11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג (הרשמי) של נתאי

חוויה מיוחדת שקרתה לי בצבא

בעיקרון אני חייל מתנדב, מה שאומר שיש לי פטור מלינה בבסיס.
אצלנו בבסיס נהוג לעשות טורניות לינה שאני פטור מהן. אחד החיילים מהיחידה שלי (שהוא גם המפקד הישיר שלי) היה אמור לעשות טורנות בסופ"ש הזה, אבל בגגל סיבות אישיות הוא לא יכל. לא היה לו מישהו שיחליף אותו וללכן הוא ביקש ממני.
אני אחרי התלבטות לא ארוכה הסכמתי לכך.
הוא אמר לי שזה בסה"כ רק להיות שם ואין שום דבר מיוחד.
 
זה קרה ביום שבת בערב.
היה גשם זלעפות והיות והסתובבתי קצת בחוץ (מכל מיני סיבות) כולי הייתי רטוב ואפילו המעיל הצבאי שלי לא סינן חלק מהמים. ישבתי לי באיזה חדר וכתבתי את הספר שאני עובד עליו עכשיו לזכר אדווה.
פתאום - הפסקת חשמל, כל האזור חשוך ואני בקושי רואה משהו. החלטתי לצאת החוצה בשביל לראות את הברקים, שזה מחזה מהמם בעיני, בייחוד שאתה נמצא בשטח חשוך. יצאתי החוצה ועמדתי לי מתחת לאיזו סככה. פתאום - אזעקה, אני שומע סירנה כמו במלחמה ומכובן מתחיל קצת להלחץ במחשבה שאולי פרץ איזה מחבל לתוך הבסיס ויש חושך מוחלט.
אני נכנס לחדר שיש בו עוד מישהו שישן בלילה בבסיס ועוד אחת שבאה לא הרבה זמן לפני שזה קרה בשביל לישון שם, רק אור הרזרבה דולק (שזה אור קטן ביותר). הוא מנסה להשיג את משטרת בית שמש (אני משרת באזור) ולא מצליח. הוא בלחץ היסטרי מנסה להשיג כל מיני גופים, אבל הסוללה של המכשיר קשר ושל הפלאפון שלו נגמרה. כשהצלחתי לשמוע משהו הבנתי ששער אחד היה פרוץ והייתה אזעקה בכל הבניין.
ירדתי למטה, לבדוק שאין שום דבר חריג ולהפתעתי מצאתי דלת שהייתה אמורה להיות נעולה (בדיעבד התברר שכשיש הפסקת חשמל היא אמורה להיות פתוחה). הוא ירד איתי לבדוק את זה למטה (ולהזכירכם - יש חושך) וכשראה את זה התחיל לפחד עוד יותר.
הקפצנו כיתת כוננות (החבר`ה שעושים שמירות).
 
אני זוכר איך פתאום חזרתי מלמטה (הייתי שם כמה פעמים) ופתאום ראיתי אותם עם קסדות ואפודים כאילו שהם יוצאים למבצע.
הם קיבלו הוראה מאותו חייל לעסות סריקה, ואני זוכר איך ראיתי אותם הולכים בתוך חלל גדול ושחור (יש אצלנו חדר ענק, מעין סוג של לובי שגם הוא היה חשוך) וזה היה נראה ממש כאילו הם בדרך לאיזה מבצע.
בהתחלה הצטרפתי אליהם, אבל אז המפקד שלהם ביקש ממני שלא אצטרף כי זה מסוכן (הייתי על אזרחי ואין לי נשק).
בשבילי זה היה ממש כמו להיות בתוך סרט שבו אתה רואה לוחמים צועדים. חשוב לזכור שמה שמאוד הוסיף לאווירה היה הגשם החזק שירד והחושך האדיר ששרר שם.
 
אני לא אמשיך לספר מה היה שם, כי היה עוד הרבה זמן עד שכל זה נגמר שבו הלכתי לבדוק כמה דברים (את כל ה"אקשן" פירטתי למעלה).
 
אני רק אספר שלבסוף ככל הנראה, בגלל אותה סערה, השער התנדנד ושבר את המנעול.
בדיוק שיצאנו לדרים שלנו - חזר החשמל.
 
ואני יכול רק לומר שבשבילי זאת הייתה חוויה צבאית (אצלנו אין  דברים כאלו, ובטירונות מתנדבים שעשיתי, לא החזקנו אפילו נשק) מדהימה ומסעירה.
נכון שהם הלכו רק לבדוק את השערים, אבל כל התלבושת והאווירה (הגשם והחושך העצום) הוסיפו לזה הרבה מאוד.
 
ד"א, החיילים סיפרו לי למחרת שגם להם היה קצת אקשן, אבל אחרי הכל, כל המדים שלהם נרטבו כי הם היו צריכים ללכת במשך שעתיים בגשם ואפילו בבוץ.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ny22 אלא אם צויין אחרת