00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אתמול היום ומחר -כלום לא חדש אצל בבושקה

הכל - בו הראשון של תל אביב .


          לאחר שסיימתי קורס לפקידות  בשעורי ערב  - במסגרת של הנוער העובד והלומד - נשלחתי  עם המלצות , לעבוד כפקידה  בקומה השנייה של החנות הענקית .

 

לפני למעלה מארבעים- חמישים  שנים - כל מה שהכרתי בסביבתי הקרובה , היו חנויות מכולת  שכונתיות . 


  
   נהוג היה להגיע  ´למכולת´  -עם רשימת המצרכים הנחוצים לאותו היום , בעל החנות  נתן את השרות , חתך את כיכר הלחם לחצי, שקל  4-5 פרוסות גבינה צהובה  חתוכים בסכין , ( מעט היו חנויות המכולת שהיה בהן  ´מכונה משוכללת לחיתוך הגבינה ´  ,  ועוד כאשר היה צריך להצטייד מכשיר חיתוך נוסף  ´בשרי´  - לחיתוך נקניק.)
 איש המכולת  - גם הוציא  בעזרת מצקת - מלפפון כבוש מתוך קופסת פח גדולה , שם על המזניים  , שקל בשקית נייר חומה - ולפעמים על גזיר עיתון - ואם הקונה הגיע עם צנצנת מהבית- הועברו המלפפונים השקולים לתוך הצינצנת ומעליהם הוסיף מעט מהנוזלים שבקופסת הפח הגדולה.
   בעל המכולת  הכיר כמעט כל קונה שלו  , ידע  בעל פה את המצרכים הקבועים   שניקנו - לפי ימי השבוע .

- "את לא צריכה היום ביצים גברת ?"  - שאל המכולתניק,

- " אויש...שכחתי בבית  את ה´פלסטיק´ של הביצים "!

- "לא נורא " - הוא אמר -  "אני נותן לך היום בתבנית - מחר את מחזירה "...

אפשר היה לקנות במכולת כמעט כל מה שנחוץ .  שרוכי נעלים... פותחן קופסאות... עיתון ....שבועון.... מסרק ...
כל חנות מכולת  - היתה מעין ´כל בו´ בזעיר אנפין .

לרוב החנויות  היו כל כך קטנות , עם מדפים עמוסים עד התקרה  מכל צדדיו , במרכז החנות - הדלפק  , שמתחתיו  היה   הפריגידר לדברי החלב -
מעליו - היה  עמוס בחבילות ובמצרכים למכירה- שאין להם מקום אחר , צנצנות  גדולות שבתוכן סוכריות טופי , או  סוכריות חמוצות , 
עמדו גם המאזניים עם צלחות הפח משני צידיו  - וכמה משקולות במידות שונות לידו.

שטח החנות היה כל כך קטן , שהיה בו  מקום לזבן  - מעבר לדלפק ,
ולשניים - שלושה קונים  מכיוון הכניסה. 
 תמיד עמדו שם ארגזים מלאים בבקבוקים ריקים שתפסו את רוב שטח העמידה ,  כך  כשהקונה סיים קנייתו- נאלצו כל מי שעמדו בתור אחריו - לצאת מן החנות- על מנת לתת  דרך ליציאה.



לא היה כדאי לקלקל יחסים עם בעל המכולת השכונתית.
אצלו אפשר היה לקבל  קנייה  ´באשראי´ - - כלומר  -     "תרשום " .



בגלל שהמכולת היתה כל כך קטנה והיה צורך להכיל בה את כל מוצרי היסוד הנחוצים בבית -  לא היה   אפשרי  ´לבחור´ .  צריך היה לסמוך על בעל המכולת  שיחליט איזה סוג  או איזה תוצרת ישתמשו- כל קוניו .

 


         יום אחד - נסגרה החנות השכונתית  שלי.

זו היתה ´מכה´  ללכת לשכונות אחרות  ולהתרגל למקומות  קנייה אחרים.
אם נהגנו  פעם לקנות בחנויות ההן- ´בגנבה´ - כי רצינו מוצר שלא היה בנמצא במכולת שלנו -  עשה לנו המוכר ´פרצוף´ - 
מפני  שהוא ידע שאנו לא ´קוניו הקבועים´  - ולכן עלולים לקנות  דוקא את המצרכים שהוא  ´שומר´ - לקונים הקבועים שלו.

לקונים ´החדשים´ גם לא היתה הזכות  לקנות   ´בלרשום´  - לפחות לא בקניות הראשונות  - ואז הקנייה היתה ממש מצומצמת  - ובעיקר ´דברי חלב´ ההכרחיים ליום-יום .


         באותו המקום שנסגרה המכולת - נמכר גם הבית המצורף אליו.

         לא עבר זמן רב- ובמקום  הופיע  ´משהו חדש ´.  

               צרכניה .
חנות המכולת הזעירה - ´פלשה´ אל הבית הסמוך - וביחד נוצר שטח גדול- חנות  מפוארת, עם פריגידרים   בצד אחד- ומדפים לאורך , עמוסים המון מצרכים -  גם מתוצרות שונות -  ואפילו  מדפי ירקות/פירות בפינה הקיצונית.

 היו   סלי  קניות  מלבניים מוכנים  בכניסה - על משטחי ´אריזה´ - שם משאירים את התיק- או הסל  מהבית - ולוקחים את הסל של החנות - למסע לאורך החנות בין מדפים ארוכים .

לקח קצת זמן לאנשים להבין- שכאן קונים אחרת . 

במקום זבן אחד- שמגיש ומשרת את קוניו - 
כאן היו כמה  ´זבנים´ .  אחד היה ´אחראי´ על חיתוך הלחם, הגבינות וכו´ , 
  עוד אחד - ששקל את הירקות שנבחרו בשקיות - ודאג להביא עוד ´מלאי´ ירקות מהמחסן ,
היתה גם הקופאית - שישבה על   ´גבול´ - הכניסה / יציאה  לחנות  (צרכניה).

     המושג - שרות עצמי - היה מאוד חדש אז.

לא רק אנשי השכונה הזו הגיעו  לקנות- אלא גם משכונות רחוקות יותר . 

אלא - שבצורת קנייה זו-  היתה   "אלייה וקוץ בה" .

אם -
בשיטת המכולת השכונתית, קנו  ´לפי רשימה´ מוצרים ללא בחירה כמעט-
ובעל החנות ´קבע´ את המחירים - וגם נתן ´אשראי´ - עד  ל ´קבלת המשכורת´ - 

בצרכנייה - היתה הקנייה בשיטת ´שרות עצמי´ - היה  ´מבחר´ - והרשימה מהבית - לא תמיד הועילה.  
תמיד היה קיים  ´פיתוי ´ - לקנות עוד דבר או שניים - או יותר - שלא על פי ´הרשימה´ . 
והאנשים הוציאו יותר כסף ממה שהתכוונו  מלכתחילה .



לאחר  תקופת זמן לא ארוכה - כאשר  חדלו האנשים  ´להתלהב´  בגלל  ש´חשבונות ´ המכולת תפחו- החלו  לחזור   בהדרגה - אל חנויות המכולת הוותיקות שלהם .

הצרכנייה - נכנסה לקשיים-  הוחלפו הבעלים  מספר פעמים - עד שנסגרה .



                                                                                              


עם סיום בית הספר העממי,  לא היה באפשרות משפחתי לממן לי המשך לימודים, ונאלצתי לצאת לעבודה - במסגרת  ´הנוער העובד והלומד´ .


כבר מגיל  14 , יצאתי לעבודה  בחקלאות ,  (לפי עונות )  .

סביב העיר פתח תקוה - היו המון אפשרויות עבודה בחקלאות.   -אסיף תותים בשדות ואריזתם בקופסאות קרטון קטנות ,  ועוד עבודות איסוף בשדות -

היה קטיף כותנה  בעונה,   היתה גם עבודה  בבית אריזה לפרי הדר .


בכספי -  גם עזרתי בבית , וגם יכולתי  ללמוד  בערב  בקורסים השונים , שאחד מהם היה הקורס לפקידות  - ובסיומו -


נישלחתי  לעבוד בתל אביב  -  כפקידה  בכל בו  - ´אקמן´  ברחוב אלנבי.




                                                                                                   


נערה בת 16 הייתי  כשהיגעתי למקום העבודה ´הרציני´ הראשון שלי.
        פקידה בחנות גדולה .


בכדי להתחיל בשעה 08.00 - צריכה הייתי להשכים מאוד מוקדם-  ולנסוע לתחנה המרכזית בתל אביב , לצעוד ברגל  לרחוב אלנבי  , ולאורכו.




לפני שהגעתי- דימיינתי את גודלה של  ´החנות הגדולה´  -  כגודלה של הצרכניה
בשכונתי - שהיתה  ´חנות גדולה´  .



לא ציפיתי  ל-   2-3 קומות  של אולמות  מכירה. ועוד קומת- משרדים.

 ביום הראשון  , לוויתי  בכל הקומות , מעולם  לפני כן לא ראיתי  חנות כזו.

הסבירה לי המלווה - " שזה כמו באמריקה"
אפשר היה לקנות שם  ה-כ-ל !   בגדים, נעלים, כלי מטבח, מוצרי סידקית....
בכל קומה - היו  קופות  .

כשעליתי ל´משרד´  - התברר לי שיש כבר שם לפחות עוד 10 פקידות   שלפניהן מכונות כתיבה , או  מכונות חישוב .


גם אני קיבלתי  מכתבה ועליו מכונת כתיבה  , שלא זכיתי  לשבת לידו  ולו  לכמה

רגעים.  הייתי אמורה להדפיס אי אלו מכתבים - שלא הגעתי אליהם  בכלל.

התברר לי בהמשך היום ההוא - שתפקידי העיקרי  להיות  ´נערת שליחויות´  וגם ´נערת הקפה´ .

נשלחתי באותו היום  - לקנות  נישנושים   ולהכין את הקפה והתה של שאר הפקידות - ובין היתר נשלחתי לבנק- ולדואר  ולכל מקום אחר - ורק  שלא אשב במקומי - למטרת העבודה שאליה  הוזמנתי.

העבודה היתה  מפוצלת .

בצהרים הייתי חופשייה , ולא היה באפשרותי לנוח בשום מקום - מפני שלא היה טעם לנסוע חזרה הביתה לשעת הצהרים -

ולכן , יצאתי מחנות  ´אקמן´  - והלכתי לאורך רחוב אלנבי - אל שוק הכרמל , בדרך עצרתי  למנת גלידה - אצל   ´ויטמן´  ,

ודרך אגב גם בהיתי בחלונות הראווה- בבגדים ובמותרות - שיכולתי רק לחלום עליהם.

3 שעות של הפסקת צהרים -  שבהם טיילתי עד לחוף הים ובחזרה לעבודה , גרמו לי ´להשבר´ מהר מאוד.   העבודה הסתיימה בשעה  שבע בערב -  והנסיעה  הביתה  מאוחר יותר  עייפו אותי - והעדפתי  לוותר על  ´הזוהר´
שבעבודה אצל  ´אקמן´.

לכל בו  ´אקמן´ - היה גם סניף נוסף  בכיכר  דיזנגוף - אך שם היתה ´החנות´   קטנה יותר.








הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל babushka אלא אם צויין אחרת