11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

על הדת שבמשפחה שלי

לכבוד חג הסוכות (או יותר נכון - תקופת החגים) ובגלל שכל חודש תשרי קשור מאוד לדת, החלטתי לפרסם רשומת המשך לרשומה שפירסמתי מזמן. האמת, בגלל מה שאני מספר פה, אני חושב שהנושא של פילוסופיה דתית (או: פילוסופיה של הדת ממש משך אותי) ופילוסופיה בכלל.
 
חג שמח!
 
 
ברשומה הקודמת בנושא הזה, סיפרתי לכם קצת על המשפחה שלי.
הפעם החלטתי לפרסם עוד רשומה קצרה בנושא ובמיוחד בתקופת חג הפסח.
 
ברשומה הקודמת סיפרתי לכם על כך שאני בן להורים גרושים, שכל אחד מהם כבר "הקים" משפחה נוספת. אחד הדברים שהכי אירונים בכל הסיפור הזה הוא הפן הדתי של כל משפחה.
אבא שלי - בא מבית, איך אפשר לומר - מסורתי. ההורים שלו באו מבית דתי. לכן הם מקפידים מאוד על המסורת.
אמא שלי - באה מבית חילוני, של שני הורים שעלו לארץ לפני השואה (ומשפחתם נספתה בה).
 
אני חושב שהדת היא אחד הדברים שהכי השפיעו עלי מבחינה משפחתית, כלומר, המחלוקת הדתית בין שתי המשפחות.
אני זוכר איך היו לילות סדר, אצל סבא שלי מצד אבא, שהיו "יותר מדי". שקראנו את ההגדה עד מאוחר (כולל שיר השירים), ובאמת הייתה תחשוה של מעל ומעבר.
מצד שני היו את לילות הסדר אצל אמא שלי, לילות סדר קצרים מאוד שבהם דילגנו על המון קטעים ממהגדה ובעיקר שרנו שירים, משהו שמאוד הפריע לי (וזאת הסיבה שבגללה בשנים האחרוננות אני עושה את ליל הסדר אצל סבא מצד אבא).
ככה שלפי דעתי ליל הסדר מסמל מאוד את השוני הדתי-תרבותי שבין שתי המשפחות.
 
תמיד השאלה של אמיתות המציאות הדתית (או: אמיתות הדת) ליוותה אותי. אף פעם לא היה ברור לי מה נכון - מצד אחד משפחה חילונית מאוד, שטוענת שלא צריך לעשות הכל לפי המסורת, כלומר - המסורת היא זאת שכפופה לנו, אם משהו לא נוח או נראה בה - ניתן לשנות.
לעומת זאת, מצד שני משפחה שהרבה יותר מקפידה על המסורת, שלפעמים זה נראה כאילו זה בדיוק ההפך - שאנחנו אלה שכפופים למסורת.
 
החלק המעניין היה ככל הנראה בכיתה י`, שבה למדתי שנה שניה פילוסופיה בבית הספר (או כמו שזה היה נקרא אז - "פילוסופיה למתקדמים"), למדנו שם תאולוגיה באופן כללי (על קצה המזלג) ואני זוכר איך שהנושא הזה משך אותי גם בגלל אותו מצב שבו הייתי באותו מובן, תוהה מה נכון ומה לא מהבחינה הדתית.
 
מצד אבא שלי - סבא רבא (אבא של סבא שלי) היה רב (וחזן) שעלה מפרס לארץ.
מצד אמא שלי - שני ההורים שלה עלו לארץ לפני השואה מצ`כיה, וכל המשפחה שלהם נספתה בשואה.
 
הנה עוד מקרה, שממחיש עד כמה העולמות בין שתי המשפחות שונים:
אני זוכר איך שנה בערך לפני שסבא רבא נפטר (הוא נפטר כשהייתי בכיתה ד`) היינו אצלו בבית ושאלתי את סבא שלי למה הוא כל הזמן מתפלל. הוא ענה לי שהוא מודה לאלוהים על החיים שהוא נתן לו.
 
 
אני גם זוכר איך, בערך באותם שנים, ראיתי את סבא וסבתא שלי מצד אמא אוכלים מרק בערב יום כיפור. שאלתי אותה (את אמא שלי) למה הם לא צמים והיא ענתה לי שזה בגלל שהמשפחות שלהם נספו בשואה. 
היום ביקרתי את סבתא שלי ותוך כדי שיחה איתה הסתבר לי שהסיפור הזה שכתוב כאן איננו נכון ושהיא וסבא שלי זכרונו לברכה היו צמים כל יום כיפור (וגם שסבא שלי היה הולך לבית הכנסת). חשוב לי לעדכן את זה ולומר זאת (לכל מי שקרא את הרשומה הזאת ולכל מי שיקרא אותה).
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת