22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


זכרתי לך

 
זכרתי לך

הרב שלמה אבינר


איפה הבחורה הצעירה, המעניינת, עם השמלה הכחולה, שישבתי אתה שעות ארוכות על הספסל ברחוב הרצל מול הסופרמרקט בפגישת היכרותנו לפני הנישואים? דברנו על הכל, על נישואינו ועל ילדינו, על הורינו ועל רבותינו, על לימודינו ועל שאיפותינו וגם על הכוזרי ומהר"ל ועכשיו כבר אינך מעניינת, את משעממת.

אני הנערה בכחול, אני עדין מעניינת, ואפילו יותר מבעבר נסה אותי אל תקבור אותי בין הסירים לחיתולים.

איפה האישה הקורנת מאושר עם השמלה הלבנה תחת החופה, מחייכת אלי ויפה כל כך, ממלאה כל כך את חיי? ועכשיו את שפופה, את כבויה את מרוחקת וקרה.

אני האשה עם השמלה הלבנה. החיוך שלי עדין יפה, הלב שלי עדין פועם בעוצמה כמו מתחת לחופה, אני מלאה רגשות חזקים, אני מתגעגעת לצאת אתך לטיולים, ואני מתרגשת כל כך כאשר אתה שולח לי פרחים, שירים ופתקים. נסה אותי, אתן לך טעם נפלא.

איפה האם הזורחת עם השמלה הירוקה והעיניים הנוצצות, השופעת אהבה ונשיקות לתינוק שזה עתה נולד, אם הבנים שמחה? ועתה את עצבנית, נוזפת בילדים מבקרת וקודרת.

אני האם הלבושה בירוק המאוהבת בילדיי ומתמסרת להם יומם וליל, שמחה על הצלחתם ובוכה על כישלונם, אני לא מלאך ועתים אני מוצפת, אבל ילדיי הם כל חיי והם כולם על לבי, נסה אותי.

אבל אמור לי אתה, איפה הבחור העדין והצעיר, החי והתוסס, שאתו ניהלתי שיחות נפש ארוכות לפני חתונתנו, ועתה הפכת לשתקן?

זה אני, זה אני, אבל אני עמוס, אני עייף, אך אני עדין חי תוסס, נסי אותי.

ועוד אמור לי, איפה בעלי החזק שעמד לידי תחת החופה ופרש עלי את כנפיו, שאמצא בו תמיד תמיכה ומשען? ועתה אתה מתעלם ועוזב אותי עם צרותיי.

זה אני, זה אני, אבל אני קורס תחת מטלות כבדות, אני מוטרד מאוד, לא סיפרתי לך, אבל את יכולה לסמוך עלי, אני אתך מכל הלב, רק נסי אותי.

שמא תאמר לי, בעלי היקר, איפה האבא שהיה שותף אתי במלאכה, ואתה משאיר אותי לבדי עם מעמסת הילדים?

זה אני, זה אני, נסי אותי, שמעי לי, אשתי שלי, באתי לשיר לך שיר ונמשכתי לכיוון לא נכון, זה שיר לאשה אשר אהבתי שיר שלא העזתי לומר לך עד כה, שיר געגועים לנוף הנפלא אשר בעינייך, לשעות היפות שעברנו, כאשר כל כך הבנו זה את זו, גורל אחד קשר אותנו יחד, אבל עברו עלינו זמנים אפורים, עצובים ומייאשים, כל כך הרבה תקוות נכזבות, כל אחד בבדידותו. הטעם המתוק היה ונעלם, חיפשתיו ולא מצאתיו, אבל אני עדין מרגיש אותו, ובאתי לחפש אותך, רעייתי האהובה, מעבר להרי החושך, השכחה ואי ההבנה. איפה את אהובתי, מימים ימימה?

- אני פה, אוהבת אותך.

- גם אני פה, אשתי שלי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת