22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ניבה-רשימות מצרפת

לוצרן -חלום שוויצרי בלב החורף

28/01/2020

לוצרן- חלום שוויצרי בלב החורף.

 

 ינואר הוא חודש של אחרי. אחרי החגים המסורתיים. המסיבות, המפגשים עם בני המשפחה המרוכזים לכמה ימים.אירופה לובשת זהב מנצנץ.בכל קרן רחוב ובניין והיא מלכותית מתמיד. פריס בדצמבר היא אטרקציה תיירותית גדולה בזכות כל הקישוטים והמלמלות שהיא מתכסה בהן, לכבוד חג המולד. רק שהשנה חודש דצמבר היה סוער במיוחד בגלל השביתה הגדולה של התחבורה הציבורית. ולא רק של המטרו כי גם של הרכבות הנוסעות ברחבי צרפת ולכל אירופה. לאנשים היה פחות עניין וחשק להתבונן בקישוטים כשהם נאלצים ללכת דקות ארוכות ליעדם.

הייתי אמורה לבקר את לוצרן כבר באמצע דצמבר. אבל השביתה שהתחילה ב5 לחודש החליטה אחרת. הרכבות התבטלו, ולכן נאלצתי לדחות אותה לאמצע ינואר. "כל עכבה לטובה" נאמר ולמרות שהשתוקקתי מאוד כבר לגלות את לוצרן, עליה שמעתי רבות כאחת הערים היפות ביותר בשוויץ נסיבות המצב גרמו לכך שנאלצתי להיאזר בסבלנות.

 

לוצרן, יופי מהפנט. 

שלש שעות מפרידות בין פריס לגבולה עם שוויץ ,באזל ברכבת המהירה שהואילה בטובה לחזור למסלולה למרות מחאת השובתים. ועוד שעה אחת מבאזל ללוצרן. היום בו נסעתי היה שטוף שמש וכבר דרך החלון של הרכבת  מבאזל נפרש מולי נוף פסטורלי מרגיע ומלבב. רכסי הרים וגבעות ירוקים וביניהם בתים מטופחים ומגדלים עם צריחים מחודדים. ברכבת, הנוסעים היו שקועים בעניינם ודומה היה שבשוויץ אין איש שרוצה להפר את השלווה האידילית המיוחסת לה.  "שוויץ נהדרת בחורף" קראתי באיזה מקום ואכן יכולתי לדמיין את פסגות ההרים, האגמים ואפילו את גבינת הפונדו המותכת על הלחם במסעדה מקומית בעוד אפשר להתחמם מהאח המבוערת.

לפעמים צריך ללכת כעשר דקות ואף יותר מתחנת הרכבת עד שמגיעים ללב העתיק והפועם של העיר, אך בלוצרן תחנת הרכבת היא כבר במרכז. ואיך שיוצאים נשטפים ביופי שעוצר את הנשימה, שאין בו דופי. קרני השמש זהרו מעל האגם הכחול. השמיים התמזגו עם האגם ומסביבו בניינים עתיקים של מאות בשנים שכל אחד מהם בעל נוכחות מרתקת.

העיר גדושה בהיסטוריה, תרבות וסיפורים שאין פינה שלא רוצים להיעצר וללמוד ואפילו רק כדי לספוג את היופי הרב הזה.

התחלתי את הסיור עם מדריכה בשם מוניקה אקרמן שדברה צרפתית שוטפת. בשוויץ מדברים גרמנית שוויצרית, צרפתית ואיטלקית. בלוצרן מדברים גרמנית בדיאלקט השוויצרי. הלכנו מעל גשר מקורה  "Spreurebrucke"גשר התחנה, העשוי מעץ חום. לכל אורכו תלויים למעלה, ציורים הנקראים "les danses macabres" הריקודים המקאבריים." שלדים שמלווים בני אנוש בסיטואציות שונות בחיים, להזכיר להולך על הגשר שהוא בן תמותה ועליו ליהנות מהרגע הזה ,עכשיו, ופשוט לחגוג את החיים ולנצל כל רגע.

גשר אחר המפורסם ביותר בלוצרן הוא גשר העץ העתיק גשר הקפלה "kappellbrucke " ,אף הוא מעץ, חלק גדול ממנו נשרף בעבר, וציורים השונים המספרים את היסטוריית העיר, הם ציורי המקור ששרדו את השריפה.

באמצע הנהר ניצב מגדל גבוה ומסתורי שנראה כמו מגדלור ושימש במאות עברו, בית סוהר.

העיר העתיקה פרושה משני צידי האגם -נהר הענק המורכב מארבעה אגמים. les 4 Cantons.מעניין היה לגלות תוך כדי הליכה ברחובות את הבניינים העתיקים בצבעים שונים. בכל סיבוב ראש מחכה לך צבע אחר בוהק. מירוק במבוק עד לאדום עז. מלון Balances משך את תשומת ליבי במיוחד בשל הציורים היפים על החזית.חלק מהבניינים המודרניים יותר מעוטרים בציורי קיר עכשוויים, כל כנסייה יותר יפה מהשנייה. בתי המלון המשקיפים על הנוף ההררי והצבעים המיוחדים,הזוהרים של שוויץ  גרמו לצייר הנודע האנגלי  וויליאם  טרנר  במאה ה19 להגיע  פעמים רבות אל העיר. הוא לא התפתה לעלות להרים ונהג לצייר אותם מנקודת התצפית במרפסת המלון.בעקבותיו וגם בעקבות מרק טווין  שנשבה בקסמיי העיר,הגיעו עוד הרבה אנגלים לבלות את חופשת הקיץ בהרים המקיפים את לוצרן ובכלל להרי שוויץ.

תערוכה גדולה של ציורי טרנר נערכה שנה שעברה במוזיאון האמנות שערך מחווה לצייר שהרבה לצייר את נופי לוצרן. הבניין המודרני הגרנדיוזי תוכנן על ידי הארכיטקט הצרפתי Jean Novel

זהו מרכז דינאמי לאומנויות הפעיל כל ימות השנה. גם הוא נמצא על שפת האגם.

מה שאהבתי בעיר הזאת אלה הניגודים. מצד אחד בניינים מפוארים עתיקים, ומקושטים בססגוניות ומצד שני בנינים גדולים בנויים בארכטיקטורה מודרנית.מצד אחד יופי מואר וקורן לאן שלא מביטים, מצד שיני אפלולית מסויימת ומסתורית כצל חמקמק המסתתר מאחור.

מחוגי השעונים נעים ללא הפסקה ומתנוססים בפינות שונות בעיר, כמו על הצריח האדום של בניין העירייה ובחנויות השעונים ,המותגים היוקרתיים והמפורסמים של המדינה. כדי להזכיר את הדיוק השוויצרי.כל דקה חשובה ובעלת ערך. אולי זה מעין דיאלוג סמוי עם השלדים המרקדים בציורי גשר התחנה, המאיימים באירוניה על כל עובר אורח לחשב את צעדיו ובמקביל ליהנות מהחיים ולדעת להעריך אותם.

 בתי המלון הם חלק בלתי נפרד מהשארם של העיר. כמו בית המלון שאירח את ווינסטון צ'רצ'ילHotel Schweizerhof  שהוא מקום היסטורי חשוב והוא משקיף בגאווה על הנהר.

 

אנדרטת האריה

 האנדרטה של האריה הבוכה שנעוצה חרב בגבו,פוסלה לזכר החיילים השוויצרים הרבים שנהרגו בזמן המהפיכה הצרפתית כי הגנו על המלכים.היא בהחלט מהמרשימות והמקוריות שיש. הפסל חצוב בסלע ולמרגלותיו מים, וקיים בו משהו עוצמתי ונוגע ללב.(כדאי לראות אותו ביום ובתאורת לילה,מתקבל אפקט שונה לחלוטין)אפשר לעמוד ולהתבונן בו דקות ארוכות. האנדרטה מאוד מפורסמת ונמצאת במרכז העיר. ומספיק לשאול את המקומיים,איפה נמצא "האריה" וכבר בחיוך הם מראים לך את מיקומו.

 

לוצרן הלילית 

הלילה ירד ברכות על העיר וכסה אותה בגלימת קטיפה כהה מבלי ששמתי לב. חורף, ומחשיך מוקדם. האורות נדלקו בתזמון מושלם, מתכוננים לפסטיבל האורות המפורסם  Lilu שמתרחש כל ינואר.

השוויצרים ידועים כעם מאופק וקפדן אבל הם יודעים לחגוג ובגדול. פסטיבל האורות מושך אליו תיירים רבים. בפינות שונות בעיר היו מיצגים, סרטים בתיאורה מיוחדת וצבעונית. ובמהלך חודש פברואר מתקיים מידי שנה. הקרנבל של לוצרן. תהלוכת בובות ענק בצד ריקודים ומוזיקה. הפנינג מושקע וחוויתי שמבריח את הקור והקדרות. הייתי שמחה לראות אותו (העיר כבר התחילה להתכונן בזמן שהותי בה לפסטיבל  ומסכות שונות  היו תלויות בחלונות הראווה ובמלון שהייתי בו.)

על יד גשר התחנה הייתה מחווה ל"תרבות הסלפי"  עם גימיק של שלד שעושה לעצמו סלפי בתנוחות שונות. וניתן היה לצפות במחווה מיצג על בית מלון עם חלונות צבעוניים לשוקולד השוויצרי,Max Chocolatier  בדגים ,ציפורים ועוד וכל זה בסרטים המוקרנים על קירות הבניינים

על הכנסייה הענקית Saint leodegar הוקרנו קליפים של צבעים פסיכדליים שנעו בזרימה ובתוכה  נערכו מספר פעמים קונצרט מיוחד  כ20 דקות בשילוב של מוזיקת אורגן ומיצגים מעולם הפנטזייה  מתחלפים על תקרת הכנסייה.

וכדי לחוות את העיר לוצרן התוססת הלילית לקחתי מעלית קטנה למלון שנמצא על חלק מההר,מלון מונטאנה. בימי חמישי מתקיים בבר לואיז ג'אם סשן. (פתוח לקהל רק צריך להזמין משקה)הבר נראה כלקוח משנות ה20 . מפואר אלגנטי ופשוט כאחת.אווירה חמימה וכיפית ,יין משובח,כורסאות רכות והלהקה נגנה ג'אז קצבי ואיכותי. לתוך הלילה.

 

ההר ריגי 

למחרת השמש החורפית המשיכה להאיר פניה בשמיים. כדי להגיע להר ריגי לוקחים אניה מהנמל. הממוקם מול תחנת הרכבת. הנסיעה עורכת כשעה עד שמגיעים למרגלות ההר ולמקום שנקרא Vitznau ומשם יש רכבת העולה במעלה ההר ועוצרת בשני כפרים עד שהיא מגיעה לפסגה.

הנסיעה באונייה הייתה חוויה נהדרת. הרבה בזכות הנופים הקסומים המתחלפים,תוך כדי ההפלגה, והצבעים חדים וחזקים ומעוררים את כל החושים בשעת בוקר מוקדמת.

על פסגת ההר הריגי אפשר היה ליהנות מקרני השמש המחממות בשילוב השלג  שכיסה את ההר. לצפות בנוף של אגם ורכסי ההרים המקיפים אותו כהר פילטוס.ואם פעם שלג היה דבר שבשגרה באירופה,היום בגלל ההתחממות הגלובאלית צריך להרחיק עד פסגת הר על מנת לחזות בו. זה היה מאוד מרענן ועושה חשק לבלות מידי פעם בנוף הררי.הפרספקטיבה משם מעניקה חיוניות ועוצמה למתבונן.

בשוויץ הכול מתוכנן לפרטי פרטים,בסימטריה ובנוחיות. ולכן כדי להעצים את החוויה ההררית החורפית כדאי לרדת עם הרכבת ולעצור  בRigi Kaltbad

יש שם מסעדה עממית טובה מאוד ואחר כך מומלץ לבלות לפחות שעתיים בבריכות הספאMineralbad  המחוממות.ישנה בריכה מקורה ובריכה פתוחה ממנה יש תצפית מרהיבה להרים המושלגים. הבריכות גדולות ומגוונות,(כמה סוגי ג'אקוזי),ומאפשרות הירגעות טוטאלית.

כשיורדים מההר אפשר לרדת ברכבל או ברכבת. תמיד נחמד לנסות משהו אחר ולכן הרכבל הייתה בהחלט חוויה נוספת.

בחזרה ללוצרן

בערב כבר גשם שוטף התחיל לרדת בעיר.פסטיבל האורות התחיל ואפשר היה להסתובב שוב הפעם עם המטרייה כדי לגלות עוד בנינים מוארים ומייצגים שלא ראיתי קודם.

ולמרות התחזיות על יום גשום התעוררתי ליום שבת שמשי מחדש. הלכתי להנאתי  על שפת הנהר וגיליתי את מפלי המים לא הרחק מגשר התחנה שהזכירו לי את "צרפת הקטנה" בשטרסבורג. התפעלתי שוב מהבתים המקסימים והצבעוניים ואז ביקרתי  במוזיאון בו יש אוסף גדול מיצירות פיקאסו והאימפרסיוניסטים Sammlung Rosengart. הוא לא גדול במיוחד ומאפשר הפוגה אמנותית במקום סגור, מהמוזיאון בחוץ. שכן לוצרן היא בעצמה  ציור שיצרו אותו הטבע ויד האדם.במשיחות מכחול מתואמות.

 

אי אפשר להיפרד מלוצרן בלי לשבת במסעדה מיוחדת לפונדו ורקלט. המאכלים המסורתיים של שוויץ .על השולחן מוגש כלי החמום שמעליו מתיכים את הגבינות עם הלחם או תפוחי האדמה. מאכל חורפי אידאלי. (כבר מהריח מקבלים תיאבון)המסעדה עצמה ממוקמת בסמיכות לנהר.בקומה למעלה ובמיקום על יד החלון אפשר היה לצפות בנוף .

המון אנשים בשעות הצהריים הסתובבו בחוץ. וביניהם אנשים מחופשים הולכים עם כלי נגינה ותזמורת שהסתובבה בעיר שסחפה אחריה מלווים רבים. הבעת פניהם עליזה וצוהלת

"לכבוד מה זה"?שאלתי

"הכנות לקרנבל שיערך בחודש הבא." החזרות מתחילות כבר עכשיו כי הקרנבל הוא אירוע מאוד חשוב  ונודע ומפורסם בכל שוויץ ונערכים מידי שנה להמוני מבקרים.

שבת בצהריים ולוצרן מתכוננת לקרנבל המסכות בחצוצרות ותופים. בשעה 2 בדיוק פעמוני הכנסיות צלצלו ממוקדים שונים בעיר.

העפתי מבט בשעון הענק בצריח האדום של העירייה וראיתי שיש לי עוד שעתיים לטייל ברחובות היפים ולהתבונן באגם הכחול. וכבר הבטחתי לעצמי ליהנות מכל רגע ,ולחזור לבקר בעיר בקרנבל שנה הבאה.

 

 

המלצות נוספות

 

המלון Wilden Mann.מקום היסטורי ומאוד ידוע בלוצרן  מלון שקיים כבר 500 שנה .יש לו מראה לא שגרתי,והוא מלון מאוד יפה,אינטימי ונוח. חמים ורומנטי. חדרים נעימים ומרווחים ,צוות נחמד ושירותי מאוד. ארוחת בוקר מעולה.במסעדת המלון (גם ארוחת הערב מומלצת ביותר) אהבתי כיצד הוא התקשט כבר לכבוד הקרנבל ועל הקירות  היו תלויות מסיכות שונות משעשעות 

מסעדה Rebstock ששיכת גם למלון ונמצאת מול כנסיית Saint Leodegar המגישה מאכלים מקומיים,מגוונים עם טא'צ עכשווי.

מסעדת הפונדו והרקלט Pfistern  חוויה לאכול בה. האוכל נפלא,השירות מאוד לבבי ובמיוחד השילוב של המיקום מעל הנהר. כדאי לבוא לארוחת צהריים ולהתמוגג מהנוף של האגם בין אם זה בישיבה בפנים או במרפסת המחוממת.

פסטיבל האורות Lilu כל שנה בינואר מה9-19

הקרנבל,האירוע  השנתי המושקע והמפורסם מה20-ה25  לפברואר. לוצרן הרומנטית והשקטה הופכת להיות הפנינג חוויתי של תהלוכת דמויות ענק,מעולם הפנטזייה,תלבושות  ,מוזיקה,תופים,המוני אנשים הבאים לשמוח ולרקוד והוכחה לכך שללוצרן היא עיר  מלאת הפתעות .

 

תמונות מלמעלה למטה

לוצרן מראה חורפי Beat Brechbuhl Luzern Touismus

אנדרטת האריה  Beat Brechbuhl Luzern Tourismus

הכנסייה  Saint Leodegar במיצג האורות מהפסטיבל Lilu

הר ריגי והאגם ריגי  Elmar Bossard  נוף מהאניה בדרך להר ניבה יוסף

הנוף על הנהר ובנין העיריה ניבה יוסף

מלון Wilden Mann

תמונה מהקרנבל משנה שעברה.Lucern Carnaval

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ניבה יוסף אלא אם צויין אחרת