00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשניים

השלמה

 
אז מישהי כאן כתבה בביקורתיות נחמדת ששיר בא מהלב של המשורר, ולא ניתן "לנתח" אותו.

אני נאלץ להסכים. בכל ניתוח פוגמים במידה מסוימת במנותח. גם כתבתי שהניתוח שלי דבילי- מתוך כנות, באמת לא השקעתי בו מחשבה יתרה- זה היה קטע קומי שנבע מתוצא הפרפר.

גם אין לי נטייה פואטית- אני מודה. כבר יומיים שאני מתאפק לא להיכנס לבלוג ההוא ולקרוא... כי כתבת "מזל ואינך מנתח את שיריי.... היית קורע אותם לגזרים..."- אבל בסופו של דבר נשברתי (די צפוי) ונכנסתי.

אז מה אני אגיד? קראתי שיר אחד: השלמה.

השיר שלך הוא דוגמא מצוינת למה שהתכוונתי אליו, אני לא מנתח טוב שירים וגם אין דבר כזה. שיר טוב בא מהלב. הקורא מרגיש את זה. אתה יכול להיות אמן המילה שמכיר כל טכניקה להפיכה, ערבוב ויציקה של מילים ליצירה, אבל זה לא מספיק (בשלב זה אתה רק טכנאי טוב).

בעיניי- השיר* של נינט מרגש בזכות הזמרת (ואולי גם הלחן), השיר שלך מרגש בגלל הכותבת.

ואני לא מנתח, אלא כותב את מה שהשיר שלך אומר לי אישית- הבתים הראשון והשלישי מזכירים לי שיחה שהיתה לנטע ולי בעבר הרחוק, שיחה על חלק נשמתי שחפר בי את חסרונו, ועל הנפש התאומה שלי שמיהרה למלא את החלל- וכך גם פינתה מקום בנשמתה לחלקי שלי.

הבית האמצעי- חידה בעיני, אבל נראה שנפרם ממקום חשוב. שיר כואב- אני מקווה (וגם מאמין- מההיכרות הקצרה) שהוא בהשראת מישהי אחרת. 

 

הדברים האלו שולחים אותי לכתוב את ההמשך של הפגישה עם הנפש התאומה שלי.

 

* ושאף אחד לא יתווכח איתי לגבי השורה עם הפרפר- אותי-זה-מצחיק. (-:

ונטע- Sorry על ההתקלמזות עם התמונה... שכחתי איך מעלים תמונה וזה מה שיצא: "כמות תמונות 1"- ממתין בכליון להסתלבטותך המשעשעת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל נטע וארז אלא אם צויין אחרת