00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

למה ככה?

החברות של רמון ושמלת השבת של חנה`לה

החברות של רמון – צורחת הכותרת ב – YNET

 

בנות! חנה בית הלחמי יודעת משהו שאנחנו לא יודעות! שימו לב: "יידעו אלוני, ברנדס ושאר הסניגוריות: תחת מכבש הלחצים, זיכוי מלא לרמון יהיה כתב אישום נגד הנשים באשר הן".

 

אתן הבנתן את זה?! מה, לא?!

 

"אחד הסממנים המצמררים של התקופה הזו הוא התגייסותן הרחבה של נשים בולטות למען חיים רמון, בגישה צדקנית ומזיקה של "בנות, הגזמנו" (כותרת מאמרה של הסופרת יוכי ברנדס במוסף "הארץ")".

 

טוב, אז אני לא אשה בולטת, בסדר? לפחות זאת עובדה מוסכמת על כולנו. אני לא יעל דיין, שולמית אלוני, גליה אלבין, דבורה חן ואחרות. אני אפילו לא סימה קדמון (מה אתן יודעות). ובכל זאת – אני סבורה, לא כמו הגב` חנה בית הלחמי, שזיכוי מלא לרמון רק יציל אותנו מעצמנו. הנה כך – יש דרך טובה יותר לבטא זאת?

 

מצטמררת לה חנה`לה? שתצטמרר. אם היא, בפעילותה העניפה, לא יודעת להבדיל בין הטפל לעיקר, אז באמת כדאי שתצטמרר.

 

אם גם היא הלכה שולל, ערבבה מין שבאינו מינו (תרתי משמע, מסתבר), אם גם היא ששה לקפוץ על העגלה של ה"אייטם החם" בשם כולנו, המין הנשי, המטומטם, מן הסתם, שאינו יודע מה טוב לו ומהו האסון שהוא מביא על ראשו –  ש-ת-צ-ט-מ-ר-ר!

 

אם היא לא מתביישת, ובכסות הפסבדו רצון שלה להציל אותנו מגורל אכזר ממוות, מנסה כמלפפון לחסל חשבונות עם הגנן, אז שתצטמרר!

 

איזו חגיגה נהדרת, אלוהים! יש אקשן בתחום ה"לוחמה הנשית". הנשיא הוא מפלצת במסווה, ושר המשפטים – הולך למוטט את כל הישגי הפמיניזם באשר הם. עובדה. כבר עכשיו "יש תחושה בסיסית ראשונית של עליה בשיעורי האלימות נגד נשים ונסיגה במעמדן בשוק העבודה". (את זה לא אני אמרתי. את זה היא אמרה)

 

עזבו את העובדה שברגע זה, בזמן כתיבת שורות אלה שלי, יש כמה וכמה נשים אי-פה שבוכות את הנשמה החוצה, כי בלי שום קשר למערכת צדק כלשהי, הוחלט כי על ילדיהן, בתוקף החלטת בית הדין הרבני, לשהות בערב החג עם האבא. בלי להתייחס לשאלה האם הוא משמש כאבא (הוא לא!), האם הוא משלם מזונות (הוא לא!), האם הוא תומך ולוקח חלק בגידול ילדיו (הוא לא!). אלא  רק כי הוא אבא-זכר. וחשוב לו לינוקא, שאת ערב החג יעשה עם אביו-הזכר. למה? ככה. כתוב בתורה. או שלא כתוב. אבל יש מישהו שהחליט ככה, ויש לו סמכות מתאימה. זה שהאבא עשה מניפולציה רק כדי להכעיס – זה לא משנה. המניע לא משנה. מצב העניינים האמיתי – לא משנה. זכר הוא זכר ואבא הוא אבא! מי שלא שמע זעקת אם שניטלו ממנה הגנות הצדק במסדרונות הרבנות – לא שמע דבר וחצי דבר על המקום האמיתי שבו נרמסות זכויותיהן של נשים.

 

האם חנה`לה היקרה תצא נגד המוסד הדתי בישראל, ותרים קול שבר במקום שבו הוא נדרש? לאאאא. למה לא? – הממממ... כי זה לא מספיק סקסי? כי זה לא מצטלם יפה? כי זה לא האייטם החם העכשווי, הבוער? בואו נצא נגד "החברות" של רמון ונעשה כותרות!

 

הרי ברור שלא נתכנסנו כאן לצורך דיון בעניין עצמו. חנה`לה הגיעה לכאן כדי לנפנף ידיים מול פניהן של יוכי ברנדס, יעל דיין, שולמית אלוני, גליה אלבין, דבורה חן ו"אחרות". הן הן אלה שמעצבנות אותה. הן אלה, שלדבריה, הינן "נשים בעלות דימוי ציבורי חזק", אשר "נבהלו מן הסתם ממסע הפרסום המתוחכם, המציג את העמידה הנשית על הזכויות הבסיסיות כאנטי-נשית, כבלתי אטרקטיבית". הן נבהלו, היא אומרת. הן נבהלו. לעומתן, היא קוראת לגברים, שימו לב לא נגעתי, באמא שלי, "זאב עם פרווה של כבש הפועל על פי קודקס גברי קדום". רגע, שנייה, יש עוד: "הן בחרו לחבור לכוח המדכא"! הן כולה נשים "שיודעות להתנסח כמו בעלי המושכות". כוח מדכא, בעלי המושכות... ואני עוצרת כאן, כי אני ממש לא רוצה להעצים את הפאניקה של חנה`לה, ולהטיח בה את מילותיה שלה. ערב חג, למה להפחיד אותה?

 

אי מזה צץ ועולה גם שמו של אמנון אברמוביץ` כמי שלוקח חלק בחילול הקודש הנשי הזה. מסכן אברמוביץ`. עכשיו גם הוא בין ה"חברות" של רמון. אם זה לא היה כל כך עצוב, זה יכול היה להיות מצחיק.

 

אז חנה`לה, גשי הלום. בואי ותגידי לי שאת באמת חושבת שהמאמר שלך אמור להיטיב איתי. כי עם כל הכבוד לפאניקה שלך, יש לי "תחושה" שה"חברות של רמון" שנגדן את יוצאת, עשו עבור אחיותייך הנשים (אני לא בעסק. אין לי אחות!), יותר מאשר את תעשי אי פעם. עשו, חנה. עשו. לא קישקשו. עשו!

 

ורמון... רגע, תזכירו לי רגע מי זה היה רמון... אה, כן, כן. טוב, הוא סתם איזו עגלה לדהור עליה ולהשמיע את דעותייך, או לנקז את פחדייך, או להוות לך במה ל"תחושות" המיסטיות שלך על חורבן המאבק הנשי. "תחושות" לא אני אמרתי. את אמרת. הנה, כבר עכשיו, את טוענת "יש תחושה בסיסית ראשונית של עליה בשיעורי האלימות נגד נשים ונסיגה במעמדן בשוק העבודה". תחושה?! תחושה?! אז באמת, למה לא לקפוץ על רמון הוא אחלה סוס, להתיישב על גבו ולצרוח שטויות?

 

 

למישהו יש כדור אקמול נגד כאבים ותחושות? כי אני מעדיפה שהגברת תבלע אותו, ותכנס מהר למיטה.

 

בינתיים, אם נורא בא לכם להתעצבן – הנה הקישור שוב. תבלו!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מייקי69 אלא אם צויין אחרת