44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

חסינות? מה היו הסיכויים?

בקיצור: מה ההיגיון? $$$ [5056]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי  ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       אם אתם מחסידי נתניהו, אל תטרחו לקרוא את הפוסט הזה. הוא רק ירגיז אותכם. אבל מי שמסוגל לחשוב חשיבה רציונלית על מעשיו של ראש הממשלה שלנו, מוזמן לקרוא את דברי, ולהגיע למסקנה, האם התנהגותו של נתניהו, בנושא של החסינות, היתה התנהגות המעידה על שיקול דעת.
       ב-21.11.2019 הודיע אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, כי החליט להגיש שלושה כתבי אישום נגד נתניהו. נתניהו הגיב בנאום מאוד תוקפני והאשים את כולם שהם נגדו, תפרו לו תיק, אכיפה בררנית וכו'. כמו כן הוא החל במהלך שבו קיווה להשיג מהכנסת חסינות מפני העמדה לדין על שלושת כתבי האישום הללו.
       זה היה מהלך חסר תוחלת. ארבעה נימוקים מדוע לא היה כל היגיון במהלך הזה של נתניהו:
- התוצאה היתה ידועה מראש. לבלוק הימין, תומכיו של נתניהו יש רק 55 ח"כים, ואילו מבקשי נפשו של נתניהו הם 65. וזה היה ידוע מן הרגע הראשון.
- הדיון בבקשת החסינות רק יזיק לנתניהו, יסיט את תשומת הלב אל ההאשמות שבהם נתניהו נאשם. הטקטיקה הנכונה לנתניהו היתה צריכה להיות להסיט את תשומת הלב הכללית לנושאים אחרים, שיחרור נעמה יששכר, דרישת הסיפוח של בקעת הירדן וכו' ולהשכיח את נושא ההאשמות שבהן נתניהו מואשם.
- בדיון בכנסת על החסינות ייאלץ מנדלבליט לבוא לכנסת ולפרט את כל ההאשמות נגד נתניהו, ואת כל פרטי מעשיו המגונים של ראש הממשלה, כדי להוכיח לחברי הכנסת, ואגב כך, לכל ציבור המצביעים, שנתניהו אכן עשה מעשים נלוזים.
- עיסוק בפרשת החסינות יעיב על העיסוק בעיסקת המאה, שנתניהו ביקש להקדים את הצגתה, כי קיווה כי זו תחזק אותו בדעת הקהל ובאחוזי ההצבעה.
       החתירה לחסינות היתה מהלך חסר תוחלת. אעפ"כ לא נמנע נתניהו מלהיכנס לקמפיין בכל כובד משקלו. הוא ואנשיו תקפו קשות את אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, שקבע שניתן לקיים דיון על החסינות, "בהקדם האפשרי" (כלשון החוק), אותו אייל ינון שרק לאחרונה שיבחו אותו הח"כים של הליכוד ונאבקו להגדיל את זכויות הפנסיה שלו, בניגוד לחוק. אחר כך תקפו נתניהו ואנשיו את יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת, על שקיבל את הקביעה של ינון, ואיפשר להביא את הצעת החסינות לדיון בכנסת הנוכחית, ולא לדחות את הדיון לכנסת הבאה, שמי יודע מתי תוכל להיכנס לפעולה, אחרי הבחירות השלישיות, אחרי הבחירות הרביעיות, או מאוחר יותר. אנשי הליכוד הודיעו בזעם שאם אדלשטיין יאפשר לכנסת לדון בחסינות – הוא יאבד את הסיכויים להיבחר לנשיא אחרי רובי ריבלין.
       בתאריך 28.1.2020, בשעה 2:50 לפנות בוקר, ירד לנתניהו האסימון והוא ביטל את בקשת החסינות מן הכנסת. למה הוא לא עשה זאת קודם? למה הוא פגע באייל ינון וביולי אדלשטיין ללא צורך? למה, כשאדלשטיין הודיע שלא ימנע את הדיון, לא הבין ראש הממשלה שהמשחק נגמר? למה זה לקח לו כמעט שבועיים להפסיק את המשחק הזה שהיה מזיק לו? ושוב, כמו בפרשת מיתווה הכותל נתניהו בחר את העיתוי הגרוע ביותר להודיע שהוא נסוג בו מבקשת החסינות. הוא עשה זאת ביום שבו הציג טראמפ את עיסקת המאה שלו. אם נתניהו היה מבטל את בקשת החסינות יום לפני כן, לא היה זוכה לראות בעיתונים את תמונת הטקס אצל טראמפ ואת תמונת גנץ, שהצליח לסכל את בקשת החסינות של נתניהו, זו ליד זו.
       מה שאני רוצה להגיד זה ששיקול הדעת של ראש ממשלתנו, שכולם מתפעלים ממנו – איננו כזה טוב.
תןספת
      אבל אינני יכול להימנע מלהזכיר את הפליק-פלאק של ח"כ מיקי זוהר מן הליכוד, שבתאריך 11.12.2019 קבע באופן פסקני שלנתניהו אסור לוותר על החסינות, שכן אם נתניהו יוותר על החסינות – זה יהיה סוף עידן נתניהו. אבל בתאריך 28.1.2020 קבע באותו טון פסקני: החלטת ראש הממשלה למשוך את בקשת החסינות היתה מתבקשת.
      
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 1,215,504 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:
regevj@bgu.ac.il
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7347329
      חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
        את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
 
תגיות: אקטואליה, פוליטיקה, ביבי, הכנסת, גוש הימין, חסינות, היועץ המשפטי, יולי אדלשטיין, טראמפ, עיסקת המאה, בקעת הירדן, סיפוח, אייל ינון, מיקי זוהר, שיקול דעת, מיתווה הכותל, בחירות, תובנות,

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
1,231,998
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת