00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מסעותיי עם עצמי

כבשתי את פראג


כבשתי את פראג. כמעט. יותר נכון לומר שכבשתי את שחרזדה. נדמה לי שכך קוראים לפרבר הצ`כי בו אני נמצא כעת. או לפחות כך כמעט קוראים לתחנת המטרו שנמצאת כאן. אני מתארח אצל ידידתי ת` הצ`כית הזכורה לטובה וגם נפגש עם מכרים מהשנה הקסומה בשבדיה (תוספת: ת` קראה את הרשומה והעירה – השם של התחנה הוא "גן עדן").

 

בשעות הספורות שלי כאן ת` הספיקה לעבור התמוטטות עצבים ואני הספקתי לגלות שכשיש אינטרנט אלחוטי – השמיים הם הגבול.

 

איך הכל התחיל?

 

בשלוש וחצי לפנות בוקר עליתי על מונית שחיכתה ליד הבית. נהג המונית המיומן דאג להתקשר אליי פעמיים כדי לוודא שאכן התעוררתי ושאף אחד לא עובד עליו. "אתה מזל דלי נכון?" שאל הנהג המעיק בזמן שפיהקתי ומחשבותיי נתונות רק לחתול המושי מושלם שלי שייאלץ לשרוד לבד 10 ימים. "לא", עניתי וניסיתי להתעלם. "גדי?", "לא". "דגים?", "לא".

 

"רק עוד 9 מזלות צפניה. זה תיכף ייגמר", היגגתי ותהיתי אם לא היה יותר קל להעמיד פני תייר שלא דובר עברית. בסופו של דבר החלטתי לסייע לטרבלסקי וואנה-בי וחשפתי: "אני מזל אריה". החשיפה כמובן לא עזרה לי, להיפך, היא החלה מסע ייסורים חדש: "נולדת ב-28 ביולי נכון?" ניחש אורי גלר. "לא". "אז ב-11 באוגוסט!", נאנחתי ועניתי: "לא". גלר כיבה את הסיגריה, סובב את ההגה בחדות ופלט: "ידעתי. ב-7 באוגוסט". חייכתי בזדוניות ואמרתי: "נולדתי ב-3 באוגוסט".

 

"אז איך אתה לומד יהדות? בני מזל אריה בד"כ לומדים הנדסה או עסקים או פוליטיקה או משפטים", מלמל ניטשה. התלבטתי אם לחשוף את עובדת היותי משפטן ולאשש את התאוריה המופרכת שלו או להתעלל בו קצת. בחרתי להתעלל בו במשך שתי דקות ולאחר מכן גיליתי שלמדתי משפטים.

 

"אז הנה יש לנו משהו משותף!" צהל הנהג. "אני גם קרוב ליהדות וגם התחלתי ללמוד משפטים במכללת... שקר כלשהי, אבל פרשתי אחרי שנה. קשה מאוד לשלם 30 אלף ש"ח ולעבוד וללמוד בלה בלה בלה". הצצתי במראה, "כן, אני מבין אותך". והוא המשיך, ממש כמו גאידמק: "החלום שלי זה לעסוק במקצוע. מאז שהייתי צעיר. אבל כשלא הסתדרתי החלטתי להתחיל להיות נהג מונית. כמו אבא שלי".

 

מה, אתם לא באמת מצפים שאכתוב כיצד הגבתי לאמירה הזו.

 

ירדתי מהמונית בנתב"ג והבטחתי לנהג הנאמן ש"זמין 24 שעות! רק תתקשר" לחשוב עליו כשאזמין מוניות בעתיד.

 

ניגשתי כהרגלי לעמדת הבידוק וכששאלה אותי הבודקת האם יש לי חפצים חדים בתיק החלטתי להתבדח. זה לא רעיון טוב בארבע לפנות בוקר. אמרתי לבודקת שעד הערב היו לי בתיק 5 זוגות מספריים וכמה עשרות מסמרים. מה שנכון כמובן. מיהרתי לציין שהוצאתי אותם מהתיק וזכיתי לאישור מעבר מהאקס ריי שאמור לשרוף לי את הלאפטופ.

 

במעבר מולי במטוס ישב זוג זקנים מעיק. היא דוברת רוסית (וגם עברית כנראה) והוא דובר עברית שמתעקש להקריא את העיתון בקול רם לזוגתו. כל ידיעה וידיעה בו. הצאצאים של הזקן הנודניק ודאי ישמחו לדעת (כמו שכל יושבי המטוס שמחו לדעת) שאביהם עומד לסדר להם דרכון גרמני. מוי כיף.

 

בשדה התעופה בפראג ניגשתי להחליף כסף. כמובן שהחלפתי בדוכן עם התעריפים הגרועים ביותר. ואגב המלצה לבאים (או לאלה שכמוני לא קראו אף מדריך למטייל לפני שטסו) – תחליפו כסף בבנקים, הרבה יותר ידידותי למשתמש והרבה יותר רווח. כשהגעתי לעמדת בידוק הדרכונים החלפתי מבטים עם הקצין. משהו בתוכי אמר לי שזה לא יהיה נעים.

 

הגשתי את הדרכון לקצין שהביט בתמונה ובי בהלם (מיותר לציין שהוצאתי את הדרכון רק לפני שנה). לאחר שהוא העביר אותי במערכת הוא שוב הביט במסך בהלם, המהדרין יאמרו, הביט בהפתעה. הייתי נותן הכל כדי להיות זבוב בתוך התא המצחין שלו. מה כל כך מיוחד במסעות שלי באירופה? אז מה אם שנה אחר שנה אני מגיע באותו התאריך לצ`כיה?

 

על החוויה שלי במטרו הצ`כי באמת חבל להכביר במילים. רק אציין כאן שרכשתי כרטיס שאמור להיות בתוקף במשך 75 דקות ולאחר 20 דקות הסדרן העיר לי שהזמן עבר. התעלמתי ממנו בחינניות והמשכתי בנסיעה. שילמד חשבון קודם.

 

מחר אני אמור לפצוח במסע לדרום צ`כיה. כלי התחבורה: רכבת מהירה. זה לא יכול להיגמר טוב.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צפניה בן שבתיאל אלא אם צויין אחרת