00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מהספקטרום האוטסטי ועד לתולעים פלורסנטיות

אני הרוסה מעייפות ונגמר לי הכוח

זה היה צפוי אבל 10 ימים של חדשות טובות והרצון של הצוות הרדימו אותי בשמירה. סוף שבוע שעבר אני קוראת בדיווח היומי של הפשוש: היום הפשוש שתה משלוליות ואכל שבבי עץ. מיותר לציין שדם עלה לי לראש . והמצב התברר אפילו כיותר מסוכן כשהגעתי לבית ספר - ידים במאוור..  למשל...

מאחר והחלטתי שריב רק יוביל לקושי נוסף ליותם הגעתי לבית הספר עם המסר - קראתם לעזרה אז באתי עם תוכנית חומש... [המדענית שבי לא יכולה להתאפק ].
 
קודם כל בקשתי וקבלתי אישור להביא את הסייעת הקודמת של הפשוש לבית ספר. היא יכולה רק פעם בשבוע כי היא עובדת באותן שעות אבל היא היתה שם כבר יום שישי הזה והמורות ויתרו על ההפסקה שלהן כדי לראות איך היא עובדת איתו - היה מצויין. לינדה תגיע כל יום שישי לעזור וללמד אותם איך לעבוד עם הפשוש. בנוסף קלנאית הדיבור שלנו תיהיה שם שבוע הבא להתבונן ולהנחות ובגלל קושי רב בשיעור ספורט (לעקוב אחרי הוראות...) גם המרפאה בעיסוק. 

עוד בתפריט ביום שישי ישיבת חרום בהולה במשרד של המנהל [פעם ראשונה שחנונית כמוני רואה את המשרד של המנהל]. לפחות הוא ובית הספר עומדים מאחורנו ואנחנו לא צרכים לחשוש מהם ומרשויות באותן זמן. הוחלט לגייס את ועדת ה IEP של יותם (ועדת התאמת תוכניות לימוד) ולדרוש סייעת 1:1. הסייעת שבחופש הגדול הבטיחו לי שהיא 1:3 במציאות היא 1:8! בנוסף לעובדה שהיא לא מציאה גדולה...

בגלל הלחץ שלי הישיבה תיהיה עוד פחות משבועיים ואני מקווה שזה יאושר. משיחת עם האחראית על הצוות נאמר לי שמה שצוות יחליט יקויים ולא יהיו בעיות של תקציב. מאחר והצוות הוא המורות המנהל אני הפסיכולוגית והאחריאית, יש מקום לתקווה: בית הספר מאד בעד, כנל אני והפסיכולוגית חברה טובה של הפסיכולוגית שלנו... כמובן שכשאני יוצאת מבית ספר יש לי דוח חניה על המכונית  בגלל שחניתי רחוק מהמדרכה (לא משנה שהיתה שם כזאת ערמת זבל שלא ממש היתה ברירה אם רציתי לצאת ולהוציא את השובב מהאותו) - אח איזה יום יפה! 
 
בכל מקרה, למי שלא ניחש, אני על הקרשיים. אני מתרוצצת, מקשרת אנשים ביחד, טלפונים, שיחות, דואלים ישיבות. אני מפסידה המון זמן עבודה שאני נאלצת להשלים בערב. לא ראיתי את הבית לפי 8:30 בערב כבר שבוע ואני פשוט גמורה. לומר את האמת נמאס לי! אין לא כוח יותר להאבק על כל דבר שברור מעליו שהוא דרוש ומגיע לנו על פי חוק (אני בקשתי בישיבה הקודמת סייעת 1:1 והם התחמקו).
 
נמאס לי שאני צריכה להיות ענת הלוחמת הדרכים ולהפעיל יותר חשיבה ממערך שלם שנועד לזה ועוד להאבק בהם (להכניס מטפלים פרטים לבית ספר זה לא פשוט). בקיצור אני עייפה. הכל פה קרוב לקריסת מערכות.
 
ענת

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענת בן צבי אלא אם צויין אחרת