00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אסף שובל

"אילו נוצחה ישראל" - האופציה האמריקנית. חלק ו`

קישור לחלק הקודם
 
2 בספטמבר 1968 -שעות בין הערביים. אילת.
 
מייג`ור סטיב פרקר ישב במרפסת דירת המגורים הצנועה שלו, שהייתה בעבר חלק מבניין שיכון איילתי טיפוסי ועתה שימשה את מגורי החיילים האמריקנים שהחזיקו בעיר מאז סיום "מלחמת יוני" לפני מעט יותר משנה. הוא הוציא סיגרייה לבנה וארוכה מכיסו והחל לעשן בעודו מביט על נוף ההרים האדומים, שמח בליבו על כך שבמשך 24 השעות הבאות איש לא צפוי להטרידו. העיר וסביבותיה נכבשו במהלך מבצע "סופה דרומית" כחלק מנחיתת הכוחות האמריקנים בזירה. פרקר עצמו הספיק להשתתף בכיבוש העיר מידי הגדוד המצרי ששמר עליה, אך בטרם הספיקו להתקדם צפונה הושגה הפסקת אש. עתה הייתה העיר כמעיין מובלעת בין הירדנים למצרים, מאוכלסת בחיילים אמריקנים ובכ-2,000 אזרחים ישראלים. פרקר כיבה את הסיגריה וניגש להתרווח על הספה שבסלון הקטן. מזה כעשרה חודשים שימש סטיב כסגן מושל העיר מטעם צבא ארה"ב. הוא ציפה לסיים את התפקיד ולפרוש סוף סוף מהצבא בסתיו הקרוב על מנת לחזור לעיירת הולדתו במדינת מיזורי, שם תיכנן לפתוח עסק בתחום המכונות החקלאיות ביחד עם שניים מחברי ילדותו. הטלפון הצבאי שליד הספה זמזם לפתע. סטיב, עייף מאירועי השבוע האחרון התקדם באיטיות לעבר המכשיר ולאחר כשישה זמזומים טורדניים הרים אותו. על הקו היה מפקדו הישיר, מושל העיר, קולונל ברוקס.
"יש לנו נוהל עכביש. הפרש הבודד מגיע. תבוא מיד למפקדה" אמר ברוקס בקולו האהבי והסמכותי. פרקר אישר את הגעתו והחל בהתארגות מהירה. הוא הכיר הנוהל היטב, מדובר היה בנוהל הגעה חשאית של אישיות רמת דרג ממדינת זרה כלשהי. הכינוי "פרש בודד" היה הכינוי שהוצמד לחוסיין מלך ירדן. בין הקצינים שבסביבתו של פרקר הסתובבה לאחרונה השמועה כי המלך מעוניין ביותר בהסכם עם האמריקנים והישראלים. מאז המלחמה התחזק כוחו של נאצר והוא שאף להקים מחדש את הקהילה הערבית המאוחדת תחת חסותו הבלעדית. במרץ 1968 נרצח אטאסי, נשיא סוריה, ויורשיו מהרו לחתום על הסכם הצטרפות לקהילה. ממשלות עיראק לבנון עשו זאת כחודש מאוחר יותר ועתה יכל נאצר לפעול ביתר שאת על מנת להרחיק את המלך שעדין סירב בעקשנות להיות תחת מרותו של הנשיא המצרי. עקב ניסיון ההתנקשות ממנו ניצל בחודש יולי האחרון ועקב העובדה כי מרד פלסטיני (במימון מצרי) הלך ואיים על שלום ממלכתו הקטנה, גמלה בליבו של המלך הצעיר ההחלטה לחתום על הסכם עם המערב. כך, בערב אילתי סתווי ונעים, נפגש המלך ביחד עם נציגים בכירים מישראל ומארה"ב על מנת להטוות את טיוטת הסכם השלום. כעבור שנה אחת של משא ומתן, ב-4 בספטמבר 1969, נחתם לבסוף ברומא הסכם השלום בניצוחו של נשיא ארה"ב הנבחר, רוברט פרנסיס קנדי. על פי הסכם, השטחים שנכבשו בידי ירדן יוחזרו לישראל (מדובר היה בכ-400 קמ"ר, בעיקר במזרח השרון ובשפלת החוף) בתמורה התחייבה ארה"ב לתת למלך את הסיוע הדרוש לו על מנת לבסס את שלטונו ולדכא כל ניסיון למרד בממלכה. גולת הכותרת של ההסכם הייתה בינאומה של ירושלים - העיר כולה עתידה הייתה, תוך שלוש שנים, להפוך לאזור בין לאומי עצמאי ומפורז שהגישה אליו חופשית לאזרחי שתי המדינות (החלטה דומה נתקבלה גם לגבי העיר אילת והנמל המסחרי הגדול שלה)
 
גבולות מדינת ישראל (צבע סגול) לאחר הסכמי רומא - ספטמבר 1969
 
 
קישור לחלק הבא

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ashoval אלא אם צויין אחרת