00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החזית המזרחית

להיא שציפצפה לי.

כן, לך. את שציפצפת לי. כן, זאת עם משקפי השמש, עם הטרופר הכחול.
 
האמת היא שנרגעתי מעט מאז, אבל עדיין יש לי מה להגיד לך, ואני ממתן את עצמי במילותיי.
 
אז קרה והתבלבלתי. קרה ולא הייתי מעט מרוכז בעודי מנסה למצוא מקום לחנות בו. קרה והתבלבלתי לרגע בהילוך, קרה והקלאץ` החליט להיות לא חברותי.
 
אז חיכית עוד כמה שניות, בכדי שאני אפנה לך את הדרך. אוי, אבל כמה קשה זה היה לך. אלוהיי הטובים, בחמש שניות ציפצפת יותר מעשרים פעם. איך לעזאזל הצלחת לעשות את זה?
 
אז בסדר, קצת התעכבתי. בשעות כאלה הרחוב די עמוס וזה טבעי שלא מחליקים את כולו, אבל לעזאזל, עזבי את הקטע הזה. אני חייל, ואת רואה שאני חייל. חייל, שמשרת את המדינה, שבמלחמת לבנון השנייה טחן ת`תחת על הגבול, בעוד את נסעת בטרופר שלך.
 
ואת מצפצפת לי, כאילו עוד רגע את שולחת אולי לגיליוטינה.
 
אפילו עזבי את הקטע שאני חייל, כל הקינג-אנד-קאונטרי בולשיט הזה, את יודעת מה. עזבי את זה. אני יודע, אני יודע (שוב) שישראל היא לא שוויץ, ושאני לא גר בציריך. אבל לעזאזל. מה זה יעזור לך לצפצף כאילו יש לך פצע מוגלתי באצבע?
 
כאילו, מה את חושבת שזה יעשה לי, במצב כל כך עדין, חוץ מלעצבן אותי ולהלחיץ אותי? למרות שאני מנסה לא להילחץ בגלל תקועות כמוך.
 
את בטח לא התרגשת, סתם התעצבנת וחשבת לעצמך "איזה מטרד.". עכשיו את בטח נוהגת לך סביב, מצפצפת לכל נהג או נהגת שמתבלבלים קצת להנאתך. את יודעת, פעם אחת במחלף קיסריה זה נגמר עם מישהו שהמוח שלו ספג עופרת.
 
לא, חס וחלילה, לא שאני מעודד אלימות בדרכים. נהפוך הוא, את הצד שמעודד את האלימות. את מצפצפת בלי הכרה, את רוצה רק להידחף ולהיכנס ראשונה, לשוט לך ברחבי הכבישים בלי כל מיני מטרדים נחותים וחסרי-ערך כמוני.
 
זה בסדר, פאשיסטית של הכביש. במילא שום דבר שאני אגיד לך לא ישנה את הדרכים שלך, וגם לא את הדרכים של דיקטטורי הכביש האחרים פה במדינתנו (ולצערי מספרם גבוה).
 
ועם כל הכאב שבאמירה, קשה לי להאמין שיש משהו שבאמת יגרום לך ולשאר חיילי הסער שאיתך לנהוג ביותר שיקול דעת, ביותר נימוס, זהירות ודרך ארץ. את יודעת, נהיגה כזו שתצמצם את התאונות וההרג.
 
ציפצפת לי ועיצבנת אותי. את גיבורה מאחורי ההגה. נו בטח, הגה של טרופר, את מרגישה כמו מלכה. אבל את יודעת, לכל נסיעה יש יעד.
 
this way or another, אנחנו עוד ניפגש בארץ המדרכות.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

48 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Antonio Montana אלא אם צויין אחרת