00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

עוד חדר אחד או איך הפסקתי לאהוב את שלמה ארצי

 
באסותא, בדיקת ה-MRI השנתית שלי.  הטכנאי מצמיד לראשי אוזניות, שלא אשמע את הרעש. אני שוכבת על המיטה, היא קשה כמו אבן. הגליל נסגר עלי ואני מוצאת את עצמי בחושך. לעצום עיניים, לנשום עמוק. לא להיכנס לפניקה. המכשיר מתחיל לפעול. שלמה ארצי בפס-הקול. הנקישות מחרישות את  המוזיקה, קולות של קידוח,כמו פטישים בראש.  אני מדמיינת איזוטופים, תאי רקמה נודדים, ניוטרונים,שדות מגנטיים,. כל המונחים מתחברים לי במחשבה  לחדירה עויינת ומסתורית לתוך המוח שלי.
פתאום אני שומעת את קולו של הטכנאי באוזניות: מה נשמע? עוד מעט מסיימים. נוח לך? חה. ממש נוח. זה נמשך לנצח. אני בחיים לא אשמע את שלמה ארצי כשאצא מכאן. אני חושבת שיש זבוב יחד איתי במכונה. אני לא יכולה לסלק אותו מהפנים שלי. הצילו.  פתאום  המכונה מפסיקה להרעיד אותי. הרופא נכנס לחדר, מזהיר אותי לא להזיז את הראש או שנצטרך להתחיל מהתחלה.  הוא מזריק לי חומר ניגוד לזרוע. עוד עשר דקות. נתפס לי הצואר. אני מדקלמת לעצמי בלחש
לי יש ידיד ושמו טינטן
והוא קטן, קטון-קטן
והוא קטן מאוד, מאוד,
והוא שלי והוא בסוד
 
אך הוא ישן במיטתי
והוא אוכל מצלחתי
והוא תמיד, תמיד איתי
ידידי
טינ טן.
 
אני בתוך המערה הכחולה בקאפרי.  אני לבד בסירה קטנה שאני מנווטת בכשרון רב.  הקירות מפיקים זוהר טורקיזי, או אולי המים מקרינים על קירות המערה. אני חותרת במעגלים. אני, לבד. הקירות כלכך קרובים שאני יכולה לגעת בהם. קירות האבן משנים לאט מצב צבירה, הם מתרככים. אני חותרת בתוך קטיפה כחולה, איזה אושר.
 
אני כבר לא פוחדת. שוכחת מהרעש שבראש שלי, משהו בגוף נרגע.  זהו, נגמר.הגליל נפתח ואני יוצאת משם, מסוחררת. המוח יצא לי ממש חמוד בצילום.
אני עוצרת מונית, נכנסת פנימה ומתיישבת, ישר לתוך שיר של שלמה ארצי.
 
 
 
* בצילום  - לי מילר - מאן ריי
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת