00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החזית המזרחית

כוסית עם רולקס.

אם יש לי כמה תחומי עניין, או תחביבים, אם אפשר לקרוא לזה ככה, חלק מהם כפי שאפשר להבין, בין ההיסטוריה והמוסיקה, הם כוסיות ושעוני יוקרה.
 
היום, שני תחומי העניין האלה נשזרו לאחד בדרך מעוררת-קנאה (או מטפטפת ריר בשבילי.)
 
אזרתי אומץ היום והתחלתי לדבר עם בחורות באופן רנדומלי. בדרך מוזרה שכזו, כולן היו גדולות ממני. טווח הגילאים נע בין 23 ל45, לדעתי. ה45 לא היה משהו עם מטרה נשגבת, רק שיחה באוטובוס. יש גבול לmilf`יסם של בן-אדם אחד.
 
רק עם אחת מה"מבוגרות" ניסיתי ללכת קצת מעבר לשיחת החולין שהתקיימה (שעסקה, בין השאר, בדקויות שבין רוסיה הבולשביקית ומפעל ההתיישבות בארץ ישראל בשלהי המאה ה19).
 
השיחה הסתיימה אחרי ששאלתי את הסטודנטית בת ה27 האם היא "בדרך-כלל מתרועעת עם קטינים.". האחרונה קצת העקימה פרצוף ושאלה לפשר הביטוי, ניסיתי להסביר את עצמי אבל אז האוטובוס שלה הגיע, היא בירכה אותי לשלום ואיבדתי את המומנטום.
 
כל זה טוב ויפה, והנה מגיעה שעת אחר-הצהריים ואני עושה את דרכי לכוך המבטחים שלי, כשאני יורד מאוטובוס וקולט ברשתית העין מחזה בלתי-ייאמן.
 
אחת מהחיילות הכי יפות שאי פעם ראיתי, עם יופי אקזוטי כזה, יושבת לבד בתחנה ומתבוננת על התנועה החולפת. "פאק! אני חייב לבקשה ממנה מספר." חשבתי לעצמי. באמת הייתי חייב, אחרי מספר ניסיונות גישוש שבהן לא הצלחתי לדחוף את עצמי לנקודת ה"אל-חזור".
 
ובכן כך היה. התקרבתי לאקזוטית, הייתה לה כומתת חאקי, ללא דרגות. חזרתי ואז שהסטתי את המבט מהפנים היפות שלה, הבחנתי במשהו שבלט לי לעין. כן, זו לא פאטה-מורגנה.
 
החיילת האקזוטית, ענדה על זרועה השמאלית, ללא עוררין וללא שאלות, שעון רולקס סאבמרינר (בלי תאריכון וזכוכית מגדלת!)
 
אחרי השוק הראשוני, הגימגום והמחשבה של "אוקיי. חיילת מדהימה, יושבת לבד, עם אחד משעוני הצלילה הכי יוקרתיים בעולם, מסתכלת עליי." - הייתי חייב עכשיו לנשוך ולא לעזוב.
 
חשתי לפתח שיחה. "איזה שעון זה?" שאלתי אותה אאוט אוף דה בלו.
"אה, זה שעון משוויץ." היא השיבה בספק ביישנות ספק גאוותנות
"כן, אני יכול לראות את זה. אפשר לראות אותו מקרוב?" שאלתי.
התשובה הייתה חיובית והסתערתי על המטרה בעוד לפטתי את זרועה והבטתי בחתיכת-הזמן שתמיד חלמתי עליה. חתיכה עם חתיכת זמן, חה.
 
"זה אמיתי, אבא שלי קנה לי לפני כמה שנים בשוויץ, ומאז אני הולכת איתו." היא השיבה לשאלתי בנוגע לרמת המקוריות של שעון ה4,000 דולר.
 
מה גם שזה שעון של גברים, אבל לבחורה לא היה איכפת. היא אמרה שהיא אוהבת אותו ולכן היא הולכת איתו. שיבחתי אותה על כך והמשכתי לנהל איתה שיחה, שגלשה גם לתפקידה הצבאי, ותסכולה מהדרך שהיא נאלצת לעשות לבסיס כל יום מהעיר שנושאת את שמו של הוגה המדינה.
 
הרגשתי שהזמן שלי מתקצר אז הוצאתי את הנשקים הכבדים.
"טוב, אפשר להיות ישיר? כן, טוב. יש לך חבר?"
"כן". היא מחייכת, "יש לי חבר. למה אתה שואל?"
אני מסתובב במקום, נאנח ומחייך חיוך מפגר.
"סתם, חשבתי שאולי אם יש צדק בעולם בחורה יפה כמוך עם רולקס מקורי תגיד לי שאין לה חבר, וגם תתן לי טלפון." זה טוב מידי בשבילי, אני מניח.
 
החיילת האקוזטית עם האבא הטחון חייכה בביישנות והודתה לי, וגם הוסיפה כי היא מעריכה כי חברה לא יאהב ת`עובדה שהיא נותנת טלפונים. אני ביהירותי שאלתי אותה האם פעמים רבות מבקשים ממנה טלפון והאחרונה הגיבה שכן, ושאני השלישי היום. הרגשתי קצת מופסד, אז ניסיתי לסחוט ממנה מחמאה על כך שאני הכי איכותי מהשלישייה המנצחת בגלל שאני גם שמתי לב לרולקס שלה, ואף אחד אחר לא. אכן נכון היה הדבר, ואני הראשון שהבחין ברולקס שהיא עונדת.
 
מיד אחרי זה שוב החזרתי את נושא השעונים והבעתי בפני הכוסית-הרולקסית את כמיהתי לשעון הסימאסטר של "אומגה", השעון של ג`יימס בונד. וכמה מפתיע, היא גם מכירה את אומגה, אמנם לא את המודל המדובר.
 
ידעתי שאני לא אקבל טלפון מהבחורה עוד ברגע שהתחלתי לדבר איתה. אבל פשוט הייתי חייב, כי לא כל יום רואים כוסית עם רולקס.
 
אני מניח שזו הייתה מין קונטרה שכזו. התנחמתי בכך שאני יכול להשיג שעון שאני חושק בו, עם הרבה כסף, שזה גם די בדיוני, זה לפחות אם אני לא משיג ת`בחורה הזו שיושבת פה מולי.
 
למרות שבסוף, כשהלכתי לבד בדרך הביתה וזימזמתי איזה שיר של "קאמל", הגעתי למסקנה שבשבילי, בחורות הן כמו שעוני יוקרה.
 
פשוט אי אפשר להשיג אותן.
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

55 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Antonio Montana אלא אם צויין אחרת