00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אינטרנט

תיאור מפורט של הפגיעה בטנק הסורי בשערי דגניה במלחמת העצמאות, על ידי שלמה אנשל

שלמה אנשל, מאי 2007.

להלן התיאור המפורט מבוקר 20/05/48: מרגע הקריאה `פיאט` `פיאט` של יוסף צפריר שהיה הרץ שהוביל  אותי  אל הטנק שעמד על תעלת הקשר.(עובדה המוכיחה  כי במטה ידעו על קיומי ומיקומי.)אני מדגיש שהקריאה של צפריר הייתה מיד לאחר ההתפוצצות של  הפצצה שנפלה קרוב לבנין, ההדף העיף אותי אל הקיר ממול וחטפתי  רסיס קטן מתחת  לעין השמאלית הפצע דימם, החדר היה מלא אבק סמיך והייתה לי גם סחרחורת קלה וזמזום חזק באוזניים. את הבחור לא הכרתי חשבתי שהוא מכיתת `אלומות` שגם היא הגיע לעזרת דגניה.

הוא שאמר לי "הטנק פרץ בוא אחרי" .אמרתי לו קח אתה את הארגז שהיו בו שתי פצצות ואני לקחתי את הפיאט  שהיה טעון עם פצצה בתוך המגש (לפיאט אין קנה).הבחור התקדם  די מהר לפני, כשאני בעקבותיו עם הפיאט ומחזיק אותו בשתי ידיי צמוד לחזה. משקלו של פיאט טעון הוא כ 16 ק"ג, הארגז עם שתי פצצות כ 4 ק"ג ,כך שהוא מתקדם יותר מהר ממני. היה לי עדיין רעש חזק באוזניים. מה שהבחור לא ידע, ופירש זאת בטעות כהססנות או פחד. הייתה התקדמותי הזהירה, כי כל התקלות בחפץ או עץ או מעידה על קרקע הייתה עלולה להיגמר באסון כי לפצצת הפיאט מרעום רגיש ביותר וגם נפילה על הקרקע גורמת להתפוצצותו. הסמל הבריטי שהדריך אותי לשימוש בפיאט, חזר אין ספור על המשפט ""one mistake and you won`t get another chance כלומר "טעות אחת ואין לך הזדמנות נוספת".

הגענו לחורשת אורנים נמוכים 2- 1.5 מטר גובה, כשהתקרבנו  הבחור הצביע עם היד ואמר לי "הנה הטנק".הניח את הארגז ונעלם.ראיתי את הטנק בין העצים ושמעתי את ירי המקלע המרחק היה בערך בין 30- 20 מטר היות ולא היה לי  שדה ראייה מלא, זחלתי עם הפיאט כמה מטרים קדימה ושמאלה עד שמצאתי מקום שאפשר לי שדה ראייה מלא אל הטנק, זחלתי חזרה והבאתי את הארגז עם הפצצות.למזלי המקלען לא הבחין בי, כל הזמן כי ירה ימינה ממני. אם רק היה מבחין בי במרחק כזה, לא היה לי שום סיכוי. התמקמתי הרמתי את שתי הכוונות יריתי ולא פגעתי.היות ושכבתי ואחזתי חזק בפיאט כפי שתודרכנו, הכלי נדרך מעצמו. מאחר והייתי לבד, נאלצתי לבצע בעצמי את הטעינה מחדש (ללא עזרת מס` 2,- מצב נדיר מאוד בהפעלת  פיאט)  דבר שהוא בלתי אפשרי כשאני שוכב מאחורי הכלי.

לצורך כך היה עלי להתקדם בזחילה עד לצידו השמאלי הקדמי של הכלי כשיד ימין עם הפצצה מורמת מעל הראש ולהיזהר מלהיתקל בשום חפץ קשיח. הטעינה עצמה מסובכת ומסוכנת מחזיקים ביד ימין בחלק האחורי של הפצצה כראשה נטוי בזוית חזקה כלפי הקרקע ומחליקים אותה מתחת לקשת שבחלק הקדמי של המגש. אם בשלב זה היא נשמטת מהיד ונופלת על הקרקע, היא מתפוצצת ואז כאמור "אין לך הזדמנות שנייה!". עכשיו צריך ליישר אותה ובעדינות להביא את  התוף עם הטבעת שבחלקה האחורי של הפצצה  אל תוך שני המובילים שבחלק האחורי של המגש ובעדינות ללחוץ כלפי מטה, עד היא מתיישרת מול המגופה (שהיא גם הנוקר) שבזמן הירי מציתה את חומר ההדף שגורם לקפיץ לדרוך מחדש בתנאי  שהיורה שוכב מאחורי הכלי ומתנגד להדף, בשום מקרה לא יורים מהמותן או הכתף.

חזרתי ויריתי עוד פצצה דרך הכוונות ושוב לא פגעתי ואז הליך הטעינה החל פעם נוספת. בהיותי קלע טוב ידעתי לאחר הפצצה השנייה שגם היא הייתה מעל הטנק שהבעיה היא בכוונות ולא בכוון, לכן את הפצצה האחרונה יריתי על פי הפס הלבן שלאורך הכלי {ב"יישור מכוון").כיוונתי לטנק למקום הרחב ביותר, הייתה פגיעה והרגשתי הדף חזק  בפנים. המקלע השתתק ועשן אפור כחלחל  יצא   מהסדקים. נדמה לי שגם המנוע כבה אך בזה אני לא בטוח. נשמעו גם התפוצצויות מתוך הטנק. עלי להבהיר שכל העת שיריתי לטנק לא היה איש בקרבתו לא משמאלו ולא מימינו ,  עזבתי את העמדה
והשארתי את הפיאט במקום כי בלי פצצות הכלי חסר תועלת. חיפשתי לי מחסה היות שהיו עדיין נפילות של פצמרי"ם, נשארתי ללא נשק אישי.מאחר שהייתי מצד שמאל הצפוני אני לא יכול להתייחס  למה שנעשה בצד השני הדרומי.

התעלה הייתה חסומה על ידי עץ אורן שנעקר על ידי הטנק,כך שלא היה קשר ישיר בין שני הצדדים. ואז מתחת לצריח נפתח פתח וטנקיסט סורי יצא עם חצי גוף הוא לבש מעיל עור ועל ראשו קובע טנקיסטים ובידו אקדח,הוא צעק כמה מילים בערבית שאני לא הבנתי, הבחור שלידי מטבריה הבין ערבית ותרגם לי מאוחר יותר, לאחר שהטנקיסט נהרג מצרור, הוא נפל קדימה כשחצי גופו התחתון בתוך הטנק . יש להניח שהמקלען נהרג מפגיעת הפיאט  בצידו השמאלי  העליון של הצריח, ממש מול ראשו. ורק לאחר מכן נזרק המולוטוב לתוך הטנק במקום  שקודם לכן היה בו חצי הגוף העליון של הטנקיסט ואז החל הטנק  לבעור!!!    

אני מבקש להבהיר:
1) המטה ידע היטב על הימצאותי ומיקומי עם הפיאט, דבר הסותר  את טענתם של עשת ואהרוני על היותם הפיאט "היחיד" בדגניה...(?!).
 2) יוסף צפריר שהוביל  אותי אל הטנק מעיד: "הפיאט ירה  ופגע בצריח העליון מצד שמאל, ורק לאחר מכן נזרק המולוטוב". (עמוד 59 בספר הטנק).כל מי שמתבונן היום בטנק יכול בנקל להבחין במקום הפגיעה.בדיקת חיל החימוש שנעשתה ב1991 קובעת שאכן זו פגיעה של פיאט. ) לירי הפיאט  הייתה השפעה מכרעת על הקרב, שתי הפצצות שאמנם החטיאו את הטנק אך נפלו בשדה שמאחוריו,בין המשוריינים והחיילים הסורים, גרמו לבהלה ולנסיגתם המידית. דבר שמקבל חיזוק בתשדורת סורית שנקלטה על ידי המודיעין שלנו (עמ` 26) בשעה   06.13 : "הודעה בהולה-הודיעו לכל התחנות שפצצות הטנקים של האויב נופלות מאחורי הטנקים, חללים רבים נופלים בין צבאותינו"..

07.00:  טנקים התקרבו לדגניה ונסוגו.
07.00: לדגניה א`נכנסו 3 טנקים, 2 הוצאו מכלל שימוש

הנשיאה וההפעלה הזהירה של הפיאט על ידי, היא זו שגרמה בסופו של דבר לתוצאה שהטנק נפגע ומקלעו שותק   ואילו חבר דגניה זאב זוטא. שבעדותו מ- 20/05/1948 לא הזכיר כלל ולו במילה אחת  הימצאותו של הפיאט בשדה הקרב (עמ`31 בספר),  בעדותו המאוחרת המוזמנת והמתוקנת, במכתב תשובה  אל העורך  מ 23.7.91 (עמ` 32) כבר מתיימר להיות מומחה בהפעלתו של פיאט  למרות שספק רב אם בכלל ראה כלי כזה לפני כן (?).ובין היתר הוא כותב: "ראיתי שהגיע פיאט" (בעדות הקודמת הוא לא "ראה"?)... "היו לו קשיים לאיש שניסה להפעיל אותו" (כבר יש לו הבנה בהפעלה ?)... "אם הוא הצליח בסופו של דבר לפגוע בו ייתכן שזה היה בשלב שהטנק כבר נעצר ולאחר שספג את בקבוקי המולוטוב,אינני אומר זאת בוודאות" (טוב שלא `בוודאות` כי צפריר מעיד אחרת !) ... "הפעלת הפיאט לא הייתה חלקה" (עדותו של מומחה ?)...לאחר מכן עוד מוסיף ושואל באירוניה..."כלום כדור של פיאט שחודר גורם לבערה?". כל תוספת מיותרת...

במתקפה הסורית השתתפו שלושה טנקים:
הראשון - ננטש בגזרה הצפונית ע"י צוותו ונלקח שלל.
השני    - פרץ את הגדרות ונעמד כ 30-40  מטר דרומית לשער, על שפת תעלת הקשר נפגע מפיאט ולאחר מכן נשרף ממולוטוב.
השלישי- הותקף במולוטוב וכשהוא אפוף בלהבות נסוג בכוחות עצמו בחזרה למשטרת צמח. (מה שמעיד על היעילות המוגבלת של המולוטוב)..

שלמה אנשל
    12/02/2007

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל י.ש. אלא אם צויין אחרת