00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

אחווה היא מצרך נדיר

בין הגילים של הבנים שלי יש הפרש של חמש שנים. הבכור בן שש והצעיר בן שנה. הצעיר מנסה להשתתף בכל מה שהבכור עושה. הוא מנסה להכניס לפה כל צעצוע שהבכור משחק בו, טובל את ידיו באסלה כשהבכור משתין וזוחל ומדדה אחרי הבכור לכל מקום.

הבכור רואה בצעיר מטרד ואיום. הוא לא מרשה לנו להזכיר את שמו של הצעיר, משתדל להחרים לו כמה שיותר צעצועים, דוחף אותו ונועל אותו מחוץ לבית.

ניסינו להסביר לבכור שאין לו סיבה לחוש מאוים מאחיו. אמרנו לו שלילד גדול תמיד מרשים לעשות יותר דברים ושבילד נכה תמיד משקיעים יותר, אבל הוא לא נרגע. אישתי, שחוותה קינאה כאחות בכורה חשה שהבנים שלנו ילמדו להסתדר עם הזמן כמו שהיא הסתדרה עם אַחֵיְהּ. אני מפקפק בזה. אני מעולם לא הסתדרתי עם אחיותיי.

עם הגדולה רבתי כמעט כל יום מאז שהייתי בן 5 ועד שהייתי בן 15. היינו צורחים אחד על השני, זורקים חפצים, מעליבים ומה לא.

היום אני ואחותי הגדולה נחמדים אחד אל השני אבל אני עדין חש ניכור בנוכחותה. לא נוח לי לבלות אם אדם שכל כך הציק לי בבית בתקופה שבה הציקו לי מאוד גם בבית הספר. אני חש שבגלל אחותי הגדולה לא היה לי בית חם במשך עשר משנות ילדותי.

אולי יש לי גם רגשות חיבה אליה. פרויד לבדו יודע למה אני נוטה לבלבל בין השמות שלה ושל אישתי כשכולנו ביחד.

עם אחותי הקטנה הסתדרתי היטב במשך שנים ארוכות. זה נגמר כשהתחלתי להסתדר עם הגדולה. האחות הקטנה בת שלושים כיום. היא מטפלת בילד ועדיין שטופה בקנאה ילדותית ומרירות. אני פוגש אותה רק כשנכפה עלי ומדבר אִתה מעט ככל האפשר.

אבְחַנתי כלקויי למידה וריכוז באמצע שנות השבעים. התגלו אצלי הפרעות קריאה, כתיבה, חישוב, הפרעות זיכרון מסוימות (ללוח הכפל, לאיות ולמפות), הפרעות קשב, הפרעות ריכוז והמון אימפולסיביות. האימפולסיביות היא הסימפטום שאני הכי שונא. אני שונא את אותה התנהגות מונחת דחפים שהביאה אותי למריבות עם כל כך הרבה אנשים לפני שלקחתי תרופות.

איש ממשפחתי לא נשלח מעולם לאבחון לקויות למידה וריכוז. אין לי ספק בזה שאת מרבית הסימפטומים של הלקות איני חולק עם איש במשפחתי. אולם אני מאמין שאמי ואחותי הקטנה סובלות מהתנהגות מונחת דחפים. אותה התנהגות שגרמה לאמי לסכסך אותנו עם כל השכנים ולהתערב באופן לא בונה ביחסים שביני לבין אחיותיי.

אמי לא תלך לעולם לאבחון. לדעתה אין לה שום בעיה שדורשת טיפול ואני לא יודע איך לחוש כלפי אמי לנוכח העובדה שאין לי אחווה עם אף אחד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת