00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

זה שילוב זה?

הצעתי לאישתי נישואים כמה דקות אחרי שהכרנו. היא אמרה שהיא לעולם לא תשלך ילד לבית ספר ממלכתי ואני מיד התאהבתי בה.
כשהייתי בן 24 (ועוד לא הכרתי את אישתי) הופתעתי מפגישה עם א``א שלמד איתי 4 שנים ביסודי ו3 במטיבת הביניים. ביסודי הוא היה השוער של הכיתה ולאף אחד לא היה איכפת שהוא כבד שמיעה. בחטיבה התלמידים עשו לו את המוות כי הוא היה חריג, תלמיד מצטיין ונער מחונן.
בפגישה הוא לא זכר אותי. כנראה בגלל שלא הייתי ממשפיליו. הבחורה שהייתה איתו שאלה אם אני מתכוון לבית הספר שהוא עזב בגלל שהתלמידים היו חארות. הוא הסמיק מחוסר הרגישות שלה ואני נחלצתי לעזרתו. אמרתי שבאמת היינו חארות. שחינכו אותנו להיות תרנגולות שמנקרות את הפצועות ושיום אחד גם אני עזבתי כשהבנתי כמה טוב אני משתלב בזה.
חשבתי עד יום עזיבתי שהשילוב שלי, עם הלקות שלי בכיתה הוא בעל הצלחה אקדמית חלקית וכישלון וחברתי מהדהד. כשהתחלתי לחשוד שהמטרה החברתית היא להיות אכזר הבנתי שאני דווקא משולב לא רע.
הייתי אכזר בעיקר כלפי תלמיד שלו גילו לנו אז שיש לו צרכים מיוחדים. היינו בטוחים שהוא סתם מתאים לתפקיד הסמרטות הכיתתי. אם היו מגלים לנו שיש לו פיגור קל ואם הוא היה מקבל משהו להצלחת השלוב חוץ מנוכחות בכיתה רגילה, היינו כנראה מרחמים עליו. אישית, הייתי נגרר להקנתות שאחרים היו יוזמים במטרה להתעלל בו. יום אחד כל כך נמאס לו ממני שהוא ממש היה אמין באיום להרוג אותי ופחדתי להיכנס לכיתה עד סוף אותו יום.
גם אותו פגשתי כמבוגר. שמו הופיע על החולצה שלו. הוא עבד בחנות צעצועים. הוא מכר מוצרים שאהב כשהיה ילד. להפתעתי, הוא דווקא נראה שמח לפגוש אותי ושוחכנו מעט ובשיטחיות. רציתי לשאול אותו אם הוא סולח לי אבל ממש התביישתי.
כשסיפרתי על הפרשה לפסיכולוג שלי הוא שאל אם מוכר הצעצועים נשמע כאדם מאושר באופן כללי והתשובה עלתה לי בדמעות: הקול שלו היה מעובה וסדוק מחוסר שימוש. כנראה שאין לו בכלל עם מי לדבר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת