00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

געגוע ליום בו נזרקתי מבית הספר

אם רק יכולתם לדמיין כמה כוח הייתי צריך כדי להתאפק ולא לתת סתירה לסגנית המנהל. רתחתי מכעס. ביום האחרון ללימודים, שלפני חופשת הסוכות, בכיתה י``ב, היא מודיעה לי שאני לא אקבל יותר שום התאמות בבחינות. לא בבגרות ולא במבחנים פנימיים של בית הספר.

התאמת בבחינות בגלל לקויות למידה לא הייתה בכלל מובנת מאיליהּ בשנות השמונים, אבל בכל זאת קיבלתי התאמות עוד בכיתה ז`. איש לא הכחיש שהסיבה היחידה לביטול ההתאמות היא עונש על זה שאני לא נחמד אל המחנכת שלי.

קשה להיות נחמד כשמאוד צריכים ריטלין ולא מודעים לקיומה של התרופה כל תרופה מסוגה. חמשת המחנכות שהיו לי לפניה, באותו בית ספר, הבינו שהרעש הבלתי פוסק שלי וגם החוצפה שלי מקורן בבעיה נוירולוגית. הן הבליגו. הן גם ראו את האדם שהייתי מאחורי מסכת הבעיות. לקח לי שנים ללמוד להעריך את יכולתן להבין אותי.

עוד לפני תחילת השנה אמרתי להורים שבית הספר הוא בזבוז זמן עבורי. אמרתי להם שאם אקח רק את השיעורים הפרטיים שאני לוקח ממילא, אחר הצהרים, יישאר לי זמן ללמוד מקריאה בבוקר. רציתי לפתוח תיק נבחן אקסטרני ולא להיות בקשר עם שום כיתה ושום בית ספר. אחרי הודעת סגנית המנהלת, הבנתי גם שכבר עדיף לי להתווכח על התאמת בחינות עם פקיד שאף אחד במשרד שלו לא סבל מהחוצפה שלי.

רתחתי מכעס. לסגנית המנהלת היה ציור היתולי, פרי מכחולו של מורדילו, על קיר משרדהּ. בציור נראתה עיירה שכל בתיהּ וגגותיהּ צבועים באפור אדמדם, מלבד אחד הצבוע פסים של סגול וירוק מזעזעים. ליד אותו בית חנתה ניידת משטרה והשוטרים גררו מישהו לתוכה. רק באותו היום, כשלקחתי את הילקוט ולא חזרתי יותר, הבנתי את פשר הציור.

רתחתי מכעס וההורים היו בחופשת סוכות בחו``ל. רציתי להודיע להם שאני לא חוזר לבית הספר אבל לא היה עם מי לדבר. הייתי חייב להירגע איך שהוא. הייתי חייב להסיח את דעתי מהעניין עד שההורים יחזרו.

יום לפני צאתם לחו``ל, ההורים עשו מסיבה ומקרר הקומה השניה היה מלא אוכל מסיבתי, בעיקר כמויות בשר מופשר שלא יאומנו. במרפסת, עם הריצוף הלבן העדין, נשאר מנגל וגם מכשיר פֵאן שהשתמשו בו במקום נפנף. הזמנתי את כל מועדון הקראטה לעשות על האש. כחמישים איש קיבלו שלוש מנות בשר כל אחד והפיח שנשף הפאן ירד מהרצפה רק אחרי חמש עשרה שנים.

מישהו התיישב על הפטפון ושם סבבה של שירים. שרנו, רקדנו, הרבה זוגות הפכו לזוגות באותו ערב. לאחד הזוגות האלה כבר יש ארבעה ילדים.

כנראה שכולם היו צריכים מסיבה בדחיפות. פתחנו בקבוקי יין ושתינו קצת. לאף אחד לא התחשק להשתכר ממש. הדלקנו את האורות בגינה וירדנו לאימון קראטה מאולתר על בטן מאוד מלאה. האימון נגמר די מהר והחבר`ה ישבו על הדשא וסיפרו על חוויות מפתיעות ומצחיקות מחייהם. חתולי הגינה השבעים התפנקו על כל אורח. היום, כשארבעת קומות בית הורי מחולקות לדירות רבות, במקום דשא יש שבילי בטון אל דלתות הדיירים.

בימים הבאים של החג כבר לא הצלחתי לחקות את אותה הצלחה. הזמנתי חברים, הפשרתי את כל המקפיא הענק של אמא וחילקתי עוגות ולזאנייות, מצאתי את המפתחות של המכונית והחבר היחיד שהיה לו רשיון הסיע אותנו לבלות בתל אביב. הייתה לו נטייה להקיף כיכרות מהכיוון ההפוך והחבר`ה רק בלבלו אותו עוד יותר כשניסו לעזור. התענגנו על קלטת התקליט השני או השלישי של משינה שבדיוק יצאה לשוק אבל זה כבר לא היה זה. משהו ממחשבות החול טפטף כל הזמן לתודעה.

אחותי גילתה את דבר הנסיעה ורוקנה את הדלק כדי שלא ניסע יותר. את שאר הלילות החג ביליתי בפאבים הירושלמים. עוד לא היה אז חוק לאיסור מכירת אלכוהול מתחת לגיל 18 אבל השכרות לא עזרה. הכעס בער כיין.

MORDILLO

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת