00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גלגלית החיים

ילדה בגוף אשה (לכבוד יום האישה).

ילדה בת חמש.
 
"הילדה עדיין לא בשלה ריגשית, השאירו אותה עוד שנה בגן, גם כך היא ילידת סוף שנה, כך שהיא גבולית בגיל".
 
וכך נשארת לה הילדה, שנה נוספת בגן, היא חברותית, מתחבבת בקלות על חבריה, ילדה נאה ונבונה...אך מלאה וגבוהה בחצי ראש מהילדים האחרים.
 
כיתה א`, "ניצנים נראו בארץ" ועת זמיר כלל לא הגיעה. ניצני התפתחות ראשונים.
היא כבר עוד מעט בת 7 ומשהו שם מלפנים מתחיל אט אט לצוץ.
 
אהודה כתמיד, מוקפת חברים, אך שונה, נראית בוגרת יותר, מבצבצת מהשורה האחרונה בתמונת סוף השנה הכיתתית.
 
בהפסקות לעיתים ילדים מכיתות אחרות מציקים לה, הם נוגעים בה בלא רשותה, היא שונה בנוף שסביבה, יפה אמנם, אך נשית מדי ושמנמונת, דבר שמוסיף גם הוא נופח מבוגר יותר למראיה.
 
שנים אלה כה קריטיות, הן שיעצבו את תחושת הדימוי העצמי שלה כאישה.
 
בשיעורי הספורט, היא משתדלת ללבוש מעל לחולצת בית הספר, עליונית של טרנינג, שתסתיר את נשיותה שהחלה להתפרץ שם בפנים, בתוך שלל שכבות לבוש "בצליות", שהיא עוטה על עצמה לבל יראו.
 
כאשר חברותיה מתלבשות במלתחה, היא עסוקה בלפשוט וללבוש באופן מוצנע. היא פיתחה אסטרטגיות לכך והן הולכות ומשתכללות לכדי אומנות הסוואה מקצועית.
 
חטיבה תחתונה. פתאום המעגל החברתי מתרחב, אין זו רק כיתתה והאוירה החמה שהיתה בין החברים בה, זו שכבה שלמה, שמעליה עוד כחמש שכבות, שככל שעולים למעלה במעלה הגיל, ההורמונים השכבתיים רק הולכים ומתחזקים.
 
בכיתה ז`, עומדת ילדה, במשקל 72 קילוגרמים, לצד חברותיה הגמדיות, הרצות ריצת 60 מטרים בחצר בית הספר, בעוד היא עסוקה בלמצוא תירוץ מתקבל על הדעת שלא להתעמל גם הפעם בשיעור.
 
היא מחליטה, שהיא לא תשאר שמנה, היא תעשה הכל כדי לרדת במשקל ולהיות חלק מהנוף הסביבתי, לא עוד תבלוט מבינות לגופות הילדותיות של חברותיה.
 
היא ילדה חזקה, היא מורידה במשקל אט אט, מתחילה להתעמל בסתר שלא יראו את נתוניה הטבעיים מגיחים מכל עבר.
 
ילדה צעירה בת שלוש עשרה שוכחת להפסיק לרזות, היא מרזה ומרזה, רעבה, מרעיבה וכמהה להתייחסות המין השני, אך לא לאותם גברים שטועים בה בשל נשיותה וחושבים שהיא מבוגרת יותר, אל אותם הילדים מהכיתה המקבילה, בעיקר אחד מהם, שמשום מה לא מצליח להבחין בה עדיין.
 
המשקל ממשיך לרדת, היא מתחילה לחוש אחרת, היא זוכה לתשבוחות, לא עוד פנים יפות, לא עוד תסמונת "תמונת פספורט" - פנים ותו לא, גם גופה מתחיל להתעצב, המותן מתגלית, הסנטר מזדקף, פניה מתעצבים עוד יותר: עצמות לחיים, שפתיים, היא מתיפה מיום ליום.
 
הם מתחילים להבחין בה, הם שולחים לעברה מבטים מעריצים, היא משתכרת מהתחושה ונודרת נדר, היא לא תהיה שמנה עוד לעולם וככל שהיא קוצרת יותר ויותר את פירות רזונה, כך היא מאבדת את עצמה לדעת יותר ויותר.
 
היא תרזה רק עוד קילו אחד, היא תאכל היום מעט פחות, כדי שתוכל מחר לאכול יותר, היא תרעיב את עצמה מתוך אותה תחושת "שליטה עצמית", היא לא תשים לב כיצד במרדפה אחרי השליטה איבדה היא אותה לחלוטין.
 
היא מתחילה לחפש את האיזורים הלא מוצלים בחצר בית הספר, קר לה, הקור והרעב מטריפים את דעתה, היא לא מסוגלת להתרכז בשיעורים ושוב, קר לה כל כך.
 
גון פניה הופך צהבהב, מחוויר, חסר חיות. כמה זמן עבר מאז קיבלה מחזור? ארבעה חודשים? חצי שנה? אבל אין זה חשוב, הלא גופה ממשיך להתעצב עוד ועוד.
 
המאבק האמיתי לפניה. היא לא יודעת עדיין שהשמירה על שהשיגה בעמל כה רב במוטיבציות האלה שלה, של ילדה חזקה ופרפקציוניסטית, עדיין לא תם.
 
עתה מתחיל המאבק על השמירה, לא קל להצטיין, אך קשה הרבה יותר לשמר את השלמות.
 
הכיתה יוצאת למחנה גדנ"ע לכמה ימים. איך תצא? איך תוכל להתמיד שם עם תפריטה המחמיר? היא משתמטת, בזמן שחבריה יוצאים, היא נשארת בבית, בין כה וכה כבר הפסיקה להנות מאירועים חברתיים, היא עייפה מרבית הזמן.
 
____________________________________________________
 
ליבי יוצא אל הילדה הזו. אני מכירה אותה כל כך טוב.
 
רוצה לחבק אותה ולומר לה כמה שאני אוהבת אותה, אך היא בגיל התבגרותה, היא לא מוכנה לשמוע כל אדם מעל גיל 25.
 
לא אחת אנו, המבוגרים מהווים טרדה לא קטנה בעבור ילדה שכזו.
 
חוסר האונים שלה, חוסר האונים שלנו כמבוגרים.
 
היא לא מוכנה לשמוע, היא בשלה, אבל אני כל כך אוהבת אותה, כל כך אוהבת, אילו ידעה אז כמה אהבה אני חשה כיום כלפיה, כעשרים שנה אחרי, כמה יפה היא בעיני גם ללא השתדלותה העילאית להיות ככולן, היתה מבינה כמה מיותרות היו כל השנים הללו, עד אשר למדתי לאהוב אותה, לאהוב את עצמי.
 
מוקדש לעצמי באהבה.
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

70 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גאמי אלא אם צויין אחרת