00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עו"ד בנאי נוסע לדאקאר

רוכב מס` 166

 

אחת בלילה עכשיו, האופנוע שלי + טונה ציוד בארגזו החתום עושה את דרכו בחשיכה באוטוסטרדות הפורטוגזיות בואכה ליסבון, בעוד שש שעות ממריאה הטיסה שלי למדריד, זמן לסכם.

 

מסע הדאקאר כולל בעיני שלושה שלבים, מהקשה אל הקל -

 

השלב הראשון מתחיל עם ההחלטה לצאת ומסתיים בראשון ביוני, פתיחת ההרשמה. בשלב הזה אתה בודק את ההחלטה מול עצמך, מול הביטחון שלך, מול המשאבים הנפשיים, הפיזיים והכלכליים שלך. זה, בעיני, השלב הכי קשה בכל הסיפור בעיקר כי אתה אמור לאשש החלטה כבדת משקל, כמעט הייתי אומר גורלית, על סמך מעט מאוד אינפורמציה - אפילו המסלול בשלב הזה הוא בסך הכל קו מתפתל על מפת העולם. עוד לא ברור כמה זה בדיוק יעלה, לאיזו תמיכה, כספית ומוראלית, אתה יכול לצפות מסביבתך, איזה אופנוע יהיה לך ואיך תכין אותו ועוד מיליון ואחד פרטים קטנים וחשובים וכבר אתה צריך לשלם כמה אלפי אירו לצורך ההרשמה ולקנות אופנוע חדש שגם אחרי כל ההנחות והפריסה עולה הון תועפות ובעיקר לקבל התחיבות בלתי חוזרת לפרוייקט שנראה, על פניו, גדול בהרבה ממידותיך.

 

השלב השני מתחיל בראשון ביוני ונגמר בחמישי בינואר אחר הצהריים, כשהאופנוע שלך ניצב בפארק פארמה בליסבון, נקי, מתודלק ומוכן לזינוק. גם השלב הזה קשה, אבל פחות - התוכנית שגיבשת בהתחלה קורמת עור וגידים, אופנוע מירוץ נבנה, אחד לאחד נופלים החלקים בפאזל הסבוך הזה למקומם - חלק בקלות, חלק בעבודה קשה, בעיות עולות ונפתרות, ככל שאתה מתקדם, ככל שהפרוייקט לובש תוכן וממשות מתחילה הסביבה להגיב ולתמוך והביטחון שלך ביכולתך חוזר אליך דרך תגובות באינטרנט, דרך נהגים מניפים יד לברכה ולהצלחה ברחוב ועד לאנשים שמשלמים ממש, מכיסם, עבור הזכות להשתתף איתי בפרוייקט.

 

השלב השלישי מתחיל בשישי לינואר ב-6:30 בבוקר על פודיום הזינוק בליסבון (בגשם שוטף, אגב - כך מבשרת התחזית לסוף השבוע) ומסתיים בעשרים ואחד לחודש על שפת האגם הורוד בדאקאר - בעיני זה החלק הכי קל כי מעכשיו, זה רק אני והאופנוע, הדרכים, ההרים והחולות. לרכב אני יודע, לסבול אני בטח ובטח יודע, הדאקאר עצמו - לא המותג, הטכנולוגיה, הכוח והתהילה - הדאקאר האמיתי של שעות על שעות באוכף, של ימים בודדים, של דיונות ענק בלילה, של כמה שעות שינה טרופות באוהל קטן בתוך רעם הגנרטורים והקומפרסורים במחנה - זה המקום שלי, שאליו אני מכין את עצמי, זה מה שאני צריך ורוצה. עכשיו, קרוב לוודאי  שיצוץ משהו שיאיים למנוע ממני לסיים, הרי כל כך הרבה דברים רעים יכולים לקרות במשך 15 יום ו-8,000 ק"מ - כל מה שיש לי להציב מול המשהו הזה זה את עצמי, את מי שאני ואת מה שאני יודע - אם זה יספיק, יצאתי גיבור, אם לא - אז אולי באמת הכל קשקושים באינטרנט כמו שהציעו כמה אנשים אבל בכל מקרה זה הכל אני, אף אחד ושום דבר אחר - טוב מספיק, לא טוב מספיק, זה מה שיש.

 

ועכשיו השלב השני עומד בפני סיום - מחר בצהריים אני במדריד, ביום רביעי מצטרף אלי צוות הסיוע האירופאי שלי - רז הימן וטל זהר - לוקחים את הרכב ונוסעים לליסבון, ביום חמישי מוציאים ומכינים את האופנוע, ביום שישי מנהלות ובדיקות טכניות, בערב תדריך מתחרים, בשבת בבוקר זינוק ליום הראשון, סיום אחר הצהריים בפורטימאו, בראשון עוד סטייג` קצר שאחריו מעמיסים את האופנוע לרכב ל-463 ק"מ בכביש למלגה - רז וטל מנופפים בתוגה כשאני עולה למעבורת וחוזרים הביתה שמחים שזה לא הם שצריכים להיגרר עכשיו 7,500 ק"מ במדבר ואני חוצה את הגיברלטר כדי לבדוק אם המרוקאים עוד זוכרים איך להכין מופלטה ומשם דרומה, דרומה ועוד דרומה ואז קצת מערבה והנה, כבר נגמר.

 

זהו, המסע שלקראת המסע - מדהים כשלעצמו - עומד לפני סיום, המסע האמיתי עוד מעט מתחיל, תודה לכל מי שעזר תמך וסייע, תשתדלו, עד שאני חוזר, להיות טובים ולא לעשות שטויות -

 

עו"ד בנאי נוסע לדאקאר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלעד היועץ המשפטי אלא אם צויין אחרת