לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1271212,712 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-' ה בתחילת השאלה ..'
ה בתחילת השאלה ..
31/01/2017 | 19:41
9
50
 גם אתם באים ?   הגם אתם באים ?   האם ל  ה  ישנה חשיבות ?  תודה
לצפיה ב-'ה' השאלה: הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?! הֲרָצַחְתָּ וְגַם '
ה' השאלה: הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?! הֲרָצַחְתָּ וְגַם
01/02/2017 | 00:13
8
47
יָרָשְׁתָּ?
הֲבֵן יקיר לי אפרים?
הֲשומר אחי אנוכי?
 
או שאלתו של שלונסקי:
הֲשָׁמַעְתָּ אֵיךְ בַּנֶּגֶב
אֶרֶץ מוּל שָׁמַיִם
מִתְפַּלֶּלֶת רֶגֶב-רֶגֶב:
הָבוּ לָנוּ מַיִם?
 
ה' השאלה מנוקדת בחטף-פתח
 
לצפיה ב-'ואף זאת: הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ'
ואף זאת: הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ
01/02/2017 | 00:35
1
35
לָמוּת בַּמִּדְבָּר?
לצפיה ב-'וגם עמיחי ב"שיר ליל שבת": התבואי אליי הלילה?'
וגם עמיחי ב"שיר ליל שבת": התבואי אליי הלילה?
03/02/2017 | 10:21
26
התבואי אליי הלילה?
כבסים כבר יבשו בחצר.
מלחמה, שאף פעם לא די לה,
היא עכשיו במקום אחר.
לצפיה ב-'חטף פתח בדרך כלל'
חטף פתח בדרך כלל
03/02/2017 | 13:10
5
24
אבל לפני אהח"ע קמוצות לא מוטעמות הניקוד הוא סגול, ולפני שאר אהח"ע ולפני שווא או חטף, הניקוד הוא פתח.
לצפיה ב-'תודה! צודק כמובן. במשל יותם: הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי וגו''
תודה! צודק כמובן. במשל יותם: הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי וגו'
03/02/2017 | 13:58
18
ובבראשית: הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?
תודה רבה!
לצפיה ב-'וקריאת ההפתעה הנפוצה: הַאמנם?!'
וקריאת ההפתעה הנפוצה: הַאמנם?!
03/02/2017 | 14:15
3
22
ושוב - תודה רבה!
לצפיה ב-'חידודון: האומנם, ללא ניקוד (כי כאן זה לא קמץ קטן אלא קובוץ)'
חידודון: האומנם, ללא ניקוד (כי כאן זה לא קמץ קטן אלא קובוץ)
03/02/2017 | 15:05
2
21
לצפיה ב-'לאה גולדברג: הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים '
לאה גולדברג: הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים
03/02/2017 | 16:19
1
16
הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַשָדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כָּהֵלֶךָ הַתָּם,
וּמַחְשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יְלֻטֵּף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶסֶת,
אוֹ שִלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַק דְּקִירָתָם.
 
לצפיה ב-'אכן, כך כתבתי: הַאֻמְנָם (בניקוד) ולכן 'האומנם' (ללא ניקוד)'
אכן, כך כתבתי: הַאֻמְנָם (בניקוד) ולכן 'האומנם' (ללא ניקוד)
03/02/2017 | 16:26
5
לצפיה ב-'הפכים'
הפכים
31/01/2017 | 09:05
8
51
מה ההיפך של המילה איכותי?
לצפיה ב-'אין דבר כזה...'
אין דבר כזה...
31/01/2017 | 09:30
3
39
מילולית, המילה "איכותי" אינה מציינת איכות טובה או גרועה, אלא משהו שיש לו איכות כלשהי - מה שניתן לומר על כל דבר בעולם (איך הסרט? איך החביתה? איך התשובה שלי?), ולכן אין דבר נטול איכות, כפי שאין דבר שהוא לגמרי נטול משקל, טמפרטורה, מיקום וכד'.
עם הזמן (לדעתי עקב השפעתה המזיקה של שפת הפרסום והשיווק), התקבעה המשמעות כאילו "איכות" = איכות טובה, וכך אנו שומעים על מוצרי איכות, זמן איכות וכד'.
הטעות נובעת מכך שמרבית המילים המציינות תכונות, כגון אורך, עובי, מהירות וכד', נגזרות משם תואר המציין את הצד "החיובי": אורך מ"ארוך", ועובי מ"עבה". גם אם הם פחות ממילימטר, לא נדבר על "קוצר" או "דקות".
אז בתשובה לשאלתך, אין ממש מילה הפוכה ל"איכותי". עדיף להתייחס לתכונה הספציפית בצירוף שם התואר המתאים: בנוי רע, מתוכנן גרוע, מבוצע ברשלנות וכד'.
לצפיה ב-'הערה קטנונית'
הערה קטנונית
31/01/2017 | 11:29
1
36
יש דברים חסרי משקל (ומסה) ואם רוצים לדקדק ממש יש גם דברים חסרי מיקום (אם המומנטום שלהם ידוע בוודאות. אם אתה לא מאמין לי, שאל את הייזנברג).
 
(אני מודע לכך שזה פורום לשון ולא פיזיקה, ולא אפגע אם ההודעה תימחק)
לצפיה ב-'זה כבר לא קטנוני אלא ננו-קטנוני '
זה כבר לא קטנוני אלא ננו-קטנוני
08/02/2017 | 09:27
8
לצפיה ב-'מילולית המילה "איכותי" מציינת דבר שיש לו איכות (חיובית)'
מילולית המילה "איכותי" מציינת דבר שיש לו איכות (חיובית)
31/01/2017 | 14:32
54
מילון ספיר: https://goo.gl/jYvwOz
ואין לזה קשר לשפת הפרסום או השיווק אלא לשפת בני אדם. המילה "איכות" אינה מציינת (לכאורה) איכות טובה או רעה, אבל בד"כ תכונות (לא רק פיזיות) ממשות את ה"יש" ולא את ה"אין" ולכן "בעל איכות" הוא בעל איכות חיובית (טובה/גבוהה) באותה מידה ש"בר מזל" (או "ממוזל") הוא מי שיש לו מזל (טוב).
לצפיה ב-'גרוע / דפוק / פגום וכו'. תלוי בהקשר. אין מילה מנוגדת מסוימת'
גרוע / דפוק / פגום וכו'. תלוי בהקשר. אין מילה מנוגדת מסוימת
31/01/2017 | 14:33
22
אפשר לומר כמובן "איכות ירודה" או "נטול איכות" אם תרצה להדגיש את ההפך.
לצפיה ב-' לא איכותי = זבאלה.'
לא איכותי = זבאלה.
31/01/2017 | 19:43
10
לצפיה ב-'זה לא תמיד מבחינת הגודל, אלא מבחינת הרצוי: תעשה לי מחיר'
זה לא תמיד מבחינת הגודל, אלא מבחינת הרצוי: תעשה לי מחיר
03/02/2017 | 14:05
1
24
פירושו: עשה לי הנחה = מחיר נמוך דווקא
כמו"כ אחד הניגודים לאיכותי זה: ירוּד
לצפיה ב-'בד"כ מבחינת החיובי: איכות (טובה), מזל (טוב), מחיר (טוב)'
בד"כ מבחינת החיובי: איכות (טובה), מזל (טוב), מחיר (טוב)
03/02/2017 | 15:27
8
לצפיה ב-'הלוך הלכתי'
הלוך הלכתי
30/01/2017 | 08:37
14
68
שלום רב, 
שאלתי - האם ניתן בשפה מליצית לכתוב - כתוב כתבתי (כמו הלוך הלכתי)
או הוספתי כָּתוֹב - כמו הוספתי הָלוֹך... 
תודה רבה.
לצפיה ב-'בוודאי'
בוודאי
30/01/2017 | 09:54
5
51
הָלוֹךְ וכד' הן אמנם צורות מקראיות ולכן נשמעות מליציות, אבל חלקן עדיין בשימוש. גם ברכבת אנחנו מבקשים כרטיס "הלוך ושוב" ולא מרגישים כמו נביא קדמון
בקיצור: תקין בהחלט.
מידע מפורט באתר השפה העברית 
לצפיה ב-'תודה רבה. אם כך...'
תודה רבה. אם כך...
30/01/2017 | 11:26
4
44
האם ניתן לכתוב את המילה "כְּתוֹב" (עם חולם מעל האות ו' )באופן עצמאי ללא סמיכות לפועל כתבתי? לדוגמא : הוספתי כְּתוֹב .... במקום הוספתי לכתוב.
 
אודה על תשובתך.
לצפיה ב-'באיזה אופן? מה ההקשר?'
באיזה אופן? מה ההקשר?
30/01/2017 | 12:18
35
בעיקרון "כְּתֹב" (כמו צורת הציווי, בשווא נא ובחולם חסר, אבל בוי"ו אם לא מנקדים) היא צורת מקור נטוי ולא מקור מוחלט כמו "הָלוֹך הלכתי" (או "הָיֹה הָיָה").
לצפיה ב-'נפל לי האסימון '
נפל לי האסימון
31/01/2017 | 01:07
2
39
שההקשר שלך הוא "הוספתי כתוב"... חשבתי שאת אומרת שהוספת "כתוב" (למשפט) ולא הבנתי באיזה אופן הוספת... אם כך אפשר(רק אם את מנקדת, כאמור, בחולם חסר).
לצפיה ב-'תודה רבה - כלומר'
תודה רבה - כלומר
31/01/2017 | 07:53
1
26
הוספתי כְּתֹב - במקום הוספתי לכתוב 
 
מדברייך אני מבינה שזה תקני. (אגב, מדובר בשורה בשיר)
לצפיה ב-''
31/01/2017 | 14:01
62
לצפיה ב-'טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף'
טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף
30/01/2017 | 12:17
2
28
אם ליעקב היה מותר, גם לך מותר.
לצפיה ב-'וגם:"הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ" וגם "פָּקֹד יִפְקֹד" באותו פסוק'
וגם:"הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ" וגם "פָּקֹד יִפְקֹד" באותו פסוק
30/01/2017 | 19:58
22
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם
לצפיה ב-'תודה רבה.'
תודה רבה.
31/01/2017 | 07:54
7
לצפיה ב-'אין "הוספתי כָּתוֹב"; לעומת זאת יש "הוספתי כְּתוֹב".'
אין "הוספתי כָּתוֹב"; לעומת זאת יש "הוספתי כְּתוֹב".
30/01/2017 | 23:15
4
14
לצפיה ב-'נכון (אך בחולם חסר. ללא וי"ו כשמנקדים).'
נכון (אך בחולם חסר. ללא וי"ו כשמנקדים).
31/01/2017 | 00:10
2
11
לצפיה ב-'לעניות דעתי, ה"אך" בדבריך מיותרת; מקסימום: "הערה:". '
לעניות דעתי, ה"אך" בדבריך מיותרת; מקסימום: "הערה:".
31/01/2017 | 10:38
5
לצפיה ב-'תודה רבה.'
תודה רבה.
31/01/2017 | 16:52
4
לצפיה ב-'יופי. תודה רבה.'
יופי. תודה רבה.
31/01/2017 | 07:55
5
לצפיה ב-'שתי שאלות'
שתי שאלות
25/01/2017 | 16:38
13
129
1)האם חייבים להוסיף "בו"? למשל במשפטים: "ביום שבו נולד" "בתקופה שבה היה טוב". האם חייבים להוסיף "בו" או שאפשר לוותר עליו?
2)קראתי שבהווה הנושא צריך לבוא לפני הנשוא. האם המשפט "עכשיו יורד גשם" לא נכון וצריך לומר "עכשיו גשם יורד"? למה "מודה אני" ולא "אני מודה"? תודה.
לצפיה ב-'שתי תשובות'
שתי תשובות
25/01/2017 | 17:11
63
1) ממש לא; למעשה עדיף בלי (לדעתי) אלא אם מרגישים שזה לא מצלצל טוב / מבלבל. "ביום שנולד התינוק ..." נשמע לי נהדר. "בתקופה שהיה טוב" גם בסדר, אבל תלוי גם בהמשך המשפט.
 
2) לא "צריך"; ליתר דיוק הכלל הסגנוני שמקדים את הפועל לנושא לא תקף בד"כ במשפטים שבהם הנושא הוא בינוני (שלא נחשב לפועל ממש, לפחות במקורות העברית). כך או כך מדובר במסורת ניסוח ולא בסוגיה של תקניות תחבירית, ולכן אפשר ומותר להציב את הפועל בכל מקום במשפט שמצלצל לך טוב (גם אם הוא פחות מקובל).
 
להרחבה, ראה את דבריה של שושנה בהט תחת הכותרת "סדר המילים במשפט שמני":
[על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני]
לצפיה ב-'לטעמי האישי'
לטעמי האישי
26/01/2017 | 09:31
4
32
אם כבר, "היום בו נולד... " נראה לי עדיף על "היום שבו נולד". השאלה למה טעמי האישי צריך לעניין מישהו היא שאלה טובה.
לצפיה ב-'הבעיהיא'
הבעיהיא
26/01/2017 | 10:21
3
37
שטעמך האישי נוגד את כללי הלשון של הטהרנים.
לדעתם, שין הזיקה חייבת להיות שם.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
26/01/2017 | 11:23
1
32
לא ידעתי.
לצפיה ב-'עכשיו קראתי...'
עכשיו קראתי...
26/01/2017 | 11:35
33
את דבריה הנחרצים של הגב' שושנה בהט (גם) בעניין זה, ולא יכולתי שלא לחייך כשנתקלתי במשפט: "... הם שייכים למין מעמד ביניים, מעמד של אנשים שיצאו מכלל הדיוטות ולכלל משכילי לשון לא באו, הלוא הם עיתונאים, סטודנטים וכל בעלי היומרות לעברית "יפה"".  בול!
 
מיד אח"כ נתקלתי במשפט שמתחיל ב"הטוענים שההסתמכות על לשון השירה אינה פגם ושמא אפילו יתרון היא, דבריהם אין בהם כדי לשכנע, והוא משום ש..." והחלטתי שאם כך דוברים "משכילי לשון" אולי מוטב לי להשאר בלימבו שבין ההדיוטות למשכילים. 
לצפיה ב-'לא רק ע"י הטהרנים, גם האקדמיה ללשון מסתייגת רשמית'
לא רק ע"י הטהרנים, גם האקדמיה ללשון מסתייגת רשמית
26/01/2017 | 15:12
40
(שלא כהרגלה): "דרך המלך לפתיחת משפט זיקה היא במילת הזיקה (ש או אשר). למשל: 'המספר שהגעת אליו איננו מחובר' או 'המספר שאליו הגעת איננו מחובר'."
 
אכן יש כזאת אופנה באקדמיה ובתקשורת, בעיניי היא מיותרת פעמים רבות, בעיקר כשמשתמשים בנטיות "את" מסורבלות במקום "ש". למשל "הספר שחיפשת חסר" עדיף בעיניי על "הספר אותו חיפשת חסר" .
לצפיה ב-'תודה על התשובות'
תודה על התשובות
26/01/2017 | 12:34
6
56
יש לי עוד שאלה. שאלתי פה לפני כמה חודשים אם נכון להשתמש בשי"ן הזיקה לפני בינוני ואמרו לי שזה נכון. חיפשתי על זה אתמול ומצאתי מישהו שאומר שזה לא נכון.
הוא צודק?
לצפיה ב-'לא.'
לא.
26/01/2017 | 12:52
5
60
אפשר להשתמש בשי"ן. ואף בתורה מצאנו "אשר יושב בחשבון".
שימוש בה"א הוא ניסוח גבוה (ומוגבה), ומשמש היום כמעט אך ורק בכתיבה.
 
לצפיה ב-'למה אין כמעט דוגמאות בתנ"ך לאשר לפני בינוני?'
למה אין כמעט דוגמאות בתנ"ך לאשר לפני בינוני?
26/01/2017 | 13:05
4
52
האם זה משהו חדש שהתחיל רק בעברית החדשה או שהיה קיים גם לפניה?
לצפיה ב-'מהדוגמה שלך אני מבין שזה היה קיים'
מהדוגמה שלך אני מבין שזה היה קיים
26/01/2017 | 13:07
3
54
אני מתכוון לשאול אם השימוש רק בשי"ן הוא משהו חדש.
לצפיה ב-'בלשון'
בלשון
26/01/2017 | 20:21
2
45
בלשון המקרא השימוש בה"א לפני בינוני הוא הנפוץ לאין שיעור.
איני יודע מתי שי"ן הזיקה השתלטה, אבל לא אתפלא אם זה קדם לעברית המודרנית.
 
לצפיה ב-'אז כן יש עדיפות לה"א הזיקה?'
אז כן יש עדיפות לה"א הזיקה?
26/01/2017 | 21:16
1
18
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
26/01/2017 | 21:34
42
אם אתה מעדיף ללכת בדרך הנפוצה במקורות הקדומים או שאתה מעדיף לנקוט את הצורה הנפוצה יותר בדיבור בימינו.
לצפיה ב-'ראש וראשון'
ראש וראשון
25/01/2017 | 15:53
1
49
שלום,
למה "ראש" בחולם חסר ו"ראשון" בחיריק? לא יותר הגיוני ש"ראשון" ינוקד כמו "ראש"?
תודה!
לצפיה ב-'בידול תנועות'
בידול תנועות
25/01/2017 | 17:19
31
כך גם
תוֹך + וֹן = תיכון;
חוּץ + וֹן = חיצון.
 
קצת על תופעת הבידול באתר סנונית:
 
שימי לב שמהמילה 'ראש' קיימות מילים אחרות שבהן התנועה אחרי הרי"ש אינה O, למשל 'רֵאשית' או 'רָאשי' (עיקרי) ולמעשה תנועת O אינה התנועה המקורית, ראי הסבר באתר האקדמיה ללשון העברית:
[ראש וראשים]
לצפיה ב-'נקודה על המפה או במפה'
נקודה על המפה או במפה
25/01/2017 | 12:23
3
56
אני צריכה להפיץ מידע על מסע אופניים. המידע כולל את המשפט: "נקודת הסיום איננה סתם אוד נקודה במפה". האם נכון לכתוב נקודה במפה או נקודה על המפה?
לצפיה ב-'קודם כל כתבי "עוד" ולא "אוד"'
קודם כל כתבי "עוד" ולא "אוד"
25/01/2017 | 13:25
1
30
שנית לדעתי העניה שתי האופציות אפשריות. הבלשן הידוע טל ברודי סבור שלא רק נקודה יכולה להיות *ב*מפה" (ולא רק עליה) אלא אפילו אנשים!
לצפיה ב-'אוי לבושה תודה'
אוי לבושה תודה
25/01/2017 | 13:47
7
לצפיה ב-'לתחושתי אפשר כך או כך, אבל אני מעדיפה "נקודה במפה"'
לתחושתי אפשר כך או כך, אבל אני מעדיפה "נקודה במפה"
25/01/2017 | 13:34
23
אם זו נקודה שכבר קיימת בה, לעומת "ציירתי נקודה על המפה" (כלומר אם זו נקודה שאת הוספת).
לצפיה ב-'שאלותיים מעגנון--מה פירוש קנכו ירקות ועל יד על יד?'
שאלותיים מעגנון--מה פירוש קנכו ירקות ועל יד על יד?
25/01/2017 | 08:36
7
22
לצפיה ב-'קינב (ולא קינך) = קיצץ עלים מיותרים מירקות או מפירות.'
קינב (ולא קינך) = קיצץ עלים מיותרים מירקות או מפירות.
25/01/2017 | 09:36
6
26
על יד על יד = לאט לאט
לצפיה ב-'הפירוש'
הפירוש
28/01/2017 | 23:02
5
23
לצפיה ב-'לצערי קישורים ישירים למילון ספיר נשברים בתפוז '
לצערי קישורים ישירים למילון ספיר נשברים בתפוז
29/01/2017 | 17:32
4
14
ולכן הפתרון הוא להשתמש במקצר קישורים (כמו tinyURL או goo.gl). זה קצת סרבול/טרחה, לכן פעמים רבות אני פשוט מפנה למילון, הקישור ניצב תמיד בראש הפורום וכל אחד יכול לחפש בעצמו.
לצפיה ב-'איך הקיצור הזה עובד?'
איך הקיצור הזה עובד?
31/01/2017 | 09:12
3
13
 
 
לצפיה ב-'לא ברורה לי השאלה... אם אתה מסתבך שלח לי מסר'
לא ברורה לי השאלה... אם אתה מסתבך שלח לי מסר
31/01/2017 | 12:55
5
לצפיה ב-'tinyurl'
tinyurl
09/02/2017 | 10:14
1
7
אתה נכנס לאתר https://tinyurl.com/ ושם יש תיבה בה אתה מקליד (ליתר דיוק: בד"כ מדביק את הכתובת שהעתקת קודם) את הכתובת הארוכה ומקבל בתמורה כתובת קצרה שתוליך לאותו מקום.
לצפיה ב-'תודה החכמתי!'
תודה החכמתי!
09/02/2017 | 11:17
3
לצפיה ב-'לפנה"ס'
לפנה"ס
24/01/2017 | 20:42
11
47
עזרתכם בבקשה: אני כותב טקסט שבו חוזר הר"ת המסורבל לפנה"ס שוב ושוב. זה מפריע לי בעין. אני מקנא בקיצור BC...
יש לכם איזה פתרון אלגנטי?
לא מדובר בטקסט אקדמי שבו זה מחויב.
אם הטקסט כולו מתרחש לפנה"ס (שוב!), האם אפשר מתישהו לוותר ולכתוב פשוט "בסוף האלף השני", "בשנת 1800 פלשו המצרים"?
דעתכם?
לצפיה ב-'לעניות דעתי'
לעניות דעתי
24/01/2017 | 21:37
42
אם זה לא משהו רשמי לחלוטין, ואם מההקשר אפשר להבין שהתאריכים הם לפנה"ס לא הייתי  מתעקש על הציון של זה בכל מקום, בטח ובטח אם זה אמור להופיע כמה פעמים באותו משפט.  אבל בניגוד למה שאני מבין משאלתך, אני לא הייתי מפסיק לגמרי מנקודה מסוימת בטקסט, אלא הייתי מוסיף את האפיון הזה מדי פעם, מפוזר לאורך הטקסט כולו.
 
לכל היותר הייתי מוסיף הערת שוליים שמבהירה את זה, קשורה להשמטה הראשונה.
לצפיה ב-'בחודש האחרון נכחתי בהרצאה בנושא "המלוכה במקרא"'
בחודש האחרון נכחתי בהרצאה בנושא "המלוכה במקרא"
24/01/2017 | 23:10
32
באופן לא מפתיע, כל התאריכים היו לפני הספירה... המרצה (ד"ר נילי ואזנה, מרצה בכירה בחוגים למקרא והיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו) אמרה בתחילת ההרצאה שכל השנים שהיא תציין (למשל "המאה החמישית") יהיו לפני הספירה והיא לא תחזור על כך שוב ושוב.
לצפיה ב-'אגב, אם אתה מציין את השנה בספרות, הכי פשוט להוסיף מינוס...'
אגב, אם אתה מציין את השנה בספרות, הכי פשוט להוסיף מינוס...
25/01/2017 | 04:03
4
14
לצפיה ב-'2,500-...?'
2,500-...?
26/01/2017 | 16:38
3
15
לא מכיר גירסה כזאת... האם זה פתרון מקובל?
לצפיה ב-'כן, למה לא? אני חושבת שזה ברור והגיוני, מקובל בצירי זמן למשל'
כן, למה לא? אני חושבת שזה ברור והגיוני, מקובל בצירי זמן למשל
26/01/2017 | 16:57
2
24
ראה לדוגמה כאן (דוגמה של תמונה בוויקיפדיה שמצאתי דרך גוגל תמונות):
לצפיה ב-'הדוגמה אינה מדגימה'
הדוגמה אינה מדגימה
28/01/2017 | 14:41
1
16
שימוש בסימן (-) בתוך טקסט. על ציר מספרים היא אכן פתרון מוצלח
לצפיה ב-'נכון, כי זה מה שאני יכולה למצוא בגוגל תוך שניות.'
נכון, כי זה מה שאני יכולה למצוא בגוגל תוך שניות.
28/01/2017 | 14:51
15
אין לי ספק שיש שימוש גם במינוס (ולא המצאתי אותו...), אבל זה לא משהו שאני מסוגלת לשלוף לך. בד"כ אכן משתמשים במילים ואין בעיה, אבל כתבת שאתה מחפש תחליף כי זה לא מתאים לך, ועוד ציינת שאתה לא כותב טקסט מחייב/אקדמי ומחפש פתרון פשוט, קצר ואלגנטי... זה עונה על דרישותיך, לדעתי. לא מתאים – אל תשתמש.
לצפיה ב-'תאריך עברי '
תאריך עברי
25/01/2017 | 09:03
29
זה כמו להשתמש במעלות קלווין בפיזיקה.
רק חיובי
לצפיה ב-'נראה לי שפשוט צריך לקבל את ה'לפנה"ס' כעובדה ואז הוא על כל '
נראה לי שפשוט צריך לקבל את ה'לפנה"ס' כעובדה ואז הוא על כל
25/01/2017 | 09:33
30
מופעיו נראה טבעי ואיננו מפריע לא לכותב ולא לקורא.
ראה לדוגמא את הערך "תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל" בויקיפדיה.
לצפיה ב-'תודה לעונים!'
תודה לעונים!
26/01/2017 | 16:40
1
29
אשמח להתייחסותכם להצעה של טריליאן - הוספת סימן מינוס לפני השנה (לדוג' 2500-)
לצפיה ב-'למדתי פה ושם ארכאולוגיה ולא נתקלתי מעולם בשיטת הרישום '
למדתי פה ושם ארכאולוגיה ולא נתקלתי מעולם בשיטת הרישום
26/01/2017 | 19:21
22
השלילית (ת"מ ) הזאת.
לצפיה ב-'מספר סתמי'
מספר סתמי
24/01/2017 | 11:08
14
53
שלום לכם,
 
אשמח לעזרה:
האם יש לומר הניסיון הארבעים ושניים שלו (כי ניסיון הוא זכר) או הניסיון הארבעים ושתיים שלו (כי אחרי ניסיון אפשר להוסיף "מספר" וזה הופך אותו למספר סתמי)?
לצפיה ב-'הניסיון הארבעים ושניים.'
הניסיון הארבעים ושניים.
24/01/2017 | 11:32
23
לצפיה ב-'אם אתה רוצה להוסיף "מספר"'
אם אתה רוצה להוסיף "מספר"
24/01/2017 | 11:36
3
30
לדעתי צריך להוריד את היידוע - כלומר ניסיון מספר ארבעים ושתיים (ולא ה-ניסיון).
לצפיה ב-'נשמע הגיוני, תודה רבה!'
נשמע הגיוני, תודה רבה!
24/01/2017 | 12:05
2
20
לצפיה ב-'מה שכתבת אינו מספר סתמי אלא מספר סודר'
מה שכתבת אינו מספר סתמי אלא מספר סודר
24/01/2017 | 13:16
1
32
מספר סודר מתייחס לפריט במקום ה-X מתוך רצף מסוים והוא נוהג כשם תואר – בא אחרי שם העצם ומתאים את עצמו ביידוע, במין ובמספר (הניסיון הראשון, הניסיונות הראשונים, השעה הראשונה, השעות הראשונות).
 
הצורות הייחודיות של המספרים הסודרים קיימות מ-1 עד 10: הניסיון הראשון, השני, השלישי.... התשיעי, העשירי; לאחר מכן: האחד-עשר, השנים-עשר.... העשרים, העשרים ואחד וכו'.
 
ומכאן: האלף השלישי לספירה, הצי השישי, הלילה השנים-עשר, הכבש השישה-עשר, הקילומטר המאה ואחד, המאה העשרים ואחת ועוד.
 
מספר סתמי הוא כל מספר שמיוחד לשם עצם (לא חייב להיות בסדר מסוים) ולרוב מופיע עליו. למשל בית מספר שש (שאינו בהכרח הבית השישי ברחוב); אצן מספר חמש מאות ושלוש (שאינו המשתתף החמש מאות ושלושה במקצה או במרוץ או בכלל, זה פשוט המספר שיש לו על החולצה); אוטובוס מספר ארבע מאות וחמש (שאינו האוטובוס הארבע-מאות וחמישה).
 
גם פעולות חשבוניות (חמש ועוד שלוש), מספרי טלפון, מספר ת"ז ועוד. בגדול מדובר בכל מקום שבו ניתן להשתמש במילה 'מספר'. שים לב שבמקרים כאלה לא מיידעים את שם העצם (וגם לא את המספר) – "האוטובוס מספר" ... "השיר מספר שש" ... במקרה כזה אפשר "שיר (מספר) שש" (מספר סתמי) או "השיר השישי" (מספר סודר).
 
להרחבה בנושא שם המספר ממליצה לקרוא את הכללים באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'* מיוחד לשם עצם >> מיוחס'
* מיוחד לשם עצם >> מיוחס
26/01/2017 | 03:15
7
לצפיה ב-'ושאלה נוספת - '
ושאלה נוספת -
24/01/2017 | 12:05
7
32
הייתי נשאר רעב אפילו אם אכלתי
או
הייתי נשאר רעב אפילו לו אכלתי
 
עד כמה שאני יודע, אחרי "אם" יבוא פועל בעתיד ואחרי "לו" יבוא פועל בעבר, אבל משום מה הצירוף "אפילו לו" לא נשמע לי תקין.
לצפיה ב-'אפילו = אף + אילו.'
אפילו = אף + אילו.
24/01/2017 | 12:11
5
73
בעיקרון אין צורך בתופסת, ונכון יהיה לכתוב: "הייתי נשאר רעב אפילו אכלתי".
האם הצירופים האחרים לא נכונים? לא ברור לי. לא תמיד הוספת משהו שאין צורך בו היא שגויה.
 
לצפיה ב-'אם כך אשמח לשמוע דעות נוספות. תודה!'
אם כך אשמח לשמוע דעות נוספות. תודה!
24/01/2017 | 12:24
4
16
לצפיה ב-'היה בפורום דיון בשאלה דומה (כולל לגבי "אפילו אם"):'
היה בפורום דיון בשאלה דומה (כולל לגבי "אפילו אם"):
24/01/2017 | 12:34
3
34
לצפיה ב-'דיון מעניין מאוד, אבל השאלה הייתה קצת אחרת'
דיון מעניין מאוד, אבל השאלה הייתה קצת אחרת
24/01/2017 | 12:48
2
38
נניח שאפשר להשתמש ב"אפילו אם", האם לא צריך לבוא אחריו פועל בזמן עתיד?
כלומר, האם במקרה זה "אפילו אם אמרתי" תקין?
לצפיה ב-'נראה שהדוגמאות מחז"ל שמובאות שם'
נראה שהדוגמאות מחז"ל שמובאות שם
24/01/2017 | 12:52
1
36
כוללות גם פעלים בזמן עבר:
"כאן אוסיף דוגמאות של "אפילו אם" בספרות חז"ל: אפילו אם יצא מוציא (ירו' ברכות ג ג), אפילו אם לקטו (ירו' מכות ג ה), אפילו אם אמר (יבמות צג:, ירו' גיטין א, יומא ד), אפילו אם פחת (במשנת הירושלמי ב"ב ז ב), אפילו אם היו נותנים לי מאה מנה (גיטין מו. בכי"מ – בלא אם), אפילו אם תרצה לומר (נדה מב :), אפילו אם יהיה חסיד שבחסידים (ויק"ר יד ה), אפילו אם צדיק גמור הוא (ילק"ש משפטים שנג),אפילו אם דלג (מס' סופרים פרק אחרון)."
 
לצפיה ב-'וזה לא סותר למעשה את הכלל ששנינו מכירים לגבי "אם"? '
וזה לא סותר למעשה את הכלל ששנינו מכירים לגבי "אם"?
24/01/2017 | 15:16
32
כלומר, "אפילו אם" הוא יוצא דופן במקרה הזה?
לצפיה ב-'אכן, לא מקובל הצירוף "אפילו לו"'
אכן, לא מקובל הצירוף "אפילו לו"
24/01/2017 | 13:27
42
וגם לגבי הצירוף "אפילו אם" הדעות חלוקות.
 
במשפט שנתת אפשר "הייתי נשאר רעב אפילו אכלתי" אבל זה עלול להישמע מוזר לחלק מהנמענים; במקרה כזה אני מעדיפה ניסוח שאמור להישמע נכון לכולם: "הייתי נשאר רעב גם לו/אילו אכלתי".
 
אכן, אחרי "לו" (במשמעות תנאי בטל / היפותטי) מגיע פועל בעבר, כי זה תנאי שלא יכול להתממש / לא סביר שיתממש (כך גם באנגלית, אגב):
If I were a rich man – לו הייתי רוטשילד [היפותטי].
If I had known, I would have come – לו ידעתי, הייתי בא [עבר זמנו, בטל קורבנו].
 
להרחבה ממליצה לקרוא את הסעיף "תנאי בטל" מתוך המאמר "ישנתי או הייתי ישן? על המבנה היה + בינוני" באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'תודה לשתיכן על העזרה '
תודה לשתיכן על העזרה
24/01/2017 | 15:13
14
לצפיה ב-'שאלה לכותבי הפורום'
שאלה לכותבי הפורום
24/01/2017 | 00:14
19
110
בעצם 2 שאלות
 
1) אתם , שיודעים עברית ברמה גבוהה מאד , איך אתם מגיבים לכך שאתם שומעים מישהו מתקן מישהו אחר  לגבי דברים כמו שני/שתי דברים ? 
האם אתם רואים ממרום ידיעותיכם את זה כדבר חיובי ומחזקים את זה או אתם בדעה שלא צריך לתקן אלא אם כן מישהו שואל ?
 
2) לי זה מאד מציק ( שמתקנים אותי)  - ופה השאלה השניה. מה המילה לאדם שמתקן מישהו אחר  ואותי זה מעצבן ? האם המילה טרחנות היא הנכונה ? סורי על השאלה המוזרה אבל כבר נמאס לי ובא לי להגיד למישהו דיי כבר י ______ ( אין לי את המילה) , במילים אחרות  : אל תתקן אותי תודה. לא ביקשתי תודה.
 
לצפיה ב-'התייחסותי'
התייחסותי
24/01/2017 | 14:16
18
78
1) תלוי בהקשר ובנסיבות. לדוגמה, לא הייתי קוטעת מרצה בדבריו, ייתכן שהייתי ניגשת אליו אח"כ (תלוי במי מדובר, מה הקשר בינינו, איך זה יתקבל ועוד). חברים קרובים אני לפעמים מתקנת ולפעמים לא, תלוי.
 
זה תלוי גם אם מדובר בטעות רווחת או נדירה; חד פעמית או חוזרת; ובעיקר עד כמה היא מהותית. על שם המספר (קל וחומר הגיית ב,כ,פ) לא הייתי טורחת אפילו לגשת לדובר בדיעבד, אבל כשמדובר במונח מקצועי בעיניי חשוב שאיש מקצוע או אדם שמרצה בתחום ידייק יותר (למשל שמרצה בתחום רפואי ידע שאומרים תאי עָצָב; שמרצה בתחום החרקים ידע שאומרים חֶרֶק; שמרצה בתחום רפואת שיניים ידע שאומרים אורתודונט וכו').
 
כשאני קוראת טקסט עם טעויות חוזרות (ומשהו יחסית מהותי, שברור ב-99% שנובע מחוסר ידע ולא מטעות הקלדה) אני לפעמים מעירה. אם זה משהו שהכותב יכול לערוך ולתקן (למשל בבלוג) אני שולחת מסר פרטי, מתוך הנחה שזה גם אינטרס שלו לתקן. אם מדובר בטעות רווחת (מחוסר מודעות) אני חורגת ממנהגי ופה ושם כותבת בצורה פומבית כדי שאנשים יראו וידעו ובתקווה שהיא לא תשתרש (לדוגמה, הוספת ה"א לשמות תואר זכריים כמו "גבוה" או "תמוה" כי אנשים לא רגילים לפתח גנוב/ה בה"א ).
 
אבל רוב הזמן אני פשוט ממשיכה הלאה... לתקן את העולם זו עבודה במשרה מלאה (ויש תיקונים מהותיים הרבה יותר).
 
חשוב לי לחדד שבפורום הזה, דווקא בגלל הנושא, אנחנו לא מעירים בפומבי על תיקוני לשון/סגנון וכו' (שאינם קשורים לשאלה שנשאלה / לנשוא הנידון) כדי לאפשר לכל הגולשים להרגיש בנוח ולא לחשוש להתנסח או להימנע מלשאול. אפשר לשלוח לכותב מסר אישי ואם הוא יבחר לתקן פומבית הוא יעשה זאת בעצמו.
 
 
2) לא מוכרת לי מילה מסוימת מעבר ל"מתקנים" (שהיא קצת כללית, אז אפשר "מתקני לשון" או משהו בסגנון). אפשר לדבר על "טרחן" אבל זו לא התייחסות ישירה למעשה אלא שיוך של תכונת אופי לאדם. באותה מידה אפשר גם לקרוא לו "חוצפן"... תלוי בפרשנות. בעיקרון אנשים שיוצרים או פוסקים בנושאי תקינות לשונית מכונים פוסקנים / מתקננים וכיו"ב.
 
לדעתי, אם מישהו מתקן אותך, אין צורך להגדיר אותו או להצמיד לו כינויים; נראה לי הכי פשוט לומר לו "תודה אבל לא תודה / אין צורך / אל תתקן אותי להבא".
 
בהקשר לכך אציין שלא מתקנים אותי הרבה; בד"כ אין על מה, והמקומות שבהם אני לא מקפידה לדייק כ"כ רווחים ושגורים שמתי מעט בכלל יודעים או מודעים להם, וגם אז למי אכפת... (אם מישהו יתקן אותי באחד מהנ"ל זה יהיה מפתיע ומשעשע ). לעומת זאת קרה לא פעם ש"תיקנו" אותי דווקא במשהו תקין שהמתקן היה בטוח שהוא שגוי, וזה עוד יותר משעשע, שלא לומר אירוני...
 
לסיום, מקשרת רשומה שפרסם רוביק רוזנטל לגבי תיקונים לשוניים מיותרים (בעיניו; היו לי כמה השגות על דבריו, חפרתי על כך בתגובות... ):
"המתקנים בע"מ כאויבי שפה"
לצפיה ב-'נצל"ש'
נצל"ש
24/01/2017 | 14:31
1
44
איך הגענו למצב שבו אנו אומרים :
"הוא לא עשה כלום , זה היה כך כשהוא בא"
אבל לוגית זה ממש לא נכון
לא עשה כלום זה עשה משהו
אני טועה  ?
לצפיה ב-'זה דווקא הגיוני לוגית'
זה דווקא הגיוני לוגית
24/01/2017 | 14:39
43
כי "כלום" בבסיסו = "משהו", דבר מה כלשהו, קטן ככל שיהיה (ולא nothing או nada, אם כי הוא ספג גם את המשמעויות האלה במידת מה, בהשפעת שפות זרות). לכן לא עשה כלום = לא עשה דבר כלשהו (או "שום דבר").
 
ובהרחבה, איך לא , באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'נו, באשכול הזה בטח מותר לי...'
נו, באשכול הזה בטח מותר לי...
24/01/2017 | 14:55
15
56
"לא מתקנים אותי הרבה" - זה בגלל שאת לא מקולקלת (או לפחות לא יודעים שאת כן). לעומת זאת אני בטוח שיש כאלה שמתקנים *לך* שגיאות פה ושם.
 
לפותחת האשכול: את יכולה להרגיש חופשיה לגמרי להגדיר תיקונים חוזרים כטרחנות, או, ברוח הימים האלה, כ"הטרדה לשונית". לי עצמי לקח קצת זמן להבין שהרתיעה שלי משפה קלוקלת  היא בעיה *שלי*, ואין לי זכות להשליך אותה על הסובבים אותי, מלבד הקרובים ביותר או כאלה שמבקשים במפורש שאעשה זאת - בעיקר לא ילידי הארץ.
 
תובנה: הפיסקה הראשונה מוכיחה את עצמה בעוד השניה סותרת את עצמה.
לצפיה ב-'לא... וזה לא תיקון לשון אלא תיקון סגנון, לכאלה בכלל אין מקום'
לא... וזה לא תיקון לשון אלא תיקון סגנון, לכאלה בכלל אין מקום
24/01/2017 | 15:16
14
44
בשום מקום (למעט כשאתה פונה לעורך לשון) מאחר שזו שאלה של טעם ולא של תקניות. לכל הפחות מדובר במטונימיה (בדיוק כפי שאפשר לומר "מסכים עם יוסי" ולא רק "מסכים עם דבריו") ודקדוקי עניות שכאלה מתאימים לכל היותר למאמרים אקדמיים (שבהם לפעמים אכן חשוב דיוק מסוג זה) ולא לשיח חופשי בין אנשים.
 
אבל הנה תיקון מהותי יותר: פותח השרשור (ולא פותחת). רועי הוא שם של גבר, וגם התמונה בכרטיס האישי שלו לא משאירה מקום לספק... (ואגב, בתפוז "אשכול" הוא קבוצה של פורומים; המילה העברית שחידשה האקדמיה ל"שרשור" היא "שזר").
לצפיה ב-'נתפשר על "זלמן"?(*)'
נתפשר על "זלמן"?(*)
24/01/2017 | 16:48
13
52
למיטב ידיעתי הדלה הביטוי "לתקן אותי" אינו תקין, או לפחות כך לימדו אותי בבית הספר (אמנם לפני כמה עשורים, בימים העליזים של "ודייק" ודומיו, ואולי מאז השתנו הכללים. גם "שיקרת אותי" קיבל הכשר?).
 
מינה של פותחת הזלמן מוגדר על ידיה כ-3, כלומר היא לא זה ולא זה ולפיכך כל אחד יכול להתייחס אליה כפי שמתחשק לו. התמונה דווקא מזכירה לי מישהי שאני מכיר.
 
(*)  אני יודע, אני יודע, זה בטח שֶזֶר)
 
 
לצפיה ב-'גם "ודיק" לא בהכרח דייק; בהט ורון כתבו פוסקנות מטעם עצמם'
גם "ודיק" לא בהכרח דייק; בהט ורון כתבו פוסקנות מטעם עצמם
24/01/2017 | 17:19
12
47
שלא הייתה בהכרח בהתאם לתקניות לשונית מוסכמת ואפילו לא מוסכמת על כל או על רוב הפוסקנים.
 
אין קשר ל"לשקר אותי"; כשמשקרים לך אתה לא "משוקר". כשמתקנים אותך אתה יכול לומר "מתוקן" או "אני מתקן את עצמי" וכיו"ב. יש כאן מטונימיה של דברי האדם כמייצגים אותו עצמו, לא שינוי במילת היחס.
 
באשר להתחכמות בסוף דבריך, היא לא ראויה בעיניי להתייחסות עניינית...
לצפיה ב-'הבהרה קטנה'
הבהרה קטנה
24/01/2017 | 21:30
11
34
אם לא היה ברור מהודעתי הקודמת, לא אמרתי שהכלל ההוא הגיע בהכרח מ"ודייק". ייתכן שכן וייתכן שלא, אינני זוכר. אולי זאת הייתה סתם גחמה של איזה מורה ללשון, ואולי - אם כי זה יפתיע אותי - זה בכלל זיכרון כוזב. מכל מקום, בענייני לשון אינני חולק עלייך (בעקרון אני לא חולק על אף אחד שיודע מה זאת מטונימיה(*)), כך שאם את אומרת שזה תקין אני מקבל.
 
אני עוצר את עצמי כאן וללא ספק מגיעה לי על כך מדליה.
 
(*) אגב, בודק האיות של  Chrome לא יודע.
לצפיה ב-'אתה יכול להיות רגוע, לא רק טריליאן 'מתקנת את', גם מילון '
אתה יכול להיות רגוע, לא רק טריליאן 'מתקנת את', גם מילון
24/01/2017 | 22:25
7
35
מילים עושה זאת בלי היסוס (ר' משמע 4):
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה תִּקֵּן  פ' פיעל 

1. החזיר דבר שבור או מקולקל למצב טוב ותקין, כך שאפשר לחזור ולהשתמש בו.
• הסנדלר מתקן נעליים קרועות.
• יונתן קרע את המכנסיים - צריך לתקן אותם.
• המכונאי במוסך תיקן את התקלה במכונית.

2. ציין או סימן שגיאה או טעות, ובדרך כלל גם הביא את הדבר הנכון במקומן.
• המורה מתקנת לנו את שגיאות הכתיב.

3. שיפר, שיקם, ריפא; שינה סדר, צורה, ארגון וכד' לא טובים או לא נכונים והביאם למצב טוב או תקין.
• אפשר לתקן את הסטייה בירי לאחר בדיקת מקום הפגיעה הקודם.

4. תיקן מישהו העיר לו במה הוא טועה ואמר מה לדעתו נכון יותר, מדויק יותר וכד'; תיקן את עצמו אמר או עשה את הדבר הנכון במקום השגיאה או הטעות שאמר או עשה קודם לכן.
• תפסיק לתקן אותי כל הזמן - אתה מפריע לי לדבר ברצף.
• תקן אותי אם אני טועה.
• הנואם שגה ותיקן את עצמו מייד.


5. הכניס שינוי יסודי בדת, בחברה, בשיטה וכד'; עשה רפורמה.
• הרפורמציה הייתה תנועה דתית במערב אירופה במאה ה-16, ששאפה לתקן את יסודות הכנסייה הקתולית.

6. קבע חוק, תקנה וכד'; חוקק.
• רבנו גרשום תיקן תקנה, שעל פיה אסור ריבוי נשים לאדם מישראל.
~~~~~~~~~~~~~~~~
 
ואם תאמר לי (כפי שטריליאן נוהגת לומר ) שרב מילים אינו מהווה מקור מוסמך ללשון תקנית, אענה לך את התשובה שאני עונה לה בד"כ : בכל מקום שרב מילים מביא מילה או דרך התבטאות שאינם תקניים, הוא מציין זאת במפורש (דיבורית, סלנג וכו').
 
לצפיה ב-'הוא עושה זאת בכל מקום שנחשב ל*לא תקני* או סלנג באופן מובהק'
הוא עושה זאת בכל מקום שנחשב ל*לא תקני* או סלנג באופן מובהק
24/01/2017 | 23:00
6
36
יש הרבה אפור באמצע (שלא בהכרח נחשב "לא תקני" מובהק אבל גם לא ממש נחשב לתקני) שלגביו הוא לא יעיר דבר, ואתה נוטה להתעלם מכך. אני לא אומרת שזה בהכרח המקרה כאן, אלא באופן כללי, צריך לקחת זאת בחשבון. זה סוג של false negative או "אי הרשעה מחמת הספק". כלומר אם הוא כבר מציין שמשהו אינו נחשב לתקני זו ראיה לא רעה לכך, אבל אם הוא לא כותב זה עדיין לא אומר שזה נחשב לתקני.
לצפיה ב-'איש באמונתו יחיה.'
איש באמונתו יחיה.
25/01/2017 | 00:00
5
17
לצפיה ב-'לא, אין לזה קשר לאמונה. יש לזה קשר למילונאות.'
לא, אין לזה קשר לאמונה. יש לזה קשר למילונאות.
26/01/2017 | 03:12
4
31
גישת "אם זה כתוב במילון זה נכון" אינה נכונה, קל וחומר במילון ליברלי. מילונאי אינו בהכרח פוסקן או מתקן לשון; הוא אוסף את המצוי, לאו דווקא את "הראוי" (בעיניו או בכלל).
 
חשוב לי להבהיר שאני לא תוקפת את המילון וגם לא אותך (גם אין לי אינטרס, הרי חיזקת את דבריי... ולמרות זאת, חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם). אני חושבת שמילון "רב מילים" הוא מילון חשוב וראוי והוא עושה עבודה נהדרת. אבל חשוב גם להבין איך הוא עושה אותה ובאיזה אופן נכון להשתמש בו, ומה ניתן להסיק מהמידע שיש בו, ומה לא ניתן להסיק מהמידע שאין.
 
באופן כללי מילונאים לא נכנסים לדקויות משלביות ולא ממהרים לפסול צורות אלא אם מדובר בקביעות מובהקות (וזה נכון גם ל"ספיר", לדוגמה). ר"ל, אם יש הערה לגבי משלב גבוה או נמוך, אזי הוא גבוה או נמוך באופן מובהק. אבל באמצע יש הרבה אפור, הרבה דרגות ביניים. כך גם לגבי תקניות. כדי שצורה תוכתר כבלתי תקנית היא צריכה להיות כזאת באופן מובהק או לכל הפחות שנויה במחלוקת בצורה מפורשת (למשל בספרות הפוסקנית). אם היא תרגום לעיקום האף או סתם תהיה כזאת שעורכי לשון יסלדו ממנה, ממש לא בטוח שהיא תזכה להערה במילון בשל כך. שוב, יש הרבה אפור.
 
בשורה התחתונה, אפשר להסיק מסקנות טובות ע"ס המידע שיש, אי אפשר להסיק מסקנות טובות גורפות ע"ס מידע שאין.
לצפיה ב-'פספסנו בכמה חודשים את הריטואל השנתי של'
פספסנו בכמה חודשים את הריטואל השנתי של
26/01/2017 | 23:34
3
43
לצפיה ב-'זה לא טקס שנתי, זה דיון שחוזר בכל פעם שאתה מתעקש להסתמך'
זה לא טקס שנתי, זה דיון שחוזר בכל פעם שאתה מתעקש להסתמך
26/01/2017 | 23:39
2
19
על מידע שאיננו מצוין מפורשות במילון כראיה חותכת למציאות מורכבת.
לצפיה ב-'עדיף להסתמך על משהו מאשר להסתמך על תחושות בטן ועל סברות כרס.'
עדיף להסתמך על משהו מאשר להסתמך על תחושות בטן ועל סברות כרס.
26/01/2017 | 23:56
1
10
לצפיה ב-'לא. מידע שאיננו אינו "משהו", ובכל מקרה מדובר בפרשנות'
לא. מידע שאיננו אינו "משהו", ובכל מקרה מדובר בפרשנות
27/01/2017 | 01:08
24
אני מבינה שאתה מעדיף פרשנות של מילונאי מסוים, וזו זכותך, אבל צריך לקחת בחשבון שזה מה שהיא. קל וחומר כשמדובר בנושאים סגנוניים שאינם תקניות מבית האקדמיה ואז יש הרבה פוסקים מטעם עצמם או העדפות סגנוניות כאלה ואחרות. העובדה שהמילונאי בוחר להביא את המצוי בקרב הדוברים (ואין לו הערה מיוחדת להעיר עליהם, כי הוא עצמו אינו עוסק בפוסקנות או בתקניות מטעמו) מבורכת, אך אינה נותנת לכך שום חותמת של רשמיות / תקניות וכיו"ב. אתה מתעקש לראות בו סמכות למשהו שהוא עצמו לא מתיימר להיות.
 
אם לחזור לדוגמה בדיון הזה, העובדה שמצאת ב"רב מילים" את המשמעות של לתקן אנשים מעידה על כך שדוברי העברית בימינו משתמשים במשמעות הזאת (ידוע). היא גם לא נחשבת לסלנג (אכן) ואין בה משהו לא תקני באופן מובהק. מעבר לכך זו כבר פרשנות שהיא בדיוק חלק מהדיון הזה. לנמק שמדובר במטונימיה ולתת דוגמאות נוספות מחזקות זו אינה "תחושת בטן" או "סברת כרס" אלא שימוש בידע לשוני ובלשני, וזה דווקא משהו שהמילונאי לא עושה כאן כלל, כי הוא פשוט לא נוקט עמדה לכאן או לכאן (בניגוד לתשובות האקדמיה ללשון, למשל, שלא פעם כוללות המלצה, גם אם לא רשמית). לכן לא ניתן להסתמך על עצם הליקוט שלו מלבד על כך שזה אכן שימוש רווח, אבל זאת ידענו מלכתחילה.
לצפיה ב-'גוגל כרום אולי לא מכיר, אבל גוגל יודע (להפנות לויקיפדיה):'
גוגל כרום אולי לא מכיר, אבל גוגל יודע (להפנות לויקיפדיה):
24/01/2017 | 23:04
2
42
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
25/01/2017 | 13:19
1
35
וואו. גוגל, ויקיפדיה - עולם שלם שלא הכרתי.
לצפיה ב-'אני "אוהב" את אלה ש"מתקנים" לי לשגיאה'
אני "אוהב" את אלה ש"מתקנים" לי לשגיאה
26/01/2017 | 15:36
25
שכונה בקרית ים "פִּסְגות ים" מתקנים לי ל"פְּסָגות ים"
"הפרעה עצבּית" מתקנים לי ל"הפרעה עִצבית"
במצב זה אני מתקן את ה"מתקן".
אחרת, אני לא לא מתקן לאף אחד, אלא משתדל בשיחה להשתמש במילותיו המתוקנות, במשפט משלי.
לצפיה ב-'למה אומרים תפוח אחד,'
למה אומרים תפוח אחד,
21/01/2017 | 08:08
48
85
אבל כל היתר בסדר הפוך? (שני תפוחים, שלושה תפוחים, וכו').
המשך>>
אבל כל היתר בסדר הפוך? (שני תפוחים, שלושה תפוחים, וכו').
לצפיה ב-'פיסוק'
פיסוק
19/01/2017 | 21:57
2
81
האם ניתן ורצוי לפסק לפני הביטוי "כמפורט להלן:" כשהביטוי מופיע בסוף המשפט
לצפיה ב-'מה ההקשר? קשה להבין את כוונתך ולשפוט בלי לקרוא את המשפט כולו'
מה ההקשר? קשה להבין את כוונתך ולשפוט בלי לקרוא את המשפט כולו
19/01/2017 | 23:59
17
לצפיה ב-'פסיק?'
פסיק?
20/01/2017 | 11:00
29
אני משער שאתה מתכוון למשהו בנוסח "על שאלה זאת ייתכנו מספר תשובות, כמפורט להלן:" ואם כך דומני שהפסיק נחוץ. לעומת זאת אם המשפט מכיל  פועל מיד לפני הביטוי, אין מקום לפסיק: "מועדי התשלום יהיו כמפורט להלן:..." או "ההגבלות יחולו כמפורט להלן:" וכד'.
 
 
לצפיה ב-'גילויי אהדה?'
גילויי אהדה?
18/01/2017 | 10:16
1
52
בוקר טוב לעמיתיי העמלים, 
אשמח אם תחוו את דעתכם על המשפט הבא:
"אימי שהייתה פסיכולוגית במקצוה הייתה מקובלת בקרב האוכלוסייה היהודית בלבוב וגם בקרב הגויים - אוקראינים ופולנים כאחד."
 
תודה מראש
אביבית
 
לצפיה ב-'המשפט בסדר גמור למעט טעויות הקלדה / דיוקי כתיב / פיסוק'
המשפט בסדר גמור למעט טעויות הקלדה / דיוקי כתיב / פיסוק
18/01/2017 | 12:45
31
ואפשר לשפר מעט:
אמי, שהייתה פסיכולוגית במקצועה, הייתה מקובלת בלבוב הן בקרב האוכלוסייה היהודית, הן בקרב הגוים – אוקראינים ופולנים כאחד.
 
מעבר לכך קשה לשפוט משפט בודד מנותק מהקשרו, עריכה טובה היא תמיד בתוך רצף הטקסט, צריך לקרוא ברצף ולקרוא כיצד הוא משתלב במשפטים שלפניו ואחריו.
לצפיה ב-'העצים נופלים או קורסים?'
העצים נופלים או קורסים?
16/01/2017 | 17:23
29
59
כמהנדס, אני חושב על קריסה כעל משהו שנופל תחתיו, כמו בניין שקורס על עצמו בלי נפילה לצדדים. buckle באנגלית.
במדיה בארץ מודיעים על "עצים שקרסו" בסופה. אני מנסה לדמיין עץ קורס על עצמו, ולא מצליח. אני מעדיף לשמוע "עצים שנפלו".
מה דעתכם?
 
לצפיה ב-'קרס '
קרס
17/01/2017 | 12:23
44
ממילון אא"ש: כרע, צנח ונפל.
לצפיה ב-'דעתי כדעתך. דומני שהשימוש ב'עצים קורסים' נובע מן הרצון'
דעתי כדעתך. דומני שהשימוש ב'עצים קורסים' נובע מן הרצון
17/01/2017 | 13:41
1
90
(של עיתונאים בדרך כלל) להגביר את הרושם של ההרס והחורבן שנגרמו ע"י סערות למיניהן. "נפלו" כבר נראה שחוק בעיניהם, לכן הם קופצים על המציאה כביכול, מציאה שלאמתו של דבר איננה ממין העניין.
לצפיה ב-''
17/01/2017 | 16:05
6
לצפיה ב-'מסכים שלא נשמע מאוד מוצלח. ענפים קרסו נשמע לי לעומת זאת די'
מסכים שלא נשמע מאוד מוצלח. ענפים קרסו נשמע לי לעומת זאת די
17/01/2017 | 17:31
4
44
טוב; והרבה פעמים הכוונה בעצם לענפים גדולים ולאו דווקא כל העץ. יכול להיות שזה חלק מהבלבול.
לצפיה ב-'בעיקרון אתה צודק, אבל, לדעתי, בגלל דלותה של השפה השימושית '
בעיקרון אתה צודק, אבל, לדעתי, בגלל דלותה של השפה השימושית
17/01/2017 | 23:15
3
36
בימינו, יש בעיה מסוימת בהצעתך ("ענפים קרסו").
במה דברים אמורים?
לו היו משתמשים בלשון ימינו במילה היפה 'בדים'
 
    (רב מילים)
    הסבר מלא למילה בַּד  שֵם ז' 

1. ספרותית ענף גדול ועבה של עץ.
• "וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן... וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּארוֹת" (יחזקאל יז ו).
 
ניחא, הכול אתי שפיר.
אבל למרבה הצער, מילה זו אינה קיימת כבר בלשון היומיומית, וכשבלית ברירה אומרים 'ענפים קרסו' מצטיירת בעיני רוחו של השומע תמונה לא מרשימה של ענפים שנכללים בה גם כמין זרדים שקריסתם אין בה אפילו כדי להעיר דב המתנמנם למרגלות האילן.
כך ש'ענפים קרסו' עם כל היותו ביטוי נכון, אין לו, לדעתי, תקומה בלשון.



 
 
לצפיה ב-'מעניין. אין לי את אותה אינטואיציה'
מעניין. אין לי את אותה אינטואיציה
18/01/2017 | 10:12
2
42
לשונית. 'ענפים' אצלי מתקשרים לענף 'רגיל', לא מאופיין. ואם רוצים לציין שהם גדולים או קטנים צריך להוסיף את התארים האלה.
ואם אומרים 'ענף קרס', זה מבליע בתוכו שמדובר בענף גדול ואפילו ממש גדול. לא עולה לי בראש תמונה של 'ענף קטן קרס'. כזו הייתה עולה אולי אם היו אומרים 'ענפים נשברו'.
ונכון שבדים מתאים יותר, אך כמו שציינת כנראה לא רלווונטי.
לצפיה ב-''
18/01/2017 | 12:52
7
לצפיה ב-'במחשבה שנייה - זורם אתך (למען לא אקרוס ).'
במחשבה שנייה - זורם אתך (למען לא אקרוס ).
18/01/2017 | 18:54
12
לצפיה ב-'בעיניי בסערה עדיף "קורסים". בסתם "נפילה" יש משהו עדין יותר'
בעיניי בסערה עדיף "קורסים". בסתם "נפילה" יש משהו עדין יותר
18/01/2017 | 13:00
6
39
כל דבר שהשתחרר והגיע לקרקע "נפל", זו פעולה שאין בה פתאומיות, אלימות והרס כמו הקונוטציה של "קריסה" בלשון ימינו, למשל במקרה של עץ שנעקר/נשבר ומוטח לאדמה. כמו כן קריסה מכילה גם קונוטציה של אי עמידה בעומס (בין היתר מטאפורת, ביחס לנפש האדם, למשל בעקבות עומס בעבודה). בהקשר שלנו זה יכול להיות עץ שעמד נטוע והחזיק מעמד בסערה עד שלא עמד יותר ברוחות, בגשמים ובתנאי מזג האוויר הקשים, נשבר וקרס. שים לב שבעברית קריסה אינה נפילה אנכית בהכרח; לשם כך מוסיפים בד"כ "קרס תחתיו". הניסיון להתאים כל מילה עברית במדויק למילה אנגלית הוא השגוי כאן בעיניי.
 
להלן ההגדרה ל"קוֹרֵס" ממילון ספיר:
1. [תנ] מִתמוטט, צונֵחַ ונופל, כּורֵעַ: קָרסוּ כָּרעוּ יַחדָו (ישעיה מו 2); הוא חש ברע וקרס תחתיו; כי הִנֵה כַּחַכָּה בּיַד הפורֵש בִרְצותו זוקֵף וּבִרצותו מַשפּיל וקורֵס (מלשון התפילה)
לצפיה ב-'זו לא אנגלית, זו עברית של מהנדסים'
זו לא אנגלית, זו עברית של מהנדסים
18/01/2017 | 18:42
3
40
קריסה היא תופעה הנדסית ספציפית, אותה מחשבים בנוסחה מיוחדת של אויילר, ובה עמוד שנלחץ-יתר משנה את צורתו וקורס תחתיו (גם מבלי להישבר, בהכרח)
הנה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94
אולי אני צריך לשנות את דרך המחשבה שלי, שהיא הנדסית מדי..

 
לצפיה ב-'זה לא סותר... אני יכולה להבין את ההקשר'
זה לא סותר... אני יכולה להבין את ההקשר
18/01/2017 | 18:55
37
ולמילה אחת יכולות להיות משמעויות שונות בהקשרים שונים (למשל למילה "שורש" יש משמעות שונה בבוטניקה, בבלשנות ובמתמטיקה).
לצפיה ב-'שוב פעם אויילר הזה? '
שוב פעם אויילר הזה?
19/01/2017 | 11:14
1
34
את בעיית גשרי קניגסברג הוא כבר פתר, שהוא מסתובב ומתעסק עם עצים וענפים?
לצפיה ב-'אוילר היה גאון שוויצרי, לא יהודי ולא ידע עברית...'
אוילר היה גאון שוויצרי, לא יהודי ולא ידע עברית...
19/01/2017 | 16:31
31
לצפיה ב-'א. שימי נא לב, חיפשת פתאומיות (בין היתר) כדי להבדיל בין '
א. שימי נא לב, חיפשת פתאומיות (בין היתר) כדי להבדיל בין
18/01/2017 | 20:56
1
28
נפילה לקריסה ("כל דבר שהשתחרר והגיע לקרקע "נפל", זו פעולה שאין בה פתאומיות, אלימות והרס כמו הקונוטציה של "קריסה" בלשון ימינו..."), והדיוט גמור מצא עבורך תהליך איטי ומדורג ("זו הסיבה ש'קריסה' מתקשרת לתהליך איטי ומדורג יותר מאשר 'נפילה', שיכולה להיות פתאומית.") - משמע הכול בעיני המתבונן, אין כאן שום ודאות לשונית.
ב. (גם להדיוט גמור) מילון רב מילים מוצא שיש הבחנה והבדל (ראויים לדעתי) בין עצמים ובין בני אדם בכל הנוגע לקריסה. הנה:
~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה קָרַס  פ' קל 

התמוטט, צנח ארצה; (כשנאמר על אדם) כרע ונפל.
• ברעידת האדמה הקשה קרסו מבנים כאילו היו עשויים מנייר.
• השיכור התנודד מצד לצד ולבסוף קרס תחתיו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 
לצפיה ב-'התהליך המדורג הוא בד"כ השלבים שקודמים לקריסה'
התהליך המדורג הוא בד"כ השלבים שקודמים לקריסה
18/01/2017 | 21:05
19
הקריסה עצמה בהחלט יכולה להיות מהירה ואלימה מאוד ואף פתאומית (לפחות לכאורה).
 
לא טענתי שיש כאן ודאות לשונית (זה נכון תמיד כשמדובר בקונוטציות) וודאי שיש הבדל בהקשר בין עצמים לבני אדם. לתחושתי כיום משתמשים ב"קריסה" לגבי אנשים כשמדובר יותר ברמה הנפשית ולא הפיזית.
לצפיה ב-'קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו'
קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו
18/01/2017 | 14:54
29
השורש ק-ר-ס מופיע במקרא רק פעמיים, בישעיהו מו:
כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ--הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם, לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה; נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת, מַשָּׂא לַעֲיֵפָה. קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו, לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא; וְנַפְשָׁם, בַּשְּׁבִי הָלָכָה.
מההצמדה ל"כרע" נראה שהמובן המקורי היה להתכופף, והנפילה היא התוצאה הסופית.
יתכן שזה גם שורש המילה "קרס" (וו מכופף), ואולי גם של "קרסול".
זו הסיבה ש"קריסה" מתקשרת לתהליך איטי ומדורג יותר מאשר "נפילה", שיכולה להיות פתאומית.
לכן קריסה מזוהה עם דברים גדולים וכבדים כמו בית או עץ, שלא נופלים בבת אחת אלא קורסים לאיטם. 
לצפיה ב-'יש הבדל'
יש הבדל
21/01/2017 | 08:26
12
19
לא רק עצים קורסים. גם מערכות גוף עלולות לקרוס (לב, כליות ועוד). אני מאמינה ש"נפלו" - משמע אפשר להרים או לשקם. קשיש שנפל - יתכן שנפצע רק באופן קל או שבכל מקרה ניתן לרפאו. אבל קשיש ש"קרס" - סביר יותר שמצבו לא ישתפר. כך גם לגבי עצים.
לצפיה ב-''
21/01/2017 | 14:01
3
לצפיה ב-'א. לא שמעתי על קשיש שקרס (בין במרכאות בין בלי). לדעתי, כפי '
א. לא שמעתי על קשיש שקרס (בין במרכאות בין בלי). לדעתי, כפי
21/01/2017 | 22:20
10
21
שכבר ציינו מעליי, הקריסה של עצמים מובחנת מן הנפילה בכך שהיא מהווה נפילה של העצם אל תוך עצמו. בניין שקורס - קומותיו העליונות נופלות על התחתונות; ענף שקורס נופל על הענפים שתחתיו (ואם הוא הנמוך ביותר הוא נופל אנכית על הקרקע שמתחתיו וכן הלאה.
נסיון ההבחנה באמצעות ניתן לשיקום - נפל, לא ניתן לשיקום - קרס איננו נכון לדעתי. היכולת לשקם או להשתקם היא תלוית נסיבות הנפילה ולא אם זו נפילה או קריסה. צלחת שנופלת (ולא אומרים 'שקורסת') - הלך עליה, קשיש אף צעיר שנופל (לא קורס) במקלחת וראשו נחבט בדופן האמבט - אללה ירחמו.
ברור שתוצאותיה של קריסה הנן תמיד גרועות, אך זאת מעצם טבעה והגדרתה של הקריסה נפילת חלקיו של העצם אלו על אלו לבלתי השאר לו תקומה.
לצפיה ב-'אם לא שמעת עד עכשיו, נא לשנן:'
אם לא שמעת עד עכשיו, נא לשנן:
22/01/2017 | 09:09
9
21
 
 
אני לא רק שמעתי, אלא גם ראיתי קשיש שקרס בשדרות רוטשילד כשפקד אותו ארוע מוחי ממנו לא התאושש.
ובניין שקורס - לאו דווקא בניין קומות.
לצפיה ב-'א. או. קיי. טעיתי בעניין הזקן הקורס, לדאבוננו אכן יש זקנים '
א. או. קיי. טעיתי בעניין הזקן הקורס, לדאבוננו אכן יש זקנים
23/01/2017 | 01:12
8
22
הקורסים פתע בטיבורה של עיר. אך מה לזאת ולשינון, נשגב מבינתי ("נא לבדוק" נראה לי מתאים יותר).
ב. אכן בניין שקורס אינו חייב להיות רב קומות, אך גם קריסתו של בניין חד קומתי "מתבצעת" על פי אותו עיקרון: נפילת חלקיו זה על זה (הקירות על הרצפה והגג על הערמה שנוצרה מנפילתם זו, בדומה למה שאמרתי לגבי בית קומות - קומות עליונות על תחתונות).
ג. עיקרון זה, שאני חוזר ודש בו (אולי כאן ראוי להשתמש ב'שינון' ), הוא המבדיל, לדעתי, בין נפילה לקריסה ולא העוצמה והפתאומיות (טריליאן) ולא פוטנציאל ההחזרה של הדבר לתִקנו (כבודך).
לצפיה ב-'זה עיקרון הנדסי שנכון לגבי מבנים, ולכן בלבל את פורטי'
זה עיקרון הנדסי שנכון לגבי מבנים, ולכן בלבל את פורטי
23/01/2017 | 16:40
7
14
הוא לא נכון בהכרח בשימושים אחרים במילה בהקשרים אחרים, והחזרה והדישה לא ישנו זאת...
לצפיה ב-'גם האמירה שלך, שהעיקרון הזה נכון רק בהקשרים הנדסיים ושהחזרה'
גם האמירה שלך, שהעיקרון הזה נכון רק בהקשרים הנדסיים ושהחזרה
23/01/2017 | 19:35
6
13
והדישה אינם משנים זאת בהקשרים אחרים, לא תשנה את העובדה שהם כן נכונים גם בהקשרים אחרים.
לצפיה ב-'האמירה שלי מתבססת על השימוש של דוברי העברית בפועל, זה הכול'
האמירה שלי מתבססת על השימוש של דוברי העברית בפועל, זה הכול
23/01/2017 | 20:03
5
18
כבר אין לי מושג למה כוונתך ב"הם כן נכונים גם בהקשרים אחרים". ב"קריסה" בהקשרים רבים (גם במבנים, אגב) בהחלט יש פתאומיות ו/או עצמה (לא בהכרח יחד), ומכאן גם ההרס הרב שמביא לקושי לשקם את המצב (וזו בעיקר הנקודה). במילה אחרת – התמוטטות.
 
למשל "קריסת הנברשת":
או "קריסת חומה" (לא אנכית, דווקא לצד):
 
גם אם תטען שלא משתמשים "נכון" במילה או שזו סתם "אופנה" שמעדיפה "קריסה" על פני "נפילה", כך או כך, זו כבר המציאות הלשונית: הבחירה ב"קריסה" משדרת עצמה, אירוע דרמטי יותר (בין אם באלימות ו/או בפתאומיות שלו) מסתם "נפילה" וזו בדיוק הנקודה שניסיתי להעביר.
 
זה נכון גם לגבי "קריסת איברים" או "קריסת מערכות" ברפואה (ובעקבותיה גם מערכות במובנים אחרים, בעיקר חברתיים-כלכליים); קריסת תכנה (למשל קריסת דפדפן שפשוט נסגר באחת, או קריסת מערכת הפעלה לתוך "מסך מוות כחול"); ועוד קריסות מטאפוריות שמשמעותן "התמוטטות":
קריסת ארגוני הפשע
קריסת אימפריית העגלות הישראלית
קריסת הפועל ת"א
 
אגב, נזכרתי שלמילה "קריסה" (במשמעות שאינה טוטאלית, לא התמוטטות) יש לא פעם משמעות אופקית מובהקת (קריסה פנימה / החוצה) למשל "קריסת קרסול":
וזה נכון (באותו עיקרון) גם למי שמחליק (מתחיל) על הקרח או בגלגיליות להב ונשען פנימה (זה נקרא "קריסה"):
 
וכמובן, קריסת עצים, ממנה התחלנו את כל הדיון...
לצפיה ב-'קריסה - נפילה'
קריסה - נפילה
23/01/2017 | 22:09
4
16
הנברשת קרסה? היא יכולה בקלות גם ליפול:
 
בעניין החומה, קשה להבין מה בדיוק קרה שם, נראה לי שסיבת הקריסה היא לחץ קרקע צִדי שעלה על יכולת העמידה של החומה (מן הסתם כשל תכנוני), דבר שגרם להתמוטטות נדבכים תחתונים (ככל שהנדבכים נמוכים יותר כן גבוהה מסת הקרקע שבצדם, מסה המפעילה בין היתר גם כוחות צדיים על נדבכי החומה - כך שהנדבכים התחתונים הם המועדים לפורענות). התמוטטות הנדבכים התחתונים גרמה לקריסת הנדבכים שמעליהם (כיוון שהם נותרו נטולי תמיכה, "נשארו באוויר"). בשורה התחתונה, במקרה כזה 'קריסה' די מתאימה.
 
כל שאר הדוגמאות שהבאת הנן השאלה של המובן הראשוני של 'קריסה' לתחומים אחרים, תחומים שלא אליהם כיוותי. אני התייחסתי לקריסת עצים - עצמים פיזיים.
 
לצפיה ב-'כמובן, מי טען שלא? ועדיין עיתונאים רבים בחרו ב"קרסה"'
כמובן, מי טען שלא? ועדיין עיתונאים רבים בחרו ב"קרסה"
23/01/2017 | 22:39
3
13
(להביא קישורים? יש בשפע... כולל ציטוטים של עדים במקום שהשמשו בפועל "קרסה") אף על פי שיכלו להשתמש ב"נפלה".
 
אני לא מבינה, אתה פוסל את כל מה שכתבתי רק כי הסתפקתי במעט דוגמאות? זה מה שקפץ ראשון בגוגל, באמת לא חסרות... לא חשבתי שתתבצר כך בעמדתך. אתה באמת לא מקבל את העובדה שדוברי עברית רבים משתמשים כך במילה? נשאל זאת אחרת: איזו ראיה תספק אותך?
לצפיה ב-'הכול בסדר . פשוט מפריע לי שמשתמשים במונחים שאינם נכונים, '
הכול בסדר . פשוט מפריע לי שמשתמשים במונחים שאינם נכונים,
24/01/2017 | 09:51
2
14
לדעתי.
את צודקת בהחלט באמרך שהשימוש בשורש ק-ר-ס רוֹוח מאוד, אבל מכיוון שהוא נראה לי לא נכון בחלק (ברוב) המצבים שבהם משתמשים בו, הבעתי את דעתי המתנגדת.
דוגמה לתהליך דומה: השימוש הכמעט חובק כול בצורת הסמיכות -ִ -ְ -ֵ י במילים שמשקלן 'קובץ' (קִבצי), טופס (טִפסי), בורג (בִרגי)  ו"זכיתי" אף לשמוע 'צִרכי'.
בעבר גרם לי הדבר חררה לא קטנה, אך עם הזמן התרגלתי, פחות או יותר.
אני נמצא בעיצומו של תהליך הסתגלות ל'זה מרגיש' האופף כול, ומן הסתם כך יקרה לי גם בעניין ה'קריסה' - קרוס תקרוס רתיעתי ממנה.
לצפיה ב-'בטקס הענקת פרסי אקו"ם'
בטקס הענקת פרסי אקו"ם
26/01/2017 | 15:18
1
9
אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל\ העניקה את "פִּרסי" אקו"ם
עקום לגמרי!
לצפיה ב-'ומן הסתם הם חשבו שהם מהדרים בלשונם.'
ומן הסתם הם חשבו שהם מהדרים בלשונם.
26/01/2017 | 23:58
6
לצפיה ב-'העיר לחיים תמונה ישנה או עורר לחיים? '
העיר לחיים תמונה ישנה או עורר לחיים?
16/01/2017 | 13:03
2
27
או שזה היינו הך?

אודה מאוד על תשובתכם.
לצפיה ב-'משמעות הפועל זהה; מבחינה משלבית בעיניי עדיף "עורר"'
משמעות הפועל זהה; מבחינה משלבית בעיניי עדיף "עורר"
16/01/2017 | 15:05
1
34
אבל מה ההקשר? אולי עדיף "הפיח חיים ב..." או משהו אחר.
לצפיה ב-'תודה רבה.'
תודה רבה.
16/01/2017 | 15:14
18
אחשוב על מפיח חיים, כחלופה טובה יותר. 
תודה רבה על תשובתך.
לצפיה ב-' חיית מחמד'
חיית מחמד
14/01/2017 | 20:18
5
45
שלום לכם:
אני חובב מילוי תשבצים ונתקלתי בתשבץ שבעיתון בהגדרה "חיית מחמד" ב-5 אותיות. לא הצלחתי למצוא את הפתרון לבדי והצצתי בפתרון הנכון של התשבץ בעיתון, והנה הפתרון למרבה הפתעתי היה "דג זהב" . חשבתי שנפלה טעות כלשהי בהגדרה, כיוון שעל פי הבנתי, דג הוא לא חיה ובטח לא חיית מחמד, אלא יצור מחמד אולי. 
 בדקתי את ההגדרה באתר מושקע מאד בפתרונות תשבצים, בו כותבים בחיפוש הגדרה והמערכת שולפת את הפתרון הנכון. 
כתבתי "חיית מחמד"  ולמרבה הפלא הפתרון הנכון שקיבלתי הוא "דג זהב".
השאלה שלי: האם הגיוני שפתרון נכון להגדרה "חיית מחמד" תהיה "דג זהב" ?
בואו נאמר שמגדירי השאלה בתשבץ התכוונו ל "חיית מחמד" לשם כללי לפריט הובי בבתי אנשים. אז למה לא הגדירו שאלה בתשבץ במילים "יצור המשמש כתחביב בבתי אנשים" ?  מה פתאום "חיית מחמד" לדג?
 
לצפיה ב-'דג זהב הוא בהחלט חיית מחמד. גם דגים הם חיות (בעלי חיים)'
דג זהב הוא בהחלט חיית מחמד. גם דגים הם חיות (בעלי חיים)
14/01/2017 | 20:26
4
30
והם מגודלים בבתים של בני אדם לנוי ולהנאה וכתחביב, ונמכרים בחנויות חיות מחמד.
 
ראה הגדרה בוויקיפדיה: "חיית מחמד או "חיית שעשועים" היא בעל חיים המגודל על ידי האדם שלא לשם תועלת של רווח כלכלי או עזר בעבודה, אלא בשל יופיו או על מנת לספק חברה, ושהגדרתו כ"חיית מחמד" מקובלת בחברה."
 
אולי מה שבלבל אותך הוא שלא מדובר ביונק כמו חתול או כלב? אנשים מגדלים בבתיהם גם ציפורים, זוחלים ועוד... כפי שתוכל לראות בדוגמאות בהמשך הערך.
לצפיה ב-' תודה trilliane וכך:'
תודה trilliane וכך:
14/01/2017 | 21:25
3
28
תודה על התשובה המושקעת והצודקת. חידשת לי משהו, כיוון שאכן חשבתי שהמילה "חיה" מתכוונת למשהו כמו חתול וכלב ובעיקר חיית בר לא מבוייתת.
 > הנה צילום מסך לתוצאת מילון ספיר למונח -  "חיה"  וסעיף -2 במיוחד מצדיק את מה שאת כותבת: http://bit.ly/2issL5z  ;;; (אפשר ללחוץ על הדף שיעלה להגדלה נוספת)
> אגב , כתוב בסעיף - 2    ",,,,,שם כולל לבעלי החיים, להבדילם מהאדם,,,,"
שאני רואה בפירוש זה התנשאות שלנו בני האדם ,כאילו אנחנו לא חיות ונבדלים מהחיות. לדעתי אנו חיות כמו שאר החיות רק יותר מפותחים מבחינה שכלית משאר החיות ואגב הרבה יותר אכזריים. אני די בקו המחשבה של צ'ארלס דארווין
 
לצפיה ב-'הפרדה בינינו לבין ה"אחרים" אינה בהכרח התנשאות; זו קבוצת הבית'
הפרדה בינינו לבין ה"אחרים" אינה בהכרח התנשאות; זו קבוצת הבית
14/01/2017 | 21:32
1
29
גם אתה מתייחס לעצמך כאל "אני" והשאר הם "אחרים". תמיד יש לנו קבוצת ייחוס של "אנחנו" ו"הם". במובן הזואולוגי אנחנו ללא ספק בעלי חיים, אבל זה לא שבפורום הזה יש בני אדם וחיות אחרות...
לצפיה ב-''
14/01/2017 | 23:08
3
לצפיה ב-'אולי אתה מתבלבל'
אולי אתה מתבלבל
15/01/2017 | 13:15
18
עם העובדה שדג אינו "בשר" לענייני כשרות.
לצפיה ב-'שלום מה זה מלייה? תודה מראש ושבוע חדש נעים'
שלום מה זה מלייה? תודה מראש ושבוע חדש נעים
14/01/2017 | 17:47
8
29
לצפיה ב-'מִילְיֶה (בצרפתית milieu) החברה האנושית שאדם מסתובב בה'
מִילְיֶה (בצרפתית milieu) החברה האנושית שאדם מסתובב בה
14/01/2017 | 18:18
7
27
לצפיה ב-'תודה אז למה התכוונו'
תודה אז למה התכוונו
14/01/2017 | 18:23
6
46
כשכתבו שצמח מסויים הוא מהמלייה של צמחים שמנקים את הבית מרעלים?
לצפיה ב-'זו כנראה מטאפורה, העבירו מילה מהתחום האנושי לתחום הבוטני'
זו כנראה מטאפורה, העבירו מילה מהתחום האנושי לתחום הבוטני
14/01/2017 | 18:32
35
אם הבנתי נכון, כפי שאת יכולה לומר על אדם שהוא משתייך ל"מילייה" כלשהו, כלומר לחברה מסוימת, לחוג חברתי מסוים ("קליקה") בעלי מאפיינים מסוימים ("אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה") אומרים כאן על צמח שהוא משתייך לסוג מסוים של צמחים בעלי מאפיינים מסוימים.
לצפיה ב-'קטגוריה, קבוצה - אלו מילים סבירות לשימוש במשפט שהבאת. דומני '
קטגוריה, קבוצה - אלו מילים סבירות לשימוש במשפט שהבאת. דומני
14/01/2017 | 21:38
2
28
שמחברי המשפט לקו ביצירתיות יתר.
לצפיה ב-'תודה לכם'
תודה לכם
15/01/2017 | 03:25
7
לצפיה ב-''
15/01/2017 | 19:02
4
לצפיה ב-'בשולי שאלתך'
בשולי שאלתך
15/01/2017 | 13:11
1
42
אילו צמחים "מנקים את הבית מרעלים"?
 
 
לצפיה ב-'....'
....
15/01/2017 | 14:01
39
לצפיה ב-'בעלים בנקבה'
בעלים בנקבה
14/01/2017 | 12:18
6
74
מקובל להשתמש במונח זה בהתייחס לבעל רכב או לבעל בעל חיים (כפילות משעשעת), אם כי לא למי שנשוי לאישה (מן הסתם מפני שהיא אינה רכושו בניגוד לאחרים).
האם תקין להשתמש בו גם כשמדובר בנקבה? לכאורה כן, אך לעיתים זה נשמע משונה, למשל: "הבעלים של הכלב בקושי השתלטה עליו".
אפשר כמובן לדלג באלגנטיות מעל המהמורה ולומר "בעלת הכלב", אך לעצם העניין - זה תקין?
לצפיה ב-'כן, אפשר'
כן, אפשר
14/01/2017 | 19:17
5
50
כמו שאפשר להשתמש במילה זו גם כשמדובר באדם יחיד (אף שהצורה - צורת רבים), כך גם ניתן להשתמש בה כשמדובר בנקבה (אף שהצורה - צורת זכר):
הבעלים השתלטה על הכלב.
לצפיה ב-'חן חן'
חן חן
14/01/2017 | 20:04
14
לצפיה ב-'תקין אבל לא נשמע טוב '
תקין אבל לא נשמע טוב
16/01/2017 | 13:44
3
42
"בעל/ים" היא צורה מבלבלת. ביחיד היא מציינת שותף לנישואין; ברבים - בעלות על רכוש (או רבים של 'בעל'). צורת הרבים מבלבלת עוד יותר כשמדובר בנקבה.
בדרך כלל אני מעדיף ניסוח חלופי, לדוגמה "הרכב שייך לציפי" במקום "ציפי היא הבעלים של הרכב".
 
 
לצפיה ב-'ביחיד נפרד; ביחיד נסמך מביעה בעלות לא פחות מ'בעלים''
ביחיד נפרד; ביחיד נסמך מביעה בעלות לא פחות מ'בעלים'
16/01/2017 | 15:14
33
למשל: בעל הבית, בעל הדירה, בעל הרכב...
בעל לב, בעל שליטה, בעל צרכים מיוחדים, בעל חיים...
 
וכמובן האל בעל, בעל קורא ובעל זבוב.
לצפיה ב-'נשמע טוב בעיניי (או באוזניי).'
נשמע טוב בעיניי (או באוזניי).
16/01/2017 | 21:14
14
לצפיה ב-'מחזקת את איתי'
מחזקת את איתי
18/01/2017 | 13:04
25
"ציפי היא הבעלים של הרכב" נשמע לי בסדר גמור. אני מעדיפה "ציפי בעלת הרכב" (סמיכות חבורה ולא פרודה וגם התייחסות למין נקבה) אבל האפשרות הראשונה אינה צורמת לי. מ"בעלי הרכב" כבר הייתי מעדיפה להימנע, אבל גם כי בצורת הנסמך ברבים כבר קשה לי יותר להתייחס לבעלות של אדם יחיד.
לצפיה ב-'כלום/שום דבר - האם הן מילים נרדפות נגמרי?'
כלום/שום דבר - האם הן מילים נרדפות נגמרי?
13/01/2017 | 01:06
2
46
רוב הדיונים לגבי המילים האלו מתייחסים למקור שלהם או לשאלה האם הן מילים המציינות שלילה או חיוב אולם אני רוצה לשאול האם חלה נרדפות מלאה בינהם.

היום בעבודה ענתה אחת העובדות הרוסיות, שניכר עליה שאינה ילידת הארץ בתגובה לשאלה לגבי הימצאות מסמכים מסוג מסוים על שולחנה:

"אין לי כלום כזה על השולחן"

הבחירה ב'כלום' במקום 'שום דבר' צרמה לי אבל גם עזרה לי להבין שלא חלה נרדפות מלאה בין המילים. מה דעתכם? האם המשפט של העובדת אינו תקני?
לצפיה ב-'לא, כפי שהדוגמה שהבאת מלמדת נרדפות ב-100% נדירה בשפה'
לא, כפי שהדוגמה שהבאת מלמדת נרדפות ב-100% נדירה בשפה
13/01/2017 | 01:10
30
וגם כשמילים נרדפות לחלוטין במשמעותן הדנוטטיבית (המילונית) הרי שהשימוש בפועל נוטה ליצור קולוקציות (צירופים רווחים) והעדפה למילה מסוימת בהקשרים מסוימים.
 
מפנה אותך להסבר באקדמיה ללשון בנושא "כלום ושום דבר":
לצפיה ב-'מלים נרדפות'
מלים נרדפות
13/01/2017 | 13:33
23
למה, בעצם, מלים בעלות מובן דומה/זהה נקראות "נרדפות"? מן הסתם זה לא בגלל שמישהו רודף אחריהן.
לצפיה ב-'פרופ דודיק טלשיר ז"ל '
פרופ דודיק טלשיר ז"ל
13/01/2017 | 14:16
64
סקרנות אישית  על הפרופסור הזה לשפה העברית   מאוניברסיטת באר-שבע .
 שהלך השבוע לעולמו. אני בצער אישי גדול מאד . ומעוניין לדעת אם מישהו כאן היה תלמידו .  ויכול לספר עליו  קצת ..תודה .

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ