00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

אם שולחן מבולגן מעיד על ראש מבולגן, על מה מעיד שולחן ריק?

``מדברים מבית הספר, הבן שלך ממתין שאשתך תבוא לקחת אותו לתרפיה.``

אני: ``אוי, אישתי בסאן-דייגו. אני הייתי אמור לקחת אותו. אגיע מייד.``

איפה לעזאזל השארתי את הטלפון הנייד שלי? אני חייב להתקשר למונית בדחיפות. מספרי תחנות המוניות מצויים בזיכרון של הנייד ואני לא מוצא אותו. אישתי אומנם לא לקחה את הרכב אבל הרכב לא יעזור לי. עם כושר ריכוז כמו שלי, מעולם לא עברתי טסט. הנה הטלפון הנייד. הוא היה מתחת לערמת בדגים על שולחן האוכל. לחברת מוניות אחת אני לא יכול להתקשר כי מעולם לא טרחתי להעתיק את המספר שלהם לזיכרון של הטלפון ואין לי מושג כמה זמן ייקח לי למצוא אותו. לשניה אני מעדיף לא להתקשר כי הם אף פעם לא מבינים את המבטא שלי...אתקשר לחברת המוניות שקשה לסמוך עליהּ.

אני: ``הלו?``

סדרנית המוניות: ``הנהג מתנצל על האיחור ואומר שהוא מייד יגיע.``

אני: ``אבל עוד לא הזמנתי שום מונית.``

הסדרנית: ``סליחה. תן לי בבקשה את פרטיך.``

...

הסדרנית: ``המונית תגיע עוד כעשר דקות. להתראות.``

איפה הארנק?...הנה. מאחורי קערת המרק על שולחן העבודה. איפה היומן האלקטרוני שאני מכנה בשם `המוח התותב שלי?...הנה. על השיש בחדר אמבטיה. מעניין בכמה זמן אנחנו מאחרים לתרפיה. אופס. התרפיה כבר נגמרה. רגע. כתוב פה שלינדה, שעוזרת לילד בתרפיות, לוקחת אותו בימי שני מהתרפיה לבייתהּ. היא גרה ליד בית הספר וממילא אמורה להיות אִתו עכשיו. אולי היא תאסוף אותו מבית הספר. אתקשר למשרד של התרפיסטים כדי לדבר אִתה.

``לינדה כבר לא פה. היא ניחשה ששכחו את הבן בבית הספר ואנחנו חושבים שהיא כבר נסעה לשם ביוזמתה.``

טוב, עוד מעט אולי תגיע מונית ואני אסע בה לפגוש את הבן שממתין לבד, או את הבן עם לינדה, או את מזכירת בית הספר שתומר לי שלינדה כבר לקחה את הילד. אם המונית לא תגיע תוך עשר דקות מהרגע שקראתי לה, מה אעשה?

בעצם, איך אני אדע שהיא מאחרת? לא שמתי לב מה הייתה השעה כשצלצלתי לתחנת המוניות ועם חוש הזמן הגרוע שלי, אני גם לא יכול להעריך מתי זה היה.

 

לעזאזל. למה הפסקתי לקחת יעוץ קבוע לסידור זמן. איזה ראש ריק היה לי כשהחלטתי שאני כבר מסודר מספיק.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת