00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בסוד העניינים

מסע של קדושה בעיר האל

 
 
חול המועד הוא בדיוק הזמן לצאת לטייל, כך חשבתי, ומסתבר שגם אלפים מבני עמנו גדשו את היערות ואת כל מקורות האטרקציות למיניהם בכל רחבי הארץ.
 
אך מכל הארץ, למן הצפון עם נופיו הירוקים, ועד הדרום על נופיו הצחיחים, דווקא בחרתי לבקר את ירושלים, הרי היא עירתנו הבירה, והעיר היפה ביותר בישראל כולה.
 
נאמר כי 10 קבין של יופי ירדו על העולם, ו- 9 מהם לקחה ירושלים.
אין משפט אחד קרוב יותר לאמת מזה.
 
ירושלים ניחנה בנופים ירוקים, השוכנים למרגלותיה, בארכיאולוגיה, בסימטאותייה ובאנשייה.
בכל פינה בעיר הזאת צצה לה ההיסטוריה ומרימה את ראשה.
 
 
את מסענו אל עבר ירושלים מת"א התחלנו דווקא בשעת הצהריים.
מה שהתברר כהחלטה נהורה מאוד, וזאת למרות שהיא הייתה מורכבת מברירת מחדל (בעלי עבד עד הצהריים....).
למרות שנתקלו באי אלו פקקים בדרך אלייה, תכף ומייד התברר לנו שהפקקים המעטים שנכנסנו, הם כאין וכאפס לעומת הפקקים שהיו כמה שעות לפני כן.
 
את התחלות סיורינו דווקא התחלנו במעלית הזמן, הממוקמת ברחוב הלל בירושלים.
לא הזמנו כרטיסים מראש, דבר שהתגלה בטעות, אבל הצלחנו לרכוש כרטיסים לשעה 19:20 בערב, מה שנתן לנו 3 שעות חופשיות.
מרחוב הלל, על מנת להרוג את הזמן, החלטנו לנסוע לכותל המערבי.
 
חיש קל מצאנו חנייה באחד מהחניונים (תמורת 20 ש"ח ללא הגבלת זמן) וצעדנו כברת דרך דיי ארוכה אל עבר הכותל, והאטרקציה הנדרשת - מנהרות הכותל.
בדרך לכותל עברנו דרך הרובע היהודי, דבר שהיה לחלוטין משווע, הסימטאות הצרות של הרובע היהודי היו פשוט דבר מקסים, ונהנו להרים עינינו ולחזות באי אלו אברכים קטנים המשרבבים ראשיהם מהחלונות.
הדרך אומנם הייתה ארוכה, אבל בסופו של דבר, מצאנו את הכותל.
 
אל מול עינינו התגלה ים של אנשים שפקדו את רחבת הכותל.
 
המחזה היה דיי מופלא ואפילו מפעים, אך ליבנו הביא אותנו אל עבר הסככה שממנה יוצאים אל הסיור למנהרות הכותל.
 
המון רב גדש את התורים, אך אנחנו, שהגענו עד לשם, לא נתנו לדבר להרוס לנו את הרגע שחיכנו לו (לפחות אני) כמה שנים תמימות.
 
הכניסה למנהרות הכותל, בחוה"מ היא בחינם, דבר שמשך לשם לא מעט אנשים, מה עוד, שלא היה צריך להזמין תור מראש, כמו בימים רגילים, דבר שהקשה שוב את המצב.
 
אחרי 45 דקות תמימות של סבלנות, ואחרי שנפרדתי מהבעל (גברים ונשים עושים את המסלול לחוד), נכנסו אל מנהרות הכותל.
 
בפתח פגשנו את המדריכה שלנו, יפעת, ועם עוד 30 בנות שמעתי את סיפור ירושלים על רגל אחת.
 
מנהרות הכותל התגלנו לעיני העולם כבר במאה ה- 19, אך רק בשנות השמונים החלו לבצע בה עבודות נרחבות, ובשנת 1996, לאחר מהומות רבות, פתח בנימין נתניהו את מנהרות הכותל לקהל הרחב.
 
המסע שלנו התחיל במהירות, בלי שום אפשרות להתעכב על העתיקות שנגלו לנגד עינינו, כי עדיין התור בחוץ רק המשיך והתארך עוד ועוד.
 
למן הרגע שנכנסו אל מנהרת הכותל, נתפסה בי צמרמורת שלא ידעה מנוח עד לרגע ששבנו וראינו את אור היום שבהק מחוץ למנהרה.
 
המחשבה שאני פוסעת בתוך חלק מההיסטוריה, מבלי שום קשר לדת, ולאמונה, העבירה בי צמרמורת והתרוממות של חושים.
 
מנהרות הכותל, הינם מנהרות החושפות את הכותל המערבי לכל אורכו.
בעיקרון, גובהו של הכותל המערבי הינו כ- 40 מטרים, אך מדענים סבורים, שהיד עוד נטויה, ויש עדיין לגלות עוד חלקים מהכותל. ואכן, כל הזמן מתבצעים חפירות במעמקי המנהרות שחושפות עוד ועוד מהקיר המערבי.
מעריכים שגבוהו של הכותל הוא כ- 60 מטרים.
 
העצירה הראשונה שלנו הייתה אל מול אבן הראשה המרכזית של הכותל.
אבן הראשנה שוקלת כ- 600 טון, ואורכה כ- 14 מטר.
 
ישבנו שם, המומים לנוכח האבן הגדולה, שנשארה שם כל השנים, למורת רוחם של כל-כך הרבה כובשים, והיא הינה נשארה כעדות אילמת להיסטוריית העולם.
 
לאורך כימעט כל המסלול, צעדנו בעקבות הכותל המערבי, נופך של קודש שורה על המקום, כזאת הרגשה, שאפילו אנשים שאינם מאמינים בקיומו של שום אל, ירגישו בנוכוחות של הקודש שם.
 
וזה מביא אותי לעצירתנו השנייה, והחשובה ביותר במסענו זה.
עצירתנו השנייה הייתה אל מול שקע קטן בקיר, שההגעה אליו הייתה במעברים צרים.
 
שקע זה נחשב ל"קודש הקודשים" שהוא בעצם, המקום הקרוב ביותר לבית המקדש, שם עצרנו וכל אחד נשא תפילה קטנה לאלוהים.
 
לאורך כל המסלול היה לי קשה לדבר נאלמתי דום, ובעיקר תחת רגע זה.
 
אבל לא היה אפשר לטעות בשקט לאורך כל המסלול שארך כ- 25 דקות.
אפילו הילדים הרבים שהיו, פשוט שתקו והלכו כסומאים אחר המדריכה, מקשיבים בשקיקה לכל הסבריה.
אפילו הילדים הקטנים, שלכאורה מה הם מבינים, נאלמו דום כשהגענו לקודש הקודשים, אפילו הם.
 
שאר המסלול היה בעיני פחות מעניין.
 
למרות שאני אוהבת היסטוריה, וגם הארכיאולוגיה מאוד מעניינת אותי.
ברגע שנגמר המסלול בעקבות הכותל, הרגשתי את עצמי יוצאת לאט-לאט מתחושת הקדושה.
הגענו אל אמת המים הקדומה, שמענו את הסברה הקצר של המדריכה ופנינו אל עבר היציאה, כאשר רובנו שרים בקול את "ירושלים של זהב", מחווה לא ברורה שננעצה בשפתיי כולנו, לרגע קט.
 
יצאנו אל עבר הרובע המוסלמי וחזרנו אל עבר הכותל הומה האדם.
אחרי שאיתרתי את הבעל (שכאמור היה בקבוצה אחרת) מיהרנו לרכב ושמנו פעמנו שוב אל עבר מעלית הזמן.
 
בנתיים דאגנו לשנות את מועד הכרטיס לשעה 20:00.
אחרי התבלבלויות קצרות ברחבי העיר, הגענו אל עבר המקום המיועד.
מעלית הזמן הייתה מקום מקסים, בעזרתם של אמצעים חזותיים גילנו את עברה של ירושלים.
עמדנו על בנייתה של ירושלים בפעם הראשונה, ועל חורבנה הראשון, ראינו את חורבנה השני, ויצאנו לגלות בת 2000 שנה, עם כל עם ישראל.
עם מעלית הזמן, גם חזרנו בחזרה אל ירושלים.
ובכינו יחד עם הצנחנים בכותל, בשיחרור הר הבית במלחמת ששת הימים ב- 1967.
 
היה מרגש ומסעיר כאחת.
 
- -
 
את מסענו בעיר הקדושה סיכמנו בטיול בקצר בסימטאות המדרחוב שליד מעלית הזמן.
ולבסוף עצרנו לאכול באחת המסעדות, ואף קינחו בגלידה מתוקה בד"ר לק.
 
- - -
 
אוכל רק להגיד שאת הטיול הזה אזכור ואנצור בכל ימי חיי. ואבטיח לכם שעוד אשוב אל מנהרות הכותל, ואל הכותל המערבי, אל סמטאות העיר העתיקה ואל נופייה המקסימים.
 
ירושלים היא חלק בלב של כל אדם, ושל כל יהודי באשר הוא נמצא.
 
מהרו ובקרו בירושלים הבנוייה לתלפיות, המכילה רבדים ורבדים של תרבויות, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מלחמות ואולי בעתיד גם שלום.
בירת העם היהודי הנצחית.
 
- - - -
 
ירושלים של זהב/נעמי שמר
 
אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן
וְרֵיחַ אֳרָנִים
נִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם
עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים.

וּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וַאֶבֶן
שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּ
הָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת
וּבְלִבָּהּ חוֹמָה.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר
הֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ
אֲנִי כִּנּוֹר...

אֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם
כִּכָּר הָעִיר רֵיקָה
וְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת
בָּעִיר הָעַתִּיקָה.

וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע
מְיַלְּלוֹת רוּחוֹת
וְאֵין יוֹרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח
בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב...

אַךְ בְּבוֹאִי הַיּוֹם לָשִׁיר לָךְ
וְלָךְ לִקְשֹׁר כְּתָרִים
קָטֹנְתִּי מִצְּעִיר בָּנַיִךְ
וּמֵאַחֲרוֹן הַמְּשׁוֹרְרִים
 

כִּי שִׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם
כִּנְשִׁיקַת שָׂרַף
אִם אֶשְׁכַּחֲךָ יְרוּשָׁלַיִם
אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָב

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב...

חָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם
לַשּׁוּק וְלַכִּכָּר
שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת
בָּעִיר הָעַתִּיקָה.

וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע
אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹת
נָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח
בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ.

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב...

              

                           

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל brose אלא אם צויין אחרת