00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

ציפור ציפור / אן לאמוט, או למה אין בית-ספר לסופרים

ציפור ציפור / אן לאמוט

הכתיבה והחיים, הוראות הפעלה

הוצאת כתר/עברית, 231 עמודים

תרגם מאנגלית: יואב כ"ץ

 

אקדים ואומר, אין לי אמון במדריכי כתיבה. אין מתכון קסמים לכתיבה טובה. ובכל זאת אני מחפשת די הרבה זמן ספר עם תובנות שקשורות לכתיבה. לא ספר טיפים, לא ספר שכורך זן וכתיבה יצירתית כמו "עצם הכתיבה" של נטלי גולדברג, לא מדריך עסקי מהסוג של "כיצד לכתוב רב-מכר", סתם ספר אינטיליגנטי בגובה העיניים, שידבר על כל קשת הנושאים שמטרידים אנשים כותבים (וקוראים), כמו מחסום כתיבה, השראה, ומציאת הקול האישי שלך.

 

את הספר הזה קיבלתי במתנה לפי בקשתי.חשבתי שמצאתי בדיוק את מה שאני מחפשת. גם העובדה ששתי הוצאות שאני מעריכה חברו יחד כדי להוציאו לאור עשתה את שלה. 

אם הייתי שמה לב לכותרת המשנה, הייתי מתייחסת לספר ביתר חשדנות. הביטוי "הוראות הפעלה" מעורר בי אסוציאציה שלילית של מכשירי חשמל, לחיצה על כפתורים, פעולה אוטומטית.

אבל זה מה שאין בכתיבה, ואין בחיים.

וזה דבר נוסף שעיצבן אותי נורא, היומרה החצופה לכרוך את החיים והכתיבה יחד, האבסורד שברעיון ללמד לא רק איך לכתוב, אלא גם איך לחיות.

 

 

הספר עושה רושם טוב: עטיפה ידידותית, הקדמה מסקרנת ופרק ראשון לא רע בכלל. חבל שבזה הספר מסתכם. כל השאר זה בערך 200 עמודים מיותרים שלא הפיקו ממני בדל הזדהות. כל משפט שני הוא קלישאה חבוטה.

על העטיפה האחורית כתוב "אן לאמוט היא סופרת מוערכת ורבת מכר, מבקרת ספרים (ומסעדות) ומורה לכתיבה יוצרת..."

אני לא יודעת מה אן לאמוט כתבה, אני לא יודעת איזו מין סופרת היא, אם בכלל. אני בטוחה שהתלמידים בסדנאות שלה מאד נהנים, ברור לי שהיא מורה שמסוגלת לתת לתלמידים תחושה טובה, תחושה של התרגשות ויצירתיות מעצם הכתיבה.  אבל לא מעבר לזה.

הרי ברור  שאי-אפשר ללמד כתיבה. שאם אתה לא יודע לכתוב, אתה לא תלמד את זה בשומקום. אבל אני מאמינה שאפשר להעביר רגעים שכל כותב חווה, אפשר לדבר על רגעי הגילוי, על העבודה הסיזיפית, על הסיפוק, באופן קצת יותר מקורי מאן לאמוט.

סיימתי את הספר בתחושה לא נעימה של "עבודה בעיניים". למרות הכוונות הטובות שהיא מפגינה, אין טיפת עומק ברעיונות שלה, ולא הצלחתי לגרד אף ציטוט מרגש. פשוט לא האמנתי לאף מילה.

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

58 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת