00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אלהים! מה לעשות?

עוד על חן ועל עץ הזית

לפני כחצי שנה כתבתי מאמר אודות המשמעות העמוקה של המילה חן. קישרתי את הדברים לחנוכה, יוסף ונח. יש לקרוא את הדברים שכתבתי שם לפני שקוראים את הפוסט הזה, אחרת לא ניתן יהיה להבין את הקישורים שמופיעים להלן.

 

בזמן האחרון שוב מגיעים אלי סימנים שקשורים לחן, ובייחוד בשבוע שעבר כשהייתי בדרך לעשות מסיק זיתים. בשבת הקודמת שמתי לב לכך שהפסוק "ונח מצא חן בעיני ה"` הוא זה החותם את הפרשה, ויתכן שיש בכך מסר מסכם לכל האירועים המסופרים בפרשה זו. יש לשים לב שגם נח וגם חנוך (לשניהם יש ח` ונ`) התהלכו את האלהים (אם כי הניסוח הפוך אצל כל אחד מהם).

  פרשת נח מתארת למעשה סיפור בריאה נוסף, ויש בו מקבילות רבות לסיפור בראשית והגירוש מגן עדן. במאמר הקודם תיארתי את חטאם של דור המבול, כחטא של עשיה / עבודה ללא הפסקה. מעין גישה של האדם שאומרת שהוא שולט בעולם, וככל שיעשה יותר יצליח יותר. ניתן לראות בפסוקים המקדימים שלאדם (לצאצאי קין, אבי המהפכה החקלאית) היו הישגים טכנולוגים לא מעטים, אך מבחינה מוסרית דרכו נשחתה. הרמזים למספר שבע, לשבת, למנוחה מעלים את השאלה האם נח היה בניגוד גמור לדורו? כלומר, האם הוא היה אדם שנח כל הזמן, וללא כל עשיה משמעותית? אם כן, האם זו הדרך הנכונה?

  התשובה לשאלה זו באה לי באופן מפתיע בסוף סיפור המבול כאשר מוזכרת היונה ששבה עם עלה של זית. לדעתי, האזכור של הזית הוא בעל משמעות רבה, וכמו כן היונה בניגוד לעורב. הזית בניגוד לעצי פרי אחרים אינו מוציא פרי מושלם. האדם צריך למסוק אותו, לדפוק אותו ולכבוש אותו (או במים או בבית הבד באמצעות אבן המלל שהיא מעין "מכבש"). האדם צווה בבראשית א` לכבוש את הארץ ("פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה"), שפירושו של דבר לשלוט במידה מסויימת על הטבע. הזית מלמד אותנו שהטבע אינו תמיד מושלם, ולפעמים דורש תיקון או שכלול מסויים מצד האדם. לפעמים התיקון הזה מתבקש מאליו, ולפעמים יש ספק האם הוא באמת נצרך (כגון הפקת היין מהענבים שבעקבות כך מתבזה נח בפני בנו). כמו כן, עץ הזית הוא עץ שלא דורש טיפול מיוחד ובעל שרידות גבוהה ביותר. כל מה שיש לאדם לעשות הוא רק לבוא ולקטוף את פירותיו. כלומר, הטבע עושה את חלקה הראשון של המלאכה, והאדם משלים אותה בחלקה השני. באמצעים טכנולוגיים האדם אף מצליח להפיק שמן ואור מפרי זה, וכך הדבר מתקשר גם לחג החנוכה שעסקתי בו במאמר הקודם.

  בנוסף לכל אלה, הזית נותן את פירותיו רק בכל שנה שניה. כלומר, שנה אחת הוא נח, ושנה שניה נותן פירות. במילים אחרות, הזית מייצג את שביל הזהב בין העשיה למנוחה, בין ההליכה בדרך לבין החניה, בין המאבק להרפיה, בין השליטה על הטבע לבין קבלת הטבע ....

  היונה מייצגת את יכולת לחזור תמיד לנקודת המוצא - לבית - לשבת, גם שיוצאים לדרך ארוכה. ליונה יש חוש כוון, והדרך שאותה היא עושה אינה משבשת חוש זה.

  לאחרונה הבנתי שהדרך לשמור על הפרופורציה הנכונה של העיסוקים שלנו בימי החול, כדי לא להפוך אותם לתכלית הכל, היא למקד את הכל אל השבת. מכיוון שקשה באופן מעשי לדעת כיצד לכוון את כל מעשנו לשם שמים, אפשר לעשות זאת באמצעות השבת. יש לחשוב בכל פעולה שעושים כיצד הדבר יראה בעיני שאסקור את אירועי השבוע שעבר עלי ביום שבת, או כיצד פעולה זו תשרת אותי (אף מבחינה חומרית) ביום השבת. לעומת זאת, ביום השבת המיקוד צריך להיות ימי החול. כלומר, לנצל את הפנאי לחשיבה ובירור מעשינו בחול, על מנת לתקנם כדי שיהיו נכונים יותר.

  החן הוא למעשה השילוב בין השנים, בין המלאכה לשביתה, בין ה-6 ל-7. ניתן אולי לומר שהמספר של החן הוא 6.5. אם נכפיל אותו בשנים יצא לנו 13 שזהו מספר המזל היהודי, שאומר למעשה שישראל הם מעל למזל. כמו כן, האותיות של חן מורכבות מח` – 8 שמייצג את ספירת הבינה, ונ` – 50 המייצג את חמישים שערי הבינה. כפי שכבר ציינתי במאמר הקודם, החן קשור להבנה, וזו באה רק בעקבות עשיה ומנוחה-חניה. ההבנה של החן היא השריד של הנבואה בימינו, ופעמים רבות החן של עם ישראל גילה את רצון ה` , אף שהדבר לא נאמר לנו על-ידי נביאים.

  החן אינו המצאת דברים חדשים אלא התבוננות והבנת הדברים הקיימים והפקת שמן המאור מתוכם. בזמנו קראתי מאמר של תומס פיין, שהיה מאבות המייסדים של ארה"ב וחבר בבונים החופשיים. במאמר זה הוא מבקר את עם ישראל, בכך שלא הועילו במאומה לאנושות , וזאת מכיוון שבהיסטוריה של היהודים לא יצא מהם אף ממציא שקידם את המדע והטכנולוגיה. אפילו לבניית המקדש בימי שלמה, היה צורך בייבוא של אנשי מקצוע פניקיים מצור. קשה להתווכח עם העובדות שהציג פיין (שהיו נכונות עד לזמנו), אך מי אמר שתופעה זו הינה שלילית. המירוץ הטכנולוגי והתרבותי של האנושות הינו אין סופי, ואני רואה בו את התממשות הקללה : בזיעת אפיך תאכל לחם. בגן עדן לא היה לחם, אז למה אדם צריך להזיע בשביל לאכול משהו שבאופן טבעי הוא לא ממש צריך אותו? אלא שהלחם מסמל את התרבות כולה בכך שמדובר במאכל תרבותי. ברגע שיהיה לאדם קל להכין לחם, הוא יתחיל להזיע בשביל יין, ואחר כך בשביל בגדים יפים, מכונית, טלוויזיה, מזגן, ג`קוזי ומערכת קולנוע ביתית. מצד שני, בתנ"ך אין מגמה לבטל את ההתפתחות הטכנולוגית והתרבותית שכבר נעשתה, ולחזור אחורה בזמן, ולחיות ככת המתבודדת החיה בטבע. החזון של המקרא דווקא כולל בתוכו מרכיבים תרבותיים כגון: עם, ממלכת כהנים, עיר קודש ובית מקדש. הרעיון הוא שלא לזרוק את התרבות האנושית המתפתחת מידי יום, אלא רק לקדש אותה. עדיף להשקיע מאמצים בבירור התרבות והפקת האור ממנה, מאשר ליצור אותה. במילים אחרות, היעוד של העם שלנו הוא לא להיות יצרני תרבות וטכנולוגיה (אם כי מדינת ישראל מנסה ללכת בכיוון הזה) אלא לברר את התרבות הקיימת, ולקדש אותה.

  הבינה של החן הינה תובנה שמתבררת מתוך המציאות הקיימת, ורוכבת עליה, ולא זו שממציאה דברים חדשים.

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סקרים
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
3
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
אין מטרה אחת עליונה - .. 12%
אין מטרה רצינית לפעולו.. 2%
להגיע לזהות עם האלהים .. 12%
להיות מאושר 26%
להשיג כמה שיותר כסף 3%
להשתחרר מן הסבל / פשוט.. 8%
למצוא אהבה 7%
לעזור כמה שיותר לזולת 2%
לעזור כמה שיותר למדינה.. 1%
לעשות את רצון האלהים 22%
סה"כ מצביעים0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר
מבחר הופעות בתקשורת
אשכולות בפורומים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל zachiz אלא אם צויין אחרת