44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לחיות בכבוד, בזכות ולא בחסד! (נכים) טיולים, אוכל ,אקטואליה

טיול בלתי מתוכנן לספארי ברמת גן חלק 4

טיול בלתי מתוכנן לספארי ברמת גן חלק 4
 09.01.2007   חלק 4
משפחת קופאים (פרימטים)

בני הסדרה נפוצים באמריקה, באפריקה ובאסיה. הקופאים מתאפיינים במוח גדול ומפותח שבו מפותח במיוחד המוח הקדמי. מין אחד בסדרה זו - האדם, נפוץ על פני כל כדור הארץ. רב הקופאים מותאמים לחיים על עצים, ניתן לראות זאת על פי גפיהם הארוכות ביחס לגופם וכפות הידיים שלהם. ההיריון ממושך ובסופו נולד על פי רוב וולד אחד. הוולד נישא על ידי אימו ומטופל על ידה פרק זמן ממושך. רוב הפרימטים חיים בקבוצות או במשפחות.  הסדרה מחולקת לשתי תת סדרות: הקיפופים והקופים. הקיפופים פרימיטיביים יותר והם מאופיינים במבנה גולגולת מאורך ומחודד יותר. גודלם קטן עד בינוני והם ניזונים מפירות או שהם אוכלי כל. הם בעלי זנב ארוך ונפוצים באפריקה הטרופית, בעיקר במדגסקר ובדרום אסיה. רובם פעילים בלילה. הקופים מתאפיינים בפנים שטוחים ומחוסרי שיער. הקופים מחולקים לשתי על משפחות: רחבי האף  וצרי האף בעל-משפחת צרי האף כלולים הקופים דמויי האדם ביניהם הגיבונים וקופי האדם האורנג אוטנג.

 

 

 

 

שימפנזה.

 

 

כל הזכויות לתמונה זו שמורות לאתר הספרי

סוג של קוף אדם במשפחת ההומינידים וכולל את המינים שימפנזה מצוי
 שימפנזה ננסי בונובו הוא אחד מהיונקים הגדולים האחרונים שהתגלו על ידי מדען בשם ארנסט שוורץ הבחין בייחודו של המין בשנת 1929, משקלם של הבונובואים זהה לתת - מין הקטן בשימפנזים. מקור השם כנראה בתושבי האזור שמכונים לעתים בשם "פיגמים"= אנשים.

בבבון המצרים

 

הבבון הוא סוג של קוף ממשפחת הקופים בעלי הזנב, תת-משפחת קופי הכלב מיני הבבונים השונים נפוצים בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה, אך ניתן למצוא אוכלוסיות מבודדות גם צפונית לסהרה ובחצי האי ערב לאורך חופי ים סוף. הבבונים הם הפרימטים הסתגלנים ביותר פרט לאדם - הם נפוצים במגוון סביבות מחיה, החל מסוואנות יערות צחיחים-למחצה, דרך מישורי עשב ובתה ועד ליערות גשם. הבבונים הם שוכני אדמה. הם עסוקים במשך שעות היום בסירוק הדדי ופליית כינים. זוהי התנהגות של הבעת חיבה ביניהם. בטויי איום מביעים הזכרים על ידי חשיפת ניביהם והבלטת גודל גופם.

הפרעונים התייחסו לבבון כאל חיה קדושה - נציגו של אל החכמה, תות. הם גידלו אותם במקדשיהם וחנטו אותם כפי שחנטו את המלכים ואת נכבדי העם.

הבבונים הם אוכלי כל, והם בין הפרימטים האוכלים כמויות גדולות של בשר, לרוב הם מסתפקים במזון מהצומח. הם מעדיפים לאכול פירות, אך בהעדרם מסתגלים למזונות אחרים. בעונה היבשה העשב הוא מרכיב מרכזי בתזונתם, גם שורשים, גרעינים ועלים. הבבונים אוכלים גם חרקים, הם צדים ארנבות וציפורים, חופרים יונקים מתחפרים ממאורותיהם, ולעיתים אף צדים קופים אחרים ואנטילופות קטנות. אלו החיים באזורי חוף אינם בוחלים גם בדגים ובצדפים. בדרום אפריקה ידועים מקרים בהם בבונים טרפו עיזים וכבשים מבויתים. בקרוגר פארק בדרום אפריקה מזהירים את הציבור לסגור חלונות כי הם יכולים להפוך לאלימים.

קופי הקפוצ`ין


כל הזכויות שמורות לצלם תמונה זו שנמצאה בגוגל.

ביערות דרום אמריקה מדלגים קופי הקפוצ`ין בזריזות בין צמרות העצים כשהם נעזרים בידיהם ובזנבם. זנבם הארוך והגמיש משמש אותם כיד נוספת כשהוא נכרך סביב לענפים. הקפוצ`ינים הם הנבונים מבין הקופים. נפח מוחם גדול מאוד ביחס לגודל גופם. שילוב תכונות אלו של זריזות ידיים ותבונה הביא לבחירת קוף זה כעזר לבעלי מגבלה בישראל.  בעיקר למשותקים ב-4 גפים. לא כל הנסיונות הצליחו למרות שיתוף הפעולה של בעלי המגבלה והקוף שלמד מידע רב כמו להכניס קשית לפה. להרים חפצים ועוד המון פקודות. דבר שבהחלט יכול להקל על מי שאיננו יכול לזוז בבקשות קטנות שחוזרות על עצמן כמו לתת שתיה,להביא חפצים ועוד. האימון היה ארוך, מתסכל בחלקו. הקופים ממש מכסימים אבל לא תמיד הכימיה עבדה. ישנם עדים קופים שמסייעים.
אבל אינם מתאימים לכל אחד/ת. 

הגורילה



הגורילה היא יונק ממשפחת קופי-האדם (פרימאטים) . ישנם שלושה תת-מינים של גורילות, אלו של השפלה המערבית, החיות בארצות שונות במרכז אפריקה, גורילות השפלה המזרחית החיות בזאיר, וגורילות ההרים החיות באזור קטנטן בפארק וירונגה, בגובה 4100 מטרים על גבול זאיר-רואנדה-אוגנדה.  על אף שגודלם ומראם יכולים לעורר יראה, הם צמחוניים ואוהבים עלים, שורשים ופירות. מאכלים אלה מספקים להם מים בשפע, והם צריכים לשתות לעתים רחוקות ביותר.
הגורילות חיות במשפחות. בראש כל משפחה עומד מנהיג - הזכר הגדול ביותר, שנקרא "כסוף-גב" על-שם הפרווה הכסופה אשר בגבו. בכל משפחה יש בדרך-כלל גם שלוש-ארבע נקבות הנשארות עם הזכר לכל חייהן,  ועוד 6-3 גורילות זקנות, וכמובן הילדים.
הגורילות הן חיות עדינות ואוהבות-משחק, אולם בעת סכנה הן תגנה על משפחתן עד המוות. התקשורת בין חברי הקבוצה מתבססת על קולות שונים ועל הבעות פנים. הכנסת השפה בעת מתח, הוצאת הלשון בעת היסוס או ריכוז, ופיהוק בעת מתח. הן אינטליגנטיות ביותר, וגורילות מסוימות שחיו בשבי הצליחו ללמוד לתקשר עם בני-האדם בשפת הסימנים.
הגורילות חיות בעיקר על הקרקע, אולם במקום שיש עצים חזקים מספיק ניתן לראותן מטפסות. משך חייהם כ- 35 שנים בטבע ו-50 שנים בשבי הגורילות נמצאות בסכנה חמורה ביותר של הכחדה. מדענים מעריכים כי בטבע נותרו כיום רק כ-600 גורילות בשתי קבוצות בנות 300 פרטים, אשר חיות 30 ק"מ זו מזו. הסיבות להידלדלות האוכלוסיות הן בעיקר איבוד מקומות המחיה. 
 



 


 

 

 


 

המקוק, או מקוק שחור או מקוק רזוס



כל הזכויות לתמונה זו שמורות לאתר הספרי

הוא קוף שמוצאו ממזרח אסיה, משמש מזה כמה דורות כחית מעבדה. הניסויים על קופים אלה, משמשים להבנת הפיזיולוגיה והאנטומיה של פרימטים, וגם כדי לבחון על גופם או בהתנהגותם את השפעתן של תרופות הומניות חדשות. תחום מחקר חדש שהרזוס משתתף בו בעל כורחו, כולל ניסויים חברתיים שבלתי אפשרי ליישמם אצל בני אדם בשל בעיות אתיות, כמו התנהגות הצאצאים לאחר הרחקת הוריהם. לדוגמא ההנקה היא דרך השגת המזון אצל ולדות היונקים, ופועלת אינסטינקטיבית עם צאתם לאוויר העולם. הנקת האם את עוללה מפתחת קירבה עמוקה ביניהם, והקשר בין השניים חשוב ביותר להתפתחות התנהגותם של היונקים החברתיים. אך האם ההנקה היא הגורם הישיר ליצירת הקשר בין האם לצאצאיה? האם משיכתו של הגור לחיקה של האם נובעת רק מכך שהיא מספקת לו מזון? האם יתכן שפעולת ההנקה עצמה היא בעלת חשיבות משנית, ודווקא תחושת המגע הפרוותי של האם היא שמקנה את הקרבה בין השניים. מהשלכה של תוצאות המחקר על כלל הפרימטים ובהם האדם, מסתבר כי ההנקה - למרות חשיבותה כאמצעי לאספקת מזון - אינה הגורם החשוב ביצירת הקשר בין הצאצא לאמו, אלא בעקיפין בלבד. דווקא למגע האימהי יש חשיבות עליונה בהתפתחות התנהגותם התקינה של יונקים חברתיים עילאיים כמו הקופים.

אני נגד ניסויים בבעלי חיים.

קופאים (פרימטים)

למור קטה

שלוש בלוטות בגופו של למור הקטה מפרישות חומר שמנוני וריחני המשמש לסימון תחום המחייה, לחיזוק והקשר בין חברי הקבוצה ולחיזור.

הלמור נוהג ל"התבשם" ולסמן בריח את חבריו ועצמים שונים בסביבתו. אם תתבוננו בסבלנות, אתם עשויים לראות אותו בעת פעולת הסימון. דרך נוספת של למור הקטה לתקשר היא נפנוף בזנב המפוספס הבולט לעין כדגלי איתות.  


 

הלאמורים ניזונים בעיקר מפירות וניצנים שהם מלקטים בצמרות העצים. הם חיים בזוגות. הנקבה ממליטה בדרך כלל תאומים. האמהות של למור הצווארון, בניגוד לאמהות של שאר מיני הלמורים, אינן נושאות איתן את הצעירים כאשר הן יוצאות ללקט מזון, אלא משאירות אותם בקן
למור זנב טבעת

 

 

 


 


 

למור זנב טבעת הוא מין יחיד בסוג למור, אחד מחמשת הסוגים במשפחת הלאמורים. כמו שאר בני משפחתו, הוא אנדמי לאי מדגסקר. למרות שהוא מאוים על ידי השמדת סביבתו, הוא חיה פופולרית בגני חיות, ומתרבה בהם בקלות.  הוא אפור ברובו, וחלקו התחתון לבן. גופו צנום ופניו צרות, לבנות עם כתמים שחורים סביב העיניים וזרבובית זאבית שחורה. סימן ההיכר שלו הוא זנבו הארוך והשעיר, שעליו טבעות בצבעי שחור ולבן. כמו כל הלמורים, רגליו האחוריות ארוכות מהקדמיות. אצבעותיהם דקות וזריזות וציפורניהם שטוחות וחדות. על האצבע השנייה ברגליו האחוריות יש טופר מוארך שמטרתו גירוד הדדי. לולדות הצעירים עיניים כחולות, ולבוגרים צהובות. גודל הבוגרים מגיע עד 46 ס"מ ומשקל של 5.5 ק"ג. זנבותיהם ארוכים מגופם, ועשויים להגיע עד לאורך של 56 ס"מ.

 

 

 


 

משכנו של למור זנב הטבעת בדרום ובדרום-מערב מדגסקר, ואוכלוסייה קטנה נוספת נמצאת באזורים גבוהים יותר מכל למור אחר. הוא חי ביערות נשירים בעלי רצפת עשב או ביערות לאורך גדות נהרות. לעיתים ניתן למוצאו באזורי שיחים יבשים בעלי מעט עצים. נראה שהוא זקוק ליער ראשוני כדי לשרוד - משאב הנעלם בקצב מטריד במדגסקר על אף שהוא אוכל פירות בעיקרו, הוא עשוי להיזון לעיתים מעלים, גרעינים ואפילו חרקים. 

טמרין חלילי


 

טמרינים ומרמוסטים. הם סוגי קופים ממשפחת המרמוסטיים הם נפוצים בשכבות הנמוכות של היער הטרופי, באזור נהר האמאזונס ובאמריקה הדרומית. ניזונים מפירות, מניצנים, משרף עצים, מחרקים, מזוחלים ומציפורים קטנות. הנקבות ממליטות תאומים לאחר הריון של כ- 4 חודשים. רק הנקבה השלטת ממליטה.  הפרשות הריח של הנקבה השלטת מדכאות את המחזור המיני של הנקבות האחרות.  הטמרינים חיים בקבוצות קטנות. כל הקבוצה משתתפת בטיפול בגורים ובנשיאתם. במשפחה קיימים כ- 20 מינים, מתוכם 12 בסכנת הכחדה בגלל ביעור יערות האמאזונס. בטבע חיים כמה מינים יחדיו היוצאים בצוותא למסעות חיפוש מזון.

 

 

 

 


 

 

 

הגיבון

 

גיבון, כל הזכויות שמורות לאתר הספרי

הגיבון, כמו השימפנזה, שייך למשפחת קופי האדם. סימן ההיכר של קופי האדם הוא זנבם החסר. הגיבון חי על צמרות העצים ומצטיין בלהטוטי הלוליינות וביכולת הטיפוס המדהימים שלו. קולותיו הנשמעים למרחקים עוזרים לשמירת הקשר בין המשפחות. הגיבונים פוחדים ממים ולכן ברוב גני החיות, וגם אצלנו, משכנים אותם על איים ללא גדרות.


שימפנזה מניקה את הצאצא בדרום אפריקה 2006 ממרחק 2 מטר.


 

קוף כחול על עצים בבוש בקרוגר פארק דרום אפריקה 2006


מומלצים:
בקרו באלבום התמונות שלי


 

 

 

 

טיול לספארי SAFARI אתי1

 

 

 


 

 חלק חמישי יגיע 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

מרקים טעימים למתכונים לחצו

מרקים טעימים לחץ על הצילום

תגיות
עוף בשר מתכונים לחץ1
חצילים
טיולים בחול ובארץ 2
Bubbles
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אתי אברהמי אלא אם צויין אחרת