00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

האם, הבן ורוח הריטלין

ללקות הלמידה והריכוז שלי יש סימפטומים רבים. הפרעות בכתיבה (כמו כתב יד לא ברור וזיכרון רע לאיות), הפרעות בקריאה וחישוב, היפר אקטיביות, ריכוז לקויי, יכולת לקויה להבדיל בין עיקר לטפל, יכולת לקויה להבדיל בין פשוט למסובך ועוד וַעוד.

הסימפטום השנוא עלי ביותר הוא הגחמתיות (אימפולסיביות), שהיא התנהגות לא שקולה, המונעת על ידי סערת רגשות. כל אדם גחמתי לפעמים. ההבדל בין גחמתיות נורמלית לגחמתיות פתולוגית הוא בכמות.

לפני שלקחתי תרופות כמעט כל ההחלטות שלי היו גחמתיות והתוצאות היו בלתי נסבלות. הייתי שומע את עצמי אומר לאנשים דברים איומים מקבל מחלקם תגובות מעליבות ומזלזלות. הייתי מגרש מחָזרות בחוסר טאקט, שורף קשרים/גשרים, מטריד וגורם עוולות. אנשים היו צריכים להיות מאוד סובלניים כדי להיות חברים שלי. למעט החבר הכי טוב שלי, שתמיד הרגיע אותי בכשרון נדיר, מי הסתובב אִתי נפגע.

עם התרופות ההתנהגות הסתדרה לאיטה. כיום, אני כבר כמעט נורמלי. כיום, אני גם מבין שמעולם לא הייתי האדם הגחמתי היחיד בסביבה. אני מבין, למשל, שידידה שניסתה להוסיף הבט רומנטי ליחסינו ונעלבה, הייתה גחמתית גם היא. היא נעלבה לפעמים מדברי ולפעמים מהפירושים הגחמתיים שלהּ לדברי. גם אמא שלי לא הסתדרה אִתי מעולם בגלל ששנינו היינו גחמתיים.

אִמי תתכחש לנצַח לעובדה שהיא לא מסתדרת עם אנשים והיא לא תיקח שום טיפול. גם אמא שלהּ, סבתי, לא לקחה שום טיפול וחוותה מאה שנים של מריבות בלתי פוסקות. אמי טוענת שאילו הייתה גחמתית כמוני, היא הייתה חלוקת אִתי סימפטומים נוספים כמו קשיי ריכוז או היפראקטיביות.

אמי לא הייתה אמא למופת. היא נהגה להתערב במריבות בין אחותי לילדות השכנים באופן לא בוגר ולא מועיל. באחד המקרים היא אפילו משכה לבת השכנים בשערות. אמי, ברוב גחמיותהּ, שלחה אותי לאבחון דיסלקציה באמצע שנות השבעים. היא גם התעקשה שאם המאבחנת מצאה דיסלקציה, אז המאבחנת צודקת ולא כל המורים, הרופאים והפסיכולוגים הישראלים שאמרו באמצע שנות השבעים שתופעת הדיסלקציה לא קיימת ושאני פשוט טיפש, עצלן ושקרן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת