00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החזית המזרחית

תל-אביב סיטי.

לא הרבה אולי יודעים את זה, אבל אני תל-אביבי במקור. כן כן, מה לעשות, גם אני הושרצתי שם, גם אני חלקתי את חיי זמן-מה עם חתולי האשפתות של הרחובות האחוריים של תל-אביב, אי-שם ליד אבן-גבירול.
 
במבט אחורה, אהבתי את זה. לתל-אביב-יפו תמיד הייתה נקודה חמה ונוסטלגית בלב החולה שלי. לא יודע מה גורם לי לאהוב את חתיכת הבטון הזו כל-כך, אולי זה הזיכרונות של סבא קונה לי חיילי צעצוע בגן העיר אי שם באירלי-ניינטיז, אולי זה הליכות עצובות ובודדות בעודי חייל ברחוב בלפור, הסתכלות על סוגי החיים השונים בשדרות רוטשילד.
 
ואולי זו בעצם הפעם ההיא שהלכתי את כל הרצל ואחרי זה קיבלתי סנדוויץ` עם גבינה.
 
בין לבין, יש לי בעיה קשה עם תל-אביב. אני נוטה להגיד לפעמים שאני "אוהב" אותה ביום, ו"שונא" אותה בלילה. למרות שבתוך עצמי אני לא בטוח שאני מסכים עם ההשוואה הזו, בגלל שיש יופי במטרופוליס הזו גם בלילה. למרות הרוסים השיכורים והבחורות עם המיני הממש ממש קצר, אפשר למצוא יופי באלנבי בלילות. רגע, קראתי לתל-אביב מטרופוליס? חה!
 
עיקר הסלידה שלי מתל-אביב בלילה מגיעה בעיקר מכל הסיאוב אליו נחשפתי מספר פעמים בעוד יצאתי "לבלות" בעיר-הולדתי המקורית. בין אם זה מועדונים מפוקפקים, הומלסים שיושבים על הברכיים ומושיטים יד, ומקומות ברחובות אפלים וגרוטסקיים שנקראים "הפונדק של שאול".
 
כאילו, הפונדק של שאול? מה יש שם, איזה ערס שלב 20 עם שיריון מנומר וחרב-עם-רעל-של-שווארמה?
 
ואני בכלל לא צריך להתחיל על התחנה המרכזית החדשה, לא כאילו הישנה משנה משהו. בחיי החייליים, יוצא לי לעבור שם הרבה בדרך לפה ולשם. הסיאוב ששורר שם הוא פשוט תהומי. המקום הזה פשוט מעופש. צריך לשפץ אותו וצריך לנקות משם את כל הזוהמה.
 
אבל בכל אופן, יש הרבה קסם בעיר הזו. בין אם זה להסתכל על גורדי השחקים בלילה קריר לצלילי קול אנד דה גאנג או ריק ג`יימס, לטייל בקינג ג`ורג` בבוקר סתווי ובריזי, או להתלקק על נוסטלגיה ברחוב שטרוק ליד הדואר לצלילי "דולצ`ה ויטה".
 
את עזריאלי אני לא כ"כ אוהב, אבל זה שם, אז אין מה לעשות. קריה זה קריה, אבל לדעתי הבניינים הכי מגניבים בעיר הם הבניין של איכילוב ומגדל מאיר. מה לעשות, אתה לא יכול להתגבר על הנוסטלגיה פקטור. חוצמזה, בתל-אביב יש את הריכוז הכי גדול של כוסיות ועם זה פשוט אף עיר לא יכולה להילחם. אפילו שהן לא נותנות, ואפילו חיפה וירושלים.
 
אז לסיכום, נראה לי שאני די אוהב את תל-אביב, על אף הסיאוב המתקדם ששורר בה. ולמרות הכל, אני עדיין מקווה שאולי יום אחד אני אמצא אהבה בחניון הפלמ"ח.
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Antonio Montana אלא אם צויין אחרת