00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לבזבז באהבה

האם שיטת סימון המזונות כיום עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת?

האם שיטת סימון המזונות כיום עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת?

לטענת פרופסור חיים גמליאל, חוקר במדעי הרפואה, יש לשפר את שיטת הסימון: סימון אדום לשמנים עתירי אומגה 6 ומזונות עתירי עמילנים, סימון ירוק למלחים עם יחס נכון בין נתרן לאשלגן ועידוד מעבר לקמחים בעלי ערך גליקמי נמוך

מאת: פרופ' חיים גמליאל

א יודעת מה אתכם, אבל אני באמת בעד הניסיון לסמן מוצרים בריאים ומזיקים, כי זה כן נותן איזה שהוא כיוון כללי של מותר ואסור (ולפעמים מותר גם קצת אסור...). במסגרת הרצון להקנות לנו הרגלים בריאים, חיפשתי עוד מידע באינטרנט ונתקלתי במאמר המעניין של פרופסור חיים גמליאל, חוקר במדעי הרפואה, שפורסם באתר הבריאות והרפואה e-med - מצרפת לכם את המאמר לעיונכם.

 לפי בדיקה מדעית שלו, צריך לשפר את השיטה כך:

1.      סימון אדום - לשמנים עתירי אומגה 6 (ולא לכלל השמנים)

2.      סימון אדום - למזונות עתירי עמילן (ולא רק לעתירי סוכר)

3.      סימון ירוק -  למוצרי מזון שבהם יש יחס נכון בין נתרן לאשלגן

4.      לעודד מעבר לקמחים עם ערך גליקמי נמוך (במקום מעבר לקמח חיטה מלא!)

לדבריו, אם זה יקרה, יימנע מצב בו השיטה עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת. מה ששמעתם!

 

בימים אלה יצאה לדרך תוכנית סימון המזון של משרד הבריאות לפיה מזונות עתירי שומן רווי, סוכר ומלח יסומנו בסימון שלילי בצבע אדום. מזונות שיכילו פחות ממרכיבים אלו ובעיקר כאלה שיכילו סיבים תזונתיים, יוכלו להיות מסומנים בסימון חיובי ירוק (סימון זה הוא וולונטרי). לטענת פרופסור חיים גמליאל, PhD, חוקר במדעי הרפואה ומומחה להמטולוגיה/אונקולוגיה, המתמחה בתזונה מניעתית – יש לשפר את שיטת סימון המזונות כך שסימון אדום יינתן לשמנים עתירי אומגה 6 (ולא לכלל השמנים) ולמזונות עתירי עמילן (ולא רק לעתירי סוכר), יש לסמן בירוק  מוצרי מזון שבהם יש יחס נכון בין נתרן לאשלגן ויש לעודד מעבר לקמחים עם ערך גליקמי נמוך (במקום מעבר לקמח חיטה מלא). לדבריו, יישום ארבעת השינויים הקלים הללו ייעל את השיטה וימנע מצב בו היא עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת. 

פרופסור גמליאל, שייסד ופיתח את שיטת הרמ"ת (רפואה מונעת תכליתית) - שיטת תזונה מניעתית ייחודית שנועדה לתחזק את הגוף באופן איתן ברמה היומיומית ובמקביל, לחזקו כשהוא חולה ולהאיץ את קצב הריפוי - מסתמך בקביעותיו אך ורק על סיכומי מדע ועל מחקרים עכשוויים. לדבריו, השינוי שהוא מציע יביא לתוצאה מיטבית בכל הקשור לשיפור הרגלי התזונה של הציבור ולהפחתה משמעותית של מחלות ניווניות שנגרמות מכללי תזונה ארכאיים, שלא עודכנו על פי המדע בן זמננו. לטענת פרופסור גמליאל, הסימון כיום עלול להנציח את הטעויות של תזונת העבר ובמקום לקדם את בריאותנו, הוא עלול לגרום לצרכנים לטעות בבחירת מזונות טובים.

 

ארבעת השינויים המוצעים:

סימון אדום של מזונות עתירי עמילן כמו מיני מאפה שונים ואיטריות – בנוסף לסימון מזונות עתירי סוכר

צרכנים רבים מתאמצים להפחית צריכה של מזונות עתירי סוכר וטוב להמשיך במגמה זו. הבעיה היא שמרבית הציבור אינו מודע לכך שמה שמשבש מאוד את רמות הסוכר בדם - הם מזונות עתירי עמילן כמו לחם לסוגיו, מיני מאפה, איטריות, אורז ותפוחי אדמה - שכן הם מתורגמים בגוף במהירות לסוכר.

מזון בצורתו הטבעית - כמו פירות וירקות, אינו כלול בתוכנית הסימון: אי אפשר לסמן תפוח אדמה (למרות שהוא עשיר בעמילן) - כי הוא ירק טבעי, בין אם הוא מבושל או חי. עפ"י הצעתי, גם מזון מתועש מוכן, המכיל תפוח אדמה, איטריות או אורז - כמו למשל מנה חמה, מחיות (פירה) וכד', יסומנו באדום - גם בגלל תכולת העמילן הגבוהה שבהם (שהיא בעצם תכולה גבוהה של סוכר) - ולא רק בגלל תכולה גבוהה של נתרן ומלח. כך, הציבור ילמד להתייחס למזונות אלה כאל מזונות עתירי סוכר.

סימון אדום של מוצרים עתירי אומגה 6 – במקום סימון כל המוצרים עם שומן רווי

אסור להוריד מהתזונה הבריאה את השומן הרווי בכללותו! יש להוריד את האשם האמיתי, שהוא שמן מסוג אומגה 6.

אחד הרכיבים החשובים ביותר להזנה ולשמירת שלושת המערכות החשובות בגופנו: מערכת העצבים, מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית - הוא שומן רווי! בעקבות הנחייה שגויה זו, קיימת סבירות גבוהה שנראה עלייה במחלות ניווניות של מערכת העצבים (דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון), במחלות ניווניות של מערכת החיסון (ירידה בעמידות החיסונית למחלות) וכן במחלות ניווניות של המערכת ההורמונלית (כולל הגברת חוסר האיזון ההורמונלי בצעירים ובמבוגרים, ירידה תלולה יותר בפיריון ועוד).

לגבי השומן הרווי בכל מוצרי החלב: חשוב לדעת שכ-60% מהם הם שומנים רוויים קצרי שרשרת, ואין חולק על כך שאין בצריכתם שום נזק אלא להיפך, הם חשובים ביותר לבריאות מערכת העצבים ושאר המערכות בגופנו.

ה-FDA קובע שיש לצרוך בכל יום 20 גרם של שומן רווי ממקור כלשהו ואין עדיפות למזון עם אחוז ספציפי של שומן (למשל שמן זית מכיל חומצה אולאית/אומגה 9 - מרכיב שומני בריא ביותר). כלומר, אדם צריך לחשב כמה גרמים קיבל מהמקורות השונים שאכל. לכן, גם גבינה צהובה 28% יכולה להתאים, כי יש בה לא יותר מ-17 גרם שומן רווי וגם אם אוכלים ממנה 100 גרם (4 פרוסות לפחות), הרי שצרכנו רק 17 גרם שומן רווי, שיותר ממחציתו הוא שומן רווי קצר שרשרת – שכאמור, לא רק שאינו פסול, הוא אף מומלץ... במלים אחרות, צריכת 100 גרם גבינה צהובה, נותנת נטו רק 8 גרם שומן רווי באמת, וזה רחוק מ-20 הגרמים שה-FDA מתיר. וכך גם לגבי קוטג' 9% שמסומן באדום, אבל חלק מהשומן בו בהחלט בריא...

השמן "הרע" באמת בתזונתנו הוא השמן מסוג אומגה 6 (ובעיקר החומצה האראכידונית שנוצרת ממנו בגופנו), שמחקרים קבעו שהוא גורם להחמרת אלרגיות, אסתמה, דלקות כרוניות, מחלות אוטואימוניות ועוד: החוקרים שגילו זאת זכו בפרס נובל בשנת 1982 ובשנת 2020, עדיין לא מדברים על כך...

סימון שמנים עתירי אומגה 6 (כמו שמן זרעי ענבים, שמן חמניות, שמן תירס, שמן סויה ועוד), יצביע בדיוק על הגורם השומני "הרע" בתזונה, ממנו יש להישמר. מדובר במרכיב שומני נפוץ ביותר - בעיקר במזונות מתועשים כמו ממרח חומוס, ממרח טחינה, מיונז ועוד. בנוסף, יש להמשיך ולהימנע משמני טרנס (שמנים מוקשים).

עידוד החלפת דגן החיטה בדגנים בעלי אינדקס גליקמי נמוך – במקום עידוד המעבר לצריכת לחם מקמח מלא

ההמלצה המסורתית להעדיף לחם מקמח חיטה מלא מוטעית מיסודה, בגלל גודש העמילן הפשוט (עמילופקטין) שיש בלחם חיטה (מקמח מלא או לבן). גם לחם מחיטה מלאה הוא לחם עתיר עמילנים פשוטים ולמרות שהוא מכיל יותר סיבים תזונתיים - הוא בעל אינדקס גליקמי גבוה, ולכן הוא עלול לתרום להחמרת מגיפות ההשמנה והסוכרת.

השינוי טמון בהחלפת דגן החיטה - בדגנים בעלי אינדקס גליקמי נמוך כמו: שעורה, שיבולת שועל ושיפון, המכילים יותר עמילנים עמידים ובטה גלוקנים. שינוי כזה יביא להורדה משמעותית בצריכת עמילנים פשוטים בתזונה היומיומית, ויהווה נדבך חשוב במניעת מחלות ניווניות רבות, מלבד השמנה וסוכרת.

לחייב סימון של כמות אשלגן ונתרן – במקום סימון אדום של מזונות עתירי נתרן ומלח

יחס נכון בין נתרן ואשלגן חשוב ביותר עבור אנשים שסובלים ממחלות לב וכלי דם. היחס הנכון הזה מוביל לאיזון טוב יותר של לחץ הדם וההולכה העצבית, ומונע עומסים על הכליות ובצקות קשות. סימון אדום ושלילי של כל המזונות שמכילים נתרן גבוה, עלול לפגוע בקבוצה זו באופן חמור.

רצוי לחייב כל יצרן לפרט את כמות האשלגן, בנוסף לכמות הנתרן. כך, אפשר יהיה לסמן באופן חיובי (ירוק וולונטרי) מוצרים או מזונות שכוללים אשלגן ונתרן ביחס נכון, ולסמן באדום כאלה שבהם רמת הנתרן גבוהה והיחס מופר.

לדוגמה: גבינה צהובה, שהיא בעלת רכיבים מעולים כמו חלבון מלא וסידן – שניהם בכמות גבוהה, מסומנת כיום בשני סימונים אדומים שליליים: האחד - בגלל השומן הרווי שבה והשני - בגלל הנתרן הגבוה. על פי ההצעה הנוכחית, יש להסיר ממנה סימונים אלה: את הסימון האדום בגלל שומן רווי - מהסיבה שהוסברה לעיל (סעיף 2), ואת הסימון האדום בגלל נתרן – משום שגבינה צהובה מכילה 500 עד 600 מ"ג נתרן לצד 200 עד 300 מ"ג אשלגן, שהוא יחס ראוי ובריא.

"כל השינויים המוצעים מבוססי מדע מוצק ויכולים להתוות את הדרך המיטבית להסדרת התזונה הבריאה במאה ה-21. אם שינויים תכליתיים אלה לא יבוצעו, נמצא עצמנו דורכים במקום מבחינת התחלואה הניוונית (או גרוע מכך), למרות הכוונות הטובות של מובילי מהלך הסימון התזונתי", הסביר פרופסור גמליאל.

 

מאת: פרופסור חיים גמליאל, PhD, חוקר במדעי הרפואה ומומחה להמטולוגיה/אונקולוגיה, המתמחה בתזונה מניעתית. הקים את מכון רות"ם – מכון מחקר בנושאי רפואה מונעת תכליתית

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל saritp3 אלא אם צויין אחרת