00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

פעם בשנה - ורד לבן

פעם בשנה , ביום האהבה, אני מקבלת ממנה ורד לבן.
דפיקה בדלת, השליח  נראה נבוך מעט, בין כל זרי הענק שהוא נושא על אופנועו, ורד אחד לבן. בשבילי. ללא גבעולים ירוקים מסביב.
ורד אחד לבן וזקוף, נושא את יופיו בגאווה,פריחתו הקטיפתית מזדקפת על גבעול בודד, עלי הכותרת עדיין מתכנסים פנימה, עוד יום-יומיים  הם יתחילו להסתלסל כלפי חוץ, האבקנים ייתפרצו כמו מחושים מופתעים, הלבן יסמיק מעט בשוליים והזהב שבלב הפרח ייחשף. 
עוד ארבעה חמישה ימים ברק  העלים ידהה, הפרח ישפיל את ראשו.
אני אפתח את החלון לרווחה וסופת עלעלים יבשים תכסה את השידה.
אני אשים אקמול במים אבל זה לא יעזור.
היא הולכת מכאן. אני מצליחה להשאיר אותה איתי שבוע, לא יותר.
אני לא מספיק פתטית כדי לייבש את הפרח בין דפי "מלחמה ושלום". פעם הייתי. עכשיו אני לוקחת את הפרח הנבול ומשליכה לפח. 
אני יודעת שהורד הזה יגיע כל שנה.
ברגע שהוא לא יגיע, אני אתחיל לדאוג.
זו שפת הסימנים שלנו, ככה היא מודיעה לי שהיא כאן ושהיא חושבת עלי. 
 
 
אז אם את קוראת את מה שאני כותבת,
כבר אחרי שש.  השליח עוד לא הגיע.
אף פעם לא קיבלתי ממך ורד לבן אחרי שמחשיך.
זה היה אמור להיות הורד האחד-עשר.
ככל שחולפות השעות, מתחזקת אצלי הידיעה שלא אקבל ממך ורד היום.
עוד שעתיים בעלי יבוא עם זר שושנים אדומות, ויחפש בעיניו את הורד שלך.
נוכחותו החד-שנתית של הורד בכוס  השקופה, מאששת אצלו משהו בקשר אלי.
אני רואה אותו בכל שנה מביט בפרח הבודד ומהנהן.
הוא לא ישאל שאלות.
אני יודעת שהוא מחכה, ממש כמוני.
הערב שנינו נִשְתוק את הֵעֳדֱּרֶךְ.
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת