לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1400514,005 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'נחתה או ניחתה עלי צרה/משימה?'
נחתה או ניחתה עלי צרה/משימה?
04/08/2018 | 23:04
5
30
מה הנכון? מה ההבדל?
תודה
לצפיה ב-'שניהם נכונים, ההבדל הוא בבניין, במשלב ובהקשר'
שניהם נכונים, ההבדל הוא בבניין, במשלב ובהקשר
04/08/2018 | 23:19
2
30
השורש של שני הפעלים הוא נ-ח-ת.
נָחַת בבניין פעל (קל), נִחַת (*ננחת) בבניין נפעל.
 
'נחת' משמש גם למשמעויות פעילות (יחסית) כמו "נחתנו בבן גוריון", למשמעויות יום-יומיות כמו "המטוס נחת" או "נחתה עליי עייפות" ועוד.
 
'ניחת' הוא פועל מליצי יותר, במשלב גבוה, משמש בעיקר בהקשרים שליליים כמו "ניחתה עליי צרה".
 
אבל לא הייתי אומרת "ניחתה עליי משימה" כי זה נשמע לי קצת מוזר, אלא אם יש כאן מטרה להדגיש הקשר שלילי ולהגביה את המשלב. ביום יום אני מניחה שכולנו אומרים "נחתו עליי מטלות" וכו'. לכן כמו תמיד, הבחירה היא בהתאם למסר, להקשר, לנסיבות ועוד.
לצפיה ב-'תודה רבה! ממש תודה!'
תודה רבה! ממש תודה!
04/08/2018 | 23:38
1
23
אומרים נחתה עליי משימה בדרך כלל בהקשר שלילי (ולו בקריצת עין קלה), למשל כתירוץ מדוע לא עשיתי משהו. משהו כמו בלשון עממית יותר: פתאום נפלה עליי משימה.
תודה רבה! עכשיו ברור לי.
לצפיה ב-'זה לא הקשר שלילי... הקשר שלילי זה איוב '
זה לא הקשר שלילי... הקשר שלילי זה איוב
04/08/2018 | 23:44
26
כשנופלות או נוחתות עליך משימות זה אומר שנעשית עמוס באופן בלתי צפוי (גם אם זה רק שקר, זו לא הנקודה), אבל זה לא אומר שניחתו עליך צרות משמיים וגורלך מר.
לצפיה ב-'לטעמי, צרה - ניחתה; משימה - נחתה.'
לטעמי, צרה - ניחתה; משימה - נחתה.
05/08/2018 | 13:24
1
8
לצפיה ב-'תודה רבה!!'
תודה רבה!!
05/08/2018 | 14:22
15
מקבל את דעתך בתודה
לצפיה ב-'אינטגרציה-למידה דיפרנציאלית'
אינטגרציה-למידה דיפרנציאלית
04/08/2018 | 19:45
1
35
האם אינטגרציה היא למידה דיפרנציאלית?
ממאמר ישן משנות ה-90 הוגדרה האינטגרציה היא כשילוב ילדים מאוכלוסיות שונות וממקומות שונים בכיתה אחת. כלומר, הביאו ילדים ממקומות רחוקים לבתי ספר על מנת שיהיה שילוב של אוכלוסיות שונות על מנת להגדיל את כמות הילדים "המשכילה".
אני חושב שהיום מדברים על למידה דיפרנציאלית.
בכל זאת, מה ההבדלים בין שני המושגים?
לצפיה ב-'לא ברור לי הקשר בין גישות בתחום החינוך לפורום...'
לא ברור לי הקשר בין גישות בתחום החינוך לפורום...
04/08/2018 | 20:03
26
את משמעות המילים (הלועזיות) תוכל למצוא בנקל במילון. בעניין תוכניות חינוכיות בישראל והז'רגון שבו משתמש משרד החינוך, אני ממליצה שתשאל בפורום מורים:
לצפיה ב-'ביקוע האטום'
ביקוע האטום
03/08/2018 | 12:21
2
33
למה לא פיצול האטום? או חיתוך האטום? או קיטוע האטום?
לצפיה ב-'למה תספורת ולא תקצוצת? או תגזוזת? או תחתוכת? '
למה תספורת ולא תקצוצת? או תגזוזת? או תחתוכת?
03/08/2018 | 12:25
29
כשיש כמה אפשרויות צריך לבחור אחת... כי היא נשמעת טוב יותר, כי המילה פחות תפוסה למשמעויות אחרות, או פשוט כי ככה יצא. אחת נבחרת והשאר לא.
לצפיה ב-'חיתוך זה עם סכין או מספריים. קיטוע כנ"ל או עםמסור, לעומת זאת'
חיתוך זה עם סכין או מספריים. קיטוע כנ"ל או עםמסור, לעומת זאת
03/08/2018 | 13:27
25
גרעין האטום מתפצל מאיליו לשני חלקים (פלוס תוספות), בעקבות בליעה של נויטרון.
אז פיצול זה בסדר, אבל נהוג כיום ביקוע.
את התהליך פיענחו שני פיזיקאים ממוצא יהודי, פליטים שנמלטו מהנאצים, לייזה מייטנר ואחיינה אוטו פריש. לאוטו פריש התהליך הזכיר (מבית הספר?) התחלקות תא לשני תאים, ולכן הם קראו לתהליך  fission כלתהליך חלוקת-תא. בעברית נהוג לכנותו כיום ביקוע.
לצפיה ב-'"זאת"'
"זאת"
03/08/2018 | 07:42
1
37
"לא עשיתי "זאת" וכד'
האם מדובר בעברית תקנית או בטעות שרק נשמעת כמו שפה גבוהה?
תודה!
לצפיה ב-'תקנית בהחלט (רק לא לשים מירכאות לפי "זאת" במשפט הזה).'
תקנית בהחלט (רק לא לשים מירכאות לפי "זאת" במשפט הזה).
03/08/2018 | 12:47
29
לצפיה ב-'האם אפשר לכתוב 'מכיריה'?'
האם אפשר לכתוב 'מכיריה'?
02/08/2018 | 16:12
11
45
מכיריה = כל מי שהכיר אותה.
מכריה = כל מי שהיה מכר שלה.

ברור שהמילה 'מכריה' שגורה יותר בפי הציבור ומוכרת לו יותר, אולם האם זה שולל, מבחינה עברית תקנית, את המילה מכיריה?
לצפיה ב-'אפשר.'
אפשר.
03/08/2018 | 00:22
16
לצפיה ב-'מכרים מתייחס לאנשים כלפי אנשים, אך כשמדובר באנשים ביחס עצמים'
מכרים מתייחס לאנשים כלפי אנשים, אך כשמדובר באנשים ביחס עצמים
03/08/2018 | 10:35
5
29
מכיריה נראה לי תקין, גם אם קצת מאולץ.
נניח: כל מכיריה של הברית החדשה, כל מכיריה של הטבלה המחזורית.
לי זה נשמע שימוש קצת מוזר, אך נראה לי תקין.
לצפיה ב-'האם אפשר לכתוב 'מכיריה' גם כשמדובר באנשים כלפי אנשים?'
האם אפשר לכתוב 'מכיריה' גם כשמדובר באנשים כלפי אנשים?
03/08/2018 | 11:45
4
8
לצפיה ב-'ראה תגובתו הברורה של איתי שלר למעלה'
ראה תגובתו הברורה של איתי שלר למעלה
03/08/2018 | 11:53
3
12
לצפיה ב-'התייחסתי פשוט לתגובתך שעשתה הבדלה בין המיקרים'
התייחסתי פשוט לתגובתך שעשתה הבדלה בין המיקרים
05/08/2018 | 09:57
2
24
בעצם מה שכעת אני מבין מ-2 תגובותך, זה שמכריה זה מקרה פרטי של מכיריה, האם הבנתי נכון?
לצפיה ב-'אני מכּיר את ראש העיר המושחת, אבל הוא לא מכּר שלי'
אני מכּיר את ראש העיר המושחת, אבל הוא לא מכּר שלי
05/08/2018 | 12:32
20
מבחינתו אני מָכיר - הוא מוכן למכור אותי בעבור נעליים ולמען האינטרסים שלו
אבל ברצינות: אינני מומחה להבחנה בין מכּיר למכּר. כל שהתייחסתי אליו הוא השאלה האם הצורה מכיריה היא תקינה.
בעניין מכיר/מכר - מקווה שתקבל תשובה מיודעי דבר.
לצפיה ב-'הבנת נכון'
הבנת נכון
05/08/2018 | 13:09
25
מכרים בהכרח מכירים, אבל לא כל היכרות היא "מכרות" (ודאי כשלא מדובר בהיכרות בין-אנושית).
לצפיה ב-'אם לא היו מכוונים אקדח לרקתי - הייתי בוחר ב'מכריה'.'
אם לא היו מכוונים אקדח לרקתי - הייתי בוחר ב'מכריה'.
05/08/2018 | 13:16
3
9
לצפיה ב-'לא הבנתי מה הבעיה עם אבן חן אדומה '
לא הבנתי מה הבעיה עם אבן חן אדומה
05/08/2018 | 14:55
2
17
.....
לצפיה ב-'עדיפה בעיניי בעיה עם אבן חן אדומה על מגע בעובש '
עדיפה בעיניי בעיה עם אבן חן אדומה על מגע בעובש
05/08/2018 | 20:17
1
22
המכסה על האקדוח.
 

"מתוך:  > ירושלים בתקופת המנדט > חיי המוזיקה > עשר השנים הראשונות — משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח
עמוד:490
קדיש יהודה סילמן , המחבר שהזכרנו זה עתה , התפרסם בזמר העברי לאחר שכתב את שירו הנודע 'שם שועלים יש' בימי העלייה השנייה — שיר שבעטיו הגו בארץ במשך יובל שנים את המילה אקדוח במקום אקדח ."
 
והנה הבתים הרלוונטיים של השיר:
באקדוח ילדתי
באקדוח נשמתי
באקדוח תמתי
יונת חן שלי

היכן אקדוח יש?
בחור טוב שלי
היכן אקדוח יש?
חביבי שלי
לצפיה ב-''
06/08/2018 | 00:18
3
לצפיה ב-'כפתור ופרח'
כפתור ופרח
30/07/2018 | 10:13
1
37
כפתור ופרח = מה נחמד!
למה כפתור...?
לצפיה ב-'כל שלהלן הן הערות של לא מקצוען: א. כפתור הוא פקע פרח, ניצן'
כל שלהלן הן הערות של לא מקצוען: א. כפתור הוא פקע פרח, ניצן
30/07/2018 | 10:50
31
ב. מקור הביטוי הוא שמות כ"ה, ל"ג: שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח
 
ג. אם אינני טועה כפתור במובן של חולצה ומכנסיים, הוא שימוש מאוחר. כבשירו המשעשע והמקסים של שלונסקי :
אם במיכנסיו של פוט
כל הכפתורים "קפוט"
אז ידע גם גולם איש
כי העסק עסק ביש.  וגו'
ד. כפתור הוא גם, כמדומני, אחד מאיי הים
כמו בעמוס ט', ז:
הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר
 
לצפיה ב-''אפסה התקווה''
'אפסה התקווה'
29/07/2018 | 19:11
6
50
מה המקור למשפט הזה? והאם הוא חדש יחסית, או שזה מהמקורות?
 
תודה למשיבים.  
לצפיה ב-'יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה'
יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה
29/07/2018 | 20:22
5
54
איוב ז ו. לא בדיוק מה ששאלת, אבל המקור לכך.
לצפיה ב-'זה בדיוק מה ששאלתי. תודה רבה. '
זה בדיוק מה ששאלתי. תודה רבה.
30/07/2018 | 09:28
20
לצפיה ב-'התקווה ועולם האריגה'
התקווה ועולם האריגה
30/07/2018 | 17:11
3
41
ככל שם עצם מופשט, התקווה, נולדה כמושג מוחשי, סוג של חוט, כמסופר על רחב שקשרה מחלונה את "תקוות חוט השני" (יהושע ב).
משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור", התפתח המובן של "לחכות, לצפות" שמנו נגזרו גם "קו" (חוט מתוח המשמש לסימון שטח) וגם "תקווה". בשפות שמיות השורש משמש גם למונחים מתחום האריגה וכד'.
ברוב מופעי המילה במקרא היא משמשת במובנה המופשט, אך הפסוק מאיוב מזכיר לנו את הדנ"א המקורי שלה, ומקשר בין ארג (הבוכיר, החלק הנע במהירות בנול האריגה) ובין התקווה, החוט או הקו המתוח בין ההווה לעתיד...
לצפיה ב-'הסבר יפה מאד ומקיף. תודה. '
הסבר יפה מאד ומקיף. תודה.
01/08/2018 | 13:06
6
לצפיה ב-'קו הוא אנך'
קו הוא אנך
02/08/2018 | 23:48
24
גם המים הנקווים למקום אחד משמשים בבנייה (שטיחמוס)
לצפיה ב-'"משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור"" - ציטוט דבריך'
"משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור"" - ציטוט דבריך
05/08/2018 | 23:25
15
על סמך קבעת שזהו מובנו של השורש? בגלל הדמיון ל'תקווה'= חוט?
לצפיה ב-'מדים'
מדים
29/07/2018 | 08:33
3
32
לבגדי שרד קוראים מדים.
 
מה פירוש המילה שרד? יש קשר למילה משרד?
 
לצפיה ב-'אכן, יש קשר: השורש של 'משרד' הוא ש-ר-ד, ו"בגדי שרד" יש בתנ"ך'
אכן, יש קשר: השורש של 'משרד' הוא ש-ר-ד, ו"בגדי שרד" יש בתנ"ך
29/07/2018 | 11:01
25
"אֶת-בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת-בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת-בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן" (שמות לה יט) כלומר אלה היו בגדי הכוהנים הרשמיים (ומכאן נראה לי שההמשך ברור ).
לצפיה ב-'ראה'
ראה
29/07/2018 | 15:28
29
 
וראה עוד מאמרו של יעקב עציון באתר 'דעת':
לצפיה ב-'השורש שר"ד משמעותו תיאור'
השורש שר"ד משמעותו תיאור
02/08/2018 | 23:51
12
הכלי שרד בא לתאר את מקום העיבוד.
בגדי שרד הם בגדים לתואר התפקיד ומן התואר יבוא השימוש ולא להפך.
השריד מתאר את קורות המלחמה וכיוצ"ב בעוד שהפליט ברח בטרם התחילה.
לצפיה ב-'מה ההפך מרשמי?'
מה ההפך מרשמי?
28/07/2018 | 14:08
5
141
למשל מסמך לא רשמי, אבל בלי הלא...
לצפיה ב-'אין מילה אחת. השאלה מה הופך את המסמך לבלתי-רשמי'
אין מילה אחת. השאלה מה הופך את המסמך לבלתי-רשמי
28/07/2018 | 14:13
3
34
בד"כ מסמכים הם תעודות מטעם גופים רשמיים. אם לא בכך מדובר, במה כן? מכתב אישי? מכתב המלצה? מסמך מתורגם? תיעוד פרטי? אם הצורך הוא משפטי, אולי כדאי לשאול עו"ד.
לצפיה ב-'מה הופך משהו לרשמי?'
מה הופך משהו לרשמי?
28/07/2018 | 14:15
2
29
אבל בכל אופן, נגיד שאנחנו צריכים לעשות עבודה מסוימת, ואנחנו מחלקים את העבודה בנינו, אנחנו כותבים על דף זה את זה אני. אז יש לנו הסכם לא רשמי. אז איך עוד אפשר להגיד הסכם...?
לצפיה ב-'למיטב הבנתי מבחינה משפטית זה דווקא כן הסכם רשמי'
למיטב הבנתי מבחינה משפטית זה דווקא כן הסכם רשמי
28/07/2018 | 14:41
1
28
אלא אם אתם מגדירים אותו (במסמך עצמו) כטיוטת הסכם, הסכם ראשוני או כל הגדרה אחרת. אבל אם ערכת הסכם עם אדם אחר והעליתי אותו על הכתב, המסמך אמור להיות קביל בביהמ"ש. למעשה אפילו הסכם בע"פ הוא הסכם לכל דבר ועניין, רק שאז בד"כ קשה יותר להוכיח אותו (צריך להקליט וכו').
 
בשורה התחתונה, אם רוצים להדגיש שדבר מסוים אינו X, אומרים "לא X" (במקרה דנן "בלתי רשמי"). אם רוצים לומר עליו משהו חיובי, צריך לדעת מהי מהותו.
לצפיה ב-''
28/07/2018 | 14:52
82
לצפיה ב-'אחת האפשרויות, שאולי אינה נפוצה, הוא "ג'נטלמני". '
אחת האפשרויות, שאולי אינה נפוצה, הוא "ג'נטלמני".
28/07/2018 | 15:39
10
לצפיה ב-'ריקודים סלוניים'
ריקודים סלוניים
28/07/2018 | 10:36
2
25
מה משמעות המילה סלוניים בביטוי זה?
לצפיה ב-'זו לא שאלה בעברית; מקור המילה בצרפתית ומשמעותה "חלל גדול"'
זו לא שאלה בעברית; מקור המילה בצרפתית ומשמעותה "חלל גדול"
28/07/2018 | 14:06
25
באנגלית הריקודים נקראים ballroom dance, כלומר ריקודי אולם נשפים.
 
על האטימולוגיה של "סלון" תוכל לקרוא במילון האטימולוגי (באנגלית):
 
לצפיה ב-'לפחות עד שנות ה-70, המונח "ריקודים סלוניים" שימש כתווית גנאי'
לפחות עד שנות ה-70, המונח "ריקודים סלוניים" שימש כתווית גנאי
28/07/2018 | 15:36
20
וזלזול בקיבוצים ובתנועות הנוער לציון ריקודים שאינם ריקודי מעגל בקבוצה גדולה, ריקודי הורה וכו'.
ריקודים מסוגננים ומעודנים, ריקודי זוגות, נוסח אירופה הבורגנית ולא בנוסח "ארץ ישראל העובדת", החלוצית.
לצפיה ב-'מעט שאלות שעלו אצלי'
מעט שאלות שעלו אצלי
27/07/2018 | 16:55
54
122
המשך>>
לצפיה ב-'עוד מספר שאלות במטוטא מכבודכם.'
עוד מספר שאלות במטוטא מכבודכם.
26/07/2018 | 18:30
30
91
מה הנכון, 'זה אחר זה', או 'בזה אחר זה'?
גבר ואשה, האם הם התאהבו זה בזה, או זה בזו?
'ואשר לי', או באשר לי'?
'מאז באת אל ביתי' או 'מאז שבאת אל ביתי'?
'מצד אחד... אבל מצד האחר', או 'מצד אחד אבל מצד שני'? 
אחיך, ביחיד. האם נכון אחייך ברבים?
תודה למשיבים. 
לצפיה ב-'תשובות:'
תשובות:
26/07/2018 | 18:56
2
54
  1. חסר הקשר.
  2. "זה בזה" נחשב נכון יותר ("זה בזו" טבעי יותר היום).
  3. חסר הקשר.
  4. המתקננים הקפדניים מבכרים את אפשרות א.
  5. גם כאן מעדיפים את אפשרות א (רק בלי ה"א הידיעה לפני "אחר")..
  6. חסר ניקוד. אחיךְ ברבים = אחייךְ; אחיךָ ברבים = אחיךָ.
לצפיה ב-'תודה איתי.'
תודה איתי.
26/07/2018 | 19:21
1
26
1. ההקשר הוא המשפט הבא: אירועי השמחה אשר התרחשו זה אחר זה
2. נראה לי 'זה בזו' אכן טבעי יותר. אלו גבר ואשה ולא שני גברים, אף על פי שהדבר הפך לטבעי בימינו... 
3.ההקשר הוא המשפט 'האמת שברכת האל שורה עלי מאז שבאת אל ביתי'
4+5.או קי, אפשרות א.
6.ואיך מנקדים אחיך זכר רבים?
תודה לנכונות.  
לצפיה ב-'בלבלתי קצת את המספרים'
בלבלתי קצת את המספרים
26/07/2018 | 19:38
33
התכוונתי ש"מאז" בלי "ש.. " מועדף בעיניי הטהרנים.
על באשר ואשר חסר לי הקשר.
לגבי "זה אחר זה" או "בזה אחר זה" - שניהם בסדר לדעתי.
לצפיה ב-'"גבר ואשה, האם הם התאהבו זה בזה, או זה בזו?" אם לא רוצים '
"גבר ואשה, האם הם התאהבו זה בזה, או זה בזו?" אם לא רוצים
26/07/2018 | 22:45
24
54
לדבוק בתקן ("גבר ואשה התאהבו זה בזה") אין, לדעתי, להסתפק ב"גבר ואשה התאהבו זה בזו"  אלא יש, לנקוט לשון של הדדיות: "גבר ואשה התאהבו זה בזו וזו בזה".
לצפיה ב-'ארוך מדיי ולכן לא פרקטי.'
ארוך מדיי ולכן לא פרקטי.
26/07/2018 | 22:48
8
15
לצפיה ב-'יש שאינם סבורים כך.'
יש שאינם סבורים כך.
26/07/2018 | 22:52
7
37
לצפיה ב-'כתובת מקוצרת:'
כתובת מקוצרת:
26/07/2018 | 22:55
6
39
לצפיה ב-'123 תוצאות זה כלום. דווקא מעיד המלאכותיות ועל חוסר הפרקטיות.'
123 תוצאות זה כלום. דווקא מעיד המלאכותיות ועל חוסר הפרקטיות.
26/07/2018 | 23:01
5
34
מקשר כאן לאבשלום קור ויצחק אבינרי (מתוך הבלוג על מורשת אבינרי):
 
אבל התקן והדבקות במקורות לחוד, והשפה הטבעית המדוברת לחוד.
לצפיה ב-'זה גם מה שאני חושבת.'
זה גם מה שאני חושבת.
26/07/2018 | 23:06
22
מרוב שפה תקנית ונכונה השפה נשמעת משובשת ומוזרה.
לפעמים צריך לשמוע גם איך הרוב מדבר כי זה יותר נוח.
תודה לכם על השתדלותכם.
אלבש את הנמנמה ואלך לישון.
לילה טוב. 
לצפיה ב-'א. אני ראיתי 530 תוצאות. ב. זה לא רק עניין של תקן (עבש '
א. אני ראיתי 530 תוצאות. ב. זה לא רק עניין של תקן (עבש
26/07/2018 | 23:27
3
23
כביכול, ולכן שומר נפשו ירחק) ושל דבקות במקורות (כנ"ל), אלא, כפי שמוצג בבירור במקור שהבאת - ניגוד להיגיון (העדר הדדיות, הקיימת במובהק בתוכן ובמסר ונעדרת לחלוטין בצורה של "זה בזו").
מי שעובדה זו אינה מפריעה לו, מי אני שאכהה בו.
לצפיה ב-'א. תוצאות דמה'
א. תוצאות דמה
26/07/2018 | 23:56
2
30
א. תוצאות דמה. אם תעבור לעמוד השני של התוצאות תראה מספר נכון יותר (אם כי מאז שהרצתי את החיפוש נוספו עוד כמה תוצאות בודדות, ייתכן שהזחלן של גוגל הגיע לשרשור הנוכחי) אגב, וגם 530 זה מעט מאוד..
ב. אפשר למצוא היגיון גם ב"זה את זו". לכל מבע טבעי יש הגיון משל עצמו, אחרת הוא לא היה שורד.
לצפיה ב-'אני לא מוצא בזה היגיון. לדעתי, עצלות. בשפה מדוברת, ניחא;'
אני לא מוצא בזה היגיון. לדעתי, עצלות. בשפה מדוברת, ניחא;
27/07/2018 | 00:05
1
25
בכתיבה רצינית - פסול חיתון, לטעמי.
לצפיה ב-'ההגיון פשוט:'
ההגיון פשוט:
27/07/2018 | 00:43
24
  1. "התאהבנו זה בזה" לא מתאים לעברית המודרנית הטבעית שבה המילה "זה" לא יכולה להתייחס לנקבה, אלא רק לזכר או למי שמינו אינו ידוע.
  2. ההגיון במבע המקובל והטבעי בימינו  - ביטוי של הדדיות, מעצם היותו ביטוי הדדיות, כולל בתוכו גם היפוך כיוון. "זה בזו" שווה גם "זו בזה", והרי זה כאילו נאמר בפירוש: וכן ההפך בכיוון השני.
  3. טענת שזה תוצר של עצלות, הייתי מכנה זאת חסכנות ומיעוט מלל מיותר ומסורבל.
לצפיה ב-'אם היה עליי לכתוב זאת, הייתי כותב: גבר ואשה התאהבו. נקודה.'
אם היה עליי לכתוב זאת, הייתי כותב: גבר ואשה התאהבו. נקודה.
27/07/2018 | 01:32
14
31
זה בזו מצביע על כי הגבר התאהב באשה, ואילו היא נותרה אדישה, לא עלינו.
אם רוצים ניסוח פורמלי, כמעט משפטי: גבר ואשה התאהבו אהדדי.
התוספת זה בזו היא לעניות דעתי מטעה, במקרה הרע, ו"רק" חוטאת לרוח התקופה, במקרה הטוב.
זה בזו וזו בזה - מפורט, מדויק ומכבד, אך באמת טיפה מסורבל.
א. הוז-חטי
לצפיה ב-'לא במקרה אין מסתפקים בכך.'
לא במקרה אין מסתפקים בכך.
27/07/2018 | 01:55
13
33
"גבר ואישה התאהבו" יכול להשתמע שהם התאהבו באנשים אחרים. ההדדיות לא מפורשת.
בניגוד לדבריך, "זה בזו" לא משמע שהגבר התאהב באישה אהבה נכזבת. במקרה כזה היית אומר "הגבר התאהב באישה". "זה בזו" משמע הדדיות בהכרח.
"אהדיי" זו מילה בשפה זרה (ואם כבר אז "בהדדי". אבל למעשה אין טעם לערבב שפות באופן מלאכותי כשאין בכך צורך. זה יהיה זר ומוזר ולא ייקלט).
 
לצפיה ב-'יכול להשתמע תאורטית, ללא הקשר; בפועל זה בד"כ לא המצב'
יכול להשתמע תאורטית, ללא הקשר; בפועל זה בד"כ לא המצב
27/07/2018 | 02:53
9
30
מי שטוען שממשפט כמו "גבר ואישה התאהבו והתחתנו בקפריסין" משתמע שמדובר בשני אנשים שהתאהבו באחרים והתחתנו איתם, הוא סתם אובר-חוכם. יש לא מעט דו-משמעות תאורטית בשפה שנפתרת מראש בסינון האפשרות הבלתי סבירה, וזה רק אחד מאין-ספור מקרים כאלה.
לצפיה ב-'זה ברור. מה שהתכוונתי לומר הוא'
זה ברור. מה שהתכוונתי לומר הוא
27/07/2018 | 10:47
8
29
הוא שכשיש מבע המצריך פיענוח הקשרי, טבעי שאנשים מוספים הבהרה מפורשת.
זה קורה באין-ספור מקרים.
ומעבר לך, אפשר לשים לב להבדל בין המשפטים הבאים:
  1. הם התאהבו זה בזו - נפוץ ביותר.
  2. הם התנשקו זה עם זו - די נדיר.
הסיבה להבדל היא כמובן שהפועל "התאהב" לא אומר בהכרח הדדיות (הוא התאהב בה, אבל היא לא התאהבה בו), לעומת זאת הפועל "התנשק" מצביע על הדדיות, ולכן כשאין לו מושא ברירת המחדל היא הדמויות המוזכרות.
למעשה "התאהב" כמעט הפך להיות פועל המצריך מושא, וכשאת אומרת "הם התאהבו" את מותירה לשומע את השלמת המושא על פי ההקשר (די דומה ל"ואהבנו ...כמו שלא נאהב עוד לעולם" אהבנו מה? אפשר להבין מההקשר) אבל בדרך כלל נוטים להשלים את המושא ולא להותיר את הפיענוח לשומע, מלבד אולי בשירים.
 
לצפיה ב-'*הם* התאהבו = שניהם'
*הם* התאהבו = שניהם
27/07/2018 | 12:44
7
15
לצפיה ב-'נכון. והשומע משלים את החסר: "זה בזו וזו בזה".'
נכון. והשומע משלים את החסר: "זה בזו וזו בזה".
27/07/2018 | 12:53
6
26
הוא אשר כתבתי. את ההשלמה הזו במחשבה (שלאו דווקא נחשבת מילולית, אבל בוודאי דורשת עיבוד) חוסכים בהוספת המושא המפורש.
לצפיה ב-'הוא לא באמת משלים כי אין צורך. זו ברירת המחדל'
הוא לא באמת משלים כי אין צורך. זו ברירת המחדל
27/07/2018 | 13:27
5
24
(ממש לא רק בשירים) אלא אם נאמר אחרת. דווקא התוספת "זה בזו" וכו' מליצית ומיותרת, וממש לא מאפיינת שפה דבורה, למשל.
לצפיה ב-'לא נראה לי שאני מסכים עובדתית'
לא נראה לי שאני מסכים עובדתית
27/07/2018 | 14:08
4
27
לא חושב ש"התאהבנו זה בזו" נדיר בשפת הדיבור (אין לי דרך להוכיח. כמו כן אני מקבל שגם בדיבור זה יותר בסגנון סיפורי). גם לא מרגיש שזו שפה מליצית.
 
ואם ב"התאהבנו זה בזו " יש מקום לוויכוח, בוודאי תסכימי ש"נתקלנו זה בזו" נפוץ יותר מאשר סתם "נתקלנו" (אם כי כאן דווקא נראה לי שאפשר גם לשמוע "נתקלנו זה בזה" לשני המינים. כנראה משום שהמיניות פחות רלוונטית כאן).
 
נ"ב בספרות "זה ב/ל/את זו" בהחלט קיים מדור התחייה ועד היום (במילון ההיסטורי: מנדלי מו"ס, שלום עלייכם, ברנר, ברדיצ'בסקי , גנסין, ז'בוטינסקי).
לצפיה ב-'לא חייב להיות נדיר, אבל ממש לא נפוץ וזו לא הצורה הטבעית'
לא חייב להיות נדיר, אבל ממש לא נפוץ וזו לא הצורה הטבעית
27/07/2018 | 15:45
3
21
כן, זה קיים בספרות, להערכתי אף יותר משקיים בדיבור... אבל לא בתוצאות הראשונות של גוגל, בכל מקרה (והיו אפילו עוד כמה מספרים שכבר לא הבאתי כי לא ראיתי טעם).
 
"נתקלנו" זה כבר משהו אחר לגמרי, לא מתחום הרגשות. זה כמו "התנגשנו". אתה יכול להיתקל בשולחן ולהתנגש בעץ. אין כאן מקום להשוואה וזה לא קשור לנקודה שלי.
לצפיה ב-'כאמור'
כאמור
27/07/2018 | 16:54
2
43
להערכתי גם זו דרך דיבור טבעית ולא סתם גבב מליצי או  מלל חסר פונקציונליות. אבל אני מדבר מאינטואיציה. אין לי דרך להוכיח את זה בלי לנתח הקלטות. האם יש חוקיות מתי נוטים יותר להוסיף ומתי פחות? אולי. אבל זה מצריך עיון.
לצפיה ב-'דרך הדיבור הטבעית היא לקצר ולא להאריך. לא זכור לי ששמעתי'
דרך הדיבור הטבעית היא לקצר ולא להאריך. לא זכור לי ששמעתי
27/07/2018 | 20:31
1
64
אנשים מדברים כך. באופן כללי הצירוף "זה בזו" הוא הרבה יותר סיפורי מדיבורי. אני מסוגלת לשמוע את זה בראש בנאום בחתונה, למשל. סתם ככה בשיחת חולין? נדיר (לפחות במגזר החילוני; לא יודעת מה קורה במגזרים אחרים). אני חושבת שיש דרך להוכיח זאת, והוכחתי ע"ס מובאות מהכתיבה הלא-רשמית. מכיוון שזה לא צירוף דיבורי במיוחד ואין סיבה שאנשים יאריכו דווקא בדיבור ויקצרו בכתיבה, אם זו לא דרך המלך בכתיבה, אין סיבה שזו תהיה דרך המלך בדיבור. אגב, אם כבר, בהקשר "התאהבו", נראה לי שיותר אנשים יגידו "אחד בשני" (ולאו דווקא בשנייה) ופחות "זה בזו".
 
אגב, החלטתי לנסות לחפש סתם "התאהבנו" כעדות בגוף ראשון, ממש לפי סדר התוצאות (שוב, בניפוי שימושים שאינם קשרי אהבה רומנטיים) וגם אחרי עשרה עמודים לא מצאתי אחת מההשלמות הנ"ל. השפה אינה ספרותית או שירית אלא עברית בינונית ואף עברית מדוברת כתובה. העובדות בשטח מלמדות שהיא פחות נחוצה מכפי שנדמה לך.
 
"התאהבנו בפעם הראשונה שנפגשנו"
 
"היינו יזיזים, לא חיפשנו קשר, ואז התאהבנו"
 
"התאהבנו בחתונה של החברה הכי טובה"
 
הרגע בו התאהבנו
 
אניסטון: "לא היינו חייבים לבלות ביחד, פשוט התאהבנו" [תרגום, כנראה, ועדיין, אין השלמה]
 
התאהבנו, יש לו חברה אובססיבית בטירוף, הוא לא יודע איך לסיים איתה את הקשר
 
התאהבנו בטעות, נכון?
 
הוא היה הבוס ואז התאהבנו
 
אז כן, בן דוד שלי ואני התאהבנו
 
״היא הזמינה מונית ואני הייתי הנהג שלה – התאהבנו והתחתנו"
 
"לא היתה בכלל שאלה, ג'ק ואני התאהבנו בטירוף"
לצפיה ב-'לא נראה'
לא נראה
28/07/2018 | 21:12
12
לא נראה לי שיש הבדל בין מגזרים בשאלה אם להוסיף "זה בזו" או לוותר.
אפשר גם בקלות רבה להביא דוגמאות מכתיבה לא רשמית שדווקא כוללות "זה בזו".
קיבלתי את הדוגמאות שלך, רק הערתי שגם הדוגמאות שכנגד אינן מלאכותיות לפי תחושתי.
 
לצפיה ב-'מסתפקים ועוד איך. מתוך תוצאות חיפוש ל"הם התאהבו":'
מסתפקים ועוד איך. מתוך תוצאות חיפוש ל"הם התאהבו":
27/07/2018 | 14:03
2
30
(בניפוי משלימים שאינם אהבה לאדם אחר כמו "הם התאהבו בדירה" וכיו"ב):
 
"הם התאהבו ונישאו."
 
"עמליה וירון וינק חלקו אהבה משותפת לארוויזיון,  אח"כ הם התאהבו ומאז כבר עשר שנים הם חולקים זוגיות מלאה במוזיקה"
 
"הם התאהבו ממבט ראשון, הפכו לזוג ואף מתכוונים להביא ילד לעולם"
 
"הקשר הלך והתפתח, דרך הטלפון רוב הזמן, ומפגשים ביום המנוחה שלהם, באשדוד. הם התאהבו. בחודש אוגוסט נולד להם בנם, נועם כריס."
 
"בגטו הם התאהבו ואחרי המלחמה חזרו לעיר הבירה סופיה ושם למדו והתחתנו."
 
"הוא כיר את ביתה, הם התאהבו והשאר היסטוריה…" [הכוונה לבתה]
 
"הם התאהבו אהבה גדולה למרות שהוא בן קיבוץ חילוני והיא דתיה ממושב תוניסאי מסורתי, ובנו יחד בית שאהבת האדם, הלב הפתוח ומנהגי האירוח נמזגו בו לכדי מקום של אוכל טוב ויצירתיות שופעת."
 
"הם התאהבו ממבט ראשון, התחתנו מהר והיו מאושרים."
 
"הם התאהבו ברשת והיא שכנעה אותו להיפגש אתה בירושלים." [ברשת = באמצעות המרשתת]
 
"אהבה בחיל האוויר: היא נווטת אף-15, הוא נווט אף-16, הם התאהבו במהלך השירות - וביום שישי האחרון התחתנו. מזל טוב!"
 
וגם כאן בתפוז, למשל בפורום "האח הגדול":
 
"ישראל נפל ובגדול הם התאהבו אין פה ספק בכלל"
 
"הם התאהבו זה בסך הכל דבר טוב ,מאחלת להם להתגבר"
 
 
וגם בספרים, ולא בשפה פרוזאית אלא טבעית וקולחת:
 
"ובמועדון היא פגשה את דויד וברגע שהוא ראה אותה, כמו באגדות, הוא שינה את דעתו ובסוף הם התאהבו."
 
"הם התאהבו והתארסו בתוך זמן קצר."
 
"אבא שלי סיפר לי שכשהוא היה צעיר יותר, ממש צעיר, הם גרו באותו מקום ולמדו באותו בית ספר, ולפעמים הם היו מתראים אחרי הלימודים עד שפתאום הם התאהבו"
 
היא ואבא שלך, הם התאהבו ברגע שהם נפגשו"
לצפיה ב-'מקבל חלקית'
מקבל חלקית
27/07/2018 | 14:13
1
20
לפעמים מסתפקים ולפעמים מרגישים צורך להבהיר במפורש.
לצפיה ב-'אין פה מה לקבל; זו המציאות. מוזמן לבדוק בעצמך.'
אין פה מה לקבל; זו המציאות. מוזמן לבדוק בעצמך.
27/07/2018 | 15:47
24
תמיד יש אנשים שמרגישים צורך להבהיר מפורשות גם את המובן מאליו, אבל זה לא המצב הנפוץ והטבעי.
לצפיה ב-'תשובות לחלק מהשאלות'
תשובות לחלק מהשאלות
27/07/2018 | 03:30
1
39
גבר ואשה, האם הם התאהבו זה בזה, או זה בזו?
אם רוצים לקצר, די ב"התאהבו"; אם רוצים להאריך לצורכי הדגשה, אני בעד "זה בזו וזו בזה". אם מדובר בשניים מאותו מין, "זה בזה" או "זו בזו".
 
'מאז באת אל ביתי' או 'מאז שבאת אל ביתי'?
אין צורך בשי"ן, המילה "מאז" פותחת פסוקית בעצמה. אני חובבת ניסוחים קצרים ומדויקים יותר, ולכן במקרים שהצורה התקנית היא הקצרה יותר איני רואה טעם להאריך.
 
'מצד אחד... אבל מצד האחר', או 'מצד אחד אבל מצד שני'?
אפשר כך או כך (וגם אחרת). ראי הסבר מפורט באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'תודה לכל העונים. עוזר לי מאד. '
תודה לכל העונים. עוזר לי מאד.
27/07/2018 | 06:28
8
לצפיה ב-'חומר ולבנים'
חומר ולבנים
26/07/2018 | 14:47
2
28
בטקסט על יציאת מצריים מצויין:
"במצרים עבדנו בחומר ולבנים" (במקור חומר נכתב עם חולם חסר).
מהן עבודות חומר ולבנים? אפשר דוגמאות.
לצפיה ב-'ייצור לבנים מחומר (כלומר מטיט).'
ייצור לבנים מחומר (כלומר מטיט).
26/07/2018 | 18:57
10
לצפיה ב-'חומר זהו הטיט ולבנים הם הבלוקים'
חומר זהו הטיט ולבנים הם הבלוקים
02/08/2018 | 23:53
6
אבל כאן יש משחק לשון שכן חומר הוא מלשון אדום ולבנים מלשון לבן.
אדום אחי ישראל שנא אותו ורצה להורגו, לבן דודו של ישראל צר אותו ורצה להאבידו...
לצפיה ב-'שאלות של נהורית1'
שאלות של נהורית1
25/07/2018 | 23:59
9
11
לצפיה ב-'האות ו' בראש מילה של שם פרטי.'
האות ו' בראש מילה של שם פרטי.
25/07/2018 | 13:15
2
32
האם האות ו' מכפילה את עצמה כשהיא בראש מילה של שם פרטי בסמיכות? 
למשל ורד=לוורד, שוורד.
תודה למשיבים.
לצפיה ב-'לפי כללי הכתיב המלא וי"ו עיצורית נכפלת כשהיא לא בראש מילה'
לפי כללי הכתיב המלא וי"ו עיצורית נכפלת כשהיא לא בראש מילה
25/07/2018 | 13:29
1
35
(אין קשר לסמיכות) ולכן ורד אבל לוורד, מוורד, שוורד.
 
זה נכון, עקרונית, גם לשם פרטי, אם כי בשמות פרטיים לא כולם מעוניינים לעשות זאת (כפי שלא כולם כותבים שם פרטי בכתיב מלא).
 
כללי הכתיב המלא באתר האקדמיה ללשון:
לצפיה ב-'תודה לך '
תודה לך
25/07/2018 | 20:53
8
לצפיה ב-'האם זו שגיאה לומר הלוואי ו...?'
האם זו שגיאה לומר הלוואי ו...?
25/07/2018 | 20:55
5
51
המגיה תקן לי ל-הלוואי ש...
 
לצפיה ב-'מי'
מי
25/07/2018 | 22:15
2
38
מי שרוצה להיות טהרן מוחלט, יפסול גם את "הלוואי ו.." וגם את "הלוואי ש..".
"הלוואי" היא מילת מִשאלה כמו "לוּ". וכפי שאת אומרת "לוּ יהי" ולא "לוּ שיהי" וגם לא "לוּ ויהי", כך גם "הלוואי יקרה" ולא "הלוואי ויקרה" או "הלוואי שיקרה".
אבל קובעי הטעם ועורכי הלשון, החליטו בכל זאת לאמץ את " הלוואי ש..." ולפסול את "הלוואי ו...", משום שפסוקית המתחילה בוי"ו החיבור היא דבר חריג.
הייתי ממליץ לך לאמץ את מה שמוצא חן בעייניך יותר.
לצפיה ב-'תודה איתי.'
תודה איתי.
25/07/2018 | 23:11
1
25
למעשה ממה שאני זוכרת זה ולוואי ו... "ולוואי ומשמיים ישמעוך".
 
לצפיה ב-'דווקא'
דווקא
26/07/2018 | 00:09
25
"ולוואי ש..." קיים מתקופה די מקודמת (כך בתלמודים). "ולוואי ו..."  - מתקופה מאוחרת.
 
לצפיה ב-'אכן. הפסוקית היחידה שנפתחת בוי"ו היא "הואיל ו"'
אכן. הפסוקית היחידה שנפתחת בוי"ו היא "הואיל ו"
25/07/2018 | 23:58
1
30
כך גם "היות ש" ו"מאחר ש" (לא בוי"ו).
לצפיה ב-'+ מי ייתן ו...'
+ מי ייתן ו...
26/07/2018 | 00:15
19
לצפיה ב-'ותפתח האתון את פיה .......'
ותפתח האתון את פיה .......
24/07/2018 | 05:33
29
העיר אתונה  נקראת על שם  האתון המקראית מפרשת בלעם.
לצפיה ב-'מכרסמים-טבעוניים-צמחוניים'
מכרסמים-טבעוניים-צמחוניים
23/07/2018 | 10:14
1
32
ראיתי הקבלה בין טורפים למכרסמים.
הטקסט ישן.
1) האם המילה מכרסמים שימשה לבעלי חיים צמחוניים? כלומר, האם צמחוניים היא מילה חדשה?
2) האם מדובר בהפכים?
3) אם בעלי-חיים צמחוניים אחרים אינם נקראים מכרסמים, מהו הכינויים שלהם?
לצפיה ב-'זו לא כ"כ שאלה בעברית אלא בזואולוגיה'
זו לא כ"כ שאלה בעברית אלא בזואולוגיה
23/07/2018 | 14:50
21
מבחינה לשונית, אפשר לטעון שההפך מ"טורף" הוא "נטרף". למעשה אלה יחסי פעיל–סביל, כמו בודק ונבדק, אוכל ונאכל, דורס ונדרס. הוא דומה לניגוד של "היפוך תפקידים" כמו שוכר ומשכיר, מוכר וקונה, מורה ותלמיד, סב ונכד. תוכל לקרוא על סוגי ניגודים באתר האקדמיה ללשון:
הפוך על הפוך – על הפכים בלשון
 
מעבר לכך אני יכולה לענות לך מעט רק מידע כללי שאינו קשור לפורום הזה. למיטב ידיעתי טורף/נטרף אינן תכונות המשמשת למיון ביולוגי (טקסונומיה). לא רק יונקים טורפים (או נטרפים). זה נכון גם לגבי עופות, דגים, זוחלים, אפילו חרקים (אאל"ט).
 
בתחום בעלי החיים לא עושים הבחנות בין "צמחונות" ל"טבעונות" (לרוב זה אותו הדבר). אלה מושגים אנושיים שקשורים בהימנעות מקטגוריות מזון מסוימות (שאינן בהכרח אחידות אצל כולם) ובאידאולוגיות שונות. מחוץ לחברה האנושית אין ממש חקלאות (הם לא חולבים בע"ח אחרים ומכינים מוצרי חלב, אם כי אפשר לחמוס ביצים או דבש) והם גם לא מבשלים את הבשר, למשל (אוכלי הבשר יכולים לצוד ולאכול בשר חי או להיות אוכלי פגרים).  בגדול יש שלוש קטגוריות: אוכלי עשב (הרביבורים), אוכלי בשר (קרניבורים) ואוכלי כול (אומניבורים).
 
סדרת המכרסמים מכילה יונקים נטרפים. חלקם ניזונים רק מצמחים, חלקם נחשבים לאוכלי כול (חולדות, לדוגמה). ויקיפדיה היא מקום לא רע להתחיל ממנו:
 
חשוב לדעת שהמיון הטקסונומי משתנה עם הזמן (ע"ס הידע החדש שנצבר, למשל ריצוף גנטי) ולכן סיווג שמופיע בספר ישן לא בהכרח מקובל בימינו. לדוגמה, ארנבונים (בע"ח נטרפים שניזונים מהצומח בלבד, כלומר הם "טבעונים" אם תרצה) סווגו בעבר כמכרסמים אבל כיום הם בסדרה משלהם ("ארנבאים").
לצפיה ב-'יש בטח בסביבתכם אלה שלומדים עברית. תמליצו'
יש בטח בסביבתכם אלה שלומדים עברית. תמליצו
23/07/2018 | 09:52
1
26
על אפליקציה   לטלפון סלולרי Phrasy.co.il
משהו חדיש
לצפיה ב-'מאנגלית לעברית בלבד או משפות נוספות? '
מאנגלית לעברית בלבד או משפות נוספות?
23/07/2018 | 13:09
15
ומה מיוחד בה שאין באפליקציות אחרות?
לצפיה ב-'יחיד וריבוי = "אללה" מול "אלוהים"......'
יחיד וריבוי = "אללה" מול "אלוהים"......
23/07/2018 | 07:02
25
האם הגיע הזמן "לקבל" את השם-החדש של "אלוהים"....."אללה"?
לצפיה ב-'ראית'
ראית
22/07/2018 | 14:35
4
919
שלום לכולם 
 
אני משער שהשאלה כנראה לא אמורה להיות כאן, אבל באין חלופה אחרת אשאל אותה כאן.
 
אותי לימדו בבית הספר שאת המילה ראית רושמים בלי "ה" בסוף.  אולם אתמול בזמן קריאת מגילת איכה נתקלתי באיות המוזר הבא
"ראיתה" 
 
מקור: מגילת איכה פרק ג פסוקים נט ו- ס.
 
"נט רָאִיתָה ה' עַוָּתָתִי, שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי.  ס רָאִיתָה, כָּל-נִקְמָתָם--כָּל-מַחְשְׁבֹתָם, לִי. "
 
 
אם זו היתה טעות סופר אז הייתי משער שאראה זאת פעם אחת. אולם זה רשום פעמים ובמקומות די סמוכים. 
 
כמו כן בפסוק נ"ז באותו הפרק רשום "אמרת " "קרבת" אז מדוע כאן היה הצורך להוסיף את האות "ה" בסוף?
 
אולי אני טועה במשמעות המילה? 
 
בתודה מראש
 
לצפיה ב-'השאלה במקומה, ברוך הבא מניחה שאיתי ידע לענות'
השאלה במקומה, ברוך הבא מניחה שאיתי ידע לענות
22/07/2018 | 15:08
13
לצפיה ב-'גם אני אמתין לתשובת איתי '
גם אני אמתין לתשובת איתי
22/07/2018 | 19:30
27
אבל אאל"ט בעבר צורת הנוכח בבניין הקל הסתיימה בדרך כלל בה"א: קטלת  > קטלתה (ראית > ראיתה, שמעת > שמעתה, ידעת > ידעתה, שכחת > שכחתה). יש לכך עדויות ארכיאולוגיות (ראה לדוגמה מכתב לכיש IV) וכן במגילות ים המלח (אמרתה, הגדלתה, נפלתה וכו'). מאוחר יותר החל תהליך שבו הה"א הורגשה כמיותרת (הרי היא לא מבוטאת) וכך לאיטה נעלמה לה עקב התפתחות בכתב הספרותי (בעטיו של הכתב העממי שבו היה נהוג לכתוב קטלת במקום הצורה המלאה קטלתה: ראה מחקרים ביהדות: ספר היובל לדוד קוטלר עמוד 114). מגילת איכה משקפת זמן סמוך יחסית לזמן כתיבת מגילות ים המלח כך שייתכן שנשארו בה מעט טביעות אצבע מהתקופה ההיא. יש לא מעט דוגמאות ליוצאי דופן בתנ"ך שמבוססות פחות או יותר על תהליכים דומים.
 
ראה מחקרים בלשון של משה בר אשר :
"באשר למקרא, אפשר לצמצם יותר: לפי אנדרסן ופורבס (עמ׳ 179), מתוך 1934 היקרויות של עבר נוכח נמצאת הסיומת -ת 1785 פעמים (92.3%), והסיומת -תה 149 פעמים (7.7%); הצורה נתתה באה 65 פעמים, לעומת נתת הבאה 27 פעמים."
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
22/07/2018 | 21:27
1
37
בתנ"ך משתמשים בדרכי כתיב שונות ולא אחידות, לפעמים כתיב מלא יותר מהכתיב שלנו, ולפעמים מלא פחות. גם באותו פרק עצמו לפעמים משתמשים בשני סוגי כתיב:
וַיֹּאמֶר יוֹאָב לָאִישׁ הַמַּגִּיד לוֹ וְהִנֵּה רָאִיתָ (שמואל ב יח יא)
וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַכּוּשִׁי לֵךְ הַגֵּד לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר רָאִיתָה (שמואל ב יח כא).
(ההבדלי כתיב לפעמים עשויים להיות כר פורה לדרשות, אבל אין כאן מקומם)
 
ולשאלה הספציפית שלך, נדמה לי שהכתיב המלא נפוץ יותר בפעלים מגזרת ל"י, לכן "ראיתה" ולא "קרבתה" (ייתכן שקיומה של הה"א בזמנים אחרים: ראה, רואה מעודדת כתיב מלא בה"א גם במקרה של "ראיתה").
 
(וכפי שאסי כתב, במגילות הגנוזות, המאוחרות למקרא, הכתיב המלא הפך להיות דרך המלך).
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
23/07/2018 | 06:58
22
החכמתי, לא הכרתי את הדוגמה בספר שמואל. נחמד לדעת שיש את זה בעוד מקומות בתנ"ך. 
 
יום טוב 
לצפיה ב-'למצוא אותה במילה אחת בכתיב חסר ניקוד'
למצוא אותה במילה אחת בכתיב חסר ניקוד
22/07/2018 | 15:19
4
25
רציתי לוודא: אני קורא ספר שידידה טובה שלי היתה העורכת שלו, ואני חושש שנפלה טעות.
לצפיה ב-'לְמָצְאָהּ ובתקן החדש של הכתיב המלא: למוצאה.'
לְמָצְאָהּ ובתקן החדש של הכתיב המלא: למוצאה.
22/07/2018 | 22:12
3
12
לצפיה ב-'זה אולי מסביר. הספר בן מס' שנים. ממתי התקן החדש?'
זה אולי מסביר. הספר בן מס' שנים. ממתי התקן החדש?
23/07/2018 | 00:16
2
17
תודה!
לצפיה ב-'משנה שעברה'
משנה שעברה
23/07/2018 | 00:16
1
5
לצפיה ב-'תודה רבה! עכשיו מסתדר'
תודה רבה! עכשיו מסתדר
23/07/2018 | 07:24
14
לי
תודה!

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ