בקשה
|
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות |
אתה חושב לפעמים לנקום במורים שלך?
``האם אתה חושב לפעמים לנקום במורים שלך על כל העלבונות שספגת מהם?`` שאל אותי הפסיכולוג שלי.
חיכתי. עניתי לו שיש לי פנטזיית נקמה מאוד סמרטוטית ומטופשת: אני חולם שהם יגיעו לעיר הזו כתיירים ואני איעץ להם לרדת מהחשמלית בתחנה הלא נכונה. נקמות קשות ממש לא מדברות אלי. מה גם שאני לא כועס על המורים שלי לפי חומרת מעשייהם אלא לפי האכזבה מהציפיות מהם.
על המורה שהייתה לי בכיתה א`, שהכתה אותי עם ספר על הראש כל פעם שהייתי מאבד ריכוז, קשה לי לכעוס. כשהתבגרתי הבנתי שהיא הייתה מאוד לא חכמה ומאוד לא מתאימה לתפקיד שלה. כשאבא שלי אמר לה בטלפון שלא תעיז להרים עלי יד היא תרקה את השפופרת, חייגה שוב ודרשה שאבי יתנצל מכיוון שלטענתה היא הרימה עלי ספר ולא יד.
גם על מורים שהיו צריכים להעליב אותי כי זה היה הכלי היחיד שלהם לשלוט בכיתה קצת קשה לי לכעוס. במיוחד שכל זה קרה לפני עידין הריטלין.
אני כועס בעיקר על מורים ותיקים ומנוסים ששלטו בכיתה ביד רמה ונראה שהעליבו אותי אך ורק כי נהנו לעשות זאת. אחד מהם היה מורה לתנ``ך שכולם תמיד הקשיבו מושום שדבריו היו מרתקים ויכולתו הדידקטית הייתה גבוהה. בזמנו הפנוי האיש היה כותב רומנים וספרי לימוד. אלוהים יודע למה אותו מורה לתנ``ך היה מוכרח ללעוג לי בקביעות ולסרב לתת לי את תוספת הזמן במבחנים שהאבחון שלי דרש. פחות מובן לי מדוע הוא לעג לתלמיד אחר שישב תמיד בשקט בשורה האחרונה בכיתה כשזה הרים את היד פעם בודדת וניסה לענות לשאלה.
התלמיד המשיך לשתוק עד סוף השנה אחרי שעשו ממנו בדיחה בפעם היחידה שהעז לנסות ולדבר.
אולי אם היה אלוהים מערכת החינוך הייתה נראת אחרת.
חיכתי. עניתי לו שיש לי פנטזיית נקמה מאוד סמרטוטית ומטופשת: אני חולם שהם יגיעו לעיר הזו כתיירים ואני איעץ להם לרדת מהחשמלית בתחנה הלא נכונה. נקמות קשות ממש לא מדברות אלי. מה גם שאני לא כועס על המורים שלי לפי חומרת מעשייהם אלא לפי האכזבה מהציפיות מהם.
על המורה שהייתה לי בכיתה א`, שהכתה אותי עם ספר על הראש כל פעם שהייתי מאבד ריכוז, קשה לי לכעוס. כשהתבגרתי הבנתי שהיא הייתה מאוד לא חכמה ומאוד לא מתאימה לתפקיד שלה. כשאבא שלי אמר לה בטלפון שלא תעיז להרים עלי יד היא תרקה את השפופרת, חייגה שוב ודרשה שאבי יתנצל מכיוון שלטענתה היא הרימה עלי ספר ולא יד.
גם על מורים שהיו צריכים להעליב אותי כי זה היה הכלי היחיד שלהם לשלוט בכיתה קצת קשה לי לכעוס. במיוחד שכל זה קרה לפני עידין הריטלין.
אני כועס בעיקר על מורים ותיקים ומנוסים ששלטו בכיתה ביד רמה ונראה שהעליבו אותי אך ורק כי נהנו לעשות זאת. אחד מהם היה מורה לתנ``ך שכולם תמיד הקשיבו מושום שדבריו היו מרתקים ויכולתו הדידקטית הייתה גבוהה. בזמנו הפנוי האיש היה כותב רומנים וספרי לימוד. אלוהים יודע למה אותו מורה לתנ``ך היה מוכרח ללעוג לי בקביעות ולסרב לתת לי את תוספת הזמן במבחנים שהאבחון שלי דרש. פחות מובן לי מדוע הוא לעג לתלמיד אחר שישב תמיד בשקט בשורה האחרונה בכיתה כשזה הרים את היד פעם בודדת וניסה לענות לשאלה.
התלמיד המשיך לשתוק עד סוף השנה אחרי שעשו ממנו בדיחה בפעם היחידה שהעז לנסות ולדבר.
אולי אם היה אלוהים מערכת החינוך הייתה נראת אחרת.
לידיעתכם
|
http://blog.tapuz.co.il/editedout |
הוספת תגובה
8 תגובות