00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרויקט פרשת השבוע

קורא יקר!

יש לך דבר תורה מיוחד לשבת ? העברת שיעור בבית הכנסת? ריתקת את הקהל עם  "וורט" מדהים ? רוצה לשתף בכך את כל הציבור ? האתר הזה נבנה עבורך .

שלח את מאמרך לפרסום באתר באמצעות מערכת המסרים באתר או לתיבת הדואר האלקטרוני    amirdover33@gmail.com

יש לערוך את המאמרים במסמך וורד .

פירסומו  של המאמר הינו ע"פ שיקולי המערכת . המערכת שומרת לעצמה הזכות לערוך את המאמר .

מערכת היכל יהודה

מדוע מניחים אבן על מצבת הנפטר

על שום מה מניחים אבן על מצבת נפטר ?

 

****לזכרו של עו"ד מנחם בלום אשר הלך לבית עולמו בד` אייר תשס"ג והיום יום השנה לפטירתו****

 

רבים נוהגים להניח אבן על מצבת הנפטר בתום הביקור על קיברו, ולכאורה יש לתמוה על מנהג זה שהרי  במסכת עדויות למדנו :

 

 

" ואת מי נידו את אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים , וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו, מלמד שכל המתנדה ומת בנידויו היו סוקלין את ארונו "[1]

 

וגם במסכת שמחות למדנו-

 

 " מנודה שמת הרי זה טעון סקילה , לא שהעמידו עליו גל אבנים גדול כענן, אלא שליח בי"ד נוטל את האבן ונותנו על ארונו, לקיים בו מצוות סקילה " ! [2][3]

 

אמור מעתה, הנחת אבן על מציבתו של המת הינה לכאורה סימן בזיון וראיה לנידויו ולא מעשה לחיוב ?

 

אפשר שתשובה לדבר ניתן למצוא בדברי הירושלמי [4] המביא מנהג ארץ ישראלי להניח על קברו של אדם רגב עפר, וניתן להבין כי היה בכך מעין בקשה לכפרת עוונו של המת -

 

" כיוון שמגיעים לארץ ישראל הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונו דכתיב "וכפר אדמתו עמו""

 

גם הרב עובדיה יוסף מבהיר כי הנוהג להניח רגב עפר על קבר מקורו בכפרה, ובלשונו –

 

 

"...משמע שעכ"פ יש תועלת במה שנקבר בא"י ור` אלעזר לשטתיה בירוש` הנ"ל שכיון שמגיעים לא"י נוטלים עפר ומניחים על ארונם ומתכפר להם..."[5]

 

הרב הראשי, הרב יונה מצגר, טוען בסיפרו [6]כי ככל הנראה השתרבב המנהג של הנחת עפר ורגב אדמה למנהג הנחת האבן ואפשר שהניחו האבן על רגב האדמה כדי שלא יעוף ברוח, וכך נותר המנהג להניח אבן על קבר.

בספר "אוצר דינים ומנהגים"[7] נכתב כי נוהגים לתלוש עשב או צרור ולשים על קבר המת " משום כבוד המת להראות שהיה על קיברו"[8]

 

ואני תוהה ביני לביני -  האם המנהג, השגוי לכאורה, לא נבע מטעות בפשט הדברים של הדורות האחרונים ואבהיר את דברי - לא פעם שגור היה בלשון ראשונים ואחרונים הביטוי "להניח אבן לכבוד נפטר" וכוונת הדברים היתה להניח מצבת אבן לכבודו, כך מצאתי לדוגמא בפתחי תשובה [9]-

 

 

"...וכתב בספר בר"י מעשה באלמנה שציוותה להניח אבן על קבר בעלה ואחר ימים הלכה על קבר בעלה וראתה שהאבן היא קטנה ורצתה להחליפה באחרת יפה הימנו ולהוסיף מעות למוכר האבנים לכבוד בעלה..."

 

 

אפשר שברבות הזמן טעו וסברו שאותה הנחת אבן הנזכרת הינה הנחת אבן קטנה על הקבר ולא היא !    ואולם יודגש שאין לי כל הוכחה לטענתי זו . [10]

 



[1]    עדויות פרק ו` , משנה ו`

 

[2]   שמחות, פרק א` הלכה י"א

 

[3]   וראיה לדבר שאף בימי הבינים  נהגו לשים אבן על ארונו של מנודה ניתן למצוא בתשובת    הרשב"א - בשו"ת הרשב"א חלק א סימן תשסג - "...ולא הוצרכו לומר הותר הנדר אלא כדי שלא יהיו חס ושלום צריכין להניח אבן על ארונו".

ואף אצל האחרונים כר` חיים פלאג`י  ראה שו"ת חיים ביד סימן צב ד"ה ואולם אנכי - "...אולם אנכי אומר דאפי` אם יהיה הענין שחלם אחד על המת שמת עכשיו ועדין לא נקבר שנידו אותו שיש אופן להניח אבן על ארונו נראה לע"ד דאין לעשות מעשה כזה בדבר שיש זילותא גדולה למת וצער ב"ח לקרובים ואין להשגיח בדברי החלום לדבר הזה ..."

 

[4]   ירושלמי כלאיים, פרק ט` סוף הלכה ג`

 

[5]     ראה שו"ת יביע אומר, יורה דיעה חלק ו` סימן ל"א אות א`

 

[6]  "מים ההלכה" חלק ד` סימן כ"ט

 

[7]   נערך ע"י יהודה דוד איזנשטיין , הודפס בתל אביב תשל"ה

 

[8]  שם ערך "מציבה" , ובערך ,קבורה, מציין המנהג כשחוזרים בני הלויה לבתיהם נוטל כל אחד עפר או חול ומריחו ואומר "זכור כי עפר אנחנו" וזורקו לאחוריו , ויש התולשים עשבי קרקע וזורקים לאחוריהם. בימי הבינים נטען כנגד היהודים כי מעשה זה הינו מעשה כשפים אותו מטילים היהודים על הגויים והרב משה בר` יחיאל מפריש נקרא למלך בענין זה , הוא התנצל והבהיר כי שורשו של המנהג באמונת היהודים בתחית המתים וכי יש בכך רמז לאמור "ויציצו מעיר כעשב השדה"

 

[9]   פתחי תשובה יורה דעה סימן שסד ס"ק ג

 

[10]   להלן דברים שכתב לי ידידי עו"ד חיים הבר בענין -

 

"...בענין הנחת אבן על קבר, מה שמביא בספר "אוצר דינים ומנהגים" הוא בשם ה"באר היטב" באו"ח סימן רכ"ד ס"ק ח`, בשם דרשות מהר"ש. מהר"ש, אם אני מבין נכון (אך אינני בטוח בכך), הוא ר` שלום מנוישטט (וינה), שהיה רבו המובהק של המהרי"ל, וכבר הובא כי רוב מנהגי המהרי"ל הם על פי רבו.

 

מכל מקום עולה, כי מדובר במנהג קדום יחסית, שנהגו בו גדולים וחשובים, ואני לא בטוח שהשערתך בדבר מקורו, יש לה על מה לסמוך, ובמחילה, גם מקורותיו של הרב מצגר, בענין "טעות" שהשתרבבה כביכול, אינם ברורים לי.

 

בספר "אוצר טעמי המנהגים"של גלברד, מביא (בעמוד תצ"א) נוסף לטעם הנ"ל בשם ה"באר היטב", גם טעם נוסף, והוא כי על ידי שימת אבן על המצבה יש משום הבעת רצון להשתתפות בתוספת בניה של המצבה. הוא מביא טעם זה מספרו של וסרטיל "ילקוט מנהגים".

 

 

אגב, אתה מזכיר כי הספר "אוצר דינים ומנהגים" הודפס בתל אביב בשנת תשל"ה. למען הדיוק, הספר חובר והודפס בניו יורק בשנת 1917, והודפס שם שוב ב1938. מאז צולם פעמים רבות, ומה שהודפס בתל אביב (ובמקומות אחרים) זה רק מהדורות צילום שלו. את רוב ספריו של מחברו, יהודה דוד אייזנשטיין, ניתן למצוא באתר heberwbooks.org המוכר לך. אייזנשטיין עצמו, כתב ספרי שימוש רבים וטובים, לרבות אנצקלופדיה "אוצר ישראל", וזכה לזקנה מופלגת. הוא נפטר בניו יורק בשנת 1956 בן 102 (!).

הנה מה שמובא בענין זה באתר "מורשת" מתוך אתר "עיתים": http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=35272

כמו כן, הרב יובל שרלו מציין, מבלי להביא מקור ברור, כי המנהג הוא עוד מימי בית שני http://moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=23617

 

ועוד הערה: בספרו "מנהגי ישראל" חלק ד` מביא פרופ` שפרבר במאמרו "זריקת שבע מטבעות ליד המת" (בהערת שוליים 4 בעמוד ס"ב למטה) כי "זריקת אבנים קטנות ליד הקבר מנהג נפוץ הוא ביותר בקרב תרבויות שונות שברחבי העולם" והוא מפנה לספרו הקלאסי של האנתרופולוג הסקוטי הנודע סיר גורג` פרייזר "The Golden Bough" והוא מביא כי פרייזר מפרש את הטעם למנהג זה כאמצעי לגירוש רוחות רעות.

 

אומנם בענייננו אין מדובר על זריקת אבנים אלא על הנחתם, אך בכל זאת ראיתי לנכון להביא השלמה זאת.

 

אגב, ספרו הנ"ל של פרייזר, אשר חלק א` שלו התפרסם לראשונה בשנת 1890 ובמשך השנים התפרסמו 12 חלקים שלו, נחשב כיצירה מונומנטלית בתחום האנתרופולוגי, ובה משווה המחבר בין מנהגים של תרבויות עתיקות שונות. הספר מצוי כיום באינטרנט במלואו במספר אתרים ולדוגמא: http://www.bartleby.com/196. (בחיפוש שטחי לא מצאתי את הקטע המדובר).

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל היכל יהודה אלא אם צויין אחרת