לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1358213,582 עוקבים אודות עסקים

פורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

לצפיה ב-'ניתוח דקדוקי של : ויכלו (השמים והארץ)'
ניתוח דקדוקי של : ויכלו (השמים והארץ)
16/05/2018 | 11:17
11
27
מהו הניתוח הדקדוקי של המילה הראשונה בפרק ב' בבראשית: וַיְכֻלּוּ  ?

תודה!
לצפיה ב-'וא"ו ההיפוך שורש כל"ל בניין פועל עתיד נסתרים'
וא"ו ההיפוך שורש כל"ל בניין פועל עתיד נסתרים
16/05/2018 | 13:24
2
11
לצפיה ב-'תודה רבה! הבעיה שלפי לוח הפעלים כל"ל נוטה בפֻעל לפי הל"ל'
תודה רבה! הבעיה שלפי לוח הפעלים כל"ל נוטה בפֻעל לפי הל"ל
16/05/2018 | 13:48
1
16
כלומר: יְהֻלְּלוּ

 
לצפיה ב-'טעות שלי שורש כל"י'
טעות שלי שורש כל"י
16/05/2018 | 16:40
6
לצפיה ב-'כך:'
כך:
16/05/2018 | 13:41
5
25
  • חלק דיבור: פועל
  • שורש: כל"י, במשמעות סיום והשלמה
  • בניין: פֻּעַל (מתפקד כסביל)
  • משקל: ויפעל (ויקטל), במקרא המשקל משמש לזמן עבר
  • צורת רבים
  • בדרך כלל לזכר (אבל גם אפשרי אולי גם לנקבה, כי במקרים רבים התמזגו צורות הזכר והנקבה)
  • גוף: שלישי
  • מתפקד כנשוא במשפט
לצפיה ב-'תודה רבה!! עכשיו הבנתי'
תודה רבה!! עכשיו הבנתי
16/05/2018 | 13:52
4
16
הערה: בלוח הפעלים שאצלי לא מופיע כל"י אלא כל"ה, אך הכל מסתדר היטב
תודה רבה
 
לצפיה ב-'ל"י-ל"ה'
ל"י-ל"ה
16/05/2018 | 15:03
3
18
הוא כילה, הוא בנה, הוא קנה  - יש שמתייחסים אליהם כאל כל"ה, בנ"ה, קנ"ה (כי הפועל בזמן עבר נסתר הוא כלה, בנה וקנה).
אבל השימוש בגזרת ל"י מדויק יותר (כל"י, בנ"י, קנ"י) כי הה"א כאן אינה שורשית מקורית (היסטורית פעלים בגזרה הזו הסתיימו ביו"ד או בוי"ו עיצורית שנשלה; ואף היום בנטיות שונות הה"א נעלמת: כיליתי, בניתי, קניתי).
זאת בניגוד לשורשים כדוגמת תמ"הּ, כמהּ, מהמהּ, גבהּ, נגהּ, להלהּ שבהן הה"א שורשית (לכן "תמהתי" ולא "תמיתי").
לצפיה ב-'תודה רבה! הסבר מרחיב דעת'
תודה רבה! הסבר מרחיב דעת
16/05/2018 | 15:08
2
5
לצפיה ב-'אם כך ודאי תשמח להרחיב אותה עוד יותר בהסבר מאת האקדמיה ללשון'
אם כך ודאי תשמח להרחיב אותה עוד יותר בהסבר מאת האקדמיה ללשון
16/05/2018 | 23:57
1
20
היו"ד בפעלים מגזרת ל"י
לצפיה ב-'תודה רבה! אכן, בהיר.'
תודה רבה! אכן, בהיר.
17/05/2018 | 02:45
4
לצפיה ב-'לשיפור המובנוּת של 'ויכולו' אפשר לעשות אנלוגיה מן השורש '
לשיפור המובנוּת של 'ויכולו' אפשר לעשות אנלוגיה מן השורש
16/05/2018 | 22:41
1
19
צ-פ-י. 
"ויצוּפּו הקירות בזהב". משמעו "הקירות צופו בזהב".
ובאותו אופן 'ויכולו השמים והארץ' - השמים והארץ כּוּלוּ.
הצורה הזו, כּוּלוּ, אינה שימושית ואולי אף אינה מופיעה בשום מקום, אך ניתן לדעת את משמעותה על פי המשמעות של מקבילתה בבניין הַפָּעיל (בניין פיעל), 'כילה' = סיים, השלים, גמר. מכאן 'ויכולו' = 'כּוּלוּ' = סוימו, הושלמו (השמים וכל צבאם).
לצפיה ב-'תודה רבה על ההסבר המפורט!'
תודה רבה על ההסבר המפורט!
17/05/2018 | 02:47
3
לצפיה ב-'נקדת - תוכנת ניקוד חדשה'
נקדת - תוכנת ניקוד חדשה
14/05/2018 | 22:42
7
34
שמחים לבשר לציבור הקדוש על תוכנת ניקוד חדשה

[ספויילר: התוכנה היא חלק מפרוייקט שלם לתוכנת עימוד חדשה ופשוטה עם פונקציות מתקדמות]

חלק מהפונקציות של תוכנת הניקוד החדשה:

מילון אדיר עם מאות אלפי מילים, כולל ארמית, עברית מדוברת, ועברית המקובלת בספרי הקודש.

התוכנה עוברת מילה מילה, בלי להסתבך עם ר"ת, וכדו'. אפשרויות מתקדמות לדילוג על מילים, בחירה אוטומטית כאשר יש אופציה בודדת, דילוג על מילה ללא אופציות, או אפשרות לנקד באופן אוטומטי את כל המסמך (יבחר תמיד את אופציית ברירת המחדל).

מנוע מתוחכם ליצירת מילים חדשות, לדוגמא תוספת ה' הידיעה וכדו', או כתיב חסר.

בנוסף במהדורה החדשה - בינה מלאכותית בבחירת מצב זה בהגדרות, התוכנה תזהה את המילים אותם אתם בוחרים מבין אופציות הניקוד באופן תדיר, ועל פי זה תסדר לכם את רשימת התוצאות.

לראשונה! מנקד פסוקים אוטומטי, התוכנה עוברת על הקובץ ומזהה לבד פסוקים, מאפשרת לנקד אותם עם או בלי טעמים, להוסיף מקור מדוייק, לזהות כתיב מלא/חסר, לכתוב את שם הוי"ה ע"פ העדפת המשתמש, ואפשרות לנקד את כל הפסוקים במסמך.

בנוסף במהדורה החדשה ניתן להעלות כל ספר מנוקד ולנקד על פיו, כך שאם לדוגמא אתם מנקים ספר הכולל לשונות של השו"ע, יבאו את השו"ע המנוקד לתוכנה, והתוכנה תחפש את לשונות השו"ע ותנקדם.

תוכנה לפתיחת ראשי תיבות, כוללת אלפי ר"ת מקוטלגים למילוני משנה, ובכך אפשרות שלא להציג אחד מן המילונים.

מערכת לניקוד ידני מהיר ביותר על ידי המקשים בלבד, למעדיפים לעבוד בצורה זו.

סרגל נוח ומתקדם בלשונית בלעדית לתוכנה, כולל סרגל ניקוד וטעמים, אפשרויות לתיקון טקסט כגון רווחים כפולים וגרש כפול לגרשיים, מחיקת כל הניקוד/כל הטעמים בטקסט.

אל דאגה, גם יש לך מאגר מילים גדול בתוכנה אחרת, תוכל לייבא אותו או כל טקסט אחר בקליק.

זוהי מהדורה סופית של התוכנה, וניתנת לנסיון למשך 30 יום. 

מייל:
JewishOffice@Gmail.com

בברכה

אברהם בן ארוש

מפתח התוכנה.

הורדה
https://goo.gl/3BhvHY

 
לצפיה ב-'אני תוהה האם יכול להשתמש גם מי שבמובהק אינו נמנה עם הציבור'
אני תוהה האם יכול להשתמש גם מי שבמובהק אינו נמנה עם הציבור
14/05/2018 | 23:11
1
34
הקדוש.
א. הוז-חטי
 
 
 
לצפיה ב-'ועמך כולם צדיקים'
ועמך כולם צדיקים
14/05/2018 | 23:45
8
לצפיה ב-'ואני חשבתי שנַּקֶּדֶת היא מחלת המשוררים'
ואני חשבתי שנַּקֶּדֶת היא מחלת המשוררים
15/05/2018 | 12:00
2
11
לצפיה ב-'אז חצבת זו מילה בסלע?'
אז חצבת זו מילה בסלע?
15/05/2018 | 19:01
1
10
לצפיה ב-'לא יודע'
לא יודע
16/05/2018 | 14:26
23
אבל אם נמשיך הקוראים יחטפו נג'סת.
לצפיה ב-'הנכד'
הנכד
16/05/2018 | 16:52
1
28
שלי הלומד בכיתה ב' קיבל "דף עבודה" בו כתוב בין השאר: [ייסד את ירושלים] דּוּד הַמֶּלֶךְ.
לצפיה ב-''
17/05/2018 | 01:13
14
לצפיה ב-'כתיב חסר ניקוד - הושיעו נא!'
כתיב חסר ניקוד - הושיעו נא!
14/05/2018 | 12:51
5
32
שלום לחברי הפורום, 
למרות השתדלותי אני מתקשה מאוד לאמץ את הכתיב חסר הניקוד... הולכת לאיבוד כל פעם מחדש. 
המילה יתקפל - ביו"'ד אחת או שתיים? הת"ו בשווא נח, נכון? אז לא מכפילים?
קשה קשה...
לצפיה ב-'נכון. אם תפרטי היכן קשה לך אשמח לעזור '
נכון. אם תפרטי היכן קשה לך אשמח לעזור
14/05/2018 | 13:12
4
9
לצפיה ב-'תודה trilliane, אני מתקשה להגדיר מה קשה לי'
תודה trilliane, אני מתקשה להגדיר מה קשה לי
16/05/2018 | 08:45
3
24
כנראה בעיקר הטיות הפועל...
בעיקר בעתיד... מתי י' אחת ומתי שתיים?
מחפשת כלל - בניין קל בעתיד י' אחת, כי פה"פ בשווא נח. בנין נפעל בעתיד י' כפולה כי פה"פ בתנועה?
 
לצפיה ב-'למה, בעצם? הכללים לא מתייחסים דווקא לפעלים, הם כלליים'
למה, בעצם? הכללים לא מתייחסים דווקא לפעלים, הם כלליים
17/05/2018 | 00:43
2
18
מבלי להיכנס לחריגים או לזיהוי שוואים, כלל האצבע הוא שאם יש לך שווא אחרי חיריק (תנועת i) לא מוסיפים יו"ד, ואם אין שווא מוסיפים. אומנם יש מקרים שיש לך שווא נע, אבל שווא מקורי (כלומר בצורת הבסיס) שאינו בתחילת מילה הוא שווא נח (למעט מקרים נדירים), ולכן אין בעיה: אם הוספת יו"ד לצורת המקור, ונחטפה בהמשך תנועה, היו"ד ממשיכה (רישיון >> רישיון נהיגה).
 
אין לזה קשר לעתיד או ליו"ד אחת או שתיים (זה תקף באותה מידה לאותיות אית"ן האחרות). מכאן נובע שאכן ברוב המקרים (לפחות בגזרת השלמים) בבניין קל לא תתווסף יו"ד (כי יש שווא: תשמור, נשמור, אשמור, ישמור) ואילו בנפעל כן (שוב, לא היו"ד כפולה, מתווספת יו"ד, לא משנה מה שיש לפניה: תישמר, נישמר, אישמר, יישמר).
לצפיה ב-'זה נכון אבל אני איכשהו מסתבכת.'
זה נכון אבל אני איכשהו מסתבכת.
17/05/2018 | 08:16
1
34
למשל
למה ב- שעבוד לא מוסיפים י'
אבל ב שיגעון כן?
אני יודעת את התשובה. פשוט כמות הסייגים ויוצאי הדופן מתסכלת מאוד... בסוף אתרגל.
תודה בכל אופן
לצפיה ב-'ב"שעבוד" העי"ן מנוקדת בשווא נח (לכן הדגש הקל בבי"ת...)'
ב"שעבוד" העי"ן מנוקדת בשווא נח (לכן הדגש הקל בבי"ת...)
17/05/2018 | 13:57
13
ודווקא אין כאן חריג או סייג. פשוט הגיית עי"ן בשווא נח לא ממש אפשרית בימינו (שלא לדבר על הגיית עי"ן בכלל, אבל לא ניכנס לזה).
לצפיה ב-'שאלת אירוויזיון: "והענבלים הגדולים יהדהדו בהמון צלילים" '
שאלת אירוויזיון: "והענבלים הגדולים יהדהדו בהמון צלילים"
12/05/2018 | 20:04
5
56
אני דווקא לא מתכוונת לטעות בהגיית הבי"ת של עדן בן זקן אלא דווקא לפועל "יהדהדו". חלב ודבש שרו yehadhedu, כאילו מדובר בעיצור רגיל, אבל ה"א היא עיצור גרוני והשווא הנע אמור להיות חטף פתח (יְהַדְהֲדוּ), לא?
 
ובכן, באתר הבית של שמרית אור מופיע צירי (לא יודעת אם היא עצמה ניקדה) וכך גם בדף פעילות לגיל הרך מטעם משרד החינוך (שאולי פשוט העתיקו מאותו מקור). באתר הספרייה הלאומית השיר אינו מנוקד.
 
האם יש מצב להשאיר את הצירי על כנו ולא לחטוף אותו?
האם יצתה בת קול שפספסתי? (לא מצאתי מידע באתר האקדמיה)
או אולי זו פשוט טעות שהושפעה מהשירה?
 
נ.ב.
לנטע ברזילי!
לצפיה ב-'אי אפשר להשאיר את הצירי'
אי אפשר להשאיר את הצירי
12/05/2018 | 23:37
1
30
אין שום סיבה לא לחטוף אותו. אין סיבה שבמילה "יגלגְלו" הגימ"ל לא תנוקד בצירי, ודווקא במילה "יהדהדו" הה"א תנוקד בצירי. אין לכך הצדקה.
לצפיה ב-' כך חשבתי, אבל כשזה באתר הרשמי של שמרית אור כבר תהיתי'
כך חשבתי, אבל כשזה באתר הרשמי של שמרית אור כבר תהיתי
13/05/2018 | 00:00
19
אם אולי זו אני שלא מעודכנת...
לצפיה ב-'עוד שאלה בנושא אירוויזיון: מה הפירוש הסלנגי של כפרה ("כפארה'
עוד שאלה בנושא אירוויזיון: מה הפירוש הסלנגי של כפרה ("כפארה
13/05/2018 | 18:29
2
20
") שאלת חנון, אבל אין הביישן למד...
לצפיה ב-'כינוי חיבה וקרבה, כמו "נשמה", "עיניים", "חיים שלי" וכיו"ב'
כינוי חיבה וקרבה, כמו "נשמה", "עיניים", "חיים שלי" וכיו"ב
13/05/2018 | 18:40
1
24
ראה במילון ספיר, ושים לב להטעמה המלעילית:
 
אפשר למצוא לכך שלל התייחסויות של חוקר הסלנג ד"ר רוביק רוזנטל:
 
"הקבוצה הפורייה ביותר של פניות ישראליות היא פניות חיבה. לפי האוצר הזה הישראלים מבלים את ימיהם מבוקר עד ערב בחיבוקים ונישוקים. המבחר רב לשוני. 'מותק', 'חמוד', 'מתוק', ו'נשמה' הם הקבוצה העברית. האנגלית תרמה את 'דארלינג', 'האני', 'סוויטהארט', 'סוויטי' ו'מאמי'. ל'מאמי', אמא באנגלית, גם מקור צרפתי: ma ami, חבר שלי. מערבית זכינו ב'עיוני' שתורגם ל'עיניים שלי', 'יא רוחי', 'יא עיני' ואחרות. היהודית הצפון-אפריקנית תרמה את 'כפרה', קיצור של המשפט הדו-לשוני 'נמשי כפרה עליק': אלך כפרה עליך."
 
"אצל היהודים של צפון אפריקה אמהות נהגו לומר לילדים הקטנים שלהם נִמְשִׁי כפרה עָלִיק. פירוש המשפט הוא 'אלך כפרה עליך', כלומר אני אוהבת אותך כל כך, עד שאני מוכנה לכפר על העוונות שלך. היום נוהגים לקרוא בישראל למי שמאוד אוהבים כפרה, או 'כפרה עליך', בעקבות המשפט הזה של היהודים בצפון אפריקה."
 
טרי מהיום: מהמסורת היהודית לבימת האירוויזיון: דרכה של ה"כפרה" לפסגת אירופה
 
ויש גם באודיו:
לצפיה ב-'תודה רבה, כפרה עלייך!'
תודה רבה, כפרה עלייך!
13/05/2018 | 18:55
16
לצפיה ב-'העווה את פניו - פניו התעוותו?'
העווה את פניו - פניו התעוותו?
12/05/2018 | 08:13
8
33
הי,
מהי צורת הסביל של הפועל? כיצד יש לומר? 
תודה :)
לצפיה ב-'לכאורה הסביל של העווה את פניו צריך להיות פניו הוֹעווּ (הפעיל'
לכאורה הסביל של העווה את פניו צריך להיות פניו הוֹעווּ (הפעיל
12/05/2018 | 10:07
23
- הופעל).
אבל בפועל "בחרה" השפה בצורה 'פניו התעוותו' - כפי שחשבת - כצורת הסביל של 'העווה את פניו'.
לצפיה ב-'בניין התפעל משמש למשמעויות שונות שרובן בין פעיל לסביל'
בניין התפעל משמש למשמעויות שונות שרובן בין פעיל לסביל
12/05/2018 | 14:03
22
בין היתר שינוי מצב (בהשפעה פנימית או חיצונית) – התקצר (נעשה קצר), התחמם (נעשה חם), התבשל (נעשה מבושל) וכו'. לכל אלה (ועוד) יש גם פעלים סבילים בפועל אם רוצים להדגיש את הסביל (קוצר, חומם, בושל) והמשמעות שלהם בהתפעל אינה סבילה בהכרח, אבל היא יכולה להיות.
 
"פניו התעוותו" זו בעצם התוצאה, תיאור המצב, התהליך. מן הסתם אפשר לומר שאם זה קרה הוא עיווה את פניו (אני רגילה יותר לשימוש בפיעל) אבל יש כאן תיאור של מצב ללא לקיחת אחריות, "זה קרה", אולי לא באופן רצוני/נשלט (ואולי כן).
לצפיה ב-'אגב מדובר בשני שורשים עו"י ועו"ת'
אגב מדובר בשני שורשים עו"י ועו"ת
14/05/2018 | 08:16
1
10
לצפיה ב-' ע-ו-י בהתפעל יהיה "פניו התעוו", אבל לא כ"כ משתמשים בזה'
ע-ו-י בהתפעל יהיה "פניו התעוו", אבל לא כ"כ משתמשים בזה
14/05/2018 | 13:16
9
לצפיה ב-'לדעתי יש לומר: פניו נעוו'
לדעתי יש לומר: פניו נעוו
14/05/2018 | 21:47
3
16
אבל המשלב גבוה יותר
לצפיה ב-'זה כמובן בנפעל (שגם הוא לא בן זוג של הפעיל) ודומה להתפעל'
זה כמובן בנפעל (שגם הוא לא בן זוג של הפעיל) ודומה להתפעל
14/05/2018 | 23:24
12
מבחינת משמעויות שאינן סבילות בהכרח.
לצפיה ב-'ניתן לומר גם פניו נעוו (במשלב גבוה), אך ודאי שניתן ונכון '
ניתן לומר גם פניו נעוו (במשלב גבוה), אך ודאי שניתן ונכון
15/05/2018 | 08:50
1
19
גם לומר פניו התעוותו.
 
ממילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה הִתְעַוֵּת  פ' התפעל 

1. התעקם, נעשה מעוות; צורתו השתנתה בצורה לא טבעית.
• פני הפצוע התעוותו מעוצמת הכאב.
• גפיו התעוותו בתאונה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לצפיה ב-''
15/05/2018 | 22:20
3
לצפיה ב-'שלום. מה פירוש הביטוי פרת הבשן?'
שלום. מה פירוש הביטוי פרת הבשן?
11/05/2018 | 18:38
4
45
ולאיזו חיה הכוונה?
לצפיה ב-'פרה רגילה שמנה ועבת בשר'
פרה רגילה שמנה ועבת בשר
11/05/2018 | 19:35
1
13
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/05/2018 | 20:48
7
לצפיה ב-'ועל הבשן תוכלי לקרוא בוויקיפדיה'
ועל הבשן תוכלי לקרוא בוויקיפדיה
12/05/2018 | 02:57
23
לצפיה ב-'לא נעים, אבל יש לביטוי זה גם משמעות מושאלת:'
לא נעים, אבל יש לביטוי זה גם משמעות מושאלת:
12/05/2018 | 09:53
30
מילון רב מילים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא לצירוף פרות הבשן  שם נ"ר 

כינוי של לגלוג לנשים שמנות וכבדות בשר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
מילון ספיר
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פָּרות הבָּשָן [תנ]
1. פָּרות שמֵנות
2. (בּהשאלה) כּינוּי גנַאי לנשים שמֵנות: שִמעו הדבר הזה פרות הבשן (עמוס ד 1)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
ועוד ממילון ספיר
~~~~~~~~~~~~~
פָּרוֹת הַבָּשָׁן
(על יסוד עמוס ד 1) כינוי גנאי לנשים מכובדות, מפונקות ומפוטמות; (בהשאלה) אנשים שבעים ושותתי שׂביעות־רצון עצמית
 
לצפיה ב-'מה ההבדל בין שבת לבין Sabbat'
מה ההבדל בין שבת לבין Sabbat
10/05/2018 | 20:51
1
29
What is the difference between Shabbat and Sabbat?
לצפיה ב-'Shabbat'
Shabbat
10/05/2018 | 21:52
68
Shabbat הוא תיעתוק לאנגלית של המילה "שבת" כפי שנהגית בעברית מודרנית (ובחלק מהמבטאים הקדומים).
 Sabbath  ו-Sabbat הם תעתיקים למילה "שבת" לשפות אירופאית דרך התרגום ליוונית (ביוונית ובלטינית לא היה עיצור מקביל ל- sh).
על השימושים של הכתיב Sabbat באנגלית תוכלי לקרוא בוויקיפדיה:  https://en.wikipedia.org/wiki/Sabbat_(disambiguation)
 
לצפיה ב-'ביחיד ממני. וברבים ? צ'י'
ביחיד ממני. וברבים ? צ'י
10/05/2018 | 10:12
4
36
לצפיה ב-'ועוד. ביחיד הנני . וברבים.? צ'י'
ועוד. ביחיד הנני . וברבים.? צ'י
10/05/2018 | 10:27
14
לצפיה ב-'ממנו או מאיתנו'
ממנו או מאיתנו
10/05/2018 | 15:35
2
725
ממנו זה מן (ו) אנחנו, אבל גם מן (ו) הוא.
לכן ממנו הוא ביטוי דו משמעי.
מאיתנו זה מאת (ו) אנחנו, וזה ביטוי חד משמעי
לצפיה ב-'+ הננו'
+ הננו
10/05/2018 | 21:52
1
23
לצפיה ב-'סלע ואיתי . תודה צ'י'
סלע ואיתי . תודה צ'י
12/05/2018 | 09:53
15
לצפיה ב-'הודעות של ספי'
הודעות של ספי
08/05/2018 | 11:08
8
17
לצפיה ב-'אגרת/מכתב'
אגרת/מכתב
08/05/2018 | 11:08
1
22
מה ההבדל בין השניים?
לצפיה ב-'מלבד ההגדרה במילון (בדוק), "איגרת" גם במשלב גבוה יותר'
מלבד ההגדרה במילון (בדוק), "איגרת" גם במשלב גבוה יותר
08/05/2018 | 13:49
19
לצפיה ב-'פת קבר'
פת קבר
08/05/2018 | 11:11
2
27
בתשבץ יצא לי שההגדרה של כינוי למזון דל (2, 3) הוא פת קבר.
באינטנט, מצאתי את הביטוי פת קיבר.
1. האם מדובר באותו מושג קיבר (נראה לי שזה סוג של לחם), אז מה זה קיבר?
1.1. האם זהו אותו מושג - פת קיבר (=) או (שונה מ-) פת קבר.
2. איך מנקדים את המושג?
לצפיה ב-'אותו דבר'
אותו דבר
08/05/2018 | 12:38
27
פת קיבר (קִבָּר) - לחם גס ופשוט. קיבר הוא קמח זול שאינו מנופה היטב.
לצפיה ב-'כתיב מלא מול כתיב חסר, בתשבצים משחקים בין שניהם לא פעם'
כתיב מלא מול כתיב חסר, בתשבצים משחקים בין שניהם לא פעם
08/05/2018 | 13:43
21
בהתאם לצורך...
 
ממליצה להיעזר במילונים חינמיים במרשתת, כמו למשל מילון ספיר:
לצפיה ב-' תודה על השרשור'
תודה על השרשור
08/05/2018 | 13:54
5
לצפיה ב-'בס"ד בר"ה'
בס"ד בר"ה
08/05/2018 | 14:33
1
31
בספר שאני קורא בשם דוד יפה עיניים, סיפורים מאוירים מימיו המאירים של דוד המלך רשום בתחילת הספר הביטוי "בס"ד בר"ה".
מה פירוש ראשי-התיבות?
לצפיה ב-'ראשי תיבות'
ראשי תיבות
08/05/2018 | 19:49
27
ראשי תיבות של ברסלברים:
בסיעתא דשמיא (= בעזרת השמים) בזכות רבנו הקדוש
לצפיה ב-' שאלה על המילה כרם:'
שאלה על המילה כרם:
07/05/2018 | 18:12
5
68
שלום לכם: כידוע למקום גידול ענבים, קוראים כרם.  ידיד אמר לי היום שגם למטע רימונים אפשר לקרוא כרם.  האם הידיד צודק?
> בכל מקרה האם יש למטע רימונים עוד שם או רק המילה מטע?
לצפיה ב-'כרם לגפנים ולזיתים'
כרם לגפנים ולזיתים
07/05/2018 | 22:48
2
34
מטע - לכל העצים
פרדס - להדרים ולרימונים
לצפיה ב-' תודה רבה איתי:'
תודה רבה איתי:
09/05/2018 | 16:41
1
19
התשובה שלך עזרה לי להוכיח מה שחשבתי שמטע רימונים לא יכול להיקרא כרם.
לצפיה ב-'אבל ראה ב"החווה לחינוך חקלאי ולימודי סביבה - באר שבע"'
אבל ראה ב"החווה לחינוך חקלאי ולימודי סביבה - באר שבע"
09/05/2018 | 17:27
22
בכתובת:
 
בסעיף "ענפי החקלאות בחווה", תת-סעיף מטעים: .... "כרם רימונים"
לצפיה ב-'כרם היה לידידך בקרן בן שמן?'
כרם היה לידידך בקרן בן שמן?
08/05/2018 | 05:39
1
32
אני סבור שכרם משורש כ.ר המציין דבר עגול כענבים, זיתים וגרגרי תבואה.
לצפיה ב-'תודה לך, בעל הכינוי - אבל השם שרציתי תפו'
תודה לך, בעל הכינוי - אבל השם שרציתי תפו
09/05/2018 | 16:45
7
לצפיה ב-'איך נכון לומר: פרישת קווים (טלפון) או פריסת קווים?'
איך נכון לומר: פרישת קווים (טלפון) או פריסת קווים?
07/05/2018 | 10:47
1
25
לצפיה ב-'אפשר כך או כך'
אפשר כך או כך
07/05/2018 | 22:51
25
האקדמיה ללשון ממליצה על הכתיב בסמ"ך:
לצפיה ב-'יש לי שאלה "היסטורית"'
יש לי שאלה "היסטורית"
06/05/2018 | 20:59
12
57
האם אפשר לברר, מתי בדיוק התקבלה החלטת האקדמיה ללשון לשנות את שם המדינה גרוזיה לגאורגיה (או גיאורגיה)? לפחות, באיזו שנה?
מה שמצאתי, זה שהפנייה המפורסמת של השגריר היתה כנראה בשנת 2005. אבל נדמה לי, מהזיכרון בלבד, שהחלטת האקדמיה ללשון התעכבה בכמה שנים.
לצפיה ב-'למיטב הבנתי זו החלטה פוליטית שאינה קשורה לאקדמיה ללשון'
למיטב הבנתי זו החלטה פוליטית שאינה קשורה לאקדמיה ללשון
06/05/2018 | 21:05
7
35
האקדמיה ללשון אחראית על השפה העברית ולא על שמות זרים.
הסיבה שאין עדויות להחלטה כזאת היא שאין החלטה כזאת.
לצפיה ב-'מעניין!'
מעניין!
06/05/2018 | 21:58
1
26
יוצא, שמבחינת הלשון העברית לא משנה איך כותבים בעברית שמות גאוגרפיים ושמות הקשורים לבני לאומים שונים?
 
הכתבה (ה"חובבנית" למדיי, בלשון המעטה ) ב"הארץ" היא גם מה שאני מצאתי. אבל השגריר דיבר בפירוש על "השפה העברית". הוא הפנה את דרישתו אל הפוליטיקאים?
 
ידוע לי, שבליטא קיימת "ועדה ללשון הליטאית" המקבלת החלטות גם למילים הקשורות לשמות זרים - בשפה הליטאית. למשל: שם המדינה, שם השפה, שם הלאום, שם עצם לבן/בת הלאום הנ"ל, תואר השם ("גרוזיני", "גאורגי").
 
בזמנו, כאשר משרד החוץ הגרוזיני פנה אל ליטא שתשנה את השם "גרוזיה" ל-"גאורגיה", התכנסה ועדת הלשון הליטאית, דנה בבקשה, ודחתה כבלתי מתאימה לשפה הליטאית. והנה ממש בימים אלה התכנסה בדיוק אותה הועדה ואישרה שימוש בשם אלטרנטיבי (בשפה הליטאית!): Sakartvelas (לפי השם העצמי Sakartvelo). לכן הייתי בטוח שקיים איזשהו סטנדרט לשוני לשמות גאוגרפיים גם בעברית!
אחרת, כל אחד רשאי לכנות כל ארץ כרצונו, בהתאם לעמדתו הפוליטית?
לצפיה ב-'למה כוונתך ב"מבחינת הלשון העברית"? לשפה אין דעה או מודעות'
למה כוונתך ב"מבחינת הלשון העברית"? לשפה אין דעה או מודעות
06/05/2018 | 22:19
27
לדובריה יש. שמות מדינות, לאומים וכו' התקבעו בשפה במרוצת השנים באופן טבעי. חלקם היסטוריים ומבוססים על התנ"ך, חלקם פשוט תעתיק כזה או אחר משפה זרה. לא מדובר כאן ב"תקן" שהוכתב מלמעלה אלא בנוהג שהתקבע, ומנהגים יכולים להשתנות, כידוע.
 
לשאלתך, כן, כל אחד רשאי לכנות כל ארץ כרצונו, אין חוק נגד זה. אם תקרא ליפן "טארק" לא יבוא שוטר ויעצור אותך; מנגד, כנראה פחות יבינו אותך. כי שפה משמשת לתקשורת בין בני אדם ולשם כך עליה להתבסס על מוסכמות משותפות. המוסכמות האלה יכולות להשתנות, כאמור. איני יודעת אל מי "הפנה" השגריר את דבריו, אם בכלל הפנה אותם לגוף מסוים; בפועל נראה שבקשתו התקבלה כי בתקשורת החלו להשתמש ב"גאורגיה" והשפעתה על השפה מכרעת (גדולה בהרבה מזו של האקדמיה ללשון).
 
האקדמיה ללשון לא רואה את תפקידה כ"אישור" השפה העברית בכלל או כל מילה ובמילה בפרט. למיטב ידיעתי והבנתי האקדמיה ללשון העברית אינה עוסקת בנושאים כאלה, אבל איני דוברת האקדמיה (או המזכירה המדעית שלה) ואתה יותר ממוזמן להפנות אליה את השאלה.
 
תוכל לקרוא על מקור שם המדינה בערך ייעודי בוויקיפדיה:
לצפיה ב-'אבל, באותה כתבה'
אבל, באותה כתבה
06/05/2018 | 22:16
4
24
כתוב: במכתב ששלח באחרונה לאקדמיה הישראלית ללשון, מבקש השגריר להציע את החלופה הנכונה לשם "גרוזיה". ההדגשה שלי. האם יש אישור רשמי שמכתב כזה נשלח לאקדמיה ללשון? מן הסתם, האקדמיה היתה אמורה להחזיר איזו שהיא תשובה למכתב. לא כך? אי אפשר לבדוק את זה?
לצפיה ב-'אכן, פספסתי את זה (לא התעמקתי בכתבה)'
אכן, פספסתי את זה (לא התעמקתי בכתבה)
06/05/2018 | 22:38
3
26
אתה צריך להפנות את שאלותיך לאקדמיה ללשון, לא חושבת שיש כאן מישהו שיכול לענות בשמה (בעבר כתב כאן גולש בשם "עובד האקדמיה" אבל לא ראיתי אותו מזה שנים).
 
חשוב לי רק להבהיר שכשכתבתי שמדובר בהחלטה פוליטית לא התכוונתי שהוא הפנה את בקשתו לפוליטיקאים אלא שהנושא במהותו הוא פוליטי (והרי השגריר הוא נציג ממשל) ולא בלשני. כך למשל כשיגוסלביה התפרקה "נולדו" השפות "בוסנית", "סרבית" ו"קרואטית" אף שלמעשה מדובר בניבים של אותה שפה סרבו-קרואטית שדוברה ביגוסלביה... אבל ההכרעה במקרה כזה היא פוליטית ולא בלשנית. כל מדינה רצתה שתהיה לה שפה עם שם משלה שיתאים לשם המדינה.
 
במקרה דנן מדובר במדינה זרה שאין לה שם עברי היסטורי (כמו יוון, צרפת או מצרים המוזכרים בתנ"ך). שמה הוא בלאו הכי שם זר, לועזי, תעתיק כזה או אחר (משפה א' או משפה ב') ולכן מבחינה לשונית זה לא ממש משנה. אם לדוברים נוח להגות/לכתוב את שני השמות במידה דומה, המדינה מבקשת, ואין לישראל סיבה מיוחדת לא להיענות, למה לא? אין לנו סיבה לשונית להעדיף דווקא את ההגייה הרוסית על פני ההגייה הערבית (אם כבר להפך – הערבית היא אחותנו, וזו ההגייה ההיסטורית מבין השתיים).
לצפיה ב-'אני מסכים ב-100%'
אני מסכים ב-100%
07/05/2018 | 10:32
2
21
שההחלטה היא למעשה פוליטית. למשל, אותה הדוגמה שהצגתי על האישור האחרון מטעם ועדת הלשון הליטאית לשימוש מקביל ("אלטרנטיבי") בשם SAKARTVELAS בנוסף לשם המקובל GRUZIJA. הן הנשיאה והן ראש הממשלה של ליטא הכריזו פומבית שהם ישתמשו בשם החדש. ברור שזו פוליטיקה
"המדינה מבקשת" זה גם פוליטי. ממי היא מבקשת? מהתושבים? אז כל תושב בנפרד אמור לשקול את מידת הענותו לבקשה מסיבותיו הפוליטיות הפרטיות. לא כך?
בנוגע לצד הפורמלי, הייתי מפנה את השאלה לאקדמיה ישירות, אבל לא הצלחתי למצוא כתובת לפנייה כזו. אולי מישהו יודע?
לצפיה ב-''
07/05/2018 | 11:56
17
שלחתי.
לצפיה ב-'מספר הערות'
מספר הערות
14/05/2018 | 21:31
3
8
א. היתה לי התכתבות מסוימת עם מזכירוּת האקדמיה. אוכל להציג אותה כאן - אם יש עניין ציבורי. אם לא, אז לא.
ב. קיבלתי בין היתר המלצה לעיין בשיחה בערך בויקיפדיה, ולא התאכזבתי: יש שם ויכוחים סוערים ואינסופיים! מסתבר, שהנושא עניין לא רק אותי.
ג. ניסיתי לחפש במונחי האקדמיה את המילים: גרוזיני, גאורגי, גיאורגי, והנה מה שמצאתי: https://terms.hebrew-academy.org.il/Home/Advanced?SearchBy=1&SearchString=%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D
ושם של פרח: מְנִיפָנִית...
(אני מזכיר, שאִיבֶּריָה זה שמה של ממלכה עתיקה בקווקז, המזוהה עם סקרטוולו של היום).
לצפיה ב-'א. ודאי!'
א. ודאי!
14/05/2018 | 23:22
2
4
לצפיה ב-'תשובה לפנייה'
תשובה לפנייה
15/05/2018 | 12:39
5
רונית גדיש :
שלום רב,
אכן לפני כמה שנים עלה עניין השם של גרוזיה/גאורגייה. עד כמה שזכור לי הייתה פנייה למשרד החוץ בעניין ומשם הדברים התגלגלו אל האקדמיה.
עכשיו ראיתי תיעוד של כל העניין בדף השיחה בערך גאורגייה בוויקיפדיה, ותוכל לקרוא שם את השתלשלות הדברים בפירוט.
מה שמתועד שם הוא מכתבה של עמיתתי ד"ר קרן דובנוב שבו היא מספרת על תשובה ששלחה בעניין לשגריר הגאורגי. אני מביאה לפניך את דבריה המובאים שם:
 
למר אמיר אלישע אהרוני שלום רב,
השם גרוזיה, גרוזינים מקובל בעברית שלנו בעקבות השפעת הרוסית ודובריה. ואולם אישי המדינה הזאת, מסיבות חוץ לשוניות מובנות, אינם שבעי רצון מחיקוי הרוסית בנוגע לשם ארצם ועמם, ומבקשים לנקוט את השם גאורגיה, גאורגים. השנה פנה לאקדמיה האדון לאשה ז'אוואניה, שגריר גאורגיה בישראל, וביקש את חוות דעתנו על הסוגיה הזאת. אלה הדברים שהשבתי לו:
לא ידוע לנו אם יש לשון שבה המדינה נקראת גֵּאוֹרגיה בהגייה הזאת ממש. הצורה הזאת היא כעין שחזור השם היווני גאוגריאוס ('יוגב'). אכן שם המדינה Georgia שבאנגלית ובצרפתית וגם השם הפרסי גורג'יסטאן (שבעקבותיו גם בתוך עם ישראל יש "עדת הגוּרג'ים") גזורים משמו של גאורגי הקדוש. השם גרוזיה, המשמש ברוסית, הוא גלגול פונטי של אותו השם.
הלכה למעשה ראוי לכבד את רצון תושבי המדינה להיקרא כפי שהם מבקשים, יהיה הנימוק אשר יהיה. אפשר גם לאמץ את השם המקומי סָה-קרטוולו ולתושבים לקרוא קרטוולים.
בברכה
קרן דובנוב
מזכירה מדעית
 
מכל מקום במכון התקנים הוקמה ועדה לפני כמה שנים שקבעה את שמות מדינות העולם בצורתם העברית. בוועדה השתתף גם נציג המזכירות המדעית של האקדמיה, והרשימה מן הסתם זמינה לשימוש במכון התקנים.
 
בברכה,
רונית גדיש
[image] המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית
 
מילים ומונחים שאישרה האקדמיה ראו באתר מונחי האקדמיה בכתובת: terms.hebrew-academy.org.il.
 
תוכן הפנייה:
שלום,
נתקלתי במקרה בכתבה משנת 2005 [קישור] בה נטען ששגריר גרוזיה בישראל פנה אל האקדמיה ללשון העברית בבקשה לשנות את השם של ארצו בעברית מ"גרוזיה" ל"גיאורגיה".
מכיוון שמחברת הכתבה לילי גלילי היא לא מישהי שאפשר להסתמך על כל מה שהיא כותבת, רציתי לשאול:
האם אכן נשלח לאקדמיה מכתב כזה?
אם כן, האם האקדמיה השיבה למכתב?
ואם כן, מה היתה התשובה?
האם האקדמיה ללשון מתערבת בכלל בשאלות מסוג זה?
ואם כן, האם ומתי בדיוק התקבלה החלטה בעניין גרוזיה-גיאורגיה?
תודה
טלמון ["בחשכת הלילה"]
לצפיה ב-'המשך ההתכתבות'
המשך ההתכתבות
15/05/2018 | 12:48
3
לגב' רונית גדיש שלום רב,
תודה רבה על התשובה.
אכן, בדף השיחה בערך גרוזיה/גאורגיה ניתן לראות ויכוח סוער ומעניין.
רק אציין, שלשם הפרסי המקורי גוּרג'יה אין שום קשר לגאורגיוס הקדוש הנוצרי.
גורג'יסטן זו הצורה הטורקית של השם.
בזמנו, ועדת הלשון של ליטא, אשר קיבלה בקשה דומה, דחתה אותה כבלתי מתאימה לשפה הליטאית. אך ממש לפני ימים מספר נמצא בליטא מוצא: לקבל במקביל לשם GRUZIJA גם שם "אלטרנטיבי" SAKARTVELAS (לפי השם העצמי של המדינה).
השם המקורי ברוסית היה גוּרזיה, אשר במשך הזמן קיבל את צורתו הנוכחית בכל השפות הסלביות, הבלטיות והפינו-אוגוריות. השם 'גרוזיה' נחשב ברוסיה למכובד מאוד. במוסקבה ישנם מספר רחובות הנקראים "גרוזיניים". בברה"מ היו שתי ספינות נוסעים גדולות בשם 'גרוזיה'.
לי אישית הסיבה לשינוי השם בעברית – שנאה למישהו שלישי – נראית ממש לא מכובדת. מה גם, שדרישת השגריר הופנתה בשנת 2005, והתקבלה בתקשורת הישראלית, באופן פתאומי וחד, רק אחרי מלחמת דרום אוסטיה ב-2008. ומה גם שדרישה רשמית והגיונית בהחלט מצד קוֹט דיווּאָר, שלא יתרגמו את שמה הרשמי לשפות אחרות כמו "חוף השנהב" בעברית, נתקלה בזלזול מוחלט בארץ ובמערב.
בברכה,
טלמון
- - - - - - -
רונית גדיש :
שלום רב,
תודה רבה על המידע. העברתי את התכתבותנו לד"ר דובנוב, שהייתה מעורבת עמוקות בעניין כולו בשנות האלפיים המוקדמות.
בברכה,
רונית גדיש
לצפיה ב-'מה ההבדל הסמנטי בצורות הבקשה שלהלן?'
מה ההבדל הסמנטי בצורות הבקשה שלהלן?
05/05/2018 | 12:00
2
33
אשמח להבין מהו ההבדל הסמנטי שבין צורות הבקשה שלהלן:
 
אהוב את זה לעומת תאהב את זה
 
תודה לעונים!
לצפיה ב-'אהוב את זה! - ציווי או בקשה. תאהב את זה - עתיד'
אהוב את זה! - ציווי או בקשה. תאהב את זה - עתיד
05/05/2018 | 14:26
19
אחרי שתטעם - אתה תאהב את זה
לצפיה ב-'תלוי בהקשר'
תלוי בהקשר
05/05/2018 | 21:00
19
ל-"תאהב" יש טווח משמעות רחב יותר, הוא יכול לשמש כעתיד, כציווי בלשון המדוברת, וכן לבטא מדוסים שונים.
לצפיה ב-'אינה/איננה/היא לא'
אינה/איננה/היא לא
03/05/2018 | 12:34
5
49
אמפתיה אינה/איננה/היא לא רק הכוח המחבר בין בני אדם...?

המשפט המקורי:
אמפתיה היא לא רק הכוח המחבר בין בני אדם, אף יותר מאהבה, היא יוצקת שלום בין יחידים וקבוצות והיא המחסום מפני הרסנותו של האדם כלפי זולתו.
תיקונים והערות נוספים יתקבלו בברכה
לצפיה ב-'כל האפשרויות מקובלות, בעברית קלאסית שוללים הווה ב"אין"'
כל האפשרויות מקובלות, בעברית קלאסית שוללים הווה ב"אין"
03/05/2018 | 12:57
4
37
(כלומר אינה/איננה) אבל בעברית בימינו כבר לא מקפידים על כך אלא במקומות שרוצים להגביה את המשלב. אם מדובר במאמר או בטקסט מוקפד זה מתאים, אם זו כתיבה יותר חופשית זה עלול להתקבל קצת מלאכותי.
 
המשפט בכללותו בסדר, אולי קצת ארוך מדי; אנסה לחשוב על שיפורים בהמשך כשיהיה לי פנאי להקדיש לכך.
לצפיה ב-'תודה רבה! '
תודה רבה!
03/05/2018 | 13:25
1
33
לא מצליחה לקצר אותו כנדרש, לצורך עבודה מוגבלת במספר מילים. ועכשיו הוא אפילו ארוך יותר:
אמפתיה אינה רק הכוח המחבר בין בני אדם, אף יותר מאהבה, היא יוצקת שלום בין יחידים וקבוצות, המחסום מפני הרסנותו של האדם כלפי זולתו ואף תנאי הכרחי להתפתחות תקינה.
לצפיה ב-'לא מגיה, לא עורך'
לא מגיה, לא עורך
03/05/2018 | 13:44
30
אבל הייתי מוותר על (לפחות) אחד משני ה"אף" שבמשפט.
לצפיה ב-'אולי המשפט יהיה זורם יותר אם ישונה מיקומו של ההסגר '
אולי המשפט יהיה זורם יותר אם ישונה מיקומו של ההסגר
03/05/2018 | 18:23
1
30
"אף יותר מאהבה". כמו כן נראה לי שעדיף להשתמש בצירוף "להשכין שלום" על "ליצוק שלום". התיקון המוצע ייראה כך:
 
אמפתיה, אף יותר מאהבה, היא לא רק הכוח המחבר בין בני אדם, היא משכינה שלום בין יחידים וקבוצות והיא המחסום מפני הרסנותו של האדם כלפי זולתו.
לצפיה ב-'זה לא הסגר. שינוי המקום טוב, אך משנה מעט את המשמעות'
זה לא הסגר. שינוי המקום טוב, אך משנה מעט את המשמעות
03/05/2018 | 18:47
26
יש כאן השוואה (על הדרך) בין האמפתיה לאהבה, והשאלה אם היא רלוונטית לכוח המחבר, לשלום או לשניהם. השאלה גם עד כמה פרט המידע הזה חשוב ולמה הוא מתייחס.
 
לטעמי, את הפסיק אחרי 'אדם' אין שום סיבה לא להמיר בנקודה או בנקודה פסיק ולשבור את המשפט הארוך, וכמובן, להשתמש ב'אינה', זו הייתה מטרת פנייתה. כמו כן שים לב השתמשת בגרסה הראשונית, היא עדכנה בינתיים את סוף המשפט בתגובתה השנייה.
 
אפשרויות:
אמפתיה, יותר מאהבה, אינה רק הכוח המחבר בין בני אדם. היא משכינה שלום בין יחידים וקבוצות, היא המחסום בפני הרסנותו של האדם כלפי זולתו, והיא אף תנאי הכרחי להתפתחות תקינה.
 
לוותר על האהבה:
אמפתיה אינה רק הכוח המחבר בין בני אדם; היא משכינה שלום בין יחידים וקבוצות, היא המחסום בפני הרסנותו של האדם כלפי זולתו, והיא אף תנאי הכרחי להתפתחות תקינה.
 
עם אהבה בחלק השני של המשפט:
אמפתיה אינה רק הכוח המחבר בין בני אדם. אף יותר מאהבה, היא משכינה שלום בין יחידים וקבוצות, היא המחסום בפני הרסנותו של האדם כלפי זולתו, והיא גם תנאי הכרחי להתפתחות תקינה.
 
זה קצת יותר תקוע ולכן אם זה פרט מידע חשוב, אולי במקום לנסות לצמצם אותו שווה להרחיב אותו בין שני המשפטים או בסופם (קשה לי להציע בלי לשנות מעט, וכל שינוי מחייב הקשר רחב יותר של הטקסט).
 
נ.ב.
אני לא חושבת שאמפתיה היא הכוח המחבר בין בני אדם (או שהיא כוח בכלל) אבל זה דימוי, בסדר.
לצפיה ב-'אשכול שאלות'
אשכול שאלות
03/05/2018 | 01:17
50
164
המשך>>
לצפיה ב-'יישום או ישום עובדים (מתייחס להשמת עובדים)'
יישום או ישום עובדים (מתייחס להשמת עובדים)
30/04/2018 | 18:36
4
140
היי,

יישום עובדים (מלשון השמת עובדים) כותבים עם יוד אחד או שני יודים?

תודה רבה
לצפיה ב-'המילה יישום נכתבת תמיד בשתי יו"דים בכתיב מלא'
המילה יישום נכתבת תמיד בשתי יו"דים בכתיב מלא
30/04/2018 | 19:27
3
24
למיטב ידיעתי לא מקובל להשתמש בה במובן "השמה".
לצפיה ב-'הבהרה בבקשה'
הבהרה בבקשה
01/05/2018 | 22:36
2
20
סליחה על הבורות, מה זה אומר כתיב מלא? האם מדובר על כתיבה לא מנוקדת?
 
לגבי המילה יישום - אני אתן דוגמא:
 
"החברה שלנו היא המובילה ביישום עובדים"
לצפיה ב-'כתיב מלא הוא כתיב שמוסיפים אליו אימות קריאה'
כתיב מלא הוא כתיב שמוסיפים אליו אימות קריאה
01/05/2018 | 23:23
1
19
בעבר קראו לו באקדמיה ללשון "הכתיב חסר הניקוד" אבל זה בלבל אנשים עם המונח "כתיב חסר" (שאותו מנקדים בימינו, על פי רוב) ולכן בעדכון האחרון הם עברו למונח המקובל "כתיב מלא". קישור:
 
בכתיב מנוקד: יִשּׂוּם
בכתיב מלא: יישום
 
תוכל למצוא דוגמאות לכתיב במילון ספיר. הערכים מופיעים בכתיב מלא, אם תחפש בכתיב חסר תופיע הפניה. כשהכתיב החסר והמלא זהה, שם הערך יופיע פעם אחת, מנוקד. כשהם שונים, יופיע קודם השם בכתיב מלא (לעיתים בניקוד חלקי) ואחריו בכתיב מנוקד (אם כי לעיתים לא באופן מלא, יש להם באגים...).
לדוגמה: לווייתןיישום.
 
כפי שתוכל לראות, המשמעות שציינת לגבי יישום לא מופיע בערך ולמיטב ידיעתי אינה מקובלת בהקשר זה (אך אינני עוסקת בתחום). ליישם = to aplicate ולכן "אפליקציה" לסלולרי היא יישום (או יישומון). שיבוץ של עובדים בתפיד מכונה "השמה" כי "שמים" אותם בתפקיד (ולא "מיישמים" אותם). שורש ש-ו-ם לעומת י-ש-ם. בהנחה שהבנתי נכונה את כוונתך, המשפט שכתבת צריך להיות "החברה שלנו היא המובילה בהשמת עובדים".
לצפיה ב-'תודה על העזרה!'
תודה על העזרה!
08/05/2018 | 19:49
6
תודה על התגובות המפורטות (:
פניתי במקביל גם לאקדמיה ללשון ואכן כותבים "ישום" עם יו"ד נוספת (יישום).
לצפיה ב-'איך אתם מנקדים "לצווח"? (בניקוד מלא, כלומר בכתיב חסר)'
איך אתם מנקדים "לצווח"? (בניקוד מלא, כלומר בכתיב חסר)
30/04/2018 | 10:30
14
31
כלומר טכנית, במחשב (חלונות) מה עושים עם וי"ו עיצורית שאחריה חולם חסר? (להוסיף רווח נראה די רע). זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בבעיה הזאת...
 
מצד אחד אני חושבת להשאיר אותה בכתיב מלא, אבל כל הטקסט מנוקד ויש לפניה ואחריה שמות פועל.
לצפיה ב-'לִצְוׂחַ (לא בטוח שהבנתי מה ההתחבטות).'
לִצְוׂחַ (לא בטוח שהבנתי מה ההתחבטות).
30/04/2018 | 18:02
13
17
לצפיה ב-'לא התחבטות, שאלה טכנית. איך מיישמים חולם חסר אחרי וי"ו?'
לא התחבטות, שאלה טכנית. איך מיישמים חולם חסר אחרי וי"ו?
30/04/2018 | 18:05
12
29
אני רואה שבתפוז זה יצא לך יפה (מה עשית?) אבל כשאני מעתיקה את המילה ליישום אחר (כמו פנקס הרשימות בחלונות) אני מקבלת ניקוד "ריק" באמצע המילה (כלומר עם המעגל המנוקדד הזה).
לצפיה ב-'האמת היא'
האמת היא
30/04/2018 | 21:32
11
36
שההודעה הזו שלי כאן בתפוז יצאה טוב אם את משתמשת בכרום או סאפרי, אבל באינטרנט אקספלורר מופיע המעגל המנוקדד הזה.
לא עשיתי משהו מיוחד, רק caps+shift+9 כרגיל 
אבל אולי caps+shift ומינוס, יהיה בסדר מבחינתך?
לצוֹח (הנקודה של שי"ן השמאלית).
לצפיה ב-'כן, אני גולשת בכרום. אבל זה לא כרגיל, הפכת את היוצרות'
כן, אני גולשת בכרום. אבל זה לא כרגיל, הפכת את היוצרות
30/04/2018 | 21:45
10
30
+ הוא שורוק, - חולם, 0 שי"ן ימנית ו-9 שי"ן שמאלית. אני אנסה זאת...
לצפיה ב-''
01/05/2018 | 22:37
9
4
לצפיה ב-'לצערי זה לא עובד ב"וורד" בגופן דויד... אבל זה לא הגופן הסופי'
לצערי זה לא עובד ב"וורד" בגופן דויד... אבל זה לא הגופן הסופי
04/05/2018 | 22:33
8
13
ואני לא יודעת איך זה יתקבל בתוכנה הגרפית אחרי שזה יעבור לשלב העימוד... נחיה ונראה. תודה על הרעיון.
לצפיה ב-'אצלי דווקא עובד טוב בוורד, דויד (שיפט + מינוס)'
אצלי דווקא עובד טוב בוורד, דויד (שיפט + מינוס)
06/05/2018 | 01:58
7
14
לצפיה ב-'אבל אם עושים חולם אחרי וי"ו הוא הופך אותה לחולם מלא...'
אבל אם עושים חולם אחרי וי"ו הוא הופך אותה לחולם מלא...
06/05/2018 | 02:04
6
4
לצפיה ב-'מה הכוונה? זה מוסיף לך וי"ו נוספת?'
מה הכוונה? זה מוסיף לך וי"ו נוספת?
06/05/2018 | 02:21
5
10
לצפיה ב-'לא, זה שם את החולם מעל הוי"ו, ואז היא לא עיצורית...'
לא, זה שם את החולם מעל הוי"ו, ואז היא לא עיצורית...
06/05/2018 | 02:25
4
15
נהיה לצוֹח במקום לצווח.
לצפיה ב-'אני מבין, אבל'
אני מבין, אבל
06/05/2018 | 02:36
1
81
דווקא בגופן דייויד נדמה לי שכל חולם חסר נמצא מעל האות, ווי"ו עיצורית לא שונה בכך. ואם הצד"י של "לצְוֹח" מנוקדת בשווא, ממילא ברור שהוי"ו עיצורית.
בגופנים אחרים, שמנקדים חולם חסר אחרי האות, זה אולי בעיה.
לצפיה ב-'אתה צודק! מוזר, לא שמתי לב לכך בעבר ודווקא ניקדתי בדויד'
אתה צודק! מוזר, לא שמתי לב לכך בעבר ודווקא ניקדתי בדויד
15/05/2018 | 05:18
6
(אם כי במערכות הפעלה קודמות, אולי שינו משהו בינתיים?).
 
אני מניחה שניקוד הצד"י ייאלץ להספיק... ואת התוצאה הסופית נוכל לראות רק אחרי העימוד הגרפי, מקסימום נשחק עם זה שם.
לצפיה ב-'שיטת פרימיטיבסקי:'
שיטת פרימיטיבסקי:
06/05/2018 | 11:49
1
36
אם הצורך לנקד ו' בחולם חסר הוא נדיר, אז לא נורא להשתמש בה.
 
הוספה > צורות > צורת מלבן שהאות A בפינתו השמאלית העליונה > הקלדת "." בתיבת הטקסט שנפתחה > הזזת הנקודה למיקום המדויק הרצוי משמאל ומעל ל-ו'.
לצפיה ב-'תודה רבה על ההצעה, עדיין לא ניסיתי אותה, אבל היא לא רלוונטית'
תודה רבה על ההצעה, עדיין לא ניסיתי אותה, אבל היא לא רלוונטית
15/05/2018 | 05:16
5
לי מאחר שהתוצר הסופי יעבור עימוד בתוכנה גרפית ויודפס בגופן שונה ולכן כל שיטה שעובדת בוורד בלבד לא תתאים כאן. הפתרון שחיפשתי הוא ברמת הטקסט עצמו.
לצפיה ב-'זוג מספריים חד'
זוג מספריים חד
28/04/2018 | 16:16
2
36
בביטוי "זוג מספריים חד"  השתמשו בקרובים קרובים. הביטוי נראה לי תקין, כי החד הוא על הזוג.
קודם כל, האם אני צודק?
מה מקור המילה "זוג"?
יש סיבה שמדובר בזכר, או שלא יודעים מהי הסיבה?
לצפיה ב-'עוד שאלה - בדלותיך'
עוד שאלה - בדלותיך
28/04/2018 | 19:54
19
מה פירוש המילה "בדלותיך" מהתנ"ך?
לא מצאתי את המילה במילון ספיר.
לצפיה ב-'1. אם האמירה נסבה על מכשיר אחד, נראה לי שכדאי להעדיף את דרך'
1. אם האמירה נסבה על מכשיר אחד, נראה לי שכדאי להעדיף את דרך
28/04/2018 | 21:36
27
הדיבור הבאה: "מספריים חדים" על "זוג מספריים חד".
2. מקור המילה 'זוג' אולי ב- zygon (עול לצמד בקר) היוונית. היות מינה הדקדוקי של המילה 'זוג'  זכר נראה לי טבעי ביותר; הן דרך המלך במינן הדקדוקי של מילים היא שמילה שאינה מסתיימת ב-ה' או ב-ת' מינה הוא זכר, כך שלעניות דעתי אין כאן צורך לתהות על סיבת הדבר.
לצפיה ב-'לאפכם, לא עלינו'
לאפכם, לא עלינו
25/04/2018 | 19:31
13
40
מה יותר - מסריח או מצחין?
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי ותחושתי הלשונית, "מצחין" יותר חזקה מ"מסריח"'
למיטב ידיעתי ותחושתי הלשונית, "מצחין" יותר חזקה מ"מסריח"
26/04/2018 | 01:55
2
34
אולי זו גם השפעה של המשלב הגבוה יותר שמשפיע על עוצמת המילה, אבל כך נראה לי (אם זו השאלה; אם לא, אנא הבהר אותה).
לצפיה ב-'די ברור לכל'
די ברור לכל
26/04/2018 | 13:40
1
24
שהמשלב הלשוני של מצחין יותר גבוה.
השאלה היא מה יותר מסריח?
כלומר, האם מצחין הוא מסריח מאוד או להפך או שמידת הסירחון שווה. .
 
לצפיה ב-'הבנתי את השאלה וכבר עניתי עליה... בהרחבה:'
הבנתי את השאלה וכבר עניתי עליה... בהרחבה:
26/04/2018 | 14:24
28
מבחינת משמעות נטו (דנוטציה) הן נרדפות, אבל הקונוטציות (ההקשרים הנלווים) של "מצחין" חזקות יותר לתחושתי, להערכתי מפני שהמילה משמשת במשלב גבוה, ואנשים פונים אליה (למשלב הגבוה יותר) כשהם רוצים להדגיש ולחזק את דבריהם. כאמור, זו רק תחושתי הלשונית, קשה לבסס אותה כי זה לא שימוש שאפשר להשוות (זו חוויה אישית של כל אדם) ואני לא יכולה לדעת מה עבר לדובר/כותב בראש.
 
בהקשר לכך מעניין לציין את התרגום של גוגל (שהוא ברובו אוטומטי ולומד מקורפוסים):
'מסריח' הוא מתרגם ל-smelly (אפשרות ראשונה)
'מצחין' הוא מתרגם ל-stinking
 
וכך גם את שמות העצם:
סירחון >> stink
צחנה >> stench
They mean essentially the same thing. "Stench" is probably the stronger word, to be used for more extremely bad smells.
 
בשתי השפות יש גם נטייה להתייחס לאפשרות השנייה יותר בהקשרים של ריחות ממקור אורגני, אבל זה לא בהכרח מובהק (ובעברית קיים הביטוי "ביצה סרוחה" דווקא).
 
ניסיתי לחפש גם הדגשה בסגנון "לא (סתם/רק) א אלא ב" והתוצאות דלות מאוד, אבל מצאתי רק בכיוון של "לא (סתם) מסריח, מצחין" ולא בכיוון ההפוך.
 
למשל תגובית 19:
19. משהו מסריח פה
לא סתם מסריח - מצחין !!! (לת)
 
וגם כאן, 13:
(01.01.14)
13. גוף רקוב ומסריח
לא מסריח, מצחין ומלא תולעים ימח שמם. (לת)
 
"שותף שלי מסריח, פשוטו כמשמעו, עכשיו אני לא מדבר על סירחון שעולה מהחדר (רק..) או על סירחון מזיעה על זה לא הייתי מטריד אתכם, אני מדבר על צחנה חודרת קירות..,"
 
כאמור, לא פשוט למצוא דוגמאות מובהקות (בפרט שכשאנשים רוצים לגוון ולהדגיש הם משתמשים בשניהם יחד). מחיפוש (לא ארוך ודי שטחי) נראה שבסה"כ ההבדלים דקים והגבולות די מטושטשים, אבל אני עדיין מרגישה שהמשלב משפיע וכשמחפשים את ההדגשה עוברים אליו ולכן 'מצחין' בפועל נוטה להיות חזקה מ'מסריח' ו'צחנה' חזקה מ'סירחון'.
לצפיה ב-'מבחינה משלבית,'
מבחינה משלבית,
26/04/2018 | 02:59
7
28
כפי שכתבה טריליאן, המילה מצחין גבוהה יותר.
מבחינה מעשית (רמת סבילות לריח למשל), מדובר באותו הדבר. המילים הן סינונימים. לא מעט פעמים הן נאמרות או נכתבות ביחד ("מצחין ומסריח"). 
כל האומר שמצחין גרוע ממסריח עליו הראיה.
לצפיה ב-'סינונימים = נרדפות. המונח העברי מוכר יותר ואנחנו פורום עברית'
סינונימים = נרדפות. המונח העברי מוכר יותר ואנחנו פורום עברית
26/04/2018 | 03:14
6
16
לצפיה ב-'יותר קל לי לומר סינונימים מאשר מילים נרדפות. מה לעשות?'
יותר קל לי לומר סינונימים מאשר מילים נרדפות. מה לעשות?
26/04/2018 | 03:20
4
35
שנית, המילה סינונים היא מילה עברית, שכפי שמלמדים בתצורת השם בבית הספר, נוצרה בדרך של השאלה. המילה מופיעה במילונים עבריים (לרבות במילון ספיר המקוון) מזה דורות.
ורק הערה קטנה: לא מעט מהמילים הכביכול טהורות ב"עברית" אינן אלא משפות אחרות. לא שמעתי למשל שהאקדמיה מתכוונת להתכנס ולהחליף את המילה גזבר או גזברות למילה עברית, כמוה כמו מילים רבות אחרות בעברית.
לצפיה ב-'אם כך מזל שהפורום מתנהל בכתיבה... '
אם כך מזל שהפורום מתנהל בכתיבה...
26/04/2018 | 03:30
3
25
המילה "סינונים" היא שאילה (לא השאלה) ישירה, אכן; אך היא אינה נלמדת בביה"ס בשיעורי עברית (לכל היותר בשיעורי אנגלית) ואין בה צורך מאחר שמקבילתה העברית שגורה ומוכרת לציבור הרחב. הואיל ואנחנו לא פורום בלשנות ושפות עולם אלא פורום השפה העברית, אין סיבה שלא נשתמש במונחים העבריים, קל וחומר כשמדובר במונח המקובל והמוכר לכולם.
לצפיה ב-'פחות הקשות במקלדת את מתכוונת'
פחות הקשות במקלדת את מתכוונת
26/04/2018 | 04:00
2
24
תודה על התיקון (שאילה והשאלה). לא הבחנתי בדקות שבין שני המשקלים לאותו שורש, אך זו (שאילה) מיוחדת למילים וזו (השאלה) לכל השאר. לא כך?
 
שוב, מדובר במונח עברי שבא אליו בדרך השאילה. מכיון שהוא בתוך השפה כבר אי אפשר להוציא אותו ממנה. הוא מופיע בכל מילון עברי שמכבד את עצמו במשך דורות.
 
הטענה שהוא אינו נלמד בבית הספר, אינה טענה מקובלת עליי, מכיון שמילים רבות נוספות לא נלמדות בבית הספר, ואני מתאר לעצמי שאם אבצע חיפוש בפורום בהודעותייך לבטח (או קרוב לבטח) אמצא כאלה. שנית, אם הן אינן נלמדות בשיעורי העברית אז הן נלמדות בשיעורי האנגלית. והדבר השלישי והמעניין יותר, זה שהן נלמדות בדרך כלל בפסיכומטרי בחלק העברי!  
 
את יכולה לטעון שמדובר במילה במשלב גבוה (לא בטוח), וזה לא מוצא חן בעינייך לראות משלב גבוה כאן כשיש חלופות אחרות לשאילה. אבל זה מאוד אינדיבידואלי, אני מאוד נהנה לראות את שילוב האינפורמציה הזאת.
לצפיה ב-'כל מונח יכול להישאל, זה דווקא לא מהמונחים ש"בתוך השפה"'
כל מונח יכול להישאל, זה דווקא לא מהמונחים ש"בתוך השפה"
26/04/2018 | 04:17
1
23
ולכן אני מתעקשת שדווקא כאן אין סיבה ללכת נגד הזרם. אני תמיד מעדיפה מונחים עבריים על פני לועזיים אלא אם יש סיבה להימנע מהם (למשל תחדישים שלא נקלטו); אבל כשהמונח העברי מוכר לכולם ואילו הלועזי לא, זה לא רק מיותר אלא גם פחות נגיש. על אחת כמה וכמה, כיוון שאנחנו פורום השפה העברית, אם לא כאן, אז היכן?
 
באשר לשאילה והשאלה, השואל הוא הלוקח והמשאיל הוא הנותן (כך גם בשוכר/משכיר, לווה/מלווה). העברית היא השואלת, ולכן המונחים השאולים חודרים אליה בשאילה (ולא ביוזמת השפה ה"משאילה"). המונח המקובל הוא "שאילה ישירה" והמונח הדומה לו הוא "תרגום שאילה" (גן ילדים, כדורסל, שבתאי...).
לצפיה ב-'טוב'
טוב
26/04/2018 | 04:26
22
אני מבין אותך אבל לא מסכים איתך.
מקווה שלא תכעסי אם אשתמש בזה להבא כביטוי לדעתי השונה מדעתך.
 
תודה על ההסבר של השאלה ושאילה. הוא היה בהיר ונהיר ומוסבר בפשטות גם להדיוט שכמותי.
לצפיה ב-'למה, בעצם?'
למה, בעצם?
07/05/2018 | 12:56
9
מי רודף אחריהן?
לצפיה ב-'בהקשר זה אפשר להזכיר את הצמח'
בהקשר זה אפשר להזכיר את הצמח
26/04/2018 | 14:50
1
35
צחנן מבאיש (Anagyris foetida) ממשפחת הפרפרניים
השאלה אם הוא יותר מצחין או יותר מבאיש
לצפיה ב-''
26/04/2018 | 16:59
3
לצפיה ב-'אפשר הסבר לנוסח המנייה אחדות, עשרות, מאות'
אפשר הסבר לנוסח המנייה אחדות, עשרות, מאות
26/04/2018 | 13:06
29
51
אפשר הסבר פסיכולוגי  או היסטורי לנוסח התנכי:
וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה
וכן לצורך לחזור פעמיים על "שנה"
או :
מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה
וכן: האם "מדינה" ביחיד לגבי 127 נחשב היום תקין?
לצפיה ב-'מספרים'
מספרים
26/04/2018 | 18:47
14
44
  • מניית אחדות, עשרות, מאות, אלפים הגיונית לא פחות מהמנייה בסדר הפוך, אז אין כאן ממש מה להסביר. גם היום בחלק מהשפות כך מונים באופן חלקי או מלא (לדוגמה 21 בגרמנית זה: einundzwanzig -  אחד ועשרים).
  • היום אנחנו תופסים את 969 כמספר אחד (בדיוק כמו 2,1,0), אבל פעם כנראה היו מתייחסים אל זה כאל צירוף של שנים או שלושה מספרים: 9 שנים + 60 שנה + 900 שנה ולכן אפשר להכניס את המילה שנה אחרי כל אחד מהמספרים האלה. אין חובה לחזור על המילה שנה, אבל אפשר.
  • כן. תקין. החל מהמספר 11 אפשר לנקוט צורת יחיד. לדוגמה: שלושים שקל.
לצפיה ב-'תודה. תגובות'
תודה. תגובות
26/04/2018 | 21:18
13
37
תודה רבה על תגובותיך.
כמה הערות:
מבחינה מתמטית זה "לא הגיוני". יש לזה כנראה הסבר פסיכולוגי או היסטורי, אבל מבחינה מתמטית קודם כל חושבים על סדר הגודל: האם זה עולה מאה ואחד או אלף ואחד. האם הוא בן עשרים ואחת או בן שמונים ואחת. לכן מבחינה מתמטית זה נראה לי לא הגיוני, גם אם כך בגרמנית.
 
מאה ועשרים שקל - דבר זה מוכר לי. אבל מאה עשרים ושבעה שקל? - זה כנראה נכון, אבל איכשהו מצלצל קצת מוזר. אבל כנראה טעות שלי
לצפיה ב-'סדר האמירה לא חייב להיות זהה לסדר המחשבה'
סדר האמירה לא חייב להיות זהה לסדר המחשבה
26/04/2018 | 22:40
7
36
המחשבה לוקחת אלפיות השניה, וקודמת לאמירה שלוקחת הרבה יותר זמן.
לצפיה ב-'ובכלל '
ובכלל
26/04/2018 | 22:55
29
לא בהכרח שיש בכלל סדר למחשבה במקרה הזה. המחשבה על המספר 127 לא בהכרח בנויה מרכיבים של מאות, עשרות ואחדות הנחשבים בזה אחר זה.
לצפיה ב-'תודה! תשובתך העלתה בי שני דברים'
תודה! תשובתך העלתה בי שני דברים
27/04/2018 | 12:28
5
28
ראשית, אני מבין שההנחה שלך היא שהמחשבה אכן מתחילה בערך הגבוה, בסדר הגודל, ועוברת לערך הנמוך יותר, ורק הדיבור, שעובר דרך מנגנון מעכב, מתהפך.
אם אכן ירדתי לסוף דעתך, נדמה לי שהשאלה אפילו מחריפה: מדוע להפוך? ברור שההיפוך מן המחשבה אל הדיבור עולה באיזשהו זמן, ולו קצר. אני יכול לחשוב (אינני יודע אם זה בכלל קשור) כדוגמה על אפקט סטרופ.
שנית, בעקבות תגובתך עלתה בי תהייה: אולי (בעברית קדומה) זו היתה רק צורת כתיבה "ספרותית", גבוהה (הכתיבה איטית אף יותר מהדיבור, בוודאי שבתקופה העתיקה), בעוד ששפת הדיבור אכן עקבה אחרי סדר המחשבה (אם הבנתי אותך נכון)? האם יש עדות שכך אכן דיברו?
לצפיה ב-'אם'
אם
27/04/2018 | 12:54
3
32
אם תסתכל מה קורה בערבית, שהיא שפה שמית שאפשר ללמוד ממנה הרבה על תופעות בעברית הקדומה, תמצא שגם בדיבור אומרים 'שבע ועשרים' (سبعه وعشرين), אז כנראה כך היה גם בדיבור בעברית ולא רק בספרות.
לצפיה ב-'תודה רבה! לא ידעתי. תודה לך.'
תודה רבה! לא ידעתי. תודה לך.
27/04/2018 | 13:16
2
10
לצפיה ב-'אגב'
אגב
27/04/2018 | 14:22
1
34
גם היום בעברית, במספרים בין 11 ל- 19, אנחנו אומרים קודם כול את האחדות.
אחת-עשרה
שתים-עשרה
 
ולא עשר ואחת
ולא עשר ושתיים
 
(ויש שפות, מדוברות מאוד, שבהן המספרים בנויים בצורה שפחות אינטואיטבית לנו, ובכל זאת זה לא מפריע לדובריהן. כמו לדוגמא בצרפתית המספר 93 הוא: ארבע-עשרים-שלושעשרה. אילו היו סופרים בעקביות על בסיס 20 זה עוד היה יכול להיות "הגיוני", אבל כשחלק כך וחלק כך...ובכל זאת יש מיליונים רבים של דוברי צרפתית שחיים די בסדר :)
לצפיה ב-'צודק לגמרי לגבי המספרים 11 - 19. צודק לגמרי'
צודק לגמרי לגבי המספרים 11 - 19. צודק לגמרי
28/04/2018 | 20:28
21
יש שיטת המנייה לפי תריסרים, למשל, שניים וחצי תריסר = 30
וגם חלוקת שעות וזוויות לשישים (דקות).
ואולם תהליך העיגול, למשל, מעיד שסדרי גודל קודמים בחשיבותם לאחדות.
יש שיטות "מוזרות", אני מסכים, כמו שיטת התיארוך באמריקה: חודש - יום - שנה.
ובי בהחלט מתעוררת שאלה בקשר לסיבה/מקור לכל "חריגה" כזאת.
לצפיה ב-'אני לא יודע איך מיוצגים המספרים במוח'
אני לא יודע איך מיוצגים המספרים במוח
27/04/2018 | 17:11
25
ודאי שלא יכול להיות ייצוג נפרד לכל מספר ומספר, כי יש אינסוף מספרים ומספר סופי (אם כי עצום ורב) של נוירונים. אני מניח שמספר כמו 127 אינו "מאוחסן" במוח  כשלעצמו, אלא נבנה און ליין בשבריר השניה שחושבים עליו, בדיוק כפי שלא יכול להיות ייצוג במוח לכל אינסוף המשפטים הפוטנציאליים של השפה, אלא יש ייצוג למילים ולחוקי המורפולוגיה והתחביר שבונים משפטים מהמילים ומהצורנים בשפה. איך בדיוק נראים החוקים שבונים לנו את המספרים המורכבים מתוך יחידות הבניין הבסיסיות? זו שאלה אמפירית, ואולי נערכו מחקרים בנושא הזה, אבל אני לא מכיר. בעיקרון זה לא חייב להיות אותו דבר אצל כל האנשים. 
לצפיה ב-'כנראה'
כנראה
26/04/2018 | 23:00
28
כנראה לא התכוונת לומר "מבחינה מתמטית קודם כל חושבים על סדר הגודל" כי הרי מתמטיקה לא עוסקת בסדר המחשבה.
אני משער שהכוונת לומר שבפועל חושבים על סדרי גודל בסדר יורד.
אבל אני לא בטוח שעובדתית זה נכון, וגם אם זה נכון ראה דברי מיצפטל.
לצפיה ב-'"מבחינה מתמטית"'
"מבחינה מתמטית"
28/04/2018 | 00:00
1
20
אין שום משמעות לסדר השמעת/כתיבת הספרות של מספרים קטנים.
אם מישהו "חושב" על מספר קטן כלשהו, למשל מספר קו של אוטובוס, אז הוא "חושב" עליו בשלמותו.
לצפיה ב-'ראוי להבחין בין מספר שמשמש כזיהוי (מס' זהות'
ראוי להבחין בין מספר שמשמש כזיהוי (מס' זהות
28/04/2018 | 00:39
28
מס' אישי, וגם מס' כרטיס פיס) לבין מספר שמביע כמות, כמו גיל או הכנסה.
אלא שני דברים שונים.
מה ההכנסה שלך? שלושה ועשרים ומאה וארבעת אלפים ש"ח
או: שלושה ועשרים ומאה ועשרים אלף ש"ח
מה גילך: שלוש ועשרים שנה או שלוש ושמונים שנה
לצפיה ב-'לדעתי...'
לדעתי...
29/04/2018 | 10:45
1
25
זה קשור בסדר הקריאה - מימין לשמאל או משמאל לימין. נתבונן לדוגמא על המספר 127.
מימין לשמאל נקרא שבע ועשרים ומאה.
משמאל לימין נקרא מאה עשרים ושבע.
השאלה היא כיצד אנו קוראים מספרים. היות ואימצנו את הפונטיקה הבינלאומית לספרות, והיות ומקובל בעולם לקרוא משמאל לימין, הרי שאימצנו גם את דרך הקריאה, ולכן מקובל לומר ולקרוא מאה עשרים ושבע. 
לצפיה ב-'הכתיבה משנית לדיבור ומאוחרת ממנו בעשרות אלפי שנים'
הכתיבה משנית לדיבור ומאוחרת ממנו בעשרות אלפי שנים
29/04/2018 | 16:54
21
ואולי אף יותר.
 
את המספר מאה עשרים ושבע אמרו בדרך זו או אחרת אלפי שנים לפני שהייתה דרך לייצג אותו באיזשהו סוג של כתב. חוץ מזה גם לאחר המצאת הכתב ועד לתקופה המודרנית הרוב הגדול של האנושות כלל לא ידע קרוא וכתוב - זה לא מנע מהם לדעת לעשות פעולות פשוטות עם מספרים כמו למשל לדעת כמה עודף מגיע להם בשוק וכו'.
לצפיה ב-'סבורני'
סבורני
29/04/2018 | 14:29
5
31
שבמקרא המספרים מציינים מנייה במספרים 1-10 וגם ציון גודל במספרים מעל 10, כלומר בסיס הספירה הוא עשרוני ולכן ש"ע יבואו ביחיד או ברבים בהתאם ואילו בציון גודל ש"ע יכול לבוא גם ללא התאמה בצורת הרבים.
 
לגבי סדר המספרים, יש במקרא גם דוגמאות לסדר המקובל היום למשל אדם הראשון חי תשע מאות ושלושים שנה. ההשערה שלי שאולי היה ייצוג באותיות למספרים (גימטריה) וייתכן שדרך הכתב לא היתה מגובשת או שהיתה מעיקרה בוסטרופידון (כלומר נכתבת מימין לשמאל ולהיפך לסירוגין) כך שמניין השנים: תתקסט היה יכול להיקרא טסקתת.
 
הא"ב מסודר בוסטרופידון כאשר הוא מחולק ל-3.
 
 
לצפיה ב-'שני חידודים קטנים לגבי אדם'
שני חידודים קטנים לגבי אדם
30/04/2018 | 04:43
4
25
1. המילה שנה חוזרת:
"וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר-חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת"
 
2. הסדר הזה חריג בפרק (בראשית ה); בשאר הפסוקים מונים מהיחידות לעשרות ולמאות, לדוגמה:
וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת;
וַיְהִי כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת;
וכן הלאה וכן הלאה.
 
מכיוון שמדובר בפסוק אחד מתוך כעשרים, קשה לומר ש"דרך הכתב לא הייתה מגובשת"; נראה לי סביר יותר להניח שהייתה כאן טעות העתקה או משהו דומה.
לצפיה ב-'לא התייחסתי'
לא התייחסתי
30/04/2018 | 06:54
3
25
לחזרה של המילה שנה אלא לסדר המספרים לכן גם לא ציטטתי.
 
בסוף הפרשה נקצבו לאדם מאה ועשרים שנות חיים. ובכלל בהמשך המקרא אין גיבוש בסדר:
 
אברהם בן חמש ושבעים בצאתו מחרן
אברהם בן שמונים ושש בלדת ישמעאל
אברהם בן תשעים ותשע בהימול בשר ערלתו
יעקב אומר לפרעה שהוא חי שלושים ומאה שנה
יעקב נפטר בגיל שבע וארבעים ומאה שנה
 
 
לצפיה ב-'הבנתי, אך חשבתי שנכון יהיה להתייחס כדי לתת תמונה מלאה יותר'
הבנתי, אך חשבתי שנכון יהיה להתייחס כדי לתת תמונה מלאה יותר
30/04/2018 | 07:32
2
20
היוצא מן הכלל אינו מעיד על הכלל.
 
לגבי "מאה ועשרים", זה מספר טיפולוגי (שהוא למעשה מכפלה של שני מספרים טיפולוגיים: 3 ו-40), וכך הוא מופיע ברוב המופעים במקרא (למעט שלוש פעמים במגילת אסתר "עשרים ומאה" ועוד פעם בספר דברים). יש להניח שגם המספר "תשעים ותשע" אינו מקרי.
 
הקביעה "במקרא אין גיבוש בסדר" נראית לי קצת שטחית (וסינכרונית). במחקר שיטתי (שיש להניח שכבר בוצע, כי המקרא נחקר בלי סוף) מכמתים, בודקים ומסווגים את ההיקרויות ומחפשים בהן היגיון, שיטתיות. במקרים רבים מה שנראה כמו "חוסר גיבוש" מתגלה כמגובש להפליא כשמחלקים אותו להקשרים או למקורות שונים (בין היתר עריכות מאוחרות).
לצפיה ב-'מה ההכרח'
מה ההכרח
30/04/2018 | 08:41
1
18
במספר טיפולוגי שיבוא בסדר מאה ועשרים ולא עשרים ומאה?!
 
חלוקה למקורות ועריכות מאוחרות רק מוכיחה שאין גיבוש בסדר.
לצפיה ב-'וכי כתבתי הכרח? רק הבהרתי מדוע הוא שונה, ונימקתי בהמשך דבריי'
וכי כתבתי הכרח? רק הבהרתי מדוע הוא שונה, ונימקתי בהמשך דבריי
30/04/2018 | 08:49
18
חלוקה למקורות ועריכות מאוחרות אינן מוכיחות שאין גיבוש בסדר, אלא שהמוסכמות השתנו עם הזמן (או שמלכתחילה היו שונות בהקשרים מסוימים).
לצפיה ב-'ועוד הערה לסדר'
ועוד הערה לסדר
02/05/2018 | 10:48
4
19
סדר הספרות הוא שרירותי, ואין יותר היגיון באמירה "עשרים ואחת" מאשר Einundzwanzig ("אחת ועשרים") הגרמנית.
אגב, אצלם גם השעות הפוכות: מה שאצלנו מכונה "חמש וחצי", אצלם הוא halb sechs (חצי שש). אפשר להתפלסף על התייחסות לעתיד מול העבר, אבל האמת שגם זו קביעה שרירותית.
אותה שרירותיות מוכרת בתאריכים, ומי לא הסתבך עם השיטה האמריקנית של ציון החודש לפני היום (אצלנו היום 02/05/18, בארה"ב - 05/02/18).
כמובן שגולת הכותרת של "חוסר ההיגיון" היא סדר המילים, הן בצירופים (יום יפה לעומת beautiful day) והן  בסידור משפטים, שכידוע גורם ללומדי גרמנית לתופעות קשות עד כדי גירוד וחרחורים, עם הפועל האבוד שאי שם, ממש בסוף המשפט, אחרי שאמרנו הכל, מתחבא.
אז נא לא להיטפל למספרים, השרירותיות נמצאת בכל היבטי השפה ונקבעת הרחק בנבכי העבר, ואין מה לחפש בה היגיון, כפי שלא "הגיוני" יותר לומר "כלב" מאשר dog 
לצפיה ב-'סדר המספרים הגיוני כל עוד הם אכן מסודרים'
סדר המספרים הגיוני כל עוד הם אכן מסודרים
02/05/2018 | 23:06
3
19
בשיטה האמריקנית הסדר מבלבל כי הוא לא מהקטן לגדול ולא מהגדול לקטן אלא מעורבב, ובמספרים (ובמיונים בכלל) אנחנו רגילים להתחיל מהקטן לגדול או מהגדול לקטן אבל לא בקפיצות. השיטה הסינית (כך גיליתי מחותמות הדואר שלהם), היא כמו שלנו רק הפוך (יום-חודש-שנה, מימין לשמאל) ולכן אינה מבלבלת.
 
לגבי סדר המילים במשפט, אני לא יכולה להתווכח עם הצלחה מוכחת, אבל אני כן חושבת שיש היגיון רב יותר בלהבהיר קודם על מה אתה מדבר לפני שאתה מתחיל לתאר. כמובן, את העובדה שמושא התיאור מופיע רק בסופו ניתן לנצל לצורכי הומור, כמו בשיר המוכר
It was an Itsy Bitsy Teenie Weenie Yellow Polka Dot Bikini
 
דוגמה נוספת: כתוצאה מכך ששם העצם נמצא רק בסוף כבר קרה בעבר שחיפשתי מוצרים באיביי וסוף הכותרת נחתך לי בתצוגה, לא ראיתי בדיוק במה מדובר... (מזל שיש תמונה ששווה אלף מילים). אפשר למצוא שם כותרות כמו:
Women Solid Color Silk Material Sleeveless O Neck Strapless Dress
זה לא הגיוני יותר לחכות לסוף כדי להגיע לפואנטה ולקרוא את שם המוצר. בהחלט הגיוני להתחיל ממה מדובר ואז לתאר אותו, כפי שעושים, לדוגמה, במשחקים כמו Charades.
 
השיטה עובדת? כן;
להגיד שהיא נוחה, יעילה או הגיונית יותר? לא ממש.
לא כל דבר עובד שאנחנו רגילים אליו הוא היעיל וההגיוני ביותר (וזה כולל את אביזר הקלט שאני משתמשת בו ברגע זה ממש כדי לכתוב את ההודעה הזאת).
לצפיה ב-'"אני כן חושבת שיש היגיון רב יותר בלהבהיר קודם על מה אתה מדבר'
"אני כן חושבת שיש היגיון רב יותר בלהבהיר קודם על מה אתה מדבר
04/05/2018 | 17:11
15
לדעתי זה כמעט בבחינת מ.ש.ל
כ"מטפורה" מתבקשת: לפני שמתחילים "לפרט", זקוקים ל"נושא"
כמטפורה, כאמור, ה"נושא הוא אם אתה בשנות השמונים או העשרים, והשלוש זה בבחינת "תיאור". או אם שוקלים לקנות משהו, חשוב לדעת מהו "הנושא", מהו סדר הגודל: זה עולה עשרות שקלים או אלפי שקלים? ארבעה השקלים הנוספים, זה בבחינת תיאור משני.
מעניין אם הגיוני לקרוא את המספר   5837.69 שבע ושלושים ושמונה מאות וחמשת אלפים, נקודה תשע וששים.
ואם לקרוא את כל המספר "הפוך", תהיה "קצת" בעיה בקריאת המספרים פיי, אי וכו'...
לצפיה ב-'חוץ מאספרנטו, אף שפה לא תוכננה בהיגיון'
חוץ מאספרנטו, אף שפה לא תוכננה בהיגיון
06/05/2018 | 10:35
1
14
כל שפה והמוזרויות שלה. הספרות הגרמנית לא ניזוקה מכך שאצלם הפועל מגיע בסוף המשפט, וככל הידוע לי, בארה"ב מדייקים לא פחות מאשר אצלנו (בלשון המעטה...) למרות שהתאריך נכתב אצלם בסדר שונה.
השיטה האמריקנית אינה מבלבלת, כי בשימוש שוטף ציון התאריך אינו כולל את השנה ("הפגישה ב-6 באפריל"), כך שמדובר רק בשני אלמנטים שלא משנה כיצד הם מסודרים.
 
לצפיה ב-'כי כל השפות האנושיות למעט אספרנטו הן טבעיות ולא תוכננו'
כי כל השפות האנושיות למעט אספרנטו הן טבעיות ולא תוכננו
06/05/2018 | 14:22
10
יש שפות שהומצאו לצרכים תרבותיים (ספרות/טלוויזיה/קולנוע) אבל אין לי מושג עד כמה הן "הגיוניות" כי לא למדתי אותן. שפות תכנות הן כמובן מתוכננות והגיוניות מאוד, אך לא משמשות לצורכי תקשורת אנושית. קלינגונית, לדוגמה, תוכננה במיוחד להישמע זרה (חייזרית) ופחות אנושית וגם המבנה התחבירי שלה אינו מקובל.
 
לא התייחסתי לנושא הפועל בגרמנית וגם לא לסדרים תחביריים אחרים; רק לנושא של לוואים לשם העצם, שהוא פחות הגיוני (והסברתי והדגמתי). אין פירוש הדבר שהשפה ניזוקה מכך, זה לא מה שכתבתי.
 
לגבי התאריך האמריקני, ברור שמי שרגיל לא מתבלבל, אבל זה נכון לכל דבר; אין פירוש הדבר שזה הגיוני יותר, ובשימוש שוטף משתמשים לא מעט גם בשנה. לא בכדי הפורמט הזה קיים רק בארה"ב ולא אומץ בשאר העולם, ולמעשה גם בארה"ב יש כבר צורות רישום בהתאם לסדר היחידות.
לצפיה ב-'עכשיו עלה בי רעיון: אולי הסדר נועד להרשים, להגביר התפעלות'
עכשיו עלה בי רעיון: אולי הסדר נועד להרשים, להגביר התפעלות
06/05/2018 | 18:35
2
12
פתאום חשבתי שאולי צורה זו היא לצורך רטורי, להרשים ולהדהים, כשה"פגז" מגיע בסוף:
הוא מלך על 7 מדינות - יפה מאד.
הוא מלך על שבע ועשרים מדינות - הוא באמת היה מלך יוצא דופן!
הוא מלך על שבע ועשרים ומאה מדינות - אין מילים! מלך ענק!!
משהו כזה.
השאלה אם יש לזה סימוכין, או שזו דרך המנייה גם כשמדובר בעניינים טכניים כמו מסחר, מיסים וכו'
לצפיה ב-'במקרה כזה הסדר היה צריך להיות חריג, אבל לא, הוא נפוץ במקרא'
במקרה כזה הסדר היה צריך להיות חריג, אבל לא, הוא נפוץ במקרא
08/05/2018 | 14:03
1
11
שימוש בדרך ה"רגילה" לא יכול להיות שימוש לצורכי הדגשה.
לצפיה ב-'טענתך הגיונית לגמרי!'
טענתך הגיונית לגמרי!
09/05/2018 | 09:07
4

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

מתפנים-יניב
לא מתאפקים!

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ