11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

כמה ימים לפני ליל הסדר

זה היה ביום שבת בערב. ישבתי לי בבית וצפיתי בטלויזיה. זפזפתי בין הערוצים, חשבתי שאולי אתקל במשהו מעניין.

הסתכלתי ב"שיחות נכנסות" של הפלאפון שלי, סתם בשביל לראות מי התקשר אלי ולהיזכר בשיחה איתו.

פתאום אני רואה את הטלפון של מיכל. נזכרתי בשיחה שהייתה לנו ביום חמישי האחרון ונזכרתי שהבטחתי לה שאתקשר אליה ביום שבת בערב (או כמו שהיא אומרת – מוצאי שבת קודש).

פתחתי את היומן שלי כדי לראות מתי השבת יוצאת, סתם כי אחרי זה ,אם השבת עוד לא יצאה, מיכל תרצה לי שעה שלמה למה אסור לדבר בשבת (בטלפון) ולמה גם אני צריך לשמור שבת, ובאמת שאין לי כוח לזה. אבל מצד שני, יש אמת שמסתתרת מאחורי דבריה – זה באמת יכול לפגוע בה אם אני אתקשר אליה בשבת. לכן, בלי קשר ל"הרצאה" שמיכל תיתן לי, אני לא אתקשר בשבת.

היה כתוב ביומן שהשבת יצאה בסביבות 18:00, ככה שלא הייתה שום בעיה עם זה.

מיכל ענתה לי. היה נראה לי שהיא קצת עייפה.

"כן, התעוררתי כרגע, בוא אלי עוד איזה חצי שעה ונדבר".

די שמחתי שמיכל ככה הזמינה אותי, זה רק אמר שיש לה מה לומר לי.

אחרי שעה בערך, הגעתי. כולם שם בבית היו עסוקים בהכנות לשבוע הקרוב. מיכל כנראה כבר התכוננה לפי שבת כי היא רצתה שיהיה לה זמן שלבת ולדבר איתי.

הלכנו לחדר שלה, היא רצתה שנדבר בלי שיהיה רעש. היא כמובן לא סגרה את הדלת עד הסוף בגלל שיש איזה איסור שלא ממש הבנתי אותו, למרות שעבורי זה בכלל לא שינה.

"טוב, אז איפה היינו?" מיכל שאלה.

"מה? את לא יודעת? הייתי בטוח שרצית שאני אבוא אליך כי יש לך מה להגיד לי.".

"אין לי ממש מה לומר לך, כלומר, אני זוכרת ששאלת כמה שאלות שמאוד עניינו אותך ואמרתי לך שנדון בהן, אם אני זוכרת נכון. אבל זה לא שהיה לי משהו חשוב לומר לך. שלא תבין לא נכון, גם אותי מאוד מעניין לדון איתך בדברים האלה".

ניסיתי להיזכר במה ששאלתי אותה אז, לקח לי כמה שניות ואז נזכרתי:

"מה מסמלת יציאת מצרים? כלומר, היא מסמלת יציאה מעבדות לחרות. אבל השאלה היא למה חוגגים יצאה מעבדות לחרות – מה מנסים ללמד בזה? למה זה כ"כ חשוב? מה מסמלת יציאה מעבדות לחרות?"

"טוב, אלו אכן שאלות מעניינות. אני לא יודעת אם כדאי שנדון עכשיו בכולן, אבל כדאי שנתחיל לדון בהן ואת השאר העשה בהמשך (אם תבוא אלי לפני ליל הסדר, זה יהיה זמן טוב)".

אם יש משהו שמאוד אהבתי אצל מיכל זה שאם היא אמרה דברים בסגנון הזה, היא באמת התכוונה אליהם. ידעתי שגם אם נדבר הפעם מעט, כלומר, נדון מעט על השאלות, מיכל תעשה כמעט הכל כדי שנמשיך לדון עליהן.

"תקשיב, אני חושבת שהשאלות ששאלת הן מאוד כלליות. אולי כדאי שנתחיל להתרכז במושגים יותר ספציפיים?".

"כמו מה למשל?"

"אולי, ואני באמת אומרת את זה מנסיון, כדאי שנתחיל בלהגדיר מושגים כמו: `חרות`, `חופש` (מה ההבדל בניהם) ו`עבדות` ואז נדון בשאלות ששאלת, נראה לי שיהיה לנו יותר מעניין ובעזרת ה` נגיע לתשובות".

הסכמתי עם מה שמיכל אמרה ואף ציינתי בפניה שזה רעיון מעולה שיכול רק להוסיף לנו.

התלבטנו קצת איפה להתחיל, איזה מושג הכי חשוב, ועל מה הכי כדאי לדבר קודם.

לאט לאט גילינו כמה הדברים מורכבים, וכמה קשה להגדיר כל אחד מהם, כמה רחבה קשת ההגדרות שלו.

"את יודעת מיכל, חשבתי על זה פעם...".

"חשבת על מה?"

"על ההבדל בין אדם חופשי לאדם בן-חורין".

"והגעת לאיזו מסקנה מעניינת?"

"האמת שכן. קצת חשבתי על המושגים, ניסיתי לחשוב למה אנחנו כל-כך מתבלבלים לפעמים כשאר אנו דנים בהם. הגעתי למסקנה שאדם בן חורין הוא אדם אשר יודע שאינו חופשי – כלומר, אף אדם אינו חופשי, ואדם בן-חורין הוא אדם שיודע זאת ומאושר במגבלות הנוכחיות שיש לו".

"באמת מעניין". אמרה מיכל וחשבה קצת.

אני לא יודע למה, אבל הייתה לי תחושה שצדקתי – שאכן זאת ההגדרה לאדם בן-חורין.

השאלה שהעסיקה אותי הייתה `האם אכן ישנו אדם חופשי?`, מה ההגדרה של חופש?

אבל לפי דעתי גם ההגדה של פסח "מבינה" את הקושי שבמושג הזה ולכן היא משתמשת במושג "בן-חורין". כי קל לנו לפעמים לדעת מה אנחנו לא (למשל: את זה שאנחנו לא מתים), אבל קשה לנו להגדיר מהו אותו הדבר שאנחנו לא (למשל: מוות).

מיכל ואני דיברנו על זה קצת. לא הרגשתי שיש טעם לספר מה היה במשך אותה שיחה כי כל הזמן חזרנו על עצמנו. מיכל מאד רצתה לקדם את כל השיחה הזאת, הרעיונות שעלו בה מאוד עניינו אותה.

"אז למה לפי דעתך חשוב לספר על היציאה מעבדות לחרות? מה זה מסמל?" מיכל שאלה.

"את יודעת, אני חשוב שאת הדברים הללו כדאי לשמור לאותו יום של הסדר, כלומר, לפעם הזאתי שבה נשב ונדבר על ההגדה".

"אז אולי תענה לי איזה מסר מנסים להעביר בזה? אולי נתחיל לדבר על מה מסמלת יציאת מצרים?".

"אני חושב שקודם כל יציאת מצריים מסמלת יציאה ממקום רע למקום טוב. מעבר מרע לטוב – משהו שכולנו שואפים אליו. אני מאמין שזה מסמל גם את החיפוש הפנימי, כלומר את המעבר מטוב לרע בקטע הפנימי שאומר לכל אדם שנמצא במקום רע שעליו לעבור ולחפש את הטוב, את המקום הטוב.

דבר שני היא מסמלת משהו שכולנו עוברים בחיים – כל אחד, מתישהו בחייו, עבר את "יציאת מצרים" שלו. וכל אחד חיפש את המקום הטוב".

"אולי זה מה שקורה לכולנו מבחינה קצת שונה".

"למה את מתכוונת מיכל?"

"אולי כל אחד בחיים מחפש את הטוב. כל אחד שרע לו, מתחיל בחיפוש אחר הטוב ובעצם זה מסע מתמשך שכולנו נמצאים בו".

"כן, את צודקת. יש משהו מאוד נכון במה שאת אומרת.

חשבתי על זה שאולי אנחנו קצת מתבלבלים בהגדרה: בד"כ אומרים שאדם רוצה לצאת לחופשי מבלי להיות משועבד לשום דבר, אבל יכול להיות – וזה אולי מה שההגדה רוצה לומר/מנסה ללמד – שאין לנו אפשרות לא להיות עבדים, תמיד נהיה עבדים של משהו, של יישות כלשהי והמטרה למצוא יישות טובה כמה שיותר. המסר שבהגדה של פסח הוא שלהיות עבדים של ה` (אני יודע שאת לא ממש מסכימה עם זה שאנחנו עבדים שלו) זה הטוב, ואילו להיות עבדים של המצרים (או של משהו אחר) זה הרע – וכל אדם צריך לעבור את המסע מהרע אל הטוב (מלשעבד משהו זר כמו המצרים, אל להיות עבד של הקב"ה".

"ואוו! לא האמנתי שאני אשמע משהו כזה ממישהו חילוני כ"כ כמוך. באמת מרשים. ותגיד, אתה חושב שיש לנו אפשרות לבחור אם לצאת משעבוד כלשהו ולבחור לאן לעבור, לבחור למה להיות משועבדים?".

"דבר ראשון מיכל, אני אומר את זה כי זה מה שאני מבין מההגדה, כלומר זה מה שאני מאמין שהיא מנסה לומר לנו. למה אתם כל-כך מתפלאים שאנחנו אומרים דברים כאלו? מה, זה מעבר ליכולת שלנו?. דבר שני מיכל, תלוי איך את מגדירה "בחירה"; אבל בשורה התחתונה אני מאמין שכן – שאנחנו יכולים לבחור למה להשתעבד. אני לא אומר של מי הבחירה, אני רק אומר שישנן אפשרויות".

"רגע, זה מעניין. אתה אומר שישנה בחירה של מי נהיה עבדים, אבל יכול מאוד להיות שהיא לא שלנו? כלומר שהיא של אלוקים נניח".

"כן, בדיוק!"

"רגע, אבל אם זה נכון מה שאתה אומר, אז למה לפי דעתך יש את ההגדה? מה היא נותנת לנו אם אין לנו את היכולת לבחור?".

"אם נצא מנקודת הנחה שמה שאמרתי אכן נכון, אולי ההגדה באה להסביר לנו את זה שגם אם ישנו כוח עליון שבוחר בשבילנו (ורק דמה לנו שאנחנו בוחרים) הבחירה היא לטובה, כלומר, לבסוף נגיע אל הטוב".

"תאמין לי, קשה לי להאמין שאני דנה בנשואים הללו עם מישהו חילוני. בד"כ זה לא מעניין אתכם".

"למה את סתם אומרת מיכל? תאמיני לי שישנם לא מעט חילונים שאוהבים לדבר על הדברים הללו. ומה, לנו אסור לדון בנושאים כאלה? למה זה כל-כך מפתיע אותך שאני דן איתך בנושאים כאלו?".

דיברנו על זה קצת. לאט לאט השיחה התגלגלה לנושאים כאלו ואחרים והיה נראה שכאלו שכחנו מהסדר.

השעה הייתה כבר די מאוחרת ואני ומיכל נעשנו עייפים.

"טוב, אז לילה טוב שיהיה לך" מיכל אמרה לי שכבר הייתי מחוץ לדלת.

"לילה טוב! אז אי בא אליך כמה שעות לפני ליל הסדר?".

"כן תבוא. אומנם לא יהיה לי הרבה זמן, כי נהיה עסוקים בהכנות לפסח, אבל אני אדון קצת על מה שישי בהגדה כדי שיהיה לך מעניין בליל הסדר".

"נראה לי שאני אביא משהו כדי לרשום את השיחות הקצרות שיהיו לנו ואז ואני אכתוב מהן סיפורים".

"נראה לי שהולך להיות מעניין למי שיקרא אותם, מסכים?".        

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת