00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שתיקת האנשים

יפה שלי, שיר האהבה הראשון. שלך ובשבילך.

שאלת אותי, איך אפשר בכלל לאהוב אותך. זוהי תשובתי אלייך, נסיכתי. ובסופה, טוב, את כבר תראי...
 
 ישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דדיך מיין: 
 לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על-כן עלמות אהבוך: 
 משכני אחריך נרוצה;
הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך, נזכירה דדיך מיין, מישרים אהבות:
 הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהרים;
שלמה אהיה כעטיה, על עדרי חבריך:
  אם-לא תדעי לך, היפה בנשים;
 צאי-לך בעקבי הצאן, ורעי את-גדיתיך, על משכנות הרעים: 
  לססתי ברכבי פרעה, דמיתיך רעיתי:
 נאוו לחייך בתרים, צוארך בחרוזים:
  תורי זהב נעשה-לך, עם נקדות הכסף:
 עד-שהמלך במסבו, נרדי נתן ריחו:
  הנך יפה רעיתי, הנך יפה עיניך יונים:2
 כשושנה בין החוחים, כן רעיתי בין הבנות:
 הביאני אל-בית היין, ודגלו עלי אהבה:
 סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים;
כי-חולת אהבה אני: 
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות, או באילות השדה;
 אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה עד שתחפץ.
 
קומי לך רעיתי יפתי ולכי-לך:
  כי-הנה הסתו (הסתיו) עבר;
 הגשם חלף הלך לו: 
 הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע; וקול התור נשמע בארצנו:
 התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח;
 קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי-לך:
   יונתי בחגוי הסלע, בסתר המדרגה, הראיני את-מראיך, השמיעיני את-קולך;
כי-קולך ערב ומראיך נאוה: 
 
 על-משכבי בלילות, בקשתי את שאהבה נפשי;
 בקשתיו ולא מצאתיו:
 אקומה נא ואסובבה בעיר, בשוקים וברחבות, אבקשה את שאהבה נפשי;
בקשתיו ולא מצאתיו:
 מצאוני השמרים, הסבבים בעיר;
 את שאהבה נפשי ראיתם:
 כמעט שעברתי מהם, עד שמצאתי, את שאהבה נפשי;
אחזתיו ולא ארפנו, עד-שהביאתיו אל-בית אמי, ואל-חדר הורתי:
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות, או באילות השדה; אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה עד שתחפץ:
 הנך יפה רעיתי הנך יפה, עיניך יונים, מבעד לצמתך;
 שערך כעדר העזים, שגלשו מהר גלעד:
 שניך כעדר הקצובות, שעלו מן-הרחצה;
 שכלם מתאימות, ושכלה אין בהם:
 כחוט השני שפתתיך, ומדבריך נאוה;
 כפלח הרמון רקתך, מבעד לצמתך:
 כמגדל דויד צוארך, בנוי לתלפיות;
 אלף המגן תלוי עליו, כל שלטי הגבורים:
 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה;
הרועים בשושנים:
 עד שיפוח היום, ונסו הצללים;
 אלך לי אל-הר המור, ואל-גבעת הלבונה:
 כלך יפה רעיתי, ומום אין בך:  
 אתי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי;
 תשורי מראש אמנה, מראש שניר וחרמון, ממענות אריות, מהררי נמרים:
  לבבתני אחתי כלה;
 לבבתיני באחד (באחת) מעיניך, באחד ענק מצורניך:
מה-יפו דדיך אחתי כלה;
מה-טבו דדיך מיין, וריח שמניך מכל-בשמים:
 נפת תטפנה שפתותיך כלה;
 דבש וחלב תחת לשונך, וריח שלמתיך כריח לבנון:
  גן נעול אחתי כלה;
 גל נעול מעין חתום:
 שלחיך פרדס רמונים, עם פרי מגדים;
 כפרים עם-נרדים:
 נרד וכרכם, קנה וקנמון, עם כל-עצי לבונה;
 מר ואהלות, עם כל-ראשי בשמים:
מעין גנים, באר מים חיים;
 ונזלים מן-לבנון:
 עורי צפון ובואי תימן, הפיחי גני יזלו בשמיו;
 
 מי-זאת הנשקפה כמו-שחר; יפה כלבנה, ברה כחמה, אימה כנדגלות:   
  אל-גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל;
לראות הפרחה הגפן, הנצו הרמנים: 
 לא ידעתי, נפשי שמתני, מרכבות עמי-נדיב:
 
אני ישנה ולבי ער;
 קול דודי דופק, פתחי-לי אחתי רעיתי יונתי תמתי, שראשי נמלא-טל, קוצותי רסיסי לילה:  פשטתי את-כתנתי, איככה אלבשנה;
 רחצתי את-רגלי איככה אטנפם:
 דודי, שלח ידו מן-החר, ומעי המו עליו:
 קמתי אני לפתח לדודי; וידי נטפו-מור, ואצבעתי מור עבר, על כפות המנעול:
פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר;
 נפשי יצאה בדברו, בקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני:
 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני; נשאו את-רדידי מעלי, שמרי החמות: השבעתי אתכם בנות ירושלם;
 אם-תמצאו את-דודי, מה-תגידו לו, שחולת אהבה אני:
 מה-דודך מדוד, היפה בנשים;
 מה-דודך מדוד, שככה השבעתנו:
 דודי צח ואדום, דגול מרבבה:
 ראשו כתם פז; קוצותיו תלתלים, שחרות כעורב:
 עיניו כיונים על-אפיקי מים;
 רחצות בחלב, ישבות על-מלאת:
לחיו כערוגת הבשם, מגדלות מרקחים;
שפתותיו שושנים, נטפות מור עבר:
 ידיו גלילי זהב, ממלאים בתרשיש;
מעיו עשת שן, מעלפת ספירים:
 שוקיו עמודי שש, מיסדים על-אדני-פז;
מראהו כלבנון, בחור כארזים:
 חכו ממתקים, וכלו מחמדים;
זה דודי וזה רעי, בנות ירושלם.
 
 
 
 
אותו שיר, רק בשבילך, מתאר בקושי את הרגשתי, נפלאה שלי.
חולת אהבה אני, מכורה להרגשתך, לליבך, ללחישתך.
כל מגע ממך יוצר אותי מחדש, בורא מחדש את תחושת העונג, גופה נוסק לשמיים במגע עם שפתייך, הענוגות כל כך.
ונפשי, נפשי מתנפצת לאלפי צבעים, כזיקוקי דינור, למשמע שמך.
כל כך הרבה חיוכים את מציירת לי, תמיד איתי.
 
אני אוהבת אותך.
ושהעולם יתפוצץ.
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אבוקדו מקולף אלא אם צויין אחרת