00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

אשמה

בוקר מעונן. אני מכינה דייסת שוקולד לילדונת, כמו שאמא שלי הכינה לי. כמו שאמא שלה הכינה לה. המתכון עובר במשפחה מדור לדור.  חלב, קקאו,סוכר, קורנפלור, קמצוץ של צער העולם והרבה אהבה.
ואל תבכי לתוך הדייסה שלך, את תמליחי אותה.
 
אי שם מתנהלים חיים, בין שיעורי הבית לכביסות והריח החם של העוגות שאני מנפקת בקצב.
אי שם מתנהלים חיים, בין קריאה לכתיבה, בשעות הקטנות של הלילה. נהמת מכשירי החשמל, שקשוק מייבש הכביסה,  לחישת התנור . הרעש הסטטי  מְּמָסֶךְ, משתיק את הרעש הלבן שמערפל לי את המחשבות.  שלושה סירים על הגז. יש לי אישור לא לנקוט עמדה .
עשיתי את שלי. הרווחתי עוד יום. 

ובארוחת הצהריים הילדונת שאלה: אמא, הכנסת מספיק אהבה ללזניה? כי טיפה נשרף לך, אולי לא הכנסת מספיק אהבה., אולי היית על האינטרנט יותר מדי. וגם אֵחַרְתְ  לקָחַת  אותי מבית-הספר. הגעת בצלצול השני, אֵחַרְתְּ בעשר דקות. היה לי פיפי, ואת יודעת שאני לא עושה בשירותים של בית-הספר.

 הו, האשמה, האשמה. והלזניה אכן שחומה מעט בקצוות ויש לה טעם של דמעות.

 

 

 

בציור - Helga - Andrew Wyett

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת