00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

שיווי משקל

האביב הזה,תמיד הוא מפתיע אותי מחדש, השנה הוא אלים במיוחד.  אתמול במסלול הבוקר שלי  השדה היה מכוסה פרחים צהובים , הבוקר הוא היה מנוקד בפרגים. אוכלוסיית הציפורים השתנתה. הציוצים נשמעים שונים. התוכים הירוקים, פליטי הספארי, נדדו הבוקר לעץ שמול חדר השינה שלי. נראה שמשהו בשיווי המשקל של הטבע התערער, זו לא רק אני.
 
"שכן עתה בא אותו הרף עין, אותו רגע של היסוס שבו מרעיד השחר והלילה משתהה, עת אשר נוצה אם תנחת על כף המאזניים, תכרע זו תחתיה. נוצה אחת בלבד, והבית השוקע, המט לנפול, פונה היה ונוטה מטה אל מעמקי החשיכה...
אילו נפלה הנוצה, אילו היטתה את כף המאזניים כלפי מטה, היה הבית כולו צולל במעמקים, להיות מוטל בחולות השיכחה."
                                                              "אל המגדלור", וירג`יניה וולף
משהו קורה, משהו מתגבש, והנוצה המכריעה היא תו  שאני שומעת בתוכי. מיתר שעומד להיקרע. אני מקשיבה למוזיקה לפסנתר של  יאנאצ'ק.
 
https://www.youtube.com/watch?v=lUaz9GNxBfU
 
 הקטע נקרא "התנשמת שלא עפה", והוא מתייחס לאמונה התפלה שתנשמת מקננת בבית שמישהו עומד למות בו. איזו תוגה אינסופית  יש בה, היא נוגעת לי בדיוק במקום הזה בנשמה שמנסה לחלץ לעצמו דרך החוצה.
 
(משהו מוזר בציור הזה. אני חושבת שזה גלגל העין הימני שנראה גדול יותר, אולי האודם הקודח של הלחיים, משהו מעמיד את הילדה בסתירה לנוף האידילי שהיא נטועה בו. קימוט קל במצח, כיווץ השפתיים. משהו פה לא מתיישב)
 
באמת שהחיים היו יכולים להיות מושלמים בימים אלה.  אני אופה עוגת יומולדת לילדונת עם ורדים לבנים מבצק סוכר.  ריח של אפייה תמיד גורם לי אושר. 
 
 
עוד מעט החרציות והכלניות יעלמו, הצמחייה הירוקה תכמוש, ישאר רק צהוב וחום וריח של אבק. גם אני אתייבש כשזה יקרה, העסיס יעלם. אי אפשר יהיה להסתובב בחוץ, אני בורחת מהשמש כמו תלמה ב"יצר לב האדמה". אני גם פוחדת מנחשים, ובקיץ יש פה הרבה מהם.
אני מבטיחה לעצמי עוד 50 ימים כאלה, עוד חמישים פעם לשכב על הבטן מתחת לעץ,  עוד חמישים ימים לא למצוא עבודה, עוד חמישים ימים להיות מאוהבת.
 
אחר כך אני אכנס בשמחה לתרדמת קיץ.
 
 
הציור: George Clausen

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

39 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת