00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

נאן גולדין,או The Ballad of Sexual Dependency

 
רבקה במרחצאות
 
 
 
 
קוקי מילר
 
לראשונה נתקלתי בנאן גולדין ב-1987 כשנפל לידי הקטלוג של The Ballad "of Sexual Dependency.

התאהבתי בה ובצילומים שלה מייד, זו הייתה הפעם הראשונה שצילום נכנס לי ככה מתחת לעור.

לא יודעת אם זה בגלל חוסר הניסיון ליפות דברים,הצילום שנראה כאילו נורה מהבטן, הצבעוניות של המצולמים,  התחושה של יומן ויזואלי, הרבגוניות של הקשרים המיניים . אולי כי באותה תקופה גרתי במלון של יעקב ברחוב שלמה המלך בתל-אביב, מקום שהיה חוויה מסוייטת בפני עצמה,ייתכן שהייתה לזה השפעה על ההימשכות שלי לסוג הצילום הזה.

 אצל נאן גולדין קשה לעשות את ההפרדה בין האמנות לחיים.  היא מצלמת את חבריה, המאהבים שלה ומשפחתה, נרקומנים, הומוסקסואליים, דראג קווינס.

 נאן גולדין נולדה ב-1953. אחותה התאבדה כשהיתה בת 14, ומאז מצאה בחבריה משפחה חלופית ותומכת. היא עברה לבית ספר אלטרנטיבי והכירה שני צלמים שהפכו לדמויות מרכזיות בחייה ובעצם למשפחתה המאמצת, דיויד ארמסטרונג וסוזן פלטשר.

 נאן גולדין וחבריה השתמשו בצילום כדרך להמציא את חייהם מחדש. היא הושפעה מאד מצילום אופנה והחלה לצלם תחרויות יופי של נסיכות דראג וטרנסווסטיטים. היא הכירה רבים מהם והתחברה איתם, צילמה אותם בשלבים שונים של דראג. באותה תקופה עברה מצילום בשחור לבן לצילום בצבע ושימוש נרחב בפלאש, ומאז צילומיה הצבעוניות חזקה וכמעט ללא אור טבעי.

ב-1978 נאן גולדין עוברת לבאוורי בניו-יורק. באותה תקופה היא חיה במיץ של הזבל, וצילומיה משקפים את אורח החיים שלה. בעיקר נרקומנים, אלכוהוליסטים ותיעוד של מערכות יחסים קשות.

התערוכות הראשונות שלה היו במועדוני פאנק ורוק בני-יורק, במטרה להראות לחבריה ונושאי הצילום שלה את הצילומים. באחד המועדונים הידועים בניו יורק, מקום שהו הוצגו לראשונה עבודותיהם של אמנים מתחילים רבים , הוקרן "הבלדה של התלות המינית", מאוחר יותר הוצגה העבודה הזו בפסטיבלי הסרטים של אדינבורו וברלין.

ב-1988 התמכרותה לאלכוהול וסמים החמירה והיא התאשפזה  במרכז גמילה. באותה תקופה צילמה בעיקר פורטרטים עצמיים. זו הייתה התקופה של בהלת האיידס, רבים מחבריה מתו. בשנים שאחר כך צילמה את חוג חבריה ההולך ומצטמצם, חברים רבים שמתו עקב התמכרויות לסמים ואיידס. בקטלוג הנקרא "הפורטפוליו של קוקי מילר", תיעדה את חייה ומותה של חברתה הטובה, מנעוריה ב-1976 עד הלוויתה ב-1989.

ב-1994 יצא ספר שהציג שיתוף פעולה בינה ובין ידידה הצלם דיויד ארמסטרונג,
 A
Double Life. הם צילמו זה את זו ואת אותו חוג חברים. ב-1996 הוצגה רטרוספקטיבה שלה במוזיאון הוויטני בניו-יורק" I`ll Be Your Mirror". שם ראיתי לראשונה את העבודות שלה בגודל טבעי.
ולמה דווקא עכשיו אני נזכרת להביא את נאן גולדין. כי רבים מהצילומים שלה פותחים רשומות שלי, כי עדיין לא נתקלתי באף אחת שמצלמת כמוה, כי הנושאים שלה הכי מרגשים אותי, יותר מכל צילום אסתטי אמנותי.
 
 
 
 עוד על נאן גולדין בויקיפדיה.
וצילומים נוספים שלה  כאן
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

42 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת