00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מאבד מידע

ים - יבשה

מכתב לבן של השכן

03/07/2007
שלום לך, מה שלומך?
 
אתה גר ליידי, אנחנו רואים אחד את השני מדי פעם עם הכלבים ואתה נראה לי בחור נחמד. רק רציתי להגיד שאני מבין אותך. באמת אין לי שום דבר אישי נגדך ובאמת שאני מבין שזה לא רק אתה וזה לא תמיד באחריותך. אבל שנינו יודעים שבדיוק כמו כל חופש גדול עד עכשיו גם השנה זה הולך לקרות.
 
אתה הרי יודע על מה אני מדבר, בהתחלה אתה והחבר`ה נהנים מהחופש - אין מחויבות, אין בית ספר, אין שעורים יש רק חופש - חודשיים של חופש ענק. אז החבר`ה הולכים לים, יוצאים לשכונה, נשארים עד מאוחר, מדברים, צוחקים, מתחילים קצת עם הבנות ובעיקר נהנים. אה כן וזה קורה מתחת לחלון של החדר שלי. אחרי כמה שבועות אתם מתחילים להשתעמם, אני יודע זו השגרה הזו. השיחות והצחוקים נמשכים לתוך הלילה ונראה (יותר נכון נשמע) שרמת הווליום שלכם עולה ביחס ישיר לשעות שחולפות. לאחר זמן מה אני שם לב שהרעש שאתם עושים הגיע לרמה של מירוץ מכוניות ושסיכויי לישון הולכים ופוחתים.
 "כן, טוב, לא נורא" אני בטח אמלמל "ילדים זה ילדים" ואנסה להרדם בכל מקרה.
 
יעברו עוד כמה ימים והחבר`ה שהיו כל כך נחמדים בהתחלה הולכים ומאבדים את זה. החבר שלך החליט לנסות את המצת שלו על הספסל, החבר השני דווקא החליט לחרוט את שמו על הספסל ואחת הבנות נתקפה בפרץ של אומנות והחליטה לרשום את שמות הבנות על הקיר ממול. ואתה? רק ישבת, צחקת ודיברת, אתה בסדר. רק לא אמרת להם כלום, למרות שידעת כמה שזה מכוער ולא בסדר. עוד כמה לילות יעברו והצורך לחדש הולך וגובר, אז אתם עושים את מה שעשיתם בקיץ הקודם: אתם הופכים לחיות הרס. אתם שוברים את הזכוכית של תחנת האוטובוס ושורפים את הפלסטיק של לוח המודעות וזה מצחיק אתכם מאוד - איך שהפלסטיק נמס ואיך תמונת הדוגמנית האנורקסית נאכלת ע"י האש. אתם מנסים גם להפוך את תחנת הפיס, אבל אחרי הקיץ הקודם הבריגו אותה לרצפה, אז אתם רק קורעים ממנה את שלטי הפרסום. לאחר מכן ישלמו את המחיר התמרורים, סמלי המכוניות וכמובן מתקני המשחק של הילדים. ככה נראית השכונה שלנו לקראת תחילת אוגוסט.
 
לא נורא, העירייה תבוא עוד חודש ותתקן חלק מהמתקנים, אבל דווקא לא את המתקן שאחיך הקטן אוהב, הא כן וגם תשלום הארנונה הבא יהיה קצת יותר גבוה - לא נורא זה רק הכסף של אמא ואבא. גם חברת האוטובוס תנקה את התחנה אבל לא תחזיר את הזכוכית אלא תשאיר רק את הספסל ובחורף הבא כשתחכה לאוטובוס לא יהיה גג שיגן מהגשם. לגבי הקיר שהשחיר, בזה אף אחד כנראה לא יטפל, זה ישאר סמל לנצח לאלימות, לונדליזם ולברבריות. אתה רק תעבור שם אחרי כמה חודשים, תראה ותתביש.
 
אתה מבין ידידי? בלי לשים לב בכלל אתה וחבריך הרסתם את כל מה שהיה יפה וטוב, לא רק לי ולך אלא גם לאחיך, לאחיין שלי, לשכנה שלנו שאין לה ספסל לשבת עליו וגם לשכן עם הכלב שכל הזמן חוזר עם חלקי ספסל בין השיניים.
 
אז אולי השנה נעשה הסכם קטן. מעין הסכם של כבוד והבנה שבו אתה ואני מתחייבים בפני עצמנו ובפני הסביבה שלא להרוס, לא לשבור, לא לשרוף ולעשות את המירב והמיטב כדי שהחופש יעבור ללא פגע. אתה וחבריך תנצלו את הזמן ותתגבשו, תעשו חיים, תצחקו, תהנו רק בלי להרוס לאחרים את החיים. ואתה, אולי תדבר כבר עם ההיא שישבה לידך והתסכלה עליך, נראה שהיא ממש מחבבת אותך. שיהיה לך (ולכל תלמידי בתי הספר, חטיבות הביניים והתיכונים) אחלה של חופש גדול. תשמור על עצמך.
 
בברכה,
השכן מול הספסלים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אה ידשע ראסטמן אלא אם צויין אחרת