00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אלטנוילנד

החומה של חוות רוהאם

                                
 

חומת חוות רוהאם

 

ב"מזרח הישן" של תל אביב, לאורך רחוב אוליפנט ובחצר המפרידה בין בית מספר 63 לבית מספר 61 ברחוב מאז"ה, עומדת חומת כורכר ארוכה, תמירה ומתפוררת בחלקה. חומה שמעטים שמים לב אליה ומעטים עוד יותר יודעים ומכירים את סיפורה.

 

החומה הינה מצבה אילמת, כותל דרומי של חומת הכורכר שהקיפה חווה חקלאית- חוות רוהם  - Roehm Hof- ששכנה לאורך שנים בשטח שנמצא היום בין הרחובות לינקולן, דרך פתח תקווה, אוליפנט ווילסון. החווה נמחקה מהזיכרון האורבני עם התרחבותה של תל אביב והותירה מאחוריה שרידי צמחיה, עדות לגן ולמטעים ששכנו במקום וכאמור גם שרידי חומה, שכמותה היו לאורך קילומטרים רבים באזור המכונה כיום תל אביב.

 

 

גבולות משוערים  

 

גבולות החווה במושגים של היום הם ככל הנראה כדלקמן:

גבול דרומי -  החומה ברחוב אוליפנט, הגבול  ממערב ברחוב ווילסון וגבולה הצפוני -  קו שהוא צפונית לרחוב לינקולן לכיוון סעדיה גאון, וממזרח- דרך שהיתה מערבית לדרך פתח תקווה, קרי אזור החניה של מגדל בית לוינשטיין. כל השטח כאמור מוקף היה בחומה. 

 

 

 

 

זיהוי מקומה של חוות רוהאם       

 

זיהוי מקומה של חוות רוהאם וזיהוי החומה כגבולה הדרומי של החווה מסתמך על הצלבת נתונים בין מפת סנדל משנת 1878-9 שנערכה בשנת 2004  ע"י הורסט בלייך מאוסטרליה, לבין צילומי אוויר של הטייסת הגרמנית מ1917 ומפות תל אביב עד אמצע שנות הארבעים.

 

 

תצלום אוויר 1917

 

 

 

תקריב על איזור החווה, החומה באוליפנט היא החומה הימנית בצילום.

 

 

 

ניתוח גיאוגרפי היסטורי

 

הליכי הפירוור של יפו החלו במחצית השניה של המאה ה-19 עם היציאה מן החומות. הליכים אלה קיבלו תאוצה עם החלת רפורמות באמפריה העותומנית ב-1856 שאפשרו לזרים לרכוש קרקעות ומתן שוויון זכויות  לנוצרים וללא מוסלמים והבטחת בטחון החיים והרכוש.

 

 

ניסיונות התיישבות בשטחים הסמוכים לשטח החווה

 

גן רבי יהודה הלוי שהפך לפרדס מונטיפיורי : גן מטעים שניטע ב-1853 ע"י רבה של קהילת יהודי יפו ושכלל ככל הנראה בית ובאר. בשנת 1855 נרכש ע"י משה מוטיפיורי. בגן זה הועסקו יהודים והתגוררו לאורך התקופות מספר משפחות יהודיות. נמצא באזור שכונת מונטיפיורי של היום.

 

גבעת התקווה :שטח שנקנה ב1855 ע"י קבוצת מתיישבים אמריקנים נוצריים שומרי שבת שמנו כמה עשרות אנשים, ברשות קלורינדה מיינור. עובד עד 1858. בשנת 1869 נמכר לידי המתיישבים הטמפלרים. הגבעה שכנה באזור בית הספר שבח ברחוב המסגר  של היום.

 

משק לדוגמא: ביארה בת 36 דונם ומספר מבנים שנרכשה ע"י אלפרד אייזקס, מסיונר נוצרי, בשנת 1856. המשק שכן באיזור בו הוקמה אחר כך תחנת הכוח הראשונה של תל אביב ברחוב השרון.

 

המושבה האמריקאית: קמה ב1866 ע"י 157 נפשות מבני כנסיית המשיח והתקיימה כשנתיים ימים. ב-1869 נרכשה המושבה עי המתיישבים הטמפלרים.

 

מקווה ישראל: בית הספר החקלאי היהודי שהוקם ב-1870.

 

עיבוד מפת סנדל לפי הורסט בלייך

 

  

 

 

תולדות החווה

 

מייסד החווה, קונרד רוהאם, נולד בשנת 1811 והגיע בנובמבר 1869 לפלסטינה (מראשוני המתיישבים הטמפלרים בארץ ישראל). הוא נפטר למחרת פטירת אשתו, קריסטינה לבית שפר, במרץ 1872 (מחקר גנאולוגי-מרטין היגינס).

 

בשנת 1870 רכש רוהאם את החווה ממנזר האחיות הרומיות, היתה זו ההתישבות הגרמנית הראשונה באזור תל אביב, כשנתיים לפני ההתיישבות בשרונה.

 

ע"פ רות קרק החוות הטמפלריות הראשונות עסקו בגידול ירקות, תפוחי זהב, אפרסקים ומשמשים.

לאחר פטירתם של בני משפחת רוהאם בשנת 1872 עברה החווה ושטח הפרדס שסביבה ככל הנראה לידי משפחת גינטר.

 

יואהן ג`ורג`  גינטר הגיע לארץ הקודש בשנת 1872 וככל הנראה התיישב בחווה. בנו עמנואל נולד ב1875 ולימים שימש כאופה. בנו של עמנואל, וילי, המשיך את דרכו וככל הנראה גם לו היתה מאפיה בשטח החווה. בשנות השלושים פתחו וילי ואשתו בית קפה בשרונה.

 

חוות רוהאם שברבות הימים הפכה ככל הנראה ל"פרדס גינטר" והמשיכה להתקיים ככל הנראה עד שנות מלחמת העולם השניה.

לפי מפה –ב בספר "תל אביב של דרויאנוב  מזוהה אדמת החווה  כ"אדמת גינטר" והיא נרכשה מידי הטמפלרים ב-1933.

עד אמצע שנות הארבעים הייתה אדמת החווה מחוץ לגבולות המוניציפלים של עירית תל אביב,כאשר השטחים שמסביבה נרכשים בהדרגה. הפרדסים והגינות נעקרים ונבנים בתי מגורים, לרבות מעונות עובדים א ,ב ,ג  שנבנים בסמוך לחומה הדרומית שנותרה.

 

משנת 1945 ואילך מופיעים שטחי החווה כחלק מהשטח המוניציפלי של תל אביב וכאזור מגורים.

עוד בשנות החמישים נותרו חלק משטחי החווה כשטחים חקלאיים ובעיקר רפתות ומחסנים חקלאיים.

 

חומות הכורכר

                      

חומות כורכר היו, ככל הנראה, מחזה נפוץ בעיקר בשטחים החקלאיים של הטמפלרים באזור תל אביב של היום (להבדיל משטחים בבעלות ערבית שהיו מופרדים ככל הנראה במשוכות צבר). החומה ברחוב אוליפנט הינה ככל הנראה שריד אחרון לפריט ארכטקטוני נפוץ זה.

 

 

 

 

המצב כיום

 

כיום נותרו באזור שרידי חומת כורכר, המפרידה בין בית מספר 63 לבית מספר 61 ברחוב מאז"ה. החומה ממשיכה עד רחוב אוליפנט, פונה מזרחה לאורך הרחוב ומשמשת גדר אחורית המפרידה בין חצרות הבתים לרחוב ובהמשך מפרידה בין בתים לבין חצר בית הספר לאומניות- קמפוס אריסון.

 

החומה במצב תחזוקתי רע. חלקה נהרס וחלקה מתפורר, יש בה חציות ופתחים והשלמות לא מקוריות.

בחלק החומה הגובל בבית הספר יצקו חגורת ביטון למניעת נפילת חלקים ופגיעה בילדים. החיבור בין הכורכר לביטון הרסני.

באיזור החווה שרידי צמחיה מרשימה הן בצידי הרחוב, הן בחצרות הבתים והן בחצר בית הספר.

בחצר אחורית של הבית ברחוב מאז"ה מספר 59 עץ שקמה עתיק ומרשים ,עץ השקמהככל הנראה קודם לישוב הטמפלרי באיזור.

בחצר אחד הבתים ברחוב וילסון גדמי ענק של דקלים.

לא הרחק  מהחומה, ברחוב יהודה הלוי פינת אוליפנט, שרידי בריכת מים מאותה תקופה, גם היא במצב תחזוקתי ירוד.

 

ספק אם תושבי השכונה מודעים להסטוריה של החומה ושל האזור.

 

                              

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל web2c אלא אם צויין אחרת