00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דוהרת במרחבים

שבע השנים

שבע שנים חיכיתי בסבלנות.
שבע שנים של תשוקה בלתי נגמרת מרגע שהכרתי אותך,
מרגע שאחזת את ידי הקטנות בכפות ידיך הגדולות,
את גופי הקטן בגופך הגדול.
 
שבע שנים חיכיתי בשקט.
נושכת את שפתי כל לילה,
שלא אצעק את שמך בחלום.
 
שבע שנים חיכיתי, כי הבטיחו
שאחרי שבע שנים ההורמונים, או הפרהורמונים,
או החומר הכימי הזה ששגע אותי ירגע,
והשיגעון הזה יחלוף.
 
שבע שנים של כאב ותשוקה יומיומית,
ומחשבות שלא נגמרות.
 
יחפה, רועדת מהתרגשות ומתשוקה עמדתי בפתח,
גם כאשר נשאתי בידי את ביתי התינוקת, פרי האהבה לאיש אחר.
ביקור של נימוסים לאחר לידה.
 
תמיד היית מושלם כל כך, 
"נשאר חברים" הצעת כאשר עצרת,
ואז נתגלה לי מלוא עולמך,
המקשבן הכי טוב בעולם,
זה שתמיד שם בשבילי.
האופטימיסט הכי נהדר,
שתמיד מצביע על צדדים אחרים.
 
...
שבע שנים חלפו
ובוקר אחר קמתי
ואין כבר כאב
יש רק זיכרון.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא עכשו אלא אם צויין אחרת