22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


סיפור אמיתי....(:-

סיפור אמיתי

 

פורסם ב22 ביוני 2004, 10:50

מהאימייל

 

 

היא :

אחרי יום רגיל ומשופע בסק"ס (סידורים קניות - ספונג`ה), צללתי למיטה בעשר. בחצות התעוררתי לקול יללות רמות. הלכתי לבדוק אם זה הילדים, פתחתי חלון לחפש חתול, אבל הסגנון לא השאיר מקום לדמיון. מישהי בת מזל קיבלה אותה הלילה. רצתי לספר לחברה (בן זוגי), הרסתי את המניקור בלגרד אותו מהספה ( נראה לי שהמילה אורגזמה שכנעה אותו לקום ), ואז הקשבנו שנינו, זוג נשוי ורצוץ, לקולות המתענגים עד שנדמו כליל (עשר דקות היא גמרה המניאקית!!). מה אני אגיד לכם, היה גדול קינחנו בסיגריה.
איך נראה סקס אצל זוג נשוי? תלוי עם הוא פלוס או מינוס ילדים.

נתחיל בפלוס: ילדים בבית, אור בבית,אור בבית אין סקס בבית. אבל מה, בקטע הזה אני מורידה בפניכם, הגברים, את הכובע. שום דבר לא יעמוד בפניכם. כשבא לכם תרדפו אחרינו למקלחת, תצמידו לנו אותו מאחור, בעוד אנחנו מקרצפות טוסיק קטן מלא בחומר קוטל חשק, או מפנות במטבח שאריות מארוחת הערב, או ממינות לבנים לכביסה. לעולם לא תחכו לזמן הנכון (כאילו שיש כזה ) ונגיד שלא בא לנו עכשיו (כאילו שאחר כך יבוא) תעשו את הפרצוף של הילד הבוכה ותנטשו אותנו לעיסוקינו הדומסטיים, משודרגות ביסורי מצפון, מה יש לכם בין הרגלים שדופק כמו שעון ללא הבדלי זמן עיפות וטרדות היומיום? איך אתם מצליחים לגרום לו להזדקף להצדעה בפקודה אחת קטנה? הבעיה איתנו, הנשואות פלוס, היא שאם קודם ניסנו לרגש אותכם, עכשיו אנחנו מחפשות איך לרגש את עצמנו, בהתחלה נתנו לכם את כל הסדרה הארוכה של מציצות, ביריות, לחישות מלוכלכות באוזן, ועכשיו אתם מקבלים רק את הפרומואים . שתי דקות פה, שתי דקות שם, שוטף פלוס שלושים, שישים, ועד בכלל. ענייני, מעשי: "תגמור, אני כבר לא אצליח, הילד בוכה, גמרת?! מה לא?!" נו טוב
 Beat Them If You Can’t Join Them "אה, אה, כן, כן, אתה גדול, כן, תן לי אותו, עכשיו! כן, עמוק, אל תפסיק, חזק, הנה זה בא, הנה זה בא, אה , אה, נו גמרת?! לאאאאאאאאאאאא?!!"
אתם יכולים להביא פרחים עטופים בסרט כחול או את הצעקה האחרונה בויברטורים, אבל אחרי שעשינו אתכם ילדים, ואפילו השתנו לידכם, אנחנו מתקשות למצוא עוד דרכים להתרגש ולרגש. אז תפסיקו לצוד אותנו בבית, כי סיכוי ההצלחה שלכם להשיג מזה זיון זהים לסיכוי שלנו למצוא עלילה בסרט הכחול שהבאתם. נכון, אנחנו לא ממהרות להכניס בלו"ז היומי, בין "רופא לילד" ו"חוג בלט לילדה" "סקס עם הבעל", ונכון, במקום אימא ביום ו**** בלילה, אנחנו אימא ביום וישנה בלילה. אבל לפני שאתם שוקעים ברחמים עצמאיים, תזכרו לנו כמה שנים של שפע. למה שלא תראו בזה מקדמה, תחיו על החסרונות, ואנחנו נזרים לכם מזומנים מידי פעם? יום אחד נחזור ועוד נחזור בגדול. תזדיינו בסבלנות ובזרוע נטויה.
(אה ובלי הילדים זה אותו דבר, רק בלי תירוצים )

הוא :


זהו, השקר הגדול נחשף, האמת יצאה לאור: אתן לא מכונת מין משומנת, כי אם מכונת הנקה מותשת. אני לא ברור? בואו איתי למסע קצר בזמן לתחילת הקשר עם היצור הלא מתופח, הלא מאופר, והעייף תמידית שנקרא אשתי ואם ילדיי.
בשבוע הראשון שהכירנו לא יצאנו מהמיטה. "יוו, אתה משגע אותי, איך שאתה יודע לגעת, זאת האורגזמה השלישית שלי בשעה, הלוואי שהינו נשארים במיטה כל החיים". עבר חודש, חלפה שנה, ואנחנו בשלנו, עם מה שאני קורא לו סטסיביוטיקה: ארבע פעמים ביום אחרי האוכל. למרות הסיפורים ששמעתי על סקס שנכחד מיד אחרי חתימה הכתובה (למלין שקל שהתייבתי. אתם יודעים כמה זה? אני אגיד לכם, 5.000 נערות ליווי!), עדין האמנתי שהבחורה שאיתי, זאת שתפסה לי בענבים בבוקר, אחרי עוד לילה סוער, והעירה את השכנים עם הגניחות שלה, היא לא כמו כולן היא באמת אוהבת סקס..
אמנם אחרי החתונה ירדה התפוקה, סקס התחלף בטלנובלה, ומשחק מקדים מתחלף במשחק העונה, אבל עדין הייתה ההתנפלות השבועית להטענת מצברים. ואז נכנסנו להריון, איכשהו בין בחילה לבחילה הצלחנו להרביץ איזה חפוז, ובין סקירת מערכות למי שפיר החלפנו פה ושם נוזלים. עד שביום בהיר אחד זה קרה. אני נהפכתי לאבא, אשתי נהפכה לאימא, וחיי המין שלנו הפכו לממצא ארכיאולוגי.
אחרי שנים של "כואב לי הראש" ו"אני במחזור", בא התירוץ האולטימטיבי: התינוק! התינוק ישן, התינוק בוכה, התינוק רעב, התינוק חולה, התינוק פולט, התינוק פלט, התינוק יפלוט... ומה איתי, לי לא מגיע לפלוט מידי פעם? גם אם אני מנסה להגיע לאיזה כדרור ברחבה וגול מהיר, שוב ושוב השופט שורק לי אופסייד, ואני חוזר לסלון מוכה ומושפל, ולא רק שלא הרווחתי בכבוד את הסטטוס הקורבן בסיפור הזה, אני עומד עם הגב לקיר כנאשם במשפט שדה. "זה כל מה שיש לך בראש? סקס וסקס וסקס? אולי במקום להציק לי תמלא מים באמבטיה, התינוק הזה גם שלך!" עד שיום אחד נפלט לה משפט המחץ, שהאיר מחדש את כל העניין: "מה אתה חושב שאני לא רוצה סקס? זה פשוט לא הזמן!" ואז ירד לי האסימון. לא, אתן לא רוצות סקס. הסקס בשבילכן הוא זמני, שולי, שחקן אורח שמת במערכה השנייה, מה שאתן רוצות הוא להגשים את היצר האימהי שלכן ולהביא ילדים לעולם. אנחנו בסך הכל התפוז שממנו סוחטים מיץ טבעי, הפרח שברוב תמימותו חושב שהדבורה באה לפלרטט איתו. מכרתן לנו את האשליה שאתן שרון סטון, אבל מתברר שהאינסטינקט הבסיסי שלכן הוא לא לרכוב מעלינו בפראות כל הלילה, אלא להרדים כמו פגר בתשעה בערב.

שיהיה ברור, אני אוהב את אשתי, אני מבין ששלוש אורגזמות בשעה כבר לא יהיו לה, וששבוע במיטה נבלה רק אם נידבק מהשפעת של הילד, ושבמקום סקסיביוטיקה איאלץ להסתפק באנטיביוטיקה. אני פשוט מקווה שהיפהפייה הנרדמת הזאת, שנקראת חיי המין שלי, עוד תזכה להתעורר בנשיקה, וללחוש לי שוב "אוח, איך שאתה יודע לגעת".....

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת