00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נפלאות התבונה והידיעה

הנשיא בתור פרצופה של המדינה

צילם: חיים צח, Ynet.

 

כמו רבים אחרים גם אני צפיתי בנאום התוכחה החריף של הנשיא משה קצב. צפיתי ברגע היסטורי בעוד האזרח מס` 1 פוצח במתקפה חסרת תקדים על... כולם. כולם מלבדו. זעם ניגר מארשת פניו הנפולות. הוא דיבר מתוך רגש והתקשה לשמור על עשתונותיו. מטח אחר מטח הוא שיגר את חציו לכל עבר, בתקווה שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.

 

כידוע, הנשיא צפוי לעמוד בפני כתב אישום חמור ביותר שכולל בין השאר גם עבירת אינוס. לא אכנס לפרטי הפרשה שממילא מתנשאת בחוצות הכותרות חדשות לבקרים. אתמקד דווקא בטיעונים ובהשלכות של הנאום והפרשה על החברה הישראלית ועל מדינת ישראל.

 

בתום חקירה משטרתית בפרשת ההטרדות המיניות המיוחסות לנשיא קצב המליצה הפרקליטות בחסות המשטרה ליועצה"ש להגיש נגד קצב כתב אישום. אתמול היועצה"ש נעתר להמלצה וכעת הנשיא ניצב בפני אישומים חמורים כמו אונס ובעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות.

 

קצב כינס מסיבת עיתונאים שבמהלכה שבר שתיקה ודיבר מול המיקרופונים קרוב לשעה. שטח את רגשותיו, עמדתו, ומשנתו האישית לגבי הפרשה כולה ולא חסך בחיצי ביקורת וארס כלפי כל הגורמים שלדעתו הביאו אותו לשפל המדרגה בה נמצא כיום.

 

טבעי היה שהנשיא יתגונן וינסה להציג את הדברים כפי שהוא רואה אותם. אך מה שקרה בפועל הוא נאום נוסח "אני מאשים" של יחיאל דרזנר מפקד אצ"ל שהוצא להורג בתום משפט ע"י הבריטים. "אני עומד בפני מתקפה ארסית איומה וחסרת תקדים, כאשר מידע שקרי ונבזי מגיע לכל בית בישראל והופך את כבודי כנשיא למרמס" הפתיחה הזו היא הקו המנחה בכל שאר הנאום.

 

יש לזכור שקצב בחזקת חף מפשע עד אשר יוכח אחרת. זכותו להתבטא ולנסות להגן על עצמו מפני האישומים המיוחסים בפניו. אך האם זה ראוי? נשיא מדינה שנאשם בכאלה עבירות שמתעקש להמשיך לכהן ולהכפיש ולנתץ את כל הנוגעים בדבר חקירתו?

 

הנשיא אמור לייצג ממלכתיות, אחדות העם, ערכי המדינה. מטבע הדברים, לא ייתכן שנשיא שנאשם בעבירות מין חמורות ימשיך לכהן במשכן הנשיא גם לאחר שכבר גובש כתב אישום.  במיוחד לאחר שבנאום לאומה העמיד את טובתו האישית על ראש סדר העדיפויות והאשים במילים קשות ופגע בכבודם של מוסדות אכיפת החוק (כולל המשטרה והיועצה"ש), התקשורת, המתלוננות, העדים, ואפילו אזרחי ישראל שהאמינו כביכול לעלילה השפלה שנרקמה נגדו.

 

בנאום זה לא הייתה ממלכתיות, אחדות העם, ובטח שלא ערכים וייצוגיות. בלי קשר לכתב האישום האופף אותו, קצב לא מתאים ולא ראוי לכהן כנשיא. מעבר לכך, הנאום היה בושה וחרפה למדינת ישראל שהותירה לו להגיע למעמד הזה. נאום המבייש את יסודות ערכי המדינה והדמוקרטיה, אשר מתירים לאיש הציבור מס` 1 לדבר בגנותה בהשתלחות חסרת רסן ולשמוט את הקרקע תחת קורותיה בעוד שהוא ממשיך לצפצף על כולם ולעשות מאיתנו צחוק.

 

תוכן הדברים נערכו ברובם מראש, והאסטרטגיה של פמליית עורכי הדין ושל קצב עצמו מתבהרת כעת. הגנה באמצעות התקפה, דה-לגיטימציה של מוסדות אכיפת החוק והתקשורת  מסיטה את דעת הקהל מקצב עצמו כלפי אלה העומדים מולו. סערת הרגשות, ההתייפחות, הצגתו כקורבן חף מפשע שנקלע לקנוניה שפלה ואיומה – מפעילים את מנגנוני החמלה וההזדהות של האזרח הפשוט שצופה בתמימותו ומחפש אחר הגרסה המשכנעת ביותר שתגרום לו להכריע בעניין. אין פלא אם כן שהתגובות לסיקור הנאום בYNET נטו פעמים רבות לטובת קצב.

 

מהות הטענות עצמן שהתרכזו סביב "עלייהום" ו"לינץ`" מאוד קורצות לאזרח הקטן שחש לעתים קרובות מנוצל על-ידי הממסד ומולך שולל בידי התקשורת. אולי אחת המטרות של הנאום הייתה ליצור חומר למחשבה חדש בפני הציבור והחכ"ים שעתידים להכריע איכשהו את המשך דרכו ואולי אף שמו, לטוב או לרע. וזה הצליח, אחרי הנאום מס` חכ"ים טענו שיצביעו בעד הנבצרות. ונראה שדעת הקהל בציבור מיטלטלת אנה ואנה.

 

עם טענה אחת בנאום אני מסכים במידה זו או אחרת, והיא האתיקה העיתונאית השנויה במחלוקת. מועצת העיתונות בישראל ניסחה את התקנון (המעודכן) של כללי האתיקה של העיתונות ב1996. בסעיף 12 א` רשום במפורש "עיתון ועיתונאי יכבדו בפרסומיהם את העיקרון היסודי שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע אלא אם נמצא אשם בדין". לטעמי העיתונות לא מקפידה כלל על יישום סעיף זה. בכותרות בומבסטיות כמו "הנשיא, תתפטר!" טרם הוגש כתב אישום, בפרשנויות רבות החורצות את דינו, בסקרים שונים שמסיקים כי קצב סרח ועליו לפנות את כסאו – יש משום סתירה של סעיף זה. יתר על כן, בפרשת ההטרדה המינית של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, המגמה הייתה בקו ברור לקבוע שרמון הטריד מינית את החיילת ה` ולהכפיש את כבודו. רק כשהצטברו עדויות חדשות שגרסו שהחיילת החמיאה ופלרטטה עם רמון לא מעט, וכשרמון עצמו הודה בהאשמות נגדו אך הציג גרסה משלו לדברים שעד כה לא נסתרה – אז התקשורת ירדה מראשו והניחה לו לנפשו. במלחמה האחרונה העיתונות סתרה עוד סעיף בכללי האתיקה שלה, סעיף 16 א`: "לא יעשו עיתון ועיתונאי שימוש לרעה במעמדם, בתפקידם או בכוחם לפרסם או להימנע מפרסום". העיתונאים עשו שימוש לרעה בתפקידם ובכוחם לפרסם כשלא התחשבו בנזק שגורם הפרסום בזמן לחימה בפועל. לא פעם צולמו כוחות רגלים ושריון מתכוננים למתקפה, עם כל הציוד הנלווה והזמן המשוער של התקיפה עצמה. בשביל מה האויב צריך מודיעין כשהעיתונאים עושים בשבילו את העבודה?

 

ובאשר לשאר הטענות, כולן סובייקטיביות, מוטות, ומציגות גרסה שאמיתותה מוטלת בספק רב ולו מפני שהן באות מפיו של נאשם בעבירות פליליות שיעשה הכול כולל ניהול "מלחמת עולם" כדבריו, כדי להטות את כף המאזניים לטובתו. אם השוטרים ניהלו את החקירה לא כשורה למה לא התלוננת במח"ש? אם היועצה"ש הדליף פרטים לתקשורת וחרץ מראש את דינך מדוע שתקת ולא הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים? אם המתלוננות מחפשות לנקום בך משום שלא קיבלת אותן לעבודה, מדוע התגבש נגדך כתב אישום חמור ושמן עתיר בעדויות, תמלילים, הקלטות, מכתבים מפלילים ועוד כהנה וכהנה ראיות שכולן מצביעות על כך שיש יסוד סביר שביצעת את העבירות המיוחסות לך?

 

התנהלותו הנוכחית של הנשיא קצב דומה לזה של אדם שנתפס בקלקלתו ומרוב ייאוש פונה לאמצעים נואשים ומבזים. התרגיל הזה לא יעניק לו המשך חסינות, לכל היותר יגרום לכמה צופי טלוויזיה להאמין לו. התנהגותו בטח שלא מוסיפה לו כבוד ורק גורעת ממוסד הנשיאות שגם ככה מקרטע לו בחודשים האחרונים.

ניצול של נושא משרה בכירה כדי לתקוף מעל במה ממלכתית את מוסדות הציבור ואת המתלוננות עצמן מבלי שתהיה להן אפשרות להגיב באותו המטבע, זה שימוש ציני ומסריח שמתאים לעבריין ולא לאיש ציבור, בטח שלא לנשיא.

 

למען הסדר הטוב והשם הטוב של המדינה, הציבור ומוסד הנשיאות, על הנשיא להתפטר לאלתר או לחילופין יש להדיחו מיידית. גם ככה התנהלות המדינה נראית בזמן האחרון כמו קרקס, שחיתות רודפת שחיתות, טובות הנאה ומרמה, משחקי כבוד פוליטיים על חשבון הציבור, מינויים הזויים שנועדו לתפארת המשכיות הכסא בתפקיד ובכנסת, אגו טריפ של אנשי ציבור פוצים שדואגים רק לבלורית שעל ראשם. אפשר להתחיל לשקם מכאן, כשהנשיא יבעט ממשכן הנשיאות. ואחריו כל שאר המלעיזים היהירים שחושבים שהם יכולים לחקות את בונופרטה, לשים פס על כולם ולנהל רפובליקת בננות. עצוב שבינתיים הם צודקים.

 

המודעות לדברים האלה היא פרי הבוסר הראשון לשינוי המיוחל, שעוד יבשיל עם הזמן. אז תבשילו, ושיהיה בתיאבון.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל s u p e r mind אלא אם צויין אחרת