופים 'כתר מלכות', 'כתר כהונה', 'כתר תורה', 'כתר חוכמה', 'כתר שם טוב') תואר כבוד המציין מעמד רם ונישא או מעלה מיוחדת.
• "שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות - וכתר שם טוב עולה על גביהן" (משנה, אבות ד יג).

הכתר 1. המעמד או הסמכות של המלך או המלכה, או המלוכה; המדינה כפי שהיא מיוצגת על-ידי המלך או המלכה, הממלכה.
• יורש העצר החליט לוותר על הכתר כדי שיוכל להתחתן עם אהובתו, שלא הייתה מקובלת על בית המלוכה.
• התובע מטעם המדינה במשפטים פליליים בבריטניה מופיע בשם הכתר.
2. ראה כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָה .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 
לצפיה ב-'לא בדיוק'
לא בדיוק
19/07/2016 | 12:12
34
למרות הכינוי שלי, בטיפוגרפיה אני דווקא מתמצא.
הסריף (Serif) אינו "קישוט" אלא חלק מהאות, שמקורו בטכניקת הכתיבה - בתחילה באותיות רומיות חקוקות באבן, ובהמשך באותיות מצוירות בדיו, במכחול או בציפורן. אין לסריף כל קשר לקישוטים של הכתב העברי (תג, קוץ, כתר) שהם תוספת לאותיות מסוימות ואינם חלק אורגני שלהן.
מעניין שבעוד שהכתב הלטיני (הסריפי) קיים אלפי שנים, איש לא חשב שצריך לתת לאותם שפיצים שם מיוחד - עד שבמאה ה-19 נולד הכתב הלא-סריפי (Sans serif)...
למרות שהמילים שהזכרתי מציינות משהו שונה, הוחלט שבעברית תשמש המילה "תג" לציון "סריף", אבל מעצבים וטיפוגרפים אינם משתמשים בה, גם כי היא כאמור לא מדויקת, וגם כי אי אפשר להטות אותה - כתב סריפי הוא כתב תגי? מתויג? מתוגן? 
לצפיה ב-'האם קיימת בעברית המילה הבאה:'
האם קיימת בעברית המילה הבאה:
18/07/2016 | 07:40
2
50
מותרה 
 
דוגמא:
הילדים מקבלים מותרות (הכוונה לרבים)
 
אם ניתן להגיד הילדים קיבלו מותרה אחת???
 
לצפיה ב-'לא, יש מילים שיש להן רק צורת רבים'
לא, יש מילים שיש להן רק צורת רבים
18/07/2016 | 09:30
45
חלקן בזכר רבים (מיים, חיים, דמים וכד') וחלקן בנקבה רבים (קורות, אודות, תולדות, מותרות וכד')
הסבר מלא באתר השפה העברית
לצפיה ב-'מותרות היא צורת הרבים של מוֹתָר'
מותרות היא צורת הרבים של מוֹתָר
18/07/2016 | 20:28
39
מותרות היא צורת הרבים של מוֹתָר, לא של מותרה.
אבל
  1. במובן הזה של Luxury לא משתמשים בימינו בצורת יחיד כלל (כמו שכתב ה"ג).
  2. גם כשהשתמשו בצורת היחיד במובן קרוב, השימוש היה כשם עצם מופשט ולא ספיר.
בקיצור: המילה "מותרה" היא גזירה לאחור, ולא מילה מילונית רשמית (ולדעתי גם לא מצויה כל כך בשימוש, אם כי סביר שאתה לא הראשון שמשתמש בה).
 
 
לצפיה ב-'מחשכים או מחשקים?'
מחשכים או מחשקים?
17/07/2016 | 19:17
3
76
לפעמים אני שומע ברדיו ביטויים כדוגמת "נעשה במחשכים" / "במחשכי ליליה", כביכול כשהכף נשמעת עם דגש,כמו קוף, כמו אזיקים/ארנקים - האם אני מתבלבל במילה או במשמעות? מדוע הוגים אותה כך? בדיבור יום ימי אומרים מחשכים כמו חשוכים / ערוכים וכו'
רוב תודות
לצפיה ב-'הכ"ף אכן דגושה. כך מופיעה המילה בתנ"ך'
הכ"ף אכן דגושה. כך מופיעה המילה בתנ"ך
17/07/2016 | 19:24
37
"הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי-אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס" (תהלים עד כ)
"בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג ו)
 
ביחיד אין דגש בכ"ף הסופית:
"וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא-יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים" (ישעיהו מב טז)
 
יש מילים בעברית שבנטייה הקמץ מוחלף בהן בפתח ודגש חזק אחריו. ראה רשימה באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'אגב, בדיבור היום יומי אומרים "מחשכים"? זו מילה די מליצית'
אגב, בדיבור היום יומי אומרים "מחשכים"? זו מילה די מליצית
17/07/2016 | 19:31
1
38
לא נתקלתי בה מעולם בדיבור יום-יומי אלא רק בספרות / שירה וכיו"ב, למשל בשיר הנפלא "לילה לי" של יוריק בן דוד (המילים של תלמה אליגון). אמנם הוא לא דייק בהגיית התנועות, אבל לפחות דגש את הכ"ף (אחרת לא הייתה מתחרזת עם "נחשקים"...).
 
לצפיה ב-'וואו - אתם ממש יעילים כאן, תודה :)'
וואו - אתם ממש יעילים כאן, תודה :)
17/07/2016 | 19:54
8
לצפיה ב-'אמצעי לשוני -חזרות '
אמצעי לשוני -חזרות
16/07/2016 | 23:16
3
27
האם הכוונה היא פשוט למילה שחוזרת על עצמה מספר פעמים?
לדוגמא " המחשב הוא האמצעי הכי פופולרי כיום , המחשב... "
החזרה היא :    המחשב .  
אם כך הדבר , זה לא "קל מידי מכדי להיות אמיתי" ?

לצפיה ב-'לא הבנתי את השאלה. אפשר לקבל הקשר?'
לא הבנתי את השאלה. אפשר לקבל הקשר?
17/07/2016 | 01:31
2
20
לצפיה ב-'ניסוח אחר '
ניסוח אחר
17/07/2016 | 04:52
1
23
איך אני פשוט מזהה שמדובר באמצעי לשוני של חזרה , ולא סתם מילה שחוזרת על עצמה מספר פעמים
תודה רבה :)
לצפיה ב-'מזכיר לי מרצה למוזיקה שדיבר על זיהוי "מוטיב חוזר"'
מזכיר לי מרצה למוזיקה שדיבר על זיהוי "מוטיב חוזר"
17/07/2016 | 10:25
17
איך יודעים שזה "מוטיב"? הוא חוזר...
 
חזרה היא... חזרה. אם יש נקודה שחוזרת על עצמה, מילה, צירוף, מבנה תחבירי... ובד"כ מן הסתם זה משהו מהותי ולא סתם מילת קישור או מילה שבמקרה חוזרת על עצמה, אלא משהו שקשור לתוכן, לנושא הטקסט, לנקודה העיקרית וכו'.
לצפיה ב-'2 גרסאות לאותה מילה- האם יש הבדל ומהו?'
2 גרסאות לאותה מילה- האם יש הבדל ומהו?
16/07/2016 | 20:13
2
28
לצפיה ב-'2 גרסאות לאותה מילה'
2 גרסאות לאותה מילה
16/07/2016 | 20:15
1
30
לי תמיד אמרו בבית קפישון, בנוגע לברדס המפורסם. לעומת זאת, אני רואה בכל מקום שכתוב קפוצ'ון. למה, מהו מקור ההבדל? 
לצפיה ב-'הגייה שונה בשפות שונות'
הגייה שונה בשפות שונות
16/07/2016 | 21:56
25
המקור הוא capuccio קפוצ'ו באיטלקית. בצרפתית זה קפישו/ קפישון.
ובעברית התקבעה בעיקר הצורה קפוצ'ון. וגם ספל הקפוצ'ינו הוא מאותו מקור.
לצפיה ב-'שלחתי בטעות פעמיים ואי אפשר למחוק- אז ערכתי'
שלחתי בטעות פעמיים ואי אפשר למחוק- אז ערכתי
16/07/2016 | 20:12
26
טל"ח
לצפיה ב-'שיהיה בריא'
שיהיה בריא
16/07/2016 | 13:29
4
47
שלום לכולם, ותודה מראש לעוזרים.
רציתי לדעת האם המשפט "שיהיה בריא" בדומה למשפטים אחרים ("שתהיה לכם שבת שלום") הוא תקני בעברית.
מצד אחד האינסטינקט אומר לי שלא ניתן להתחיל משפט ב-ש', ושאין כאן נושא ונשוא. מצד שני, המשפט מובן לחלוטין והגיוני, כאילו הנושא והנשוא מוסתרים (אני מאחל לו) שיהיה בריא, אז אולי זה משפט סתמי?

הסוגייה עלתה בשיחה עם חברה איטלקייה שאומרת שבאיטלקית יש סוג משפט כזה והוא תקני.

תודה!
אלעד
לצפיה ב-'להבנתי זו בעצם פסוקית מושא שחסר בה המשפט העיקרי'
להבנתי זו בעצם פסוקית מושא שחסר בה המשפט העיקרי
16/07/2016 | 13:52
3
33
למשל "אני מאחל לו שיהיה בריא". מכיוון שהחלק העיקרי ברור מאליו, הוא מתייתר ופשוט מוותרים עליו. השמטת מידע מובן היא פעולה טבעית ומתבקשת בתקשורת האנושית.
לצפיה ב-'מסכים'
מסכים
17/07/2016 | 10:48
2
22
וגם לגמרי בעד התפתחות טבעית של שפה.
השאלה שלי היא האם זה תקין מבחינת כללי השפה נטו.
לצפיה ב-'אין כאן "כללי שפה", האקדמיה ללשון לא פוסקת בנושאי תחביר'
אין כאן "כללי שפה", האקדמיה ללשון לא פוסקת בנושאי תחביר
17/07/2016 | 10:54
1
16
לצפיה ב-'מבין. תודה רבה!'
מבין. תודה רבה!
17/07/2016 | 11:15
6
לצפיה ב-'היחטפות'
היחטפות
15/07/2016 | 08:29
2
31
מדוע קרקע בצורת הנסמך נחטפת (קרקעותינו)?
 
לצפיה ב-'קַרְקַע - ברבים קַרְקָעוֹת (מנוקדת בקמץ ב-ק' השנייה). בנטיית'
קַרְקַע - ברבים קַרְקָעוֹת (מנוקדת בקמץ ב-ק' השנייה). בנטיית
15/07/2016 | 11:38
1
121
הקניין של 'קרקעות' - קַרְקְעוֹתֵינוּ מתרחק הטעם מן הקמץ האמור (בקרקעות הטעם  הוא על ה-ע' ובקרקעותינו הוא על ה-ת'), והתרחקות הטעם מהקמץ גורמת לחיטופו  (הפיכתו לצירה).
וראה נא על אודות הרציונל שבחיטוף כאן.
לצפיה ב-'אופס.צ"ל:והתרחקות הטעם מהקמץ גורמת לחיטופו (הפיכתו ל*שווא*).'
אופס.צ"ל:והתרחקות הטעם מהקמץ גורמת לחיטופו (הפיכתו ל*שווא*).
17/07/2016 | 10:37
2
לצפיה ב-'איך כותבים'
איך כותבים
15/07/2016 | 11:01
2
41
 "זו טעות, זו חייבת להיות טעות במספר!" או "זה טעות, זה חייב להיות טעות במספר!"
לצפיה ב-'זו. זה - משלב דיבורי.'
זו. זה - משלב דיבורי.
15/07/2016 | 11:21
17
לצפיה ב-''טעות' נקבה. לא?'
'טעות' נקבה. לא?
15/07/2016 | 18:18
12

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ