00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Music is Life & (my) Life is Music

שיחות קטנות עם אנשים גדולים- מחשבות גדולות.

 
 
כשטיפות קטנות נופלות למים, הן עושות גלים קטנים.
כשטיפות גדולות נופלות למים, הן עושות גלים גדולים.
שטיפות קטנות וגדולות נופלות, הן עושות הרבה רעש.
רעש לבן, רעש לא ברור, מבולגן.
גלים לכאן ולכאן וכאן.
 
                                                                                                        
 
כמה נפלאה התקשורת.
כמה נפלא לדבר.
זה כיף לדעת שאחרי מעט מילים והרבה מאוד מחשבות יש פתאום תמונה ברורה יותר. הצבעים המטושטשים מתבהרים להם לאט לאט.
האופק נראה ורוד.
 
                                                                                                     
 
כשאני אוכלת את הפסטה והשמנת ואתה את הפטריות.
כשאני אוכלת את התפו"א והגבינה ואתה את הפטריות.
כשבכל תבשיל שלא יהיה (ושמתאים בו) יש חריף.
כשהקפה שלי לא משתווה לזה שלך.
כשאני לא יכולה לסיים שני בקבוקי בירה ברציפות, כי חלק מזה שלך.
כשאני רואה כדורגל, ואתה מפרשן.
כש... אנחנו יחד, שלם אחד שלם.
 
                                                                                                      
 
"זמן
עובר
מהר
מהר.
זמן
לא
חושב.
 
זמן
עובר
לאט
לאט.
זמן
חושב
     ומענה."  
(רון אדלר)
 
                                                                                                  
 
צליל מיתר במרחק.
קול ראשון ברדיו.
צליל ראשון מפסנתר.
משהו מוכר מתנגן.
 
כל פעם חוזרים אחורה.
כל פעם משלימים עוד טלאי.
לאט לאט נבנה לו גשר/חומה/מקדש?!
 
בחסות הלילה,
בחסות המכשירים.
חומות ביננו והמון מילים.
מי יודע?
מה יקרה?
הזמן מתעתע בנו,
הנפש יותר.
 
סומק בלחיים וצביטה קטנה בלב.
פחדים, חששות, זכרונות ודמעות,
הו, דמעות. מזה אפפעם לא נמאס.
 
הסקרנות הרגה את החתול.
לא רוצה שתהרוג גם אותנו.
מעדיפה לשמור אותך קרוב כמו עכשיו
ולא רחוק אלפי שנות אור.
 
צא אל האפור ופקח את העיניים,
שתחזור עם עוד תובנות וזהו,
 אני חושבת.
בנתיים.
 
רוצה להודות ולהוציא את כל מה שבפנים,
להביע הערכה, הערצה, אהבה כנה, המון המון מילים.
רק שיש עוד מעט חורים. אולי גם הם יתמלאו ביום מן הימים.
 
                                                                                                     
 
 
 
(דברו את ליבכם!)
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל coocoola אלא אם צויין אחרת