11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

יום אהבה גשום (סיפור ליום האהבה)

לדניאל ואריאל,

 

 

זה היה ביום גשום במיוחד. קבענו להיפגש בבית הקפה הסמוך למלון ההוא שתמיד שיחקנו לידו. ירד גשם זלעפות ואני צועדת במהירות אל עבר בית הקפה. הזיכרונות מהמקום שוטפים אותי כמו הטיפות שמרטיבות את כולי עד שד עצמותי.

נכנסתי לבית הקפה סחוטה ממים, מפחדת שתראה אותי ותצחק, חיפשתי אותך בין כל האנשים ולא מצאתי, הבנתי שבטח איחרת, אבל כמו תמיד – ישנה "סיבה מוצדקת".

הוצאתי את הטלפון הסלולארי שלי מהכיס והתקשרתי אליך. אמרת לי שבגלל הגשם הכבד ישנם פקקים ושאתה תוך כמה דקות מגיע. עברו כמה דקות, שלי הן נראו כמו שעה וסוף כל סוף הגעת.

התיישבת לידי בשולחן והזמנת מהמלצרית שני קפוצ`ינו. לא שאלת אותי בכלל מה אני רוצה, אלא כהרגלך הזמנת בשבילי.

עברו כמה דקות עד שהמלצרית הגישה לנו את מה שהזמנו. באותן דקות הסתכלנו אחד על השני ושמענו את הגשם שירד בחוץ.

הקפוצ`ינו הגיע, ולאט לאט התחלנו לדבר. אתה הזכרת לי איך ממש פה, ליד בית הקפה הזה נפגשנו לפני כמה שנים. אני יותר זוכרת את הבניין פה ליד, זה שעבדתי בו במשך כמה שנים. דיברנו ודיברנו, על כל הזיכרונות שלנו ובעצם על כל מה שעלה לנו.

 

הגשם הפסיק ואנחנו סיימנו את הקפוצ`ינו שלנו. החלטנו לצאת לסיבוב קצר ברחובות העיר, לנשום את האוויר שאחרי הגשם. אני זוכרת איך הכל היה מלא מים והיינו צריכים להיזהר שלא נדרוך בתוך אחת השלוליות.

סיפרת לי איך כשהיית קטן אהבת מאוד לבעוט בשלוליות ולהשפריץ מים על אחרים. זה מין מעשה כזה שעכשיו אתה מסתכל עליו וצוחק ממנו.

אני סיפרתי לך איך תמי הייתי אוהבת לזרוק דברים לתך השלוליות ולראות את הגלים שאותם דברים יוצרים.

היה בזה משהו מיוחד, בזה שהלכנו בחורף. אני לא יודעת למה אבל תמיד יש לי תחושה שדווקא בחורף יותר אוהבים, אולי כי קר ונמצאים יותר בבית. אני לא יודעת למה, אבל תמיד בחורף יש לי תחושה חמימה יותר, תחושה חום גדולה שעוטפת לי את הגוף.

התחיל טפטוף קל, פחדנו שזה יהפוך לגשם סוער ולכן הלכנו לאוטו שלך והחלטנו שקודם כל נכנס ואז נחליט לאן נוסעים. נכנסו לאוטו והחלטנו שבהתחלה ניסע קצת בין הרחובות ואז נחליט על מקום ספציפי. אכן אותו טפטוף הלך והתחזק ותוך כמה דקות נהפך להיות גשם סוער.

נסענו במכונית והסתכלנו דרך החלונות על האנשים שמנסים לברוח מהגשם כאילו הוא האויב שלהם, כאילו הגשם הוא צפירת מלחמה. יש בזה משהו מאוד מוזר, בזה שאנחנו נהנים לשבת בתוך האוטו לראות איך אנשים "נתקעו" בגשם. אחרי כמה סיבובים החלטנו שצריך לנסוע לאנשהו ואתה המלצת על הבית שלך.

לא חשבתי יותר מדי וישר הסכמתי, היה נראה לי שדווקא שם יהיה לי הכי חם, כי חום זה לא רק תנורים, זאת גם האווירה ששוררת באותו מקום שהינך נמצא, ואצלך בבית קיבלת אהבה וחום שאפילו השמש קפואה ליד החום הזה. עלינו בחדר המדרגות,יחד עם כל הקור וההד שליווה אותנו כאילו הוא ישאר לנצח, אבל אנחנו ידענו שבעוד כמה שניות נכנס לתוך בית חם.

הוצאת את המפתח מהכיס ופתחת את הדלת. מישהו שהיה בבית לפני כמה דקות הספיק להשאיר אותו בטמפרטורה הנכונה – לא חם מדי ולא קר מדי, טמפרטורה כזאתי שגורמת לך לרצות להשאר באותו בית.

הדלקנו את כל התנורים ותלינו את המעילים לייבוש. הצעת לי לשתות משהו, אני צחקתי ואמרתי לך שזה קצת מצחיק שהרגע חזרנו מבית קפה ואתה מציע לי לשתות משהו, אבל ידעתי שלא היה לך נעים ולכן הצעת את זה, אז אמרתי כן.

 הכנת לי תה ממש טעים, כמו תמיד, ואני שתיתי אותו לאט לאט, נהנת מכל לגימה מהתה המדהים שלך. התה שלפי דעתי הוא התה המושלם.

התחיל לרדת שוב פעם גשם, אבל הפעם גשם הרבה יותר חזק מהקודם, ממש סערה הייתה שם בחוץ. שנינו הסתכלנו דרך חלון אל הרחוב וצחקנו.

זה היה יום גשום במיוחד, עם המון גשמים. האמת, זה היה נראה כאילו זה יום אחד גשום שיש בו הפסקות קצרות. אני כרגיל כבר התלונני שאני רוצה שיהיה קיץ, כי ככה זה – תמיד בחורף אני מתלוננת שרק לי ואני רוצה שיהיה קיץ ובקיץ אני מתלוננת שחם לי ורוצה שכבר יגיע החורף.

אתה, כמו תמיד, תומך ותמיד אומר לי "חכי עוד קצת".

אנחנו מדליקים טלויזיה, אולי יש איזה סרט טוב שכדאי לצפות בו. עברנו בין כל הערוצים ולא מצאנו משהו טוב לראות . חיפשנו בין כל הקלטות וסרטי הדיוידי שלך, חשבנו שאולי נמצא איזה סרט טוב שנוכל לראות.

 

היו כמה דקות שלא ידענו מה לעשות, החלטנו לבסוף לעשות טיול בגשם, אמרת שאולי קצת נרטב, אבל זאת תהיה חוויה בלתי נשכחת. תמיד היה את היום הזה בחורף שבו הייתי נרטבת, כנראה שזה היה אותו היום.

מה שהדהים אותי זה שהלכנו בלי שום מטרה ללא שום כיוון, אבל כל-כך נהנהתי, כל-כך נהנהתי ללכת ככה בלי לחץ על ראש.

 

אחרי כמה דקות אוטו אחד עבר לידנו במהירות והשפריץ עלינו כי הייתה שלולית על הכביש. הבגדים שלנו נרטבו והחלטנו שכדאי לחזור אליך ולייבש אותם. הגענו אליך הביתה והחלפנו בגדים. שתיתי עוד כוס תה בשביל להתחמם קצת. היה נראה לי שקצת הצטננתי, אבל למרות הכל הייתי מאוד מרוצה.

אכלתי כמה קוביות שוקולד, כי זה מה שעושה מצב רוח טוב ע"פ איזו כתבה שנקראת "המדריך לשיפור מצב הרוח" באיזה מקומון.

 

פתאום הגשם הפסיק והופיעה השמש. בדיוק אז נזכרת לומר לי שהיום זה חג האהבה. אני לא יודעת למה, אבל פתאום הייתה לי תחושה הרבה יותר טובה. אמרתי לך "זה יום אהבה גשום" ואתה ענית לי: "עם קצת שמש..."

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת