00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן האייקידו ויפן של זאב ארליך

שלושה שעונים שוויצריים

שעון שוויצרי ראשון:
כאשר חייתי בקיוטו, חנות הספרים האהובה עלי היתה מַארוּזֶן. חנות ספרים בת שמונה קומות. מתוך שמונה הקומות, "רק" בחמש היו ספרים. הקומה השמינית היתה גלריה לספרי אמנות וליצירות אמנות ואילו הקומה הרביעית הוקדשה לכלי כתיבה במגוון העשיר ביותר שראיתי בחיי. כלי כתיבה וכמה מותגים. ביניהם היו גם שעונים שוויצריים לא יקרים מדי של swiss army. למי שמבין בשעונים שוויצריים, שעון של סוויס ארמי שעולה כמאה דולר נחשב ל"שעון של עניים". ובכל זאת חשקתי באחד כזה וגמרתי אומר בליבי לקנות לי אחד לפני שאשוב לישראל.
 
ואכן בשנת 1999 התחתנתי עם מִיהוֹ בקיוטו, הוצאתי כעשרת אלפים יין מכיסי, קניתי לי שעון נחמד ויצאנו לנו להקים משפחה ודוג`ו בישראל.
 
עשר שנים לפני כן כאשר השתחררתי מהצבא החלטתי שלא אענוד יותר שעון. לא רוצה שישלטו לי בחיים ולא רוצה מחוגים שהעיניים נמשכות אליהם בין אם הן רוצות ובין אם לאו.
 
ואכן, לא ענדתי יותר שעון. עד שפוּרוּיָה סֶנסֶאי מת לפני מספר ימים. ביום בו נודע לי שהוא מת ענדתי את השעון השוויצרי שלי. אינני יודע מדוע. אולי איזה פסיכולוגית טובה תוכל להסביר זאת. המעטים ששאלו אותי לפשר הדבר קיבלו תשובה מנומקת הייטב - שהחבר שלי שמת עורר בי את הרצון שלא לזלזל בזמן שחולף לבלי שוב. להעריך את הרגע, להעריך את ההווה, לעשות עכשיו, לתת, לאהוב, להגיד זאת... אבל את הסיבה האמיתית לא ידעתי. עשיתי זאת פשוט מתוך דחף רגעי.
 
שעון שוויצרי שני:
שלושה ימים לאחר מכן, באתר האינטרנט של פורויה סנסאי, אחד התלמידים שלו פירסם רשומה מרגשת אודות היום האחרון בחייו של מורו. הוא סיפר כיצד מספר שעות לפני שסנסאי מת, הם הלכו ביחד לבית קפה ואכלו יחדיו ארוחת ערב.
פורויה סנסאי דיבר על המון דברים וחלף ביעף מנושא אחד למשנהו. אחד הדברים עליהם הוא דיבר היה ההשראה אותה אדם יכול לקבל משעונים שוויצריים שמיוצרים בעבודת יד. פורויה סנסאי תמיד העריץ את שימור המיומנויות האנושיות על פני המיכון והמודרניזציה. על פני תרבות האינסטנט העכשווית.
 
כאשר קראתי את מילותיו של התלמיד, היבטתי בפליאה בשעון שעל פרק כף ידי.
 
שעון שוויצרי שלישי:
חלפו מספר ימים.
 
אתמול הלכתי לרופא, בדיקה שגרתית... שכחתי לענוד את השעון. זו הפעם הראשונה שאני הולך לרופא הזה וכמובן שטעיתי בכתובת. נעלתי את האופניים שלי על יד הבניין הלא נכון וחיפשתי את שמו על קיר דלת האינטרקום של בית משותף. ראיתי אישה קשישה שוכבת על הארץ על השביל המוביל אל הבניין. ניגשתי אליה, חשבתי שהיא מחפשת דבר מה על הארץ ושאלתי אותה אם היא זקוקה לעזרה. גיליתי להפתעתי שהיא מחוסרת הכרה. ברגע שניגשתי אליה היא התעוררה ואמרה לי "או אתה המשיח שלי" תמכתי בה. היא ביקשה שאעזור לה לקום. למרות שידעתי שעדיף שהיא תשכב ותמתין לעזרה רפואית כיבדתי את רצונה וניסיתי לסייע לה לקום. ברגע שעמדה על רגליה היא שוב התעלפה.
 
תוך שניות אחדות היא שבה להכרה. התישבתי לי כאשר אני נשען על הקיר והיא ישבה כאשר גבה נשען על בטני וראשה נתמך על כתפי. שוחחנו. היא סירבה נחרצות שאזמין רופא או שאתקשר אל קרובי משפחתה. "אל תטריד אותם" היא אמרה לי במבטא פולני נהדר.
כך ישבנו ביחד כמו זוג רומנטי.
 
שוחחנו... היא סיפרה לי על חייה, על בעלה שהלך לעולמו, על נכדיה וניניה. ואז שוב התעלפה. חייגתי אל מגן דוד אדום והזעקתי אמבולנס.
 
היא שוב התעוררה וסיפרה לי שהיא חזרה מהעיר. הלכה לשלם חשבונות ולקנות ירקות ופירות. "אני מרגישה טוב" היא אמרה לי. "התיק הרפואי שלי בקופת חולים ריק לחלוטין".
היא הירהרה למשך כמה שניות ואז אמרה: "רק דבר אחד מוזר. לפני חודש קרה לי דבר מוזר. שעון שוויצרי שקיבלתי מבעלי לפני כארבעים שנה הלך לי לאיבוד. חיפשתי אותו בכל מקום. כמו בלעה אותו האדמה. מאז אני מרגישה מוזר. מרגישה לא טוב. זה היה שעון שוויצרי של היצרן המפורסם שַאפְהַאוּזֶן, לא התקלקל אפילו פעם אחת. ועכשיו הוא איננו עוד."

כך בעוד אנו יושבים יחדיו על הארץ ונשענים על הקיר, שוחחנו במשך כעשר דקות.
 
הרופא הגיע ביחד עם האמבולנס. היא שמחה כאשר המתנדבות של מד"א ניגשו אליה בחביבות, כאילו היו אלו הנכדות שלה. ראיתי שהיא רגועה עם הצוות הרפואי, נפרדתי ממנה והלכתי לדרכי אל הרופא שלי. מייד לאחר הבדיקה מיהרתי אל דירתה של אסתריה הקשישה. הרופאים בדיוק עזבו את דירתה. היא כל כך שמחה לראות אותי. חיבקה אותי מרוב אושר. היא סירבה להיתאשפז. הרופא לא מצא שום דבר חריג אצלה...
 
נשארתי אצלה עוד כחצי שעה כדי לוודא שהיא מרגישה טוב. השארתי לה את מספר הטלפון שלי והשבעתי אותה שהיא תתקשר אלי אם היא תרגיש לא טוב. "להתראות משיח שלי" היא אמרה לי.
 
רכבתי על אופני בדרכי הביתה בעודי חושב לי על שלושת השעונים השוויצריים.
 
מחר אגש לראות מה שלומה.
 
שַאפְהַאוּזֶן: https://www.iwc.com/index-en.asp

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איקידו אלא אם צויין אחרת