00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

ובימים ההם לא היה ריטלין בישראל

הייתי נער אימפולסיבי – לא חושב על דברים עד הסוף ולא הייתה בארץ תרופה שיכלה לעזור לי בזה. החמצתי הרבה רמזים בגלל האימפולסיביות וגם נהגתי להעליב ולהביך את סובבי. חלק מהנעלבים היו רומזים רמיזות מעליבות והוציאו לי את החשק לקלוט גם את מעט הרמזים שכן יכולתי להבין.

עדיין הבנתי שהרבה נערות מפחדות לדבר ישירות אבל לא הייתי מודע לזה שיש דברים שאנשים מפחדים לשמוע באופן מפורש. רק כמה שנים מאוחר יותר, מאוד הובכתי על ידי בת גילי שאמרה לי ''אני רוצה שתלמד אותי למצוץ'' ולמרות שמאוד רציתי ללמד אותה, סירבתי בשל המבוכה.


כשהייתי בן 14, אחת מבנות כיתתי מאוד רצתה להשכיב אותי והייתה נבוכה מדי להודות בזה. היא הביאה לכיתה גור חתולים והחזיקה אותו צמוד לחָזהּ. רק שנינו ידענו שבניגוד לאחרים שמלטפים את החתול, אני מלטף שוב ושוב גם את שַדיהּ.המשך חיזור אחרי מאוד הביך אותה, כנראה גם משום שהייתי נער לא מקובל. לכן, בעלת החתול ניסתה לשדך לי את הנערה המנודה של הכיתה במקום לחזר אחרי בעצמה. היא שכנעה את הנערה המנודה שזו בדיחה. שהכול נעשה רק כדי לעשות ממני צחוק.


בהתחלה באמת רדפה אחרי חבורת בנות מצחקקת ומשפילה שדרשה ממני לנשק את המנודה לעיניי כל. אולם עד שטיול השנתי הגיע, רוב החבורה מאס בבדיחה ורק בעלת החתול והמנודה רדפו אחרי. התחלנו לקחת את הבדיחה קצת יותר ברצינות. הסכמתי להיות החבר הרשמי של המנודה ושלושתנו הסתגרנו בחדר של אכסניית הנוער.בעלת החתול נתנה את הטון. היא ביקשה לראות אותי ואת המנודה מתנשקים אך המנודה התחמקה. היא שאלה אם כעיקרון, אחרי שאני והמנודה נתמזמז, זה יהיה בסדר שאגע גם בה. אני אמרתי שזה דורש את ההסכמה של החברה החדשה שלי. כך החמצנו את מה שלפחות לי ולבעלת החתול כן התחשק לעשות.


כשבעלת החתול הבינה שהעסק תקוע, היא הציעה שהמנודה ואני נפגש לבדינו באמצע הלילה כדי להתמזמז שלא בנוכחותה. אני האמנתי שמפגש כזה באמת יתקיים והסכמתי לקיים בקשה אחרונה לפני ששלושתנו נפרדים: חשפתי את איבר מיני הזקור מול שתי הבנות. בעלת החתול ניסתה לפתח את ההזדמנות ובקשה שגם אאונן בפניהן. זה לא קרה משום שבגיל ארבע עשרה עוד לא ידעתי איך לאונן.

הטיול חלף ואני הבנתי באיחור שבעלת החתול ניסתה כל הזמן לרמוז לי להתמזמז אתה. הייתי מאוכזב ונסער. החלטתי להתאמץ יותר בהבנת רמזים.


כנער אימפולסיבי לא יכולתי לשמור את החדשות לעצמי. לא יכולתי גם לספר לאף אחד בדיוק מה קרה. לא יכולתי לספר שהחמצתי הזדמנות.

אחרי הטיול, סיפרתי לאחד מחברי שמזמזתי את המנודה לעיניי בעלת החתול וכל הכיתה דנה במקרה במשך שבוע שלם. הדיון כלל הכחשות ושינויי גרסאות דחופים של שלושתנו והמנודה שמחה מאוד לתשומת הלב הפתאומית. היו בנים שהגיעו לבֵיתהּ כדי לדון בתקרית ולרגע היא הייתה מקובלת.

הרגע חלף ורק אני המשכתי לשים לב אל המנודה. היא התחילה לחזר אחרי בטלפון והייתי מגיע אליה ושומע ממנה שבעצם, לא לזה התכוונו רמיזותיה.

בסופו של דבר קצת לחצתי עליה מילולית להיכנס למיטה. היא פשטה את חולצתה וחשפה זוג שדיים קטנים, שחומים וזקורים. שכבתי עליה וליטפתי אותה בתאווה. היא שכבה קפואה.

בעיקרון, המשכנו להיות ידידים אחרי שהיא הסבירה לי שהיא לא רצתה להתנסות במין ושהיא לא מוכנה שזה יקרה שוב. לא ביקרתי אותה יותר. עד היום אני מנסה שלא להיזכר במראה הפטמות היפות שלה ולא בתחושת רכות שַדיהּ. אני חש שזו שחיתות להיזכר ביופייהּ.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת