00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

נדודי שינה, או לי מילר

 לי מילר הייתה צלמת אמריקאית, ילידת 1907.היא החלה את דרכה  כדוגמנית אופנה מצליחה בשנות ה-20, ואז עברה לפריז  במטרה להפוך לצלמת אופנה ואמנות. בפריז הצליחה מאד כדוגמנית וצולמה ע"י גדולי הצלמים.  לי מילר עברה לפריז כדי ללמוד אצל מאן ריי, הצלם הנודע, שהתעקש לא לקבל תלמידים. היא הצליחה לשכנע אותו והפכה לתלמידה, אסיסטנטית,  מאהבת ומוזה. היא פתחה סטודיו משלה בפריז ובשיתוף עם מאן ריי  ופיתחה את טכניקת הסולריזציה. היא הייתה דמות נחשבת בתנועה הסוריאליסטית. על חוג חבריה נמנו פיקאסו, ז`אן קוקטו וגרטרוד סטיין. היא השתתפה בסרט של קוקטו "דם של משורר" .

ב-1932 עזבה את מאן ריי וחזרה לניו-יורק, שם הקימה סטודיו לצילום  אופנה. ב-1934 עזבה את הסטודיו ונישאה לאיש עסקים מצרי, עזיז אלואי-ביי. למרות שלא עסקה באופן מקצועי בצילום בתקופת נישואיה, כמה מצילומיה הסוריאליסטים הטובים ביותר צולמו אז.

 עם פרוץ מלחה"ע ה-2, נפרדה מבעלה ועברה לחיות בלונדון כאשר החלה הפצצת העיר. היא פתחה בקריירה של צלמת דוקומנטרית וחברה לדיויד שרמן, צלם של מגזין "לייף".  במהלך המלחמה צילמה את שיחרור פריז ואת מחנות הריכוז וקורבנותיהם בעת השחרור. באותה תקופה צולמה ע"י דיויד שרמן באמבטיה של היטלר בביתו במינכן.

 
ב-1947 התגרשה מבעלה, ולאחר מספר חודשים נישאה לרונלד פנרוז, היסטוריון אמנות אנגלי נודע, משורר וצייר סוריאליסט. בהמשך אותה שנה נולד בנם, אנטוני פנרוז. בשנות ה50 וה-60, ביתם של בני הזוג  בסאסקס שבאנגליה היה מקום עלייה לרגל לאמנים רבים כפיקאסו, מאן ריי, הנרי מור ומקס ארנסט. לי מילר כמעט ולא צילמה עוד. היא סייעה לבעלה בעבודה על הספר שכתב על פיקאסו, אבל כמעט לא נגעה במצלמה שלה. במקום לצלם הפכה לטבחית מוכשרת. היא בישלה באובססיה. אספה מתכונים וספרי בישול . קל להבין את הסובלימציה הזו, יש דמיון מסויים בין בישול לפיתוח. את מכניסה חומרים, זה אף פעם לא יוצא בדיוק כמו שחשבת. (זה קשור לשליטה וכנראה לפוסט אחר)

מאז שנטשה את הצילום,היא ובעלה  לא עשו דבר כדי לשווק או לקדם את יצירתה. בעיקר משונה שבעלה לא נקף אצבע, כי היה אספן אמנות מוביל ומקדם של אמנות סוריאליסטית.

העבודה של לי מילר מוכרת היום רק תודות לבנה אנטוני,שקידם את יצירתה לאחר מותה מסרטן ב-1977.

 
 
 
 
 
 
      
 
 
 
 
 
זוהי לי מילר. כל הצילומים שהבאתי הם של מאן ריי, חוץ מהצילום באמבטיה.
דוקא צילומים שלה אין אפשרות להביא לכאן בגלל זכויות יוצרים, אבל אני מוסיפה
קישור לצילומים.
 
הצילום המפורסם שלה באמבטיה של היטלר,  משהו קרה למבט שלה.
 
 
 
 
הפוסט הזה נקבר במעמקי ערימת הפוסטים המבויישים  שלא פירסמתי, ובצדק.
אבל אתמול מישהו שאל אותי מי זאת לי מילר, והחלטתי להוציא את זה החוצה,  כי מה שתלוי מתייבש ונופל.
חשבתי הרבה על אובססיית לי מילר שלי, וחשבתי על זה שהאישה הזו חיה שבעים שנה על האדמה הזו, לפחות מגיל 20-40, השנים המתועדות ביותר שלה, היא "חיה במהירות הביוגרפיה" (יונה וולך, מן הסתם).
מאד מטריד אותי העניין הזה. מאד. היא היתה בכל מקום,בשנות ה-20 העליזות בפריז,היא צילמה את שחרור דכאו ובוכנוואלד, היא חוותה ריגושים לכמה תקופות חיים. ואז מה? נישואים לסר אנגלי מכובד, מעבר לאחוזה בורגנית בסאסקס, אנגליה, ילד אחד, ובישול, בישול, בישול?
אמא שלי הייתה אומרת שככה מקבלים סרטן. כשמבשלים במקום לצלם.
 
הפוסט הזה יהיה סגור לתגובות. באמת לא נראה לי שיש מה להגיב, אני אחסוך מכם הפעם. אני ממש מרגישה שאפשר לראות את החפירות שלי, איפה שמחקתי קטעים שלמים. בסוף לא נשאר כמעט כלום חוץ מערימת עובדות.
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת