00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

אמבטיה, בעקבות עודג

בעקבות הרשומה של עודג על אמבטיות, בא לי לכתוב על כמה אמבטיות שחקוקות בזכרוני.

 האמבטיה הראשונה שלי הייתה קערת אמאיל לבנה. סבתא שלי הייתה רוחצת אותי באחת כזאת.המים תמיד היו חמים מדי, היא הייתה מרתיחה מים ומוסיפה לקערה. זה היה מבחן סיבולת שהסתיים בסירוק יסודי. אחרכך, בגיל 10-11, הייתי משחקת במחסן בחצר, הייתה שם אמבטיית פח גדולה, שהיה בה קצת חול, קורי עכביש וענפי אורן, הייתי ממלאת מים קרים מהברז ויושבת שם שעות. לא היה שם חשמל, האור הגיע מהחלון שנשקף לפרדס של סבא.אני זוכרת אפלה כמעט מוחלטת וכמה קרני שמש שחדרו בין העצים וסינוורו אותי. היו שם חבלים, צינורות, דליים וכלי עבודה. לפעמים הייתי שם עם נועם, השכן מהבית לייד. לא זוכרת מה עשינו  אבל זה זכרון מאד חושי. מים קרים, אורנים וריח של תפוזים, והידיים החמות  של נועם.
 
אחרכך, הרבה שנים בלי אמבטיה. שורה של חדרים בדירות שכורות, אמבטיה אחת בניו-יורק, באמצע המטבח, , אמבטיה אחת בפריז, עם קירות ירוקים מעובש.  האמבטיות האלה מתקשרות אצלי לבדידות עצומה ולחוסר אונים.
 
על האמבטיות האחרות כבר כתבתי. אמבטיית אחרי לידה, האמבטיה של בונאר, האמבטיות של נאן גולדין שיותר ממשיות לי מהמציאות שלי, מקומות של מחשבה, של התבוננות פנימית, של תשוקות. אמבטיית אחרי השיפוצים, עם כל הטעויות האפשרויות שאפשר לעשות כשמשפצים לבד, זו  הייתה אמבטיית המה עשיתי לעצמי, הצילו ואיך יוצאים מפה. ואמבטיה אחת מזהב טהור שראיתי בהרודס. שיך ערבי בגלימה מקושטת קנה אותה, השליך צרור שטרות על המוכר,כמו שאני זורקת את הכסף הקטן  על הדלפק במכולת כשאני ממהרת. 
 
צילום: Francesca Woodman

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת