00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אסף שובל

"אילו נוצחה ישראל" - האופציה האמריקנית. חלק ד`

קישור לחלק הקודם
 

12 ביוני 1967 - 2:00 בלילה. צפונית לרצועת עזה.

 

"אנחנו מתקרבים" לחש שמעון למ"כ שחור השיער אורי זיו. "הנה המשאיות שלהם" המשיך והניח את המשקפת על צווארו. החוליה הייתה אחת מכ-20 חוליות דומות מפיקוד דרום שעליהן הוטל להפתיע את המצרים מצפון לעזה ולפגוע בכמה שיותר עמדות מפתח. זאת, לפני שיגיעו הטנקים של חטיבת יששכר שדמי מאוגדת יפה ויפרצו מסדרון המוביל לים. הם יצאו מבסיסם שליד באר שבע בשעה 21:00 של יום האתמול, ולאחר כ-5 שעות של הליכה בחושך, היו קרובים מרחק קצר מיעדם. העמדה המצרית, שליד קיבוץ יד מרדכי ההרוס, נראתה שקטה למדי, שלושה חיילים מצריים פיטרלו מסביב למבנה ששימש בוודאי את הקיבוץ כאסם תבואה. שתי משאיות אספקה שהובילו דלק צפונה, נראו חונות לצידה, שמונת החיילים הישראליים התקרבו בשקט לעמדה. טוראי דוד כהנוב, הצעיר מבין חברי החוליה, התגנב והצליח להצמיד את מטען הדינמיט לאחת מהמשאיות. החוליה התרחקה מעט, וכאשר נשמע הפיצוץ האדיר כשתי דקות לאחר מכן, הסתערה החוליה ללא רחם על המצרים. שני קצינים מצריים שניסו לזנק על ג`יפ קטן לברוח הצליחו לפגוע בשניים מבין החיילים הישראלים אך נורו בעצמם למוות בטרם נמלטו. המ"כ אורי וחייל נוסף נכנסו למבנה על מנת לוודא כי העמדה כולה מטוהרת מחיילי אוייב. שם, בתוך ערמות החציר הצהובות, הזדעזעו לגלות כשלוש גופות שוטטות דם של נשים ישראליות שנאנסו ונרצחו בידי המצרים.  

בשעות הבוקר המוקדמת הצליח להרכיב המטכ"ל הישראלי המותש בתל-אביב את תמונת התוצאה של מבצע "שועל לבן" – החטיבה בפיקודו של אל"מ שדמי הצליחה להגיע לחוף הים ולנתק את כל הדרכים היוצאות מעזה לכיוון צפון. כוח בפיקודו של אל"מ מוטה גור כבש מחדש את קיבוץ חולדה והמשיך צפונה. על אף קרב כבד עם החוד הירדני שעלה לו בנפגעים רבים הצליח הכוח לחבור לשריון הישראלי והאמריקני שחנה שליד מחנה צריפין. כעת הייתה הארמייה המצרית הראשונה, על 400 הטנקים שלה ועל 70,000 חייליה, מכותרת כולה בליבו של שטח ישראלי.

 

 

12 ביוני 1967 - 6:30 בבוקר. חוף תל-אביב.

 
ניסים אברהמי כבן ה-48, סגן במילואים באחת החטיבות של פיקוד צפון שלא גוייס עקב גילו, עמד בקצהו של רחוב ארלוזורוב והביט לעבר הים. ספינות הגומי שהובלו את כוח הסיוע האמריקני כבר נחתו בחול הרך והחלו בהקמת בסיס ארעי. אזרחים רבים, מבוגרים וצעירים כאחד, נהרו למקום וחלפו על פני מבני המגורים השרופים והמנופצים שבקרבת הים על מנת לסייע לאמריקנים, אך בעיקר על מנת להתעודד מהמראה שהיווה עבורם קרן אור לאחר שבוע ימים של סיוט מתמשך. הפצצות מצריות וירדניות רבות הפכו חלקים גדולים מתל אביב לעי חורבות וגרמו למותם של אלפי אזרחים תמימים. בית החולים איכילוב לדוגמא, נהרס כולו, והפצועים הרבים נאלצו להסתתר במבני הציבור הבודדים שבקרבתו שעדיין נשארו שלמים. ניסים התקרב לחוף לעבר קצין אמריקני שריכז מלאי מיוחד של ציוד עבור אזרחים ישראלים. ניסים הצטייד שם ביחד עם מספר רב של אזרחים שלא גיוסו בשמיכות, מוצרי מזון ואף בנשק קל על מנת לצטרף למאמץ הכולל למקרה שהמצרים יצילחו להגיע לתל-אביב עצמה.
 
 
מפה חזיתות המלחמה לפני מבצע "שועל לבן" ולאחריו.
 
 
קישור לחלק הבא

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ashoval אלא אם צויין אחרת